גוננים
גוננים (או "קטמונים") היא שכונה בדרום-מערב ירושלים, המורכבת משמונה תת-שכונות. אוכלוסייתה (בצירוף קטמון ח'-ט' שעל פי עיריית ירושלים נמנית כשכונה נפרדת) מונה כ-23,800 איש.[1][2]
מידע | |
---|---|
עיר | ירושלים |
אוכלוסייה | 17,264 (2017) |
קואורדינטות | 31°45′19″N 35°12′12″E / 31.75516389°N 35.20342222°E |
שכונות נוספות בירושלים | |
גאוגרפיה וחלוקה פנימית
עריכההשכונה גובלת במזרח במקור חיים ובתלפיות ובמערב ברמת שרת ובמלחה. מדרום לה מצויות שכונת פת ובית צפאפא, ואילו בצפונה שוכנות קטמון (המכונה "קטמון הישנה") וגבעת הוורדים (רסקו).
השכונות גונן א'- ו' נקראות כך על פי סדר הקמתן. שכונת גונן ז' נבנתה לקראת סוף שנות ה-70, אך היא קרויה בשם שכונת פת ואינה נחשבת לאחת משכונות הקטמונים (ייתכן שתושבי השכונה העדיפו את השם "שכונת פת" על פני "גונן ז'" עקב הקונוטציה השלילית של האות ז'). בסוף שנות ה-50 הוקמה שכונת גונן ח' (רח' השומר ורח' הנוטרים), ובתחילת שנות ה-60 הוקמה גונן ט' שנבנתה בצפיפות גבוהה יותר מאשר השכונות האחרות. קטע מגונן ח' ו-ט' מכונה לעיתים "שכונת סן מרטין"[3] וכן נקראת לעיתים "גבעת גונן" בשל העובדה שהיא בנויה בצורה מעגלית סביב גבעה שבראשה ניצב בית הספר "גבעת גונן". בקטע בנוי זה יש שימוש בחלק מהבניינים בלבנים אדומות ולא באבן ירושלמית, לחיפוי הבניינים, דבר המעניק לשכונה מראה ייחודי בנוף הירושלמי.
בשולי שכונת קטמון ט' נבנתה שורת קוטג'ים לא אופיינית, המשקפת ניסיון שנכשל ברובו, להכניס לשכונות הקטמונים גם אוכלוסייה מבוססת יותר. בגונן ט' קמה בשנות ה-70 תנועת מחאה בשם תנועת האוהלים. בגונן ח'-ט', בשונה משאר שכונות הקטמונים, נשארו עד היום מספר רב של דירות בבעלות החברות המשכנות והן משמשות ברובם אוכלוסייה חלשה יחסית מבחינה כלכלית, כולל עולים רבים מחבר המדינות ומאתיופיה. במסגרת פרויקט שיקום שכונות הושקע בשיפור המבנים בקטמון ח'-ט', ודירות קטנות חוברו או הורחבו ליצור שטחי מגורים גדולים יותר ולצמצום מספר המשפחות המתגוררות בכל בנין.
שכונות גונן ג' וגונן ד' ממוקמות במרכז גוננים, וכוללות בתוכם את רחובות יהודה הנשיא, אלכסנדריון, קנאי הגליל, טוביה, ועוד. בשנת 2012 הוקם פרויקט "גני ציון" שמשך אוכלוסייה מבוססת לשכונה.
תת-השכונה הקרויה רשמית "גונן ה'"[4] ידועה בשם "סן סימון". השכונה בנויה על גבעת מנזר סן סימון, רחובותיה קרויים על שם תנאים (כגון יהודה בן טבאי, בן בבא ובני בתירה). גבולותיה: רחוב יוחנן בן זכאי, חוות הנוער הציוני, שכונת גבעת אורנים, קטמון הישנה. רוב בתי השכונה נבנו בראשית שנות השבעים ומאופיינים בחיפוי אבן נסורה, ובכך הם מהווים יחידה ארכיטקטונית מובחנת משאר חלקי הקטמונים. בנקודה הגבוהה ביותר בשכונה (אחרי פסגת מנזר סן סימון הסמוך שגבוהה מעט יותר ממנה), נבנו שלושה בתי מגורים רבי-קומות, אחד מהם שימש עד 2012, בחלק מקומותיו כמטה משרד הבריאות.
היסטוריה
עריכהבשנת 1952, החלו להיבנות מדרום לשכונת קטמון שיכונים לעולים החדשים שהגיעו לישראל במהלך שנותיה הראשונות של מדינת ישראל. בשכונה נבנו בתחילה מבנים דו-קומתיים שכללו בין ארבע לשמונה דירות, ושהיו בבעלות ציבורית של החברות עמידר ופרזות. הדירות שהוקמו היו קטנות למדי, אך הקרקעות סביבן היו נרחבות יחסית, והן נוצלו על ידי התושבים להקמת בוסתנים בהם גודלו בעיקר גפנים, עצי תאנה, רימון, זית, שקד, לימון ושסק. בשנים מאוחרות יותר נבנו "שיכוני זוגות צעירים" - חלקם בסגנון שיכוני "רכבת" - בני מספר כניסות ובעלי 3 עד 4 קומות, חלקם בחיפוי אבן וחלקם בחיפוי "שפריץ".
במשך השנים, בעיקר לאחר מלחמת ששת הימים, חלה התפתחות מאסיבית של אזור דרום ירושלים מבחינה אורבאנית וכלכלית, עם הקמת מרכזי עסקים באזור התעשייה תלפיות ובמלחה, והקמת שכונות חדשות באזור. תהליך זה, בנוסף לסלילת עורקי תחבורה ראשיים בשכונות, הביא להתעוררות בקטמונים, שתושביהן החלו להרחיב את דירותיהם ולשפר את איכות חייהם. החל משנות ה-70 רבות מדירות השיכון בשכונה שהיו בבעלות ציבורית, נמכרו לתושביהן.
במהלך השנים 2008-2000 נאבקו תושבי גוננים יחד עם ארגוני סביבה וארגונים חברתיים למען שימור עמק הצבאים הנמצא בסמיכות לשכונה. על פי תוכנית שהכינו התושבים הוקם בעמק פארק טבע עירוני.
מאבקם של חלק מתושבי השכונה כנגד הכוונה לסלול את כביש 34 אשר תוכנן לעבור בתוואי הרכבת הישן, בין צומת אורנים לצומת פת, הסתיים בהצלחה, כאשר בעקבותיו הוקם פארק בתוואי המדובר "פארק המסילה" לרווחת התושבים. על מנת לקדם את המודעות למאבק יישמו התושבים יוזמות פרטיות כגון חניכת מסלול טיולים במקום בשם "מסלול הקיפוד" והפעלת גינה קהילתית באזור.
שמות הרחובות בשכונה
עריכההרחובות בקטמונים קרויים בעיקר על שם מנהיגים וחכמים יהודיים מתקופת בית שני, דוגמת הרחוב הראשי החוצה את השכונה, רחוב רבן יוחנן בן זכאי, והמשכו, רחוב יהודה הנשיא, וכן רחובות נוספים דוגמת רשב"ג, רבי טרפון, ברוריה, יוסי בן יועזר, אליעזר הגדול ומעגלי יבנה. רחובות אחרים בשכונה קרויים גם על שם דמויות ומקומות חשובים מהתקופה, כגון אלכסנדריון, ברניקי וניקנור.
בגונן ח' וט' קרויים הרחובות בעיקר על שם מנהיגים וארגונים ציוניים, כגון: דב הוז, יצחק שדה ו"השומר". הרחוב הראשי של קטמון ט' קרוי על שם המצביא הארגנטינאי חוסה דה סן מרטין, ללא קשר ליתר השמות בשכונה.
מוסדות ציבור
עריכהבקמפוס המרכזי של השכונה שמשתרע בין הרחובות יהודה הנשיא, אליעזר הגדול ואלכסנדריון, מצויים מוסדות ציבור רבים בין היתר: בית ספר רעות ובית הספר קשת, שבהם לומדים תלמידים דתיים לאומיים וחילוניים בכיתות מעורבות, בית הספר התיכון ע"ש דנמרק, תיכון "דרור" והתיכון הצומח "שחרית" (שפועלים במשותף תחת האגודה לקידום החינוך ירושלים), בית הספר היסודי המשלב "פלא", ועוד. כמו כן מצויים בו סניף של טיפת חלב, ספרייה ציבורית על שם יוסף מאירהוף, המרכז למוזיקה ולמחול גוננים, והמרכז לאמנות חזותית ע"ש ג'ינוגלי המפעיל סדנאות בתחומי האמנות הפלסטית, ו"בית הופמן", המהווה מוקד חברתי לאזרחים ותיקים תושבי גוננים. בסמיכות אליהם נמצאים בית האבות "עידן הזהב" ואנדרטה לחללי צה"ל מבני השכונות.
בין מוסדות הלימוד הנוספים בשכונה ניתן למנות את בית הספר הממלכתי לבנות ענבר, בית הספר התיכון קדמה (גונן ט') אורט פלך בנים ע"ש ספניאן (הממוקמים בקטמונים ח'-ט'), ממ"ד גוננים, האולפנא לאמנויות, בית הספר אילנות לחינוך מיוחד ועוד. בשכונה פועל המרכזים לחדשנות חינוכית "פואנטה" ו-JLM SPARK. המרכזים מפעילים תוכניות שונות לאוכלוסייה הכללית הנוגעות לחדשנות, בדגש על שיתופי פעולה עם בתי הספר באזור[5][6].
בקטמון א' פועל ״מועדון אגרוף ירושלים״ שנוסד על ידי האחים גרשון ואלי לוקסמבורג.[7]
בשכונה תנועות הנוער השומר הצעיר, עזרא, בני עקיבא, כנפיים של קרמבו, הצופים ונוע"ם.
בקטמון ט' פועל מרכז הטניס ירושלים. בשכונה זו פועל משנת 1968 מרכז חינוכי-תרבותי על שם הלנה כגן. מרכז כגן מפעיל פעילויות תרבות, וכגן מתן שיעורים פרטיים מסובסדים לעשרות מילדי השכונה[8]. משנת 2021 פועל בגוננים ח'-ט' כפר סטודנטים של תנועת הבוגרים של בני עקיבא. בשנת 2022 הוקמה מדרשה לבנות דתיות בשם "אדרבה" - אף היא בגוננים ח'-ט'. בחלק זה של גוננים ממוקמת גם מכינת עלמה למנהיגות נשית של הסוכנות היהודית.
קישורים חיצוניים
עריכה- מיכאל יעקובסון: סקירה של שתי שכונות מגורים בקטמונים בירושלים, באתר 'חלון אחורי' 14.10.13
- גוננים (ירושלים, ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
- שכונת גוננים באתר עיריית ירושלים
הערות שוליים
עריכה- ^ שכונת גוננים - קטמונים, באתר האתר הרשמי של עיריית ירושלים
- ^ שכונת קטמון ח - ט, באתר האתר הרשמי של עיריית ירושלים
- ^ מכרז של רשות הדואר לסוכנות סן מרטין
- ^ אתר עיריית ירושלים
- ^ אודות, באתר מרכז פואנטה
- ^ אודות, באתר JLM SPARK
- ^ גילי איזיקוביץ, אף אחד לא מגיע לאיגרוף בלי סיבה, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2015
חיים שדמי, אי שם, במקלט קטן בקטמונים, באתר גלובס, 12 בינואר 2009 - ^ KerenKagan, קרן כגן