קלמן מגן
קלמן מגן (6 בנובמבר 1929 – 10 במרץ 1974) היה אלוף בצה"ל, שזכה בעיטור העוז. במהלך מלחמת יום הכיפורים, קיבל את הפיקוד על עוצבת סיני (אוגדה 252) שלחמה בחזית הדרום, לאחר שנהרג מפקדה הקודם, האלוף אלברט מנדלר.
_(cropped).jpg) | |
| לידה |
6 בנובמבר 1929 וינה,  אוסטריה |
|---|---|
| פטירה |
10 במרץ 1974 (בגיל 44) סיני |
| מדינה |
ישראל  |
| השתייכות |
 אצ"ל צה"ל |
| תקופת הפעילות | 1948–1974 (כ־26 שנים) |
| דרגה |
 אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים | |
| עיטורים | |
 עיטור העוז | |
| הנצחה | |
| |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בשם קורט להינדה ולדוד בג' בחשון תר"ץ בווינה שבאוסטריה. משפחתו עלתה לישראל ב-1933 והשתקעה בקריית חיים. בגיל ארבע נהרגה אמו בתאונת דרכים. בגן הילדים החליפה הגננת את שמו לקלמן. מגן למד בבית הספר המקצועי שליד הטכניון ומשנת 1946 שיחק בקבוצת הכדורסל של מכבי קריית מוצקין[1]. הוא היה פעיל מנעוריו בארגון האצ"ל, עבר במסגרתו קורס מ"כים, נטל חלק במבצעי הארגון וישב במחנה המעצר בלטרון. ביולי 1948, הצטרף לחטיבת גבעתי של צה"ל[2]. זכה לכינוי "שפנדאו" בשל דיבורו המהיר והרהוט, בדומה למקלע הגרמני בעל אותו השם.
במסגרת שירותו בחטיבת גבעתי, עבר קורס קצינים וקורס קציני קשר. לאחר מכן, עבר לשרת בחטיבת הצנחנים, בה שימש קצין קשר, מפקד פלוגת מפקדה ו"קצין ספורט", לאור העובדה שהיה ספורטאי מצטיין. בשנת 1954 עבר לפקד על פלוגה בחטיבת גולני[2]. בתקופה זאת נישא לרינה, ולזוג נולדו בן ובת.
בשנת 1955, בקרב על מוצבי א-צבחה שבאזור ניצנה הישראלי, פיקד מגן על יחידתו במשך שלוש שעות לאחר שנפצע בירכו, ופונה רק לאחר פינוי אחרון פקודיו. בשל כך זכה בצל"ש הרמטכ"ל[3] שהומר באפריל 1973 לעיטור העוז[4].
בשנת 1956, במהלך מלחמת סיני, שירת כקצין סיוע אוויר במוצב הפיקוד העליון. לאחר מלחמת סיני, ב-1957, עבר הסבה לשריון, שימש מפקד פלוגה ובשנת 1961 מונה למפקד קורס קציני שריון (קק"ש), ובהמשך, שימש כסגן-מפקד גדוד 82 וכמפקד הגדוד. שימש סגן מפקד חטיבה וב-1965 מונה לתפקיד קצין אג"ם במפקדת גייסות השריון[2].
במהלך מלחמת ששת הימים שימש מגן כקצין אג"ם של אוגדה 84 ("עוצבת הפלדה"), תחת פיקודו של האלוף ישראל טל. בשנת 1968 מונה למפקד חטיבת שריון (חטיבה 14), שאחת ממשימותיה הייתה החזקת קו התעלה. במאי 1969, במהלך מלחמת ההתשה, נפצע מרסיסי פגז ואושפז לחודש ימים. בקיץ 1970 מונה לסגן מפקד אוגדה בסיני והועלה לדרגת תת-אלוף.
ביולי 1971 יצא ללימודי היסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב. כעבור שנה מינה אותו הרמטכ"ל למפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה.
במלחמת יום הכיפורים
עריכהמגן אמור היה לקבל את הפיקוד על עוצבת סיני (אוגדה 252) מידי האלוף אברהם (אלברט) מנדלר ב-8 באוקטובר 1973[5], אולם בצהרי יום שישי, 5 באוקטובר, הוכרזה כוננות בגזרה, והמינוי נדחה. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, ב-6 באוקטובר, פיקד מגן על הגזרה הצפונית. לאחר שמפקד האוגדה, האלוף אברהם (אלברט) מנדלר נהרג בקרבות בסיני ב-13 באוקטובר, מונה מגן למפקד והועלה לדרגת אלוף בטקס קצר בחמ"ל הפיקוד[6][7].
מגן שירת בעוצבה מאז הקמתה ונחשב למפקד מוערך. לכן, עם הגיעו לפקד על העוצבה, הצליח להחזיר את כוחות העוצבה לעשתונותיהם ולנסוך בהם ביטחון, על אף ששכלו את מפקדם. האוגדה התחילה את המלחמה עם 292 טנקים וביומיים הראשונה כמעט והושמדה כשנותרו ממנה רק 70 טנקים. עם אוגדתו פרץ ב-18 באוקטובר אל מעבר לתעלת סואץ וסייע לכיתור הארמייה השלישית של מצרים. הוא הגיע עם כוחותיו לנמל עדבייה והתייצב עם מפקדתו על הקילומטר ה-101 מקהיר, על כביש קהיר-סואץ. הסופר ס. יזהר, שהסתובב בסיני ובאפריקה כמרצה באוגדה של מגן בזמן המלחמה, כתב עליו בספרו גילוי אליהו: ”הנה קלמן הגיע. האוהל נעשה פתאום גדול יותר, מואר יותר וסביבו שקט יותר וגם נוח יותר, ופשוט כולם יודעים שקלמן חזר, שהנה הוא כאן.”[8] ובהמשך: ”פתאום רוצים אל קלמן. אל קומתו הגדולה אל רוחב כתפיו ואל דיבורו השקט הנקי שלעולם ברור שלא יוליך אותך שולל. קלמן הטוב שלנו.”[9]
עם הגעת הרגיעה, התמסר מגן לתנופת בנייה ושיקום. ב-18 בינואר 1974 נחתם הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים בקילומטר ה-101. אחריו נרתמה העוצבה ליצירת הקו החדש, 10 ק"מ מזרחית לתעלת סואץ, ולקליטת טנקים חדשים.
בבוקר יום ראשון, 10 במרץ 1974, מצאו אותו חייליו של מגן בקרונו ללא רוח חיים, לאחר שנדם לבו[10]. הוא נטמן בבית הקברות הצבאי קריית שאול[11], סמוך לקודמו בתפקיד, האלוף אלברט מנדלר. הותיר אחריו את רעייתו, רינה, בן ובת.
הנצחתו
עריכהעל שמו של מגן נקרא בסיס שריון בסיני[12]. לאחר פינוי סיני נקרא על שמו של מגן "מחנה מגן סיירים" בבקעת סיירים, ששימש עד שנת 2009 כבסיס בית הספר לשריון (ביסל"ש), ומשמש מאז כבית הספר לאיסוף קרבי (ביסל"ק).
על שמו של נקרא גם אולם כנסים במכללות הצבאיות במתחם ההכשרות של פו"ם אפק.
מגן הונצח גם ברחובות על שמו בערים באר שבע, בית שמש ותל אביב[13].
קישורים חיצוניים
עריכה
- קורות החיים של קלמן מגן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- עיטור העוז שהוענק לקלמן מגן, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
- קלמן מגן, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- ליאור יעקבי, יריב פלג, האלוף שהושכח, באתר ישראל היום, 13 בספטמבר 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ יהודה גורן, חוסר תקציב בולם פעולות כדורסלני קרית מוצקין, מעריב, 3 בפברואר 1964
- ^ 1 2 3 תא"ל קלמן מגן מונה מפקד פו"מ, דבר, 13 באוקטובר 1972
- ^ ציון לשבח, על המשמר, 29 בדצמבר 1955
- ^ עיטור העוז לקלמן מגן
- ^ תא"ל קלמן מגן יתמנה למפקד הכוחות בסיני, דבר, 2 באוקטובר 1973
- ^ אלי לנדאו, קלמן מגן הועלה לדרגת אלוף, דבר, 28 באוקטובר 1973
- ^ חנוך ברטוב, דדו - 48 שנה ועוד 20 יום, כרך שני, עמ' 205: האלוף אריק שרון תיאר את הטקס בספר שיצא לזכרו של מגן: "קראו לקלמן במכשיר הקשר, שיגיע אלינו, שלחנו אליו הליקופטר להביאו... הוא לא ידע לשם־מה נקרא לבוא... זה היה בתא צדדי ליד הבונקר – שם נאמר לו, שאלברט נהרג. הוענקו לו הדרגות. אני חושב, שהייתה זו הענקת־הדרגות העצובה ביותר, שאני ראיתי אי־פעם. נעשתה בדממה ובשקט. רק עזר ויצמן נתן מלת־עידוד, גם תרם דרגותיו לקלמן, כי לא נמצאו לו דרגות."
- ^ ס. יזהר, גילוי אליהו, עמ' 92
- ^ ס. יזהר, גילוי אליהו, עמ' 128
- ^ יגאל לב, האלוף מגן - הלוחם שהוכרע על־ידי ליבו, מעריב, 11 במרץ 1974
- ^ אלוף קלמן מגן הובא למנוחות, דבר, 12 במרץ 1974
- ^ בסיס שריון על שמו של אלוף קלמן מגן, דבר, 13 באוגוסט 1976
- ^ קלמן מגן היה אלוף המדות הטובות, דבר, 2 בנובמבר 1978