חיל השריון

חיל השריון של צבא הגנה לישראל
(הופנה מהדף גייסות השריון)

חיל השריון הישראליראשי תיבות: חש"ן) הוא החיל המתמרן העיקרי בזרוע היבשה של צבא הגנה לישראל והוא מבין חילות השריון הגדולים בעולם, חיל השריון מבסס את עיקר כוחו על טנקי מערכה.

חיל השריון
סמל הכומתה, תג ודגל חיל השריון
סמל הכומתה, תג ודגל חיל השריון
האדם שבטנק ינצח
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג חיל
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1948–הווה (כ־76 שנים)
מלחמות כל מלחמות ישראל
נתוני היחידה
כוח אדם 4 חטיבות סדירות:
חטיבה 7
חטיבה 188
חטיבה 401
חטיבה 460
חטיבות שריון במילואים
ציוד עיקרי טנקים מסדרת המרכבה
פיקוד
יחידת אם זרוע היבשה
דרגת המפקד תת-אלוף  תת-אלוף
מפקדים מפקדי החיל

חיל השריון הוא החיל המכריע בזרוע היבשה אשר מבסס את המחץ שלו על שילוב של ניידות, עמידות וכוח אש. החיל מפעיל בעיקר טנקי מערכה מסדרת המרכבה אך גם יחידות פלס"ר ופלמ"ס. כמו כן, לרוב חטיבות השריון כפופים גם גדודים של חיל ההנדסה הקרבית שמפעילים כלים הנדסיים מסוגים שונים. במלחמות תפקיד חיל השריון הוא כפול. מצד אחד להוביל את הכוחות המסתערים בקו הראשון ולטהר את השטח מכוחות אויב, ומהצד השני לבלום את כוחות השריון של האויב ולהשמיד את הטנקים שלו. בימי שלום, מספק חיל השריון גיבוי לחיל הרגלים בעת ביצוע משימות ביטחון שוטף, כאשר הטנקים משמשים בגדר "מוצב נייד" המהווה מכפיל כוח לכוחות הבט"ש.[1]

צבעה של כומתת החיל הוא שחור ואילו צבעי הדגל של חיל השריון הם ירוק ושחור. בסמל החייל, הקבוע על הכומתות, מופיע טנק קרומוול - מדגמי הטנקים שמהם הורכב החיל בראשית דרכו.[2] סיסמתו של החיל היא "האדם שבטנק ינצח".[3]

קצין השריון הראשי הנוכחי הוא תת-אלוף אוהד מאור.

מסלול לוחם השריון עריכה

 
סיכת לוחם שריון - ה"צפרגול". הסיכה עוצבה על ידי האמן יצחק יורש.[4]
 
מדי סמל ראשון, חובש בחטיבה 7. בכותפת ניתן לראות את הכומתה השחורה וסמל חיל השריון.

חיילי השריון עוברים הכשרה לרובאי 04, שבמסגרתה הם עוברים טירונות המחולקת לשני חלקים בהן החלק הראשון שנמשך כ-8 שבועות כולל בעיקר אימונים בנשק קל, שדאות, הגשת עזרה ראשונה וכושר גופני. בחלק השני כל מחלקה מקבלת שיבוץ לאחד משלושת מקצועות הצוות (תותחן, טען-קשר, נהג) בו מתחיל החלק השני שנקרא שלב המקצועות, אשר נמשך כ-6 שבועות ובו נלמדים שלושת המקצועות הנ"ל באופן תאורטי ובשילוב תרגולים מעשיים, כל חייל בתחומו.[5] לאחר שלב המקצועות מוענקת לחיילים כומתת החיל והם עוברים לשלב האימון המתקדם, שנקרא צמ"פ (קיצור של צוות, מחלקה, פלוגה). במהלך הצמ"פ, שנמשך כ-16 שבועות, מתאמנים החיילים להילחם ולתפקד כיחידת צוות אחת בטנק וכחלק ממסגרת מחלקתית ופלוגתית. בתום הצמ"פ מוכשר לוחם השריון לרובאי 05 ומוענקת לו סיכת לוחם השריון, המכונה צפרגול.[5] לאחר שלב הצמ"פ חלק מהחיילים מקבלים ההזדמנות לצאת לקורס מפקדי טנקים (קמ"ט) ואילו שאר החיילים מתפזרים בין הפלוגות המבצעיות.[5]

בשנת 2013[6], נפתח מסלול נוסף בחיל והוא מסלול פלמ"ס (הפלוגה המסייעת, בדומה לפלוגה מסייעת בחי"ר) כאשר החייל עובר טירונות רובאי 07 שנמשכת כשלושה וחצי חודשים. לאחר הטירונות עובר החייל לאימון המתקדם שם הוא לומד את המקצוע אליו הוא משתייך - מרגמות או אוה"ד (איתור והשמדה) ובסוף האימון מתקדם מקבל את הסיכת לוחם שנקראת פלמסון. בשנת 2022[7] הוחלט לסגור את מסלול הפלמ״ס מסייעת שריון ולהעביר את אחריות בניין הכוח לקחצ״ר, כך שלמעשה כל גדוד שריון יקבל פלוגת חי״ר מאחת חטיבות החי״ר הסדירות.

 
טירונים של חיל השריון בטקס סוף מסלול

קורס מפקדי הטנקים נמשך כ-4 חודשים, אשר במהלכו לומדים החניכים את שני מקצועות הטנק הנוספים שלא למדו במהלך שלב המקצועות ( כך היה בעבר.כיום כבר בשלב המיונים למקצועות החייל יודע אם הוא מיועד לפיקוד ואם כן אז ההכשרה שלו נעשית משלב המקצועות על כלל תפקידי אנשי הצוות בטנק כ כשמגיע לקמ"ט הוא מתחיל ישר בלמידת מקצוע "מפקד הטנק") ואת עקרונות הפיקוד, השליטה, הניווט והערכת המצב. בסיומו מקבלים החיילים דרגות סמל וסיכת מפקד הטנק.[5] החיילים המצטיינים מקבלים את ההזדמנות לצאת לקורס קציני שריון (קק"ש) או להישאר כ"גננים"-מדריכים בקמ"ט למשך שני מחזורים, ולאחר מכן לצאת לקק"ש; ואילו יתר המפקדים משתבצים בין פלוגות השריון. במקביל לקמ"ט יש את הקמ"כ (קורס מפקדי כיתה) של המסייעת הנערך בשיזפון ובסופו המפקדים החדשים משובצים בכמה ערוצים: גננים (מפקדים המדריכים בקורס המ"כים החילי), מ"כים בטירונות, מ"כים בפלוגות המסייעת אשר בגדודי השריון המבצעיים. המתאימים יוצאים לקורס קצינים באופן ישיר בתום הקורס.

קורס קציני השריון נמשך כ-7 חודשים (3 חודשים של קורס קציני יבשה ועוד 4 חודשים של השלמה חילית), אשר במהלכו לומדים החניכים לפקד על מחלקת טנקים בשיתוף פעולה הדוק עם יחידות שדה אחרות של צה"ל (חי"ר, תותחנים, הנדסה) ובסיומו מוענקות לחיילים דרגות סג"ם. בתום הקק"ש משתבצים הקצינים בפלוגות השריון כמפקדי מחלקות.[5]

בדומה להשלמת הקק"ש, מתקיימת השלמת קציני מסייעת בחטיבת ההכשרה, בסיומה משתבצים כמ"מ בהכשרה, מ"מ מבצעי או כגננים (מ"מים בהשלמת מסייעת)

מסלול הלוחם, פרט ל-3 חודשי קורס קציני יבשה, נערך בבית הספר לשריון (ביסל"ש) אשר שייך לחטיבה 460.

כומתת החיל עריכה

כאמור צבע הכומתה של החיל הוא שחור. מסורת זו נלקחה מהצבא הבריטי אשר בו נבחר הצבע מסיבה טכנית: החיילים הבריטים היו מתלכלכים כאשר עסקו בטיפול בטנקים, וכדי שכתמי השמן והגריז לא יראו על הכומתות, נקבע כי חיילי השריון יקבלו כומתה שחורה. החלטה זו עברה בירושה לצה"ל.[8] על הכומתה עונדים סמל של חיל השריון על רקע אדום.

היסטוריה עריכה

 
טנק הוצ'קיס של חטיבה 8 בשדה התעופה לוד במלחמת העצמאות

חיל השריון הישראלי החל את דרכו במלחמת העצמאות תחילה כשירות המשוריינים (שמ"ש) שהוקם ב-24 בפברואר 1948. בראש השירות הוצב יצחק שדה. ב-24 במאי מונה יצחק שדה לעמוד בראש חטיבה 8, היא חטיבת השריון הראשונה של צה"ל. כוחותיה גויסו ממקורות שונים: אנשי הצבא הבריטי, מתנדבי חוץ לארץ, עולים חדשים, אנשי "ההגנה" והפלמ"ח ולוחמים מיחידות אחרות. החיל כלל 10 טנקי הוצ'קיס מיושנים מצרפת, שני טנקי קרומוול שנגנבו מהצבא הבריטי, וטנק שרמן בודד שנגנב גם הוא מהצבא הבריטי. בהתקפת השריון הראשונה כבש גדוד 82 את שדה התעופה לוד.[1] בהמשך המלחמה נרכשו טנקי שרמן נוספים באיטליה ושניים מהם השתתפו במבצע חורב בדצמבר 1948.

חטיבה 7 (בפיקודו של שלמה שמיר) הוקמה לא כחטיבת טנקים, אלא כחטיבה משוריינת, ובתום מלחמת השחרור נשארה חטיבת השריון הסדירה היחידה אשר כללה את הגדוד המקורי של החיל, גדוד 79 וגדוד 9 מחטיבת הנגב כגדודי חרמ"ש וכן גדוד הטנקים 82 מחטיבה 8.[1] החטיבה, בית הספר לשריון ויחידות המילואים של השריון הוכפפו אז תחת פיקודו של קצין חיל ראשי בדרגת אל"ם. לאחר זמן מה פוזרו הגדודים והופעלו כצג"מים (צוות גדודי משוריין). לקראת שנת 1954 הוחלט לחזור למבנה חטיבתי ואז הוקמו גם חטיבות המילואים המשוריינות: חטיבה 27 וחטיבה 37, ומפקדת החיל הפכה למפקדת גֵיסות השריון תחת פיקודו של האלוף חיים לסקוב. מפקדה זו התקיימה עד להקמת המפח"ש, ואז גם הוחזר תפקידו של קצין השריון הראשי (קשנ"ר).

עם זאת, בתחילה נחשב השריון לחיל שתפקידו לסייע לחיל הרגלים, אשר נתפס כחיל העיקרי של צבא היבשה. בצה"ל לא הייתה קיימת תורת לחימה עבור השריון וזו פותחה במהלך השנים. במבצע קדש הוכיח השריון את חשיבותו בשדה הקרב ואחריו הפך לחיל המתמרן העיקרי.[9]

חשיבותו של החיל להכרעת המערכה מצאה את ביטויה לאורך השנים, כאשר החיל היווה גורם מכריע בהשגת ניצחון מול צבאות ערב, שנהנו מיתרון מספרי ולעיתים גם מיתרון בכמות ובאיכות כלי הנשק בשורה של מלחמות: במבצע קדש הובקעו מערכי חי"ר בשטח פתוח, במלחמת ששת הימים הובקעו מערכי חי"ר ושריון מחופרים ובמלחמת יום הכיפורים התרחשו קרבות שריון-בשריון שנחשבים הגדולים שהתרחשו מאז מלחמת העולם השנייה.[1] מצביאי שריון ישראלים זכו להערכה רבה על תמרונים מזהירים בחצי האי סיני וברמת הגולן. האלופים ישראל טל ומשה פלד ("מוסא") אף זכו להנצחה בקיר "מצביאי השריון הטובים בהיסטוריה" במוזיאון השריון בפורט נוקס.

יחד עם ההישגים של השריון, כחלק מהישגיו של צה"ל כולו, יש המותחים[דרושה הבהרה] ביקורת על תורת הלחימה שלו. הללו טוענים כי תורת הלחימה של חיל השריון נכשלה למעשה שוב ושוב. כדוגמאות לטענתם הללו מביאים את מבצע קדש בו ספגה חטיבה 7 עשרות הרוגים בהבקעת מערכי חי"ר פשוטים, או הבקעת רפיח במלחמת ששת הימים, שעלתה בהרוגים רבים והצליחה רק הודות לפקודת הנסיגה הכללית שהוציא הצבא המצרי ב-6 ביוני 1967. לעומת זאת, יש טוענים[דרושה הבהרה] כי השריון הישראלי לא זו בלבד שלא נכשל, אלא הצליח להביס כוחות שריון עדיפים עליו במובנים רבים.

כישלונו הגדול של השריון במלחמת יום הכיפורים היה בהתמודדות מול טילי הנ"ט, בעיקר הסאגר. אף על פי שהיה ידוע על קיומם של אלו מאז שנת 1968, לא פיתח חיל השריון מענה הולם לאיום שהציבו. הטילים, שסופקו למדינות ערב בידי ברית המועצות, הסבו לשריון הישראלי אבדות כבדות ביותר, בעיקר בחזית הדרום.

במהלך קרבות מלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן הצליחו שתי חטיבות שריון: חטיבה 7 וחטיבה 188 לבלום שתי דיוויזיות משוריינות ושלוש דיוויזיות חי"ר של הצבא הסורי, ובכך הגיעו להישג יוצא דופן, בין השאר בזכות מעשי גבורה של כוחות קטנים (דוגמת "כוח צביקה") שהצליחו להדוף מאות טנקים סורים. מפקדים בחיל כגון אביגדור קהלני זכו לעיטורים וצל"שים על הקרבות שניהלו כנגד הסורים.

כלקח מקרבות השריון במלחמת יום הכיפורים ננקטו מספר צעדים: בראש ובראשונה, פותח טנק המרכבה הראשון, שבניגוד לטנקים אחרים בעולם, תכנונו נתן דגש על שרידות צוות הטנק. פיתוח נוסף היה המיגון הריאקטיבי שהקטין את האיום הנשקף לטנקים מטילי נ"ט בעלי מטען חלול. יתר על כן, אמצעי ראיית לילה הוכנסו לשימוש צוותי טנקים, במטרה להקל על הלחימה גם בלילה ונרכשו מסוקי קרב, דוגמת מסוקי הקוברה והדיפנדר ששולבו בהמשך בלחימת השריון.[1]

 
מבצע צוק איתן: טור שריון של חטיבה 401 הכולל טנקי מרכבה סימן 4מ ודחפורי D9 משוריינים.

בטנק המרכבה נעשה שימוש פעיל במלחמת לבנון הראשונה וכל האמצעים שהוזכרו לעיל, הקלו על הלחימה והטו את הכף לטובת צה"ל. כדוגמה לתרומה הרבה של הטכנולוגיה לשרידות צוותי הטנקים במלחמה זו,[1] ניתן להזכיר מקרה שבו צוות של טנק מרכבה שרד פגיעה של לפחות ארבעה טילי נ"ט.

כוחות שריון השתתפו גם במלחמת לבנון השנייה. טרם המלחמה הצטייד חזבאללה בטילי נ"ט מתקדמים כגון מטיס-M ו-קורנט שהסבו פגיעות לטנקי המרכבה של צה"ל. מהלקחים שהופקו לאחר המלחמה עולה כי אי-השימוש במדוכות עשן[10] ואופן ההפעלה של כוחות השריון, שלא על פי תורת הלחימה של החיל,[11] היו מהגורמים לפגיעות בטנקים. עוד נטען כי בשל מגבלות תקציב הופחתו האימונים ובכך נפגעה כשירות הלוחמים לפני המלחמה.[10] עם זאת, מתוך 51 הפגיעות של טילי נ"ט בטנקים, רק 24 חדרו אל תא הלחימה - האחוז הנמוך ביותר בכל מלחמות ישראל.[11]

חיל השריון השתתף גם במבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן בהם ספג רק מעט אבדות לעומת מחבלים רבים שנהרגו על ידי הטנקים. במבצע צוק איתן השתתפו לראשונה טנקי מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח". המערכת רשמה הצלחה רבה כאשר יירטה את כל האיומים - רקטות נ"ט (כולל רקטות RPG-7 תקניות) וטילי נ"ט (כולל טיל הקורנט הרוסי המתקדם) - שנורו לעבר הטנקים. מערכת השליטה והבקרה הדיגיטלית צי"ד ופגזי הכלנית והחצב אפשרו השמדה יעילה של מטרות אויב והריגת מאות מחבלים על ידי הטנקים. בזכות טכנולוגיות אלה הפך השריון לאחד הכוחות המובילים בתמרון הקרקעי, כאשר הוא מופעל בצוותי קרב חטיבתיים בשילוב כוחות הנדסה קרבית ולוחמי חי"ר.[12]

במהלך מלחמת חרבות ברזל היה חיל השריון לכוח מכריע במיוחד בתמרון לתוך רצועת עזה, מה שהוביל את הדרג הבכיר להרחיב את סדר הכוחות ("הסד"כ") של חיל השריון לאחר שנים של קיצוצים וסגירת יחידות.

חטיבות חיל השריון עריכה

חטיבות חיל השריון
תג שם מספור יחידת אם פיקוד גדודים הערות
חטיבות סדירות
 
עוצבת סער מגולן
7
עוצבת געש פיקוד הצפון 75 (רומח), 77 (עוז), 82 (געש), 603 (להב) (גדחה"ן) החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 4מ
 
עוצבת ברק
188
עוצבת געש פיקוד הצפון 53 (סופה), 71 (רשף), 74 (סער), 605 (המח"ץ) (גדחה"ן) החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 4מ
 
עוצבת עקבות הברזל
401
עוצבת הפלדה פיקוד הדרום 9 (עשת), 46 (שלח), 52 (הבוקעים), 601 (אסף) (גדחה"ן) החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 4מ, בהסבה למרכבה ברק
חטיבות ההכשרה
 
עוצבת בני-אור
460
עוצבת אדום פיקוד הדרום 195 (אדם), 196 (שחק), 198 (עזוז), 330, 532 (שלח), 614 (היובל) (גדחה"ן), פלס"ר 460 החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 4א ו-4ב
החטיבה מהווה גם את בית-הספר לשריון (ביסל"ש)
חטיבות המילואים
 
חטיבת קרייתי
4
עוצבת המפץ פיקוד הצפון 7016, 7421, 9218, 7071 (גדחה"ן) החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 4
 
חטיבת הזקן
8
עוצבת הגליל פיקוד הצפון 89, 121, 129, 8173 (גדחה"ן) החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 3 ב"ז
 
חטיבת הראל
10
עוצבת סיני פיקוד הדרום 360, 363, 429, 924 (גדחה"ן) החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 3 ב"ז
 
חטיבת המחץ
14
עוצבת סיני פיקוד הדרום 79, 87, 184, 271 (גדחה"ן) החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 3
 
עוצבת ראם
179
עוצבת הבזק מערך התמרון 7029, 8130, 8104, 710 (גדחה"ן) החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 3 ב"ז
 
חטיבת אגרוף הברזל
205
עוצבת המפץ פיקוד הצפון 9206, 9212, 9215, 7086 (גדחה"ן) החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 3 ב"ז
 
עוצבת יפתח
434
אוגדת הבשן פיקוד הצפון 8108, 8112, 9232, 9227 (גדחה"ן) החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 3 ב"ז

חטיבות שפורקו עריכה

לאורך שנות החיל חטיבות שריון רבות פורקו, כאשר לעיתים הן משולבות בחטיבות קיימות.

חטיבות היסטוריות חיל השריון אשר פורקו
תג שם מספור הערות שנת פירוק
 
חטיבת יפתח
11
החטיבה הוקמה מחדש כחטיבת קומנדו במילואים תחת עוצבת הבזק 2014
 
עוצבת אגרוף ורומח
27
חטיבה 264, חטיבה 60, חטיבה 204
2014
 
עוצבת הבזקה
130
חטיבה 767
2014
 
עוצבת כוכב האור
189
1992
 
עוצבת יש"י
211
1992
 
עוצבת הסוס הדוהר
217
חטיבה 520, חטיבה 645, חטיבה 277 2004
 
עוצבת מרכבות האש
263
2014
 
חטיבה 265
265
1985
 
עוצבת ירושלים
274
חטיבה 691 1986
 
עוצבת קרני האש
278
מוזגה עם החטיבה 14 ב-2014
2014
 
חטיבה 320
320
1990
 
עוצבת אורנים
330
קיבלה את השם ואת המספר של חטיבה 14 ב-1990
1990
 
עוצבת קלע
395
2003
 
עוצבת הצבאים
399
2003
 
חטיבת הצליחה
421
1986
 
עוצבת בני חיל
454
חטיבה 844 2009
 
עוצבת כפיר
500
2003
 
חטיבת עציון גבר
550
1991
 
עוצבת נתיבי האש
600
חטיבה 177, חטיבה 519
2014
 
עוצבת חץ
640
2005
 
עוצבת בני רשף
656
2004
 
עוצבת מרכבות הברזל
670
חטיבה 459
2000
 
חטיבת עשת
767
חטיבה 130 2004
 
עוצבת לביא
820
2004
 
חטיבת מרכבות הפלדה
847
2020
 
עוצבת אדירים
889
1986
 
עוצבת כוכבי האש
896
מוזגה עם חטיבה 14 בשנת 2004
2004
 
עוצבת השחר
943
2004

אוגדות משוריינות עריכה

תגי אוגדות משוריינות סדירות:

תגי אוגדות משוריינות שפורקו:

אמצעי לחימה עריכה

  ערך מורחב – טנקים בשירות צה"ל
 
מרכבה סימן 4 של חיל השריון מבצע ירי בתותח 120 מ״מ
 
טנקים מדגם מרכבה סימן 4 של חיל השריון
 
טנק מדגם מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח", נמצא בשימוש חטיבה 7 חטיבה 401 וחטיבה 188 של חיל השריון
 
טנק מדגם מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח" - זהו הטנק המתקדם ביותר בשירות צה"ל
 
טנק מרכבה סימן 3 ב"ז מהווה כיום את עיקר צי הטנקים של חיל השריון הישראלי. נמצא בשימוש חטיבות מילואים בלבד. בתמונה: מרכבה סימן 3ד מ-2019.
 
תמונת פרופיל מ-2019 של טנק מדגם מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח".
 
מפגש קציני שריון ראשי לדורותיהם אצל הקשנ"ר דאז, תא"ל הישאם אבראהים, מאי 2023. שורה ראשונה (קדמית) מימין לשמאל: תא"ל יצחק רבין, תא"ל דוביק טל, תא"ל אגאי יחזקאל, תא"ל עפר צפריר; שורה שניה: תא"ל גיא חסון, אלוף סמי תורג'מן, תא"ל יגאל סלוביק, אלוף אמנון רשף, תא"ל אביגדור קליין, אלוף אודי שני, תא"ל הישאם איברהים

בתחילת דרכו, צה"ל לא רכש טנקים באופן מסודר אלא קיבץ טנקים מיושנים בדרכים לא-דרכים, עקב מגבלות מדיניות וחוסר ניסיון של צבא שרק נולד. כתוצאה מכך נוצר מצב בעייתי של ריבוי דגמי טנקים. המגוון הרחב הקשה על תחזוקת וחימוש הטנקים וגרם לבעיות בשיתוף כל הכלים במערכות הקרב.

עד סמוך למבצע קדש סוג הטנק היחיד של חיל השריון היה השרמן (מאוחר יותר שודרג לסופר שרמן) שצוותו כלל 5 לוחמים (מפקד, תותחן, טען-קשר, נהג ומיקלען). סמוך למבצע קדש הגיעו טנקי AMX-13 הצרפתיים שהיו טנקים קלים, ובין השאר, סייעו לצנחנים בקרב המיתלה. שני דגמים אלו יצאו משירות לאחר מלחמת ששת הימים. לפני מלחמת ששת הימים נקלטו טנקי M48 פטון האמריקאיים והצנטוריון הבריטי.

לאחר מלחמת ששת הימים קלט צה"ל את טנקי המגח, שכבר אז נחשבו למיושנים מול צבאות ערב, שהחלו מצטיידים באותו זמן בטנקי T-62.

חלק מטנקי השלל ממלחמת ששת הימים היו טנקים סובייטיים מדגמי ‏T-54 ו-T-55 שהוכנסו לשימוש מבצעי בצה"ל ונקראו "טירנים".

ניסיון לרכוש מבריטניה את טנק הצ'יפטיין לא יצא לפועל בגלל לחץ ערבי וכתוצאה מכך הוחלט על פיתוח טנק תוצרת ישראל. ב-1970 החל משרד הביטחון לפתח את טנק המרכבה והדגם הראשון שלו, מרכבה סימן 1, נכנס לשירות ב-1980. הטנק ערך טבילת אש במלחמת לבנון שבמהלכה התגלו כשלים הנדסיים במערכת בקרת האש שלו[דרוש מקור], אך למרות זאת נחשב להצלחה. בעקבות זאת הוחלט על המשכת פיתוח סדרת המרכבה שהפכה לטנק המערכה העיקרי של צה"ל בשנות ה-2000. במהלך האינתיפאדה השנייה פעלו טנקי מגח 6 ו-7 לצד טנקי מרכבה סימן 2 ומרכבה סימן 3 ב"ז שהוסבו ללוחמה בשטח בנוי. בשנים 2003–2004 הוצאו טנקי המגח משירות סדיר והוחלפו בטנקי מרכבה סימן 4 שהוכיחו את יעילותם בלחימה ברצועת עזה. ב-2009 החל חיל השריון בקליטת טנקי מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח" ובסוף 2012 הוסבו כל טנקי חטיבה 401 לטנקי מרכבה סימן 4מ. ב-2014 החלו בהסבת חטיבה 7 מטנקי מרכבה סימן 2 לטנקי מרכבה סימן 4מ גם כן, וזאת הסתיימה ב-2016. ב-2019 הוסבה חטיבה 188 למרכבה סימן 4מ 400 וב-2023 קלטה חטיבה 401 את הדגם המתקדם ביותר - מרכבה ברק - שעתיד להיכנס לכלל החטיבות הסדירות ולהחליף את הטנקים הקיימים שיועברו למילואים.

כיום מפעיל חיל השריון טנקי מערכה על טהרת סדרת המרכבה: ארבע חטיבות סדירות של מרכבה סימן 4מ ומרכבה ברק (הטנק המתקדם ביותר בחיל ואחד המתקדמים ביותר בעולם), חטיבות המילואים מפעילות טנקי מרכבה סימן 3 ב"ז (שדרוג של מרכבה סימן 3), ומרכבה סימן 4. הטנקים חמושים בתותח תע"ש 120 מ"מ שיורה מגוון פגזים, בהם חץ-ח"ש, חלולן, כלנית 120 מ"מ (רב-תכליתי) וחצב 120 מ"מ (נגד מבנים וחי"ר מבוצר). בנוסף הטנקים חמושים במקלעי מאג 7.62 מ"מ, מקלעים כבדים M2 בראונינג 0.5 ומרגמות 60 חש"ן.

פלוגות הסיור (פלס"ר שריון) והפלוגות המסייעות (פלמ"ס, מסייעת שריון) מפעילים אמצעי לחימה נוספים בהם רובי M16 ו-M4A1, מקלעי נגב ומאג, רכבי HMMWV, נגמ"שים ומרגמות כולל מרגמת קשת 120 מ"מ.

מפקדי החיל עריכה

שם תקופת כהונה הערות
אלוף יצחק שדה פברואר 1948–מאי 1948 ראש שירות המשוריינים
סגן-אלוף שאול יפה 13 בפברואר 1950[13]–יולי 1950
אלוף-משנה משה מונדק בר-תקווה 10 באוגוסט 1951–22 בדצמבר 1953
אלוף-משנה יצחק פונדק 22 בדצמבר 1953[14]–24 ביולי 1956 מפקד גֵיסות השריון הראשון
אלוף חיים לסקוב 24 יולי 1956–9 בנובמבר 1956 לימים הרמטכ"ל ה-5
אלוף מאיר זורע 9 בנובמבר 1956–23 בדצמבר 1956
אלוף-משנה אורי בן ארי 23 בדצמבר 1956–21 ביולי 1957[15]
אלוף חיים בר-לב 21 ביולי 1957–25 ביוני 1961[15] לימים הרמטכ"ל ה-8 ושר המשטרה
אלוף דוד אלעזר 25 יוני 1961–2 בנובמבר 1964 לימים הרמטכ"ל ה-9
אלוף ישראל טל 2 בנובמבר 1964–מרץ 1969 אבי פרויקט טנק המרכבה
אלוף-משנה מנחם (מנדי) מרון יוני 1967 קצין השריון הראשי במינוי חירום במהלך מלחמת ששת הימים. לימים נספח צה"ל בארצות הברית.
אלוף אברהם אדן מרץ 1969–ינואר 1974 מפקד גיסות השריון
תת-אלוף מרדכי צפורי אוקטובר–נובמבר 1973 קצין השריון הראשי במינוי חירום במהלך מלחמת יום הכיפורים
אלוף משה פלד ינואר 1974–ינואר 1979 לימים מנכ"ל רפא"ל ויו"ר יד לשריון
אלוף אמנון רשף ינואר 1979–פברואר 1982
אלוף משה בר כוכבא פברואר 1982–אוגוסט 1983 בעל עיטור העוז
תת-אלוף עמי מורג אוקטובר 1981–יוני 1982 בעל עיטור המופת
תת-אלוף עמוס כץ אוגוסט 1983–יולי 1986 בעל עיטור המופת
תת-אלוף יוסי בן-חנן יולי 1986–יוני 1990 לימים אלוף, בעל עיטור העוז
תת-אלוף יצחק רבין יוני 1990–יוני 1993
תת-אלוף אמי פלנט יולי 1993–יולי 1995 בעל עיטור העוז
תת-אלוף דוביק טל יולי 1995–ספטמבר 1997
תת-אלוף מאיר גחטן ספטמבר 1997–מאי 2000
תת-אלוף אודי שני מאי 2000–יולי 2001 לימים ראש אגף התקשוב
תת-אלוף אביגדור קליין אוגוסט 2001–ינואר 2004
תת-אלוף סמי תורג'מן ינואר 2004–ספטמבר 2005 לימים מפקד זרוע היבשה
תת-אלוף חלוצי רודוי ספטמבר 2005–יולי 2008
תת-אלוף אגאי יחזקאל יולי 2008–אפריל 2010
תת-אלוף יגאל סלוביק אפריל 2010–יולי 2012
תת-אלוף עפר צפריר יולי 2012–יולי 2013
תת-אלוף שמואל אולנסקי יולי 2013–יוני 2016
תת-אלוף גיא חסון יוני 2016–אוקטובר 2019
תת-אלוף אוהד נג'מה אוקטובר 2019–4 באוגוסט 2022
תת-אלוף הישאם אבראהים 4 באוגוסט 2022–5 בדצמבר 2023 קצין השריון בתחילת מלחמת חרבות ברזל
תת-אלוף אוהד מאור 5 בדצמבר 2023 נכנס לתפקידו באמצע מלחמת חרבות ברזל

במהלך מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה נערכו מינויי חירום לתפקיד קצין השריון הראשי, ומפקדי גיסות השריון התרכזו בתפקידם העיקרי.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 תולדות השריון באתר יד לשריון.
  2. ^ https://yadlashiryon.com/news/22-באוקטובר-2013-הקרומוול-נשאר-במשפחה/
  3. ^ סיסמה זו מבוססת על דברי האלוף ישראל טל שנשאל איזה מן הטנקים הקיימים הוא הטנק הטוב ביותר, והשיב: "הטנק שבו הצוות הטוב ביותר".
  4. ^ בשם הסב – סיפורו של הצפרגול באתר יד לשריון
  5. ^ 1 2 3 4 5 מסלול הקבלה וההכשרה בחטיבה 401, באתר צה"ל.
  6. ^ מה שהיה הוא שיהיה ... גם בחיל השריון, באתר ישראל דיפנס.
  7. ^ מערך הסיוע בשיריון עובר מהפכה - ולא כולם מרוצים ממנה, באתר ישראל דיפנס.
  8. ^ תופסים צבע / מאת משה דוד. מוסף "המגזין", של מעריב, 11 ביולי 2011 עמ' 4-5.
  9. ^ התפתחות גייסות השריון של צה"ל, מערכות 251–252, אוקטובר 1976, 2–13
  10. ^ 1 2 עמיר רפפורט, צה"ל ולקחי מלחמת לבנון השנייה, עמודים 10-11.
  11. ^ 1 2 אלוף (מיל.) יצחק בן-ישראל, מלחמת הטילים הראשונה ישראל – חזבאללה (קיץ 2006), עמודים 35–38.
  12. ^ בן כספית, הכוכבים של "צוק איתן": כך פיצחו הטנקים את תשתית הטרור של חמאס, מעריב סופהשבוע, 25 באוגוסט 2014.
  13. ^ עמיעד ברזנר, סוסים אבירים: התפתחות ותמורות בשריון הישראלי מתום מלחמת העצמאות ועד מלחמת סיני, הוצאת מערכות, 1999, עמ' 32
  14. ^ צה"ל בחילו - חיל השריון, הוצאת רביבים, 1981 עמ' 40
  15. ^ 1 2 צה"ל בחילו, עמ' 64