קרן ברל כצנלסון

קרן ברל כצנלסון היא חברה לתועלת הציבור הפועלת לקידום ערכים ברוח ההגות ותפיסת העולם של ברל כצנלסון וערכי תנועת העבודה. הקרן מפעילה ותומכת בתוכניות מנהיגות שונות, מפעילה מרכז חשיבה ומחקר לצורך גיבוש מדיניות ורעיונות, וכן הנגשת רעיונות אלו באמצעי מדיה שונים, כגון כתב העת "תלם", ספרים, קמפיינים ציבוריים, כנסים ועוד.[1]

קרן ברל כצנלסון
לוגו קרן ברל כצנלסון
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות בית ברל
יושב ראש חגי מירום
מנכ"ל יוסי מימון
מנהל פעילות רמי הוד, מנהל המרכז הרעיוני-חינוכי
תקופת הפעילות 1944–הווה (כ־80 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.berl.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מטרות עריכה

הקרן פועלת לקידום ערכים של ציונות, צדק חברתי, שלום וחברה משותפת בישראל. באמצעות פיתוח מנהיגות ופעולה בזירה החינוכית ובזירה הציבורית.

המרכז הרעיוני הוא הזרוע החינוכית והציבורית של הקרן. המרכז מפתח ומפעיל תוכניות מנהיגות מגוונות ועוסק בהכשרת חוקרים, משרתי ציבור ופעילים. פעילות המרכז נשענת על שלוש רגליים: תוכניות חינוך והכשרה לאנשים הפועלים במערכות השפעה, ביניהם חברי מועצה, מנהיגים מקומיים, כלכלנים צעירים ומנהלי מכינות קדם צבאיות; מרכז חשיבה שבמרכזו 'דרך'- תוכנית עמיתי ברל כצנלסון המורכבת מחוקרים ופעילים מובילים המשמשים כמרצים של הקרן בתוכניותיה השונות; והזירה הציבורית הממוקדת במאבק בגזענות ובקידום אג'נדה סוציאל-דמוקרטית בשיח הציבורי.

היסטוריה עריכה

הקרן הוקמה בשנת 1944, לאחר מותו של ברל כצנלסון, מאבות תנועת העבודה, במטרה לתמוך בהקמת בית מדרש המחנך ברוח ערכי התנועה[2]. אבן הפינה לבית המדרש בבית ברל הונחה ביום השנה השני לפטירתו של ברל כצנלסון, 21 באוגוסט 1946[3].

הקרן תמכה בהקמת סמינרים המיועדים למדריכים בתנועות הנוער העובד והלומד, הצופים והמשמרת הצעירה של מפא"י. בנוסף תמכה הקרן בסמינרים של איחוד הקבוצות והקיבוצים, סמינרים של מושבים, מחנות קיץ וסמינרים לנוער שהגיע לישראל מחו"ל, ובקורסים לעולים חדשים. בתחילת שנות ה-60, בית ברל התפתח למוסד חינוכי שכלל גם בית ספר תיכון שנפתח ב-1961[4]. מדרשה להכשרת מורים וגננות, מרכז כנסים, "המכון להשכלה ולחינוך תנועתי" ומכון מחקר[5][6].

ב-1964 הוקמה מחלקת המחקר של הקרן, שעיבדה מחקרים קיימים לצרכים של המפלגה ותרמה מחקרים עצמאיים בנושאים רעיוניים ופוליטיים. ב-1965 נחנך במסגרת הקרן ארכיון לתולדות מפא"י, וב-1997 הועבר הארכיון לתוך ספריית המכללה (כארכיון מפלגת העבודה שהוכר כארכיון ציבור).

ב-1970 הוחלט לפתוח בבית ברל מוסד להשכלה גבוהה שיכול להעניק תואר ראשון[7][8]. ב-1971 נפתחה מכינה קדם אקדמית[9], ב-1977 כבר למדו במכינה 3,500 סטודנטים[10]. ב-1972 הוגשה בקשה למועצה להשכלה גבוהה להכרה במכללה כמוסד אקדמי ולהתיר לה להעניק תואר ראשון[11]. האישור להעניק תואר ראשון ניתן למכללה החל משנת 1976[12]. ב-1988 התאחדה המכללה בבית ברל עם המדרשה לאמנות ומספר מוסדות להכשרת מורים. מאז המכללה האקדמית בית ברל הופרדה מהקרן[13].

בשנת 1977 מונה שר החוץ לשעבר אבא אבן ליושב ראש הקרן[14]. אבן הוחלף בידי ריצ'רד ערמון בשנת 1989, שיזם את הקמת המרכז הרעיוני[15].

במרץ 2003,השיקה הקרן את כתב העת "אופקים חדשים", ירחון לענייני מדינה וכלכלה[16].

בספטמבר 2004 יזמה הקרן הדפסת גיליון מיוחד של העיתון דבר, לציון 60 שנה לפטירתו של ברל כצנלסון, שנסגר ב-1995. הקרן גם הודיעה כי בכוונתה לחדש את הוצאתו של העיתון, אך הדבר לא יצא לפעול[17].

ב-2016 החלה הקרן להפיץ עלון בבתי כנסת בשם "שיחת השבת"[18].

ב-2017 יצרה הקרן שיתוף פעולה אסטרטגי ארוך טווח עם המכללה החברתית-כלכלית.

באוגוסט 2019 השיקה הקרן את כתב העת "תלם", המוגדר כ"במה כתובה להתחדשות רעיונית של מחנה השמאל"[19].

בינואר 2021 מונה חגי מירום ליושב ראש הקרן[20].

תוכניות חשיבה והכשרה עריכה

הקרן מפעילה מספר תוכניות חשיבה והכשרה, אשר מטרתן להכשיר פעילים ומנהיגים ולעודד בקרב אוכלוסיות שונות חשיבה ביקורתית, דרך הקניית ידע ויכולות ניתוח מעמיקות בסוגיות חברתיות, אשר עומדות על סדר יומה של החברה הישראלית. התוכניות עוסקת, בין היתר, בסוגיות של ציונות, צדק חברתי, אי שוויון, תעסוקה, רווחה, בריאות פערים עדתיים ולאומיים, גלובליזציה וישראל, מפת התקשורת הישראלית ועוד.

בין התוכניות אשר מפעילה הקרן:

  • פולי-תקווה – תוכנית הכשרה לפעילים מובילים, אשר יוכלו להיות תשתית מנהיגותית לעולם הפרוגרסיבי בישראל. הנחת המוצא של הקורס היא שהשקפת העולם הפרוגרסיבית היא כוללת, רחבה ובלתי ניתנת לחלוקה, ומכילה זה בצד זה, עקרונות של שלום, גישה חברתית סוציאל-דמוקרטית, קיימות ושמירת הסביבה, דמוקרטיה וזכויות אזרחיות – ולכן כל משתתף/ת בקורס חייב לעבור הכשרה בכל אחד מהתחומים האלה ולהבין את הקשר ביניהם. התוכנית קמה בשנת 2012 והכשירה עד כמה למעלה מ-400 פעילים.
  • שבילים – תוכנית מהמכשירה ומבססת את דור המנהיגות הבא. התוכנית מושתת על הקניית תוכן, העצמה אישית ומתן סל כלים מנהיגותיים וקהילתיים לטובת עיצוב פני המדינה והקהילה. התוכנית מתקיימת בפריסה מגוונת ברחבי הארץ ובמספר מסלולים בו זמנית. מטרת התוכנית, לצד הכשרת מנהיגות, היא לבסס קבוצה חזקה המסוגלת ורוצה לקדם יחד שינוי.
  • חרדים למדינה – קורס מנהיגות חברתית ומדינית המיועד לצעירים חרדים.
  • תוכנית בארי – תוכנית חשיבה מדינית וחברתית המיועדת לתלמידי מכללות בפריפריה. התוכנית עוסקות בשלל הנושאים שעל סדר היום הישראלי בצורה מעמיקה וביקורתית.
  • זרעי קיץ – תוכנית לימודים לפיתוח מנהיגות לצעירים וצעירות בגילאי 20-25 הפועלת בשיתוף עם תנועת החלוץ. למשך חמישה שבועות רצופים ובתנאי אירוח מלאים, עוברים המשתתפים שיעורי עומק במגוון תחומי לימוד עם מרצים ומרצות מהשורה הראשונה, מפגשים עם אנשי רוח עשייה ופוליטיקה, סיורים וטיולים, ליווי קבוצתי ואישי ועוד. עיקר נושאי התוכן הנלמדים בתוכנית: ציונות, חלוציות, זהות יהודית וארון הספרים היהודי, מגדר, כלכלה וחברה, יהדות התפוצות, רב-תרבותיות, פוליטיקה, מזרח תיכון והמפגש היהודי-ערבי, דת ומדינה, אקטיביזם, קהילות.
  • שחר – קהילות סטודנטים המשלבים עשייה חברתית ולימוד.
  • תוכנית העמיתים "דרך", וכנס "חוצה ישראל"[21].
  • הקרן משקיעה באתר "פיגומים" - מגזין להגות סוציאליסטית עכשווית[22].
  • הקרן יזמה ושותפה בסדרת הספרים "בארי - סדרה למחשבה סוציאל-דמוקרטית", במסגרתה יצא לאור, בין השאר, הספר הפרקריאט.

דו"ח השנאה עריכה

בשנת 2015 החלה הקרן לפרסם את "דוח השנאה", פלטפורמה טכנולוגית המנטרת את גלי השנאה בשפה העברית ברשת. הדו"ח, אשר מנוטר באמצעות חברת המחקר ויגו, חולש כל שעה על מיליוני שיחות (סטטוסים, תגובות, טוקבקים, ציוצים ועוד) ובכך מצליח לייצר תמונה של מצב הסובלנות של השיח. בנוסף, דו"ח השנאה מייצג מחקרי עומק על אירועים או תופעות משמעותיות שקיבלו הדים ברשת[23].

דו"ח השנאה לשנת 2016 מצא שבר רפאלי הייתה האשה שספגה הכי הרבה תקיפות מילוליות מיזוגניות ברשתות החברתיות בשנת 2016[24].

דו"ח השנאה שפורסם בנובמבר 2020, מצא התאמה בין ציוצי ראש הממשלה בנימין נתניהו לתקיפת מפגינים. בין החודשים יולי ואוקטובר, ראש הממשלה צייץ לא פחות מ-25 פעמים על המפגינים, ובין היתר כינה אותם "מפיצי מחלות" ו"אנרכיסטים". ציוציו של ראש הממשלה נגד המפגינים זכו ל-42 אלף ציוצים מחדש, והדו"ח מצא כי לפחות ארבעה מקרים של תקיפות מפגינים אירעו בסמוך לציוץ כזה של ראש הממשלה[25].

מכינה קדם צבאית "בארי" עריכה

המכינה הקדם צבאית "בארי" הוקמה בשנת 2016 כבית להכשרת מנהיגות צעירה, מובילה ומשלבת מקרב כלל החברה הישראלית על שלל מרכיביה וגווניה, לרבות: גברים, נשים, יהודים ולא יהודים עולים ובני עולים יוצאי אתיופיה ומדינות חבר העמים, תושבי המרכז והפריפריה החברתית והגאוגרפית, קיבוצניקים מושבניקים ועירוניים. כאשר המכנה המשותף של כולם זה הרצון להכיר ולדעת את החברה בישראל על כל מרכיביה, לעשות שרות צבאי משמועתי ולהיות מנהיגים בחברה האזרחית. במסגרת המכינה החניכים והחניכות נפגשים עם קהלים מגוונים בחברה הישראלית, עובדים ומתנדבים במוסדות ציבור ועמותות לשינוי חברתי. ראש המכינה הראשון היה גדי יברקן[26].

תקציב עריכה

הקרן הוקמה במקור כהקדש ציבורי לטובת מפעל חינוכי. הכנסות הקרן הגיעו מתרומות, משכר לימוד, ומפרדס שהיה בשטח בית ברל, והיו מיועדות למימוש למטרות ציבוריות של חינוך ותרבות[27]. עם זאת היא הייתה בשליטה אפקטיבית של מפלגת מפא"י ואחר כך מפלגת העבודה[28]. בשנת 1984 נאלץ מנכ"ל בית ברל לפרוש מתפקידו לאחר שעלו טענות שהקרן מימנה עסקנים של מפלגת העבודה[29]. תחת היושב ראש ריצ'רד ערמון, הופרדה המכללה האקדמית בית ברל מהקרן, ובשנת 1993, עודכן תזכיר ותקנון ההתאגדות של הקרן, באופן שניתק את הקרן ואת פעילותה מפעילות מפלגתית באופן פורמלי. בשנת 2009 קיבלה הקרן מעמד של חברה לתועלת הציבור. באותה עת גם מכרה הקרן למכללה האקדמית בית ברל, את המתחם שלה בתמורה ל־35 מיליון שקל במזומן, עד אז שילמה המכללה לקרן דמי שכירות. עם זאת מחזיקה הקרן בשטחים נוספים במתחם בית ברל, אותם היא משכירה[30].

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ על קרן ברל כצנלסון, באתר קרן ברל כצנלסון (ב־)
  2. ^ בית מדרש למדריכי נוער ופעילי התנועה עם שם ברל כצנלסון, דבר, 11 בספטמבר 1944
  3. ^ בית מדרש על שם ברל כצנלסון, משמר, 16 באוגוסט 1946
  4. ^ בי"ם תיכון אזורי בית ברל, דבר, 28 במרץ 1963
  5. ^ ש. אנגל, בית ברל - קריית לימודים גדולה, דבר, 31 ביולי 1964
  6. ^ מכון לחקר תנועת הפועלים יוקם בקרוב בבית ברל, למרחב, 14 במאי 1969
  7. ^ "בית ברל" - מכללה עצמאית, דבר, 21 באוקטובר 1970
  8. ^ מועצה אקדמית למכללת בית ברל, למרחב, 14 בפברואר 1971
  9. ^ "בית ברל" חותר להענקת תוארים אקדמאיים לבוגריו, מעריב, 10 במאי 1971
    ברוך ברכה, "בית ברל" קולט תלמידים שנדחו על־ ידי האוניברסיטאות, מעריב, 6 בספטמבר 1971
  10. ^ 3500 סטודנטים לומדים בקורסים קדם אקדמאים של בית ברל, דבר, 2 במאי 1977
  11. ^ מיכללת בית ברל רוצה הכרה בה כמוסד אקדמי, מעריב, 5 באוקטובר 1972
  12. ^ בית ברל כמוסד אקדמי, דבר, 26 באוקטובר 1975
  13. ^ עטרה מוסקוביץ, בית ברל - מכללה, מעריב, 7 באפריל 1988
  14. ^ אבן וידלין בראש מכללת בית ברל, דבר, 22 ביולי 1977
  15. ^ בן-ציון ציטרין, בית ברל מתחדש, באתר הארץ, 9 ביולי 2001
  16. ^ "אופקים חדשים", ירחון חדש לענייני מדינה וכלכלה, באתר הארץ, 10 במרץ 2003
  17. ^ ענת באלינט, כוונה להוציא מחדש את "דבר" כעיתון יומי מחודש יוני, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2004
  18. ^   אורי משגב, פרשת השבוע של תנועת העבודה: כי תתחנף, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2016
  19. ^   יונתן אנגלנדר, "תלם": כתב עת חדש ששואל מה הבעיה של השמאל - וגם קורא לפעולה, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2019
  20. ^ חגיגות המי מונה: מי בא ומי הלך השבוע, באתר וואלה!‏, 6 בינואר 2021
  21. ^ המהפכה האמיתית של המחאה החברתית, באתר ynet‏, 20 בנובמבר 2016
  22. ^ דניאל ג'קלר, אודות, באתר פיגומים
  23. ^ בר פלג, מדד השנאה לחודש דצמבר בפייסבוק: "שוברים שתיקה" ו"חתונת השנאה" בראש, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2015
  24. ^ איתי שטרן, בר רפאלי בראש רשימת הנשים שהותקפו על בסיס מיזוגני ברשתות החברתיות, באתר הארץ, 7 במרץ 2017
  25. ^   איתן לשם, ההסתה ברשת עובדת: הדו"ח שמצא התאמה בין ציוצי נתניהו לתקיפת מפגינים, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2020
  26. ^ לראשונה: ראש מכינה קדם צבאית בן העדה האתיופית, באתר ‏מאקו‏, 10 בפברואר 2016
  27. ^ מדרשת עבודה מטעם בית ברל, דבר, 29 בדצמבר 1978
  28. ^ עמוס כרמל, למי שייך בית ברל ?, דבר, 18 בפברואר 1982
  29. ^ אבינועם בר-יוסף, התפטרותו של אלמוג - תקפה, מעריב, 15 במאי 1984
  30. ^ נעמה סיקולר, עסקי הנדל"ן החדשים של מפלגת העבודה, באתר כלכליסט, 4 במאי 2010