ראלי דקר
ראלי דקר (כונה בעבר ראלי פריז-דקר) הוא מרוץ ראלי רייד שנתי, שהתקיים בדרך כלל באפריקה, אחר כך באמריקה הדרומית ונערך כיום בערב הסעודית. הראלי נערך על ידי ארגון הספורט אמוארי (ASO) הצרפתי משנת 1979. המרוץ פתוח לחובבנים ולמקצוענים, ונחשב למרוץ סיבולת בשטח קשה, לרבות מדבריות ודיונות.
 סמל ראלי דקר | |
 | |
| ענף | ספורט מוטורי (ראלי רייד מכוניות, אופנועים ומשאיות) |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1979 |
| ארגון מפעיל | ארגון הספורט אמוארי (ASO) |
| מספר תחרות |
40  |
| מספר מתמודדים |
482 |
| מדינה מארחת | סנגל, צ'ילה, ארגנטינה, ערב הסעודית, צרפת |
| עיר מארחת |
ערב הסעודית |
| יבשת |
אפריקה ואירופה: 1979 - 2007 אמריקה הדרומית: 2009 - 2019 אסיה: 2020 - נוכחי |
| שמות קודמים | ראלי פריז-דקר |
|
www | |
|
2024 ←
| |
  | |
המרוץ המקורי התחיל בפריז והסתיים בדקר שבסנגל. עם השנים חל שינוי בנקודת הפתיחה והמרוץ אף הוזנק מגרנדה, ליסבון וגם מדקר עצמה. רוב מסלולי הראלי עברו דרך מרוקו, סהרה המערבית ומאוריטניה והסתיימו בדקר. לעיתים הסתיימו המרוצים במקומות אחרים באפריקה כדוגמת מצרים ודרום אפריקה. בשנת 2009 נערך המרוץ לראשונה באמריקה הדרומית לאחר שבוטל בשנת 2008.
אורכו של הראלי מעל 9,000 קילומטר ומשכו כ-16 ימים, במרוצי אפריקה ובמרוצי אמריקה הדרומית. אזור אדראר שבמאוריטניה נחשב לשטח בעל העבירות הקשה ביותר שמרוצי אפריקה עברו בו.
אירועים בולטים עריכה
משתתפי הראלי עוברים בדרכם איתני טבע בולטים ולעיתים רבות משתתפים רבים במרוץ לא זוכים להגיע לקו הסיום. הסיבות הן לעיתים תקלות מכניות ברכביהם, אך לא אחת מיתות ופציעות הן אלו שמנעו מהנהגים את השלמת כל הקטעים. כך, לדוגמה, בראלי אשר נערך ב-1988 נהרגו שישה אנשים, מהם שלושה משתתפים וכן שלוש עוברות אורח, תושבות המדינות בהן נערך המרוץ. מיתות תושבי אזורי הראלי אינן נדירות ומקרים דומים אירעו גם במרוצים מאוחרים יותר, כאשר האחרון בראלי 2006 בו נהרג בתאונה הרוכב אנדי קאלדקוט ושני ילדים תושבי המקום שנהרגו מפגיעת רכבי מרוץ חולפים.
אירועים בולטים אחרים בהיסטוריית ראלי דקאר כוללים את היעדרותו של מרק תאצ'ר, בנה של ראש ממשלת בריטניה דאז מרגרט תאצ'ר, כאשר איבד את דרכו בראלי 1982 ונמצא רק לאחר שישה ימים. במהלך המרוץ ב-1986 תאונת מסוק גבתה את חייהם של מספר אנשים, בהם אנשי תקשורת ואף מייסד המרוץ, תיירי סבין.
ריבוי התאונות הוביל לקריאה רבתי לביטול הראלי מטעמי בטיחות, הן של משתתפיו והן של תושבי המדינות אשר קיפחו את חייהם לעיתים. עם זאת, מרוצי הראלי המשיכו ברצף עד לשנת 2008, עת לראשונה בוטל המרוץ כיממה לפני הזנקתו מליסבון בעקבות חשש מפיגועי טרור. החשש הועלה בעקבות שורה של ניסיונות חטיפה ופעילות ערה מצד ארגון הטרור אל-קאעידה במאוריטניה. בעקבות איום הטרור הוזנק הראלי ב-2009 לראשונה בתולדותיו בדרום אמריקה. מסלול המרוץ נמתח בין ארגנטינה לצ'ילה.
באפריל 2009 פרסמו מארגני הראלי קריטריון חדש בעבור המתחרים על גבי אופנועים לפיו רק רוכבים שהתחרו באחד משלושת מרוצי ראלי דקר הקודמים או שהתחרו באחד מסבבי אליפות העולם בראלי של ה-FIM, יורשו להשתתף במרוץ שיתקיים ב-2010. למרות הביקורות הרבות שנשמעו כנגד החלטה זו המצמצמת משמעותית את כמות הרוכבים המורשים להתחרות באירוע, פרסם ארגון ASO המפיק את הראלי ביוני 2009 תקנה חדשה ונוספת לפיה לא יורשו להתחרות בראלי 2010 אופנועים בנפח הגבוה מ-450 סמ"ק. הסיבה להוראה חדשה זו, תוארה באתר המרוץ כניסיון לשמור על עלויות השתתפות נמוכות יחסית למתחרים חובבים. בעקבות הודעה זו, הודיעה יצרנית האופנועים KTM שניצחה בכל המרוצים משנת 2001 עד 2009 בקטגוריית האופנועים (באמצעות אופנועים שנפחם גדול מ-600 סמ"ק), על פרישה ואי השתתפות באירוע של 2010.
קטגוריות עריכה
אופנועים (מוטו) עריכה
- קבוצה 1 (מרתון) - אופנועים מייצור סדרתי.
- קבוצה 2 - אופנועים משופרים.
- קבוצה 3 - טרקטורונים.
מכוניות עריכה
קטגוריית המכוניות כוללת כלי רכב שמשקלם עד 3,500 קילוגרם:
- קבוצה T1 - רכבי שטח משופרים.
- קבוצה T2 - רכבי שטח מייצור סדרתי.
- קבוצה פתוחה - רכבי שטח אחרים.
משאיות עריכה
קטגוריית המשאיות כוללת כלי רכב שמשקלם מעל 3,500 קילוגרם:
- קבוצה T4 - כלי רכב מייצור סדרתי (T4.1) או משופרים (T4.2).
- קבוצה T5 - כלי רכב לתמיכה טכנית במתחרים.
המשתתפים בראלי עריכה
המשתתפים בראלי באים מלאומים רבים אך אינם מייצגים את מולדותיהם במרוץ. עיקר הזוכים בו באו לרוב ממדינות אירופאיות, כגון צרפת, רוסיה ואיטליה, וכן מיפן. מספר נהגים ישראלים ניסו אף הם את כוחם בראלי, בהם, ניר ברקת (2001, 2002), עידו כהן (2002, 2004) על גבי אופנועים השתתפו חזי עלון (2006) וגלעד בנאי (2007). הישראלי הראשון שהשתתף בראלי היה רוכב האופנוע אביב קדשאי ב-1996. צמד נוסף אשר התחרה בראלי דקר הם רז הימן והלל סגל (2012) אשר הגיעו במקום הראשון מבין הצוותים העצמאיים שמתחרים בפעם הראשונה ובמקום ה-26 בדירוג הכללי.
זוכי המרוץ לאורך השנים עריכה
גלריה עריכה
-
מסלול ראלי ליסבון-דקר 2006 -
ניסאן פטרול בראלי 2007 -
-
-
באולר ויילדקט בראלי 2007
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ראלי דקר (בגרמנית, באנגלית, בספרדית ובצרפתית)- אתר הראלי דקר
איתי אורן, אסא ששון, מרימים אבק: המתחרים הישראלים בראלי דקאר לא חוששים מפוליטיקה, באתר TheMarker, 4 בינואר 2024- ראלי דקר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=icon}
הערות שוליים עריכה
- ^ Toyotas Al Attiyah and Baumel seal fourth victory dakar rally, FIA, 14 January 2022