רוברט היינליין
רוברט אנסון היינליין (באנגלית: Robert Anson Heinlein, 7 ביולי 1907 – 8 במאי 1988) היה אחד מסופרי המדע הבדיוני רבי ההשפעה ובין השנויים ביותר במחלוקת. הוא היה סופר המדע הבדיוני הראשון אשר יצירתו התפרסמה במגזינים מן "הזרם המרכזי" כ"סטרדיי איבנינג פוסט" בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20, ואשר פרסם את סיפורי המדע הבדיוני שלו ללא מסווה, כסיפורי מדע בדיוני. הוא גם היה בין הראשונים שהפכו לסופרים רבי מכר ביצירות מדע בדיוני באורך מלא בשנות ה-60. במשך שנים רבות נחשב היינליין, לצדם של אייזק אסימוב וארתור סי. קלארק, לאחד מ"שלושת הגדולים" של סופרי המדע הבדיוני. הוא זכה במספר פרסי הוגו על יצירתו. ב-1975 היה הסופר הראשון שזכה בפרס ה"גרנד מאסטר" (הקרוי החל מ-2002 פרס דיימון נייט), פרס מפעל חיים המחולק לסופר מדע בדיוני אחד, פעם בשנה, לצדו של טקס חלוקת פרס נבולה.[1]
 | |
| רוברט א. היינליין חותם על ספריו בכנס מדע בדיוני בשנת 1976 | |
| לידה |
7 ביולי 1907 באטלר, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
8 במאי 1988 (בגיל 80) כרמל ליד הים, ארצות הברית |
| שם לידה |
Robert Anson Heinlein |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום מגורים |
קולורדו ספרינגס, סנטה קרוס |
| שם עט |
Anson MacDonald, Caleb Saunders, John Riverside, Lyle Monroe, Simon York |
| מקום לימודים |
האקדמיה הימית של ארצות הברית |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| סוגה |
מדע בדיוני, מדע בדיוני צבאי, פנטזיה, ספרות נוער |
| יצירות בולטות |
Farnham's Freehold, Have Space Suit—Will Travel, Double Star, גר בארץ נוכרייה, לוחמי החלל, השליטים |
| תקופת הפעילות |
1939 – 8 במאי 1988 (כ־49 שנים) |
| בן או בת זוג |
וירג'יניה היינליין (1948–1988) |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
  | |
הנושאים העיקריים ביצירתו של היינליין היו נושאים חברתיים: אינדיבידואליזם רדיקלי, ליברטריאניזם, דת, היחס שבין מעשה האהבה הפיזי לרגש האהבה, ויחסי משפחה בלתי מקובלים. דעותיו, אשר קראו תיגר על הדעות המקובלות בחברה האמריקנית בת זמנו, הובילו לפרשנויות שונות וסותרות של יצירתו. כך, למשל, יצירתו משנת 1959 "לוחמי החלל" (יצאה בעברית בהוצאת כתר, בתרגום עמנואל לוטם בשנת 1994) נראית בעיניהם של רבים כנגועה בפשיזם, ואילו ספרו "גר בארץ נוכריה" (יצא בעברית בהוצאת כתר, בתרגומה של דפנה לוי, בשנת 1990), אשר נכתב כמעט בה בעת, בשנת 1961, הוביל להכתרתו בתואר הבלתי צפוי ה"חלילן מהמלין" של המהפכה המינית של שנות השישים, ושל תרבות הנגד.
השפה האנגלית קיבלה מספר ביטויים מספריו, לרבות הפועל "לגרוק" (Grok) הלקוח מספרו "גר בארץ נוכריה", שמשמעותו "להבין עד כדי כך שמושא התצפית הופך לחלק מן הצופה". הוא השפיע רבות על סופרים רבים בתחום המדע הבדיוני שבאו אחריו, ורבים ניסו לחקות את האופן הקליל לכאורה, שבו שילב מרכיבים חברתיים רדיקליים ותפישות מדעיות ספקולטיביות עם כישרון יוצא דופן לספר סיפור מרתק.
חייו
עריכה
היינליין נולד ב-7 ביולי 1907 לרקס אייבר וּבּאם לייל היינליין, בעיירה באטלר, במדינת מיזורי בארצות הברית. אביו היה מנהל חשבונות. את ילדותו בילה בקנזס סיטי שבמיזורי, מקום בו המשפחה בת שבע הנפשות חיה בבית בן שני חדרים. השקפת העולם והערכים אשר התעצבו בהיינליין הצעיר בתקופה זו השפיעו על יצירתו, אך הוא ידע להתנתק מרבים מערכים אלו, הן בכתיבתו והן באורח חייו.
הוא התקבל לאקדמיה הימית של הצי האמריקני, וסיים את חוק לימודיו בשנת 1929, כדי לשרת כקצין בצי האמריקני. בתקופה זו נישא, אך מעט מאוד ידוע על נישואיו הראשונים. בשנת 1932 נישא בשנית ללזלין מקדונלד, אשר החזיקה בדעות פוליטיות רדיקליות. אייזק אסימוב העיר כי בשנים אלו זכור לו הזוג כ"ליברלים לוהטים". ב-1934 שוחרר היינליין מן הצי עקב מחלת שחפת. הצבא עתיד להיות אחת ההשפעות המכריעות על היינליין במהלך חייו. בספריו הטיף לנאמנות, למנהיגות ולרעיונות אחרים השאובים מן המסורת הצבאית.
לאחר שחרורו השתתף היינליין כסטודנט חופשי במספר שיעורים במתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, אך לא נרשם כסטודנט מן המניין, אם בשל מצב בריאותו, ואם בשל הרצון להשתלב בפוליטיקה. הוא התפרנס מסדרה של עבודות, לרבות תיווך בנדל"ן וכרייה. היינליין היה פעיל בתנועת "אפיק", תנועה סוציאליסטית בארצות הברית, שהקים הסופר אפטון סינקלר במהלך השפל הגדול כדי להפחית את ממדי העוני בקליפורניה. כאשר סינקלייר קיבל את מועמדות המפלגה הדמוקרטית של ארצות הברית למשרת מושל קליפורניה, בשנת 1934, היה היינליין פעיל במסע הבחירות הכושל שלו. היינליין עצמו העמיד את מועמדותו לבחירה למועצה המחוקקת של קליפורניה בשנת 1938, ואף בזאת נכשל. בעתיד ישמור היינליין בסוד את עברו הסוציאליסטי. בשנת 1954 כתב:
- אמריקנים רבים טוענים כי הסנטור ג'וזף מקארתי יצר "שלטון של טרור". האם אתה מפחד? אני איני מפחד, ויש בעברי פעילות פוליטית רבה לקידום עמדות המצויות משמאל לעמדותיו של הסנטור מקארתי.
כישלונו הפוליטי הוביל אותו לכתיבה כדי לשלם את חובותיו. בשנים אלו התפרנס מקצבת נכות שקיבל מן הצי, אשר לא הספיקה לפרנסת משפחתו. בשנת 1939 פרסם את סיפורו הראשון "קו חיים" ("Life-Line") אשר פורסם במגזין המדע הבדיוני "סיפורים מדהימים" ("Astounding Magazine"). היינליין קיבל עד מהרה הכרה כמנהיגו של זרם חדש: "מדע בדיוני חברתי". הוא החל לשזור את סיפוריו הבדידים לרצף של היסטוריה עתידנית, אשר עיקריה פורסמו במגזין "סיפורים מדהימים" בשנת 1941.
במהלך מלחמת העולם השנייה שירת היינליין בצי האמריקני בתפקידים הנוגעים להנדסה אווירונאוטית. בשל השפעתו גויסו אף סופרי המדע הבדיוני אייזק אסימוב ול. ספרג דה קמפ לעבודה בתעשייה האווירונאוטית האמריקנית. כאשר הסתיימה המלחמה בשנת 1945 העריך היינליין מחדש את הקריירה שלו. הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי ופריצתה של המלחמה הקרה הביאו אותו לכתיבה לא בדיונית על נושאים פוליטיים, אך היה ברצונו להגיע לשווקים רווחיים יותר. הוא פרסם ארבעה סיפורים רבי השפעה במגזין "סטרדיי איבנינג פוסט" The Saturday Evening Post, בשנת 1947, ביניהם "הגבעות הירוקות של הארץ" (שיצא בעברית בהוצאת מסדה). בכך היה לסופר המדע הבדיוני הראשון אשר הצליח לפרוץ את המחסום של המגזינים הזולים המיועדים אך לחובבי הז'אנר, ולכתוב במגזין ארצי בעל תפוצה והשפעה. בשנת 1950 היה מעורב בהפקת הסרט העלילתי המתאר כביכול את הטיסה הראשונה לירח, "היעד: הירח"[2] אשר לו כתב את התסריט, והמציא רבים מן האפקטים המיוחדים, אשר זכו בפרס האוסקר. פעילותו החשובה ביותר בשנים אלו הייתה כתיבת סדרת סיפורים לבני הנעורים, בה עסק במהלך כל שנות ה-50 של המאה ה-20.
היינליין התגרש מלזלין בשנת 1947 ובשנת 1948 נישא לאשתו השלישית וירג'יניה (ג'יני) גרסטנפלד, אשר קרוב לוודאי הייתה המודל לרבות מדמויות הנשים הפיקחות והעצמאיות בספריו. בשנים 1953 – 1954 בילו בני הזוג במסע מסביב לעולם, אשר תואר בספר "טרמפ רויאל". נראה כי בשנים אלו השלים היינליין את תפניתו לימין הפוליטי, (לדעתו של אסימוב אירע הדבר בשל השפעתה של ג'יני) והיה מעורב במסע הבחירות של בארי גולדווטר לנשיאות ארצות הברית בשנת 1964. הספר "טרמפ רויאל" כולל הצדקות לציד המכשפות של הסנאטור מקארתי. עם זאת, תפישה זו של שינוי קוטבי נובעת מחוסר היכולת למקם את האידאולוגיה הליברטריאנית על הסקאלה המקובלת של ימין ושמאל בפוליטיקה האמריקנית. היינליין עצמו סירב להיות משויך לכל אידאולוגיה שהיא (לרבות האידאולוגיה הליברטריאנית).
ספריו של היינליין המיועדים לבני הנעורים בנו לו קהל קוראים נאמן, המודע לעניינים מדעיים וחברתיים. הוא עסק בנושאים טיפוסיים במהלך הסדרה כולה, אך ספרו משנת 1959 "לוחמי החלל" נדחה על ידי הוצאות הספרים, כבלתי מתאים לרוחה של הסדרה. היינליין שראה עצמו משוחרר מן המגבלות של כתיבה לנוער, החל לכתוב "חומרים משלי, בדרכי", והחל בפרסום סדרה של ספרים אשר שירטטו מחדש את גבולות המדע הבדיוני, לרבות יצירות המופת "גר בארץ נוכרייה" (1961) ו"עריצה היא הלבנה" (1966) (יצא בעברית בתרגום עמוס רגב, בהוצאת עם עובד, בשנת 1980). היינליין עצמו התייחס לספר "עריצה היא הלבנה" (המתאר את יציאתה של קהילת תושבי הירח לעצמאות, באופן מקביל לזה של עצמאותה של ארצות הברית משלטונה של בריטניה) כאל ספרו הטוב ביותר, אך רבים רואים בספר "גר בארץ נוכריה" את ספרו המעניין והמשפיע ביותר.
החל משנת 1970 החל היינליין לסבול ממשבר בריאותי, שהחמיר בשל עבודתו המאומצת. בשנת 1973 פרסם את ספרו "די זמן לאהבה" (יצא בעברית בהוצאת כתר, בתרגום דפנה לוי, בשנת 1983), וכן כתב שני ערכים באנציקלופדיה בריטניקה. בשלב זה יצא עם אשתו למסע ברחבי ארצות הברית כדי להגביר את המודעות לצורך בתרומת דם. בשנת 1977 סבל משבץ, ועבר ניתוח מעקפים. בשנה זו העיד בפני ועדה משותפת של הסנאט של ארצות הברית ובית הנבחרים של ארצות הברית על כך שטכנולוגיית החלל יוצרת פיתוחים המקדמים את מצבם של הקשישים והחולים. בין השנים 1980 ל-1988 כתב חמישה ספרים נוספים. הוא מת בשנתו בשנת 1988. כמה מיצירותיו פורסמו לאחר מותו.
יצירתו
עריכההיצירה המוקדמת – 1939 עד 1960
עריכהיצירתו הראשונה של היינליין "לנו, החיים: קומדיה של מנהגים" נכתבה בשנת 1939 אך פורסמה רק 64 שנים לאחר מכן, לאחר שהעתק ממנה נמצא באקראי. ספר זה הוא יותר הרצאה על דעותיו הפוליטיות של היינליין, ובמידה פחותה מכך סיפור מדע בדיוני, אך הוא מעניין כמבט אל התפתחות התאוריות החברתיות של היינליין, ובמיוחד נושא האהבה החופשית. נראה כי בשנים אלו ניסה היינליין ליישם את רעיונותיו בחייו הפרטיים, ונישואיו ללזלין היו נישואים פתוחים. הספר עוסק אף בנושאים כגון נודיזם, ובמגבלות חברתיות (טאבו) הקשורים בשימוש בגוף האדם, נושאים החוזרים ביצירתו, ולהם אף הטיף במסגרת חייו הפרטיים.
לאחר כתיבת ספר זה החל לכתוב נובלות וסיפורים קצרים, הקשורים בראייה רציפה של ההיסטוריה העתידית, אותה שרטט לפרטי פרטיה, לרבות השינויים הפוליטיים, התרבותיים והטכנולוגיים. יצירתו הראשונה שפורסמה, "ספינת החלל גליליאו", נדחתה בתחילה על ידי בתי הוצאה גדולים, אך לבסוף מצא הוצאה בשם "סקריבנר'ס" אשר הסכימה לפרסם את ספריו, ופרסמה "יצירה לבני הנעורים" של היינליין אחת לשנה. יצירותיו מתקופה זו כוללות את הספר "חליפת חלל" (יצא בעברית בהוצאת רמדור בתרגומה של מילכה נוסבאום בשנת 1980), "חקלאי השחקים" ו"איש הכוכבים ג'ונס". יש הטוענים כי האובססיה שפיתח לפרטיותו נבעה מן הסתירה בשנים אלו בין הקריירה המשגשגת שלו כסופר לבני הנעורים, ובין אורח חייו הבלתי מקובל, אך "לנו, החיים" כולל דיון מפורש בחשיבות הפוליטית שייחס היינליין למושג הפרטיות.
ספריו לבני הנעורים מהווים תערובת של נושאים למתבגרים ולמבוגרים. רבים מנושאים אלו מתייחסים לבעיות של בני הנעורים – גיבוריו הם לרוב בני נעורים אינטליגנטיים העושים את צעדיהם בחברה הבוגרת. באופן שטחי הם סיפורים פשוטים על הרפתקאות, הישגים והתמודדות עם מורים טיפשים וחברים קנאים. עם זאת, היינליין לא התייחס לקוראיו כקהל שטחי, והתייחס לבני הנוער כאל קהל המסוגל לעבד נושאים מורכבים וקשים מעבר למה שסבור רובו של הציבור. כך, ספרו "הכוכב האדום" כולל נושאים חתרניים כמהפכה של תלמידים צעירים המשתמשת במהפכה האמריקנית כמודל. עורכיו דרשו שינויים מהותיים ביצירה, לרבות איסור על השימוש בנשק בידי הגיבורים הצעירים, ושינויים בזהותו המינית הבלתי ברורה של דמות החייזר ממאדים. כיום רבים מן הנושאים בהם עסק היינליין בתקופה זו נראים מובנים מאליהם, כגון המסע אל הירח. בתקופה בה נכתבו הדברים היו הם רעיונות חדשניים ונועזים למדי, והעובדה כי זכו לפרסום רב, היא שהפכה אותם לקלישאה.
דוגמה נוספת ליצירתו מתקופה זו היא הספר "השליטים", משנת 1951 (הופיע בתרגומו של עמוס גפן בשם "פלישה לכדור הארץ" בשנת 1961 בהוצאת "מצפן", הוצאה שהוציאה את ראשוני תרגומי ספרי המדע הבדיוני בראשית שנות ה-60. הספר יצא לאור שוב בשם "השליטים" בהוצאת "מסדה" בשנת 1979). ביצירה זו הגה היינליין את הרעיון, שהפך אף הוא לקלישאה של מדע בדיוני, בדבר חייזרים המשתלטים על מוחותיהם של בני אדם, רעיון שקיבל השראה מרוחה של המלחמה הקרה ושימש אף בסרטים כגון "פלישת חוטפי הגופות" של הבמאי דון סיגל.
ספרו האחרון לבני הנעורים, וודאי ספרו השנוי ביותר במחלוקת, היה "לוחמי החלל" (Starship Troopers), הספר יצא לאור ב-1959 ובשנת 1997 הופק לסרט בבימויו של פול ורהובן (בישראל נקרא הסרט "גברים בחלל"). הספר נכתב בתגובה להחלטת ארצות הברית להשעות באופן חד צדדי את ניסוייה הגרעינייםHeinlein Society, www.heinleinsociety.org. נטען כי החברה המתוארת באופן חיובי בספר זה היא חברה פשיסטית. עם זאת מציגה חברה זו סובלנות גזעית ומינית, וחירויות אזרח. הרעיון הפוליטי העיקרי בספר הוא שאין צורך בגיוס כללי, אך זכות ההצבעה צריכה להינתן רק לאלו המוכנים לשרת את מולדתם בשירות צבאי או לאומי.
יצירותיו הבשלות – 1961 עד 1973
עריכהאם אי אפשר לבטא את זה במספרים, אין זה מדע; זו דעה.
משנת 1961, עת כתב את "גר בארץ נוכריה", עד לשנת 1973, שבה התפרסם ספרו "די זמן לאהבה" (יצא בעברית בהוצאת כתר בתרגומה של דפנה לוי בשנת 1983), כתב היינליין את יצירותיו הבשלות והאופייניות ביותר. עבודתו בתקופה זו עוסקת בנושאים החשובים ביותר, כגון אינדיבידואליזם, ליברטריאניזם והיחס שבין אהבה רגשית לאהבה גופנית. במידה מסוימת, אי ההתאמה בין העניינים בהם עסק ביצירות אלו, לבין נושאיו המוקדמים יותר, ניתנת אולי להסבר בתפישתו, שכפי הנראה היה יסודה במציאות, כי קהל הקוראים של שנות ה-50 של המאה ה-20 בארצות הברית אינו בשל דיו לדיון בנושאים אלו.
על אף שבעבר כתב היינליין מספר סיפורים קצרים בז'אנר הפנטזיה, במהלך תקופה זו כתב את ספר הפנטזיה הראשון שלו "נתיב התהילה" (יצא בעברית בהוצאת רמדור, בתרגום ישראלה דורי, בשנת 1980) וב"גר בארץ נוכריה" וב"לא אירא רע" (I Will Fear No Evil'”) החל לערב מדע בדיוני "קשה" עם פנטזיה, מיסטיקה וביקורת על הדת המאורגנת.
יצירתו המאוחרת – 1980 עד 1987
עריכהלאחר הפסקה של שבע שנים שנגרמה בשל מצב בריאותו, חזר היינליין לכתוב החל משנת 1980 עת פרסם את "מספר החיה 666" (יצא בעברית בהוצאת כתר בתרגום עמנואל לוטם בשנת 1984), ועד לפרסום יצירתו האחרונה "לשוט מעבר לשקיעה" (יצא בעברית בהוצאת עם עובד בתרגום ירדנה גבתי בשנת 1990), סמוך למותו, בשנת 1987. יצירות אלו שנויות במחלוקת בקרב קוראיו הנאמנים של היינליין. רבים סבורים כי אין בהן את האיכות של עבודותיו מן "התקופה הבשלה". עם זאת זכו ספרים אלו להצלחה מסחרית, והיו לרבי מכר, ואף זכו במספר פרסים. הספרים מתקופה זו מצטיינים באירוניה, ובפרודיה מודעת על המדע הבדיוני ועל הספרות בכלל.
מקצתם של ספרים אלו כ"מספר החיה" ו"החתול העובר דרך קירות" (יצא בעברית בהוצאת עם עובד, בתרגום עמנואל לוטם בשנת 1988) החלו כסיפור הרפתקה מעוצב באופן מהודק, אך התפתחו לכלל פנטזיה פילוסופית בסופם. יש הסבורים כי עובדה זו משקפת את הידרדרות כישרונו של היינליין כמספר סיפורים, אך יש הרואים בכך ניסיון מודע להפוך את ז'אנר המדע הבדיוני לצורה הספרותית של ריאליזם פנטסטי.
בספרים אלו החלה בולטת נטייתו להתייחס לספריו הוא, ולקורות חייו. כך למשל, הגיבור של "החתול העובר דרך קירות" הוא חייל משוחרר ההופך לממציא, המוצא אהבה בחיקה של גיבורה המזכירה מאוד את דמותה של אשתו ג'יני. הספרים מתאפיינים בנימה של הומור עצמי, המונעת מהם להפוך למגוחכים, אך עלולה לגרוע מהנאת הקריאה של קוראים אשר אינם בקיאים במכלול יצירתו של היינליין.
רעיונותיו של היינליין והשפעתו
עריכהבשדה הפוליטיקה
עריכהיצירתו של היינליין נראית כמפוזרת באקראי על תחום הספקטרום הפוליטי. יצירתו הראשונה "לנו, החיים" כוללת בעיקר נאומים התומכים בשיטת "האשראי החברתי", תאוריה כלכלית שמאלית שהייתה נפוצה בארצות הברית בשנות ה-20. "גר בארץ נוכריה" אומץ על ידי תנועות "תרבות הנגד" של שנות ה-60 – ההיפים, ו"נתיב התהילה" יכול להיקרא כמניפסט אנטי מלחמתי, כאשר "לוחמי החלל" נראה כמיליטריסטי ופשיסטי, ואילו "לשוט מעבר לשקיעה" נראה כתומך בתאוריות הכלכליות הימניות מבית מדרשו של רונלד רייגן.
עם זאת, ישנן מגמות פוליטיות הנותרות עקביות בכל יצירתו של היינליין. זרם חזק של ליברטריאניזם (המגיע לידי ביטויו החזק ביותר ב"עריצה היא הלבנה") הוא המרכיב העיקרי במגמות אלו. יצירותיו המוקדמות לבני הנעורים כוללות מסר חתרני ומפתיע כנגד סמכות, כמו גם יצירתו "ספינת החלל גלילאו", הכוללת תיאור של נערים הממריאים לירח בספינת חלל תוך הפרת צו של בית משפט. ב"עריצה היא הלבנה", הרשות העריצה השולטת במושבה האנושית על הירח נקראת פשוט "הרשות", דבר המוביל למחשבה כי ההתקוממות המתוארת בספר היא התקוממות כנגד כל סמכות באשר היא, ולא כנגד הרשות הספציפית המתוארת בספר. עם זאת ברבות מיצירותיו (ובמיוחד המאוחרות שבהן) התאגדות מקרית כביכול של גיבורי הספר בתחילת העלילה, מובילה לכך שאחד מהם הופך למנהיג בעל סמכויות לחרוץ גורלות ולהחליט בענייני חיים ומוות, וזאת תוך זמן קצר מרגע המפגש של חבורת גיבורי הספר.
היינליין התנגד לכל עירוב של דת ומדינה, והקניט את הדת המאורגנת בספרו "איוב: קומדיה של חוק וצדק" (יצא בעברית בהוצאת אופוס, בתרגום ח.י. גליקסם, בשנת 1998), ובאופן מעודן יותר בספרו "גר בארץ נוכריה". "ההיסטוריה של העתיד" אותה הגה כוללת תקופה הנקראת "אינטרגנום" בה מטיף דתי נחשל הופך לדיקטטור של ארצות הברית.
על אף עברו הסוציאליסטי, היה היינליין כל חייו מתנגד קיצוני לקומוניזם, וכתב מספר יצירות שאינן בדיוניות בעלות נימה אנטי קומוניסטית. עם זאת, יצירותיו מראות על גישה להיסטוריה שניתן להשוותה לגישתו של קרל מרקס לפיה המבנה החברתי מוכתב על ידי הסביבה החומרית. עם זאת לא ראה היינליין את ההיסטוריה כמתקדמת ומתפתחת, כי אם כמחזורית. כך לדוגמה, בספר "עריצה היא הלבנה" מודחת הממשלה העריצה על ידי ההמונים, אך עד מהרה נופלת הממשלה החדשה קורבן לנטייתה להתערב בחייהם הפרטיים של נתיניה, למרות מאמציו של אחד הגיבורים המתאר עצמו כ"אנרכיסט" רציונלי. גיבורי הספר "בני מתושלח" הם אנשים הנרדפים על ידי ממשלה דמוקרטית רק בשל העובדה שהם נושאים מטען גנטי המעניק להם אריכות ימים.
חלק מספריו ב"תקופת הספרים לנעורים" משנות החמישים של המאה ה-20 נקראים כתיאור של הפרנויה האמריקנית בתקופת המלחמה הקרה. כך למשל "היום שאחרי" (יצא בעברית בהוצאת יעד, בתרגום חיים גדורי, בשנת 1977) מתאר פלישה של "פאן אסיאנים" אל ארצות הברית, המסוכלת על ידי מדען הממציא קרן המשמידה אנשים ממוצא אסיאתי בלבד, ואינה פוגעת בבני הגזע הלבן. "השליטים" מתאר פלישת חייזרים, המשתלטים על מוחותיהם של האנשים, ומכתיבים את פעולתם, מבלי שניתן יהיה להבחין בכך מבחינה חיצונית. האלגוריה המתבקשת היא אל הקומוניזם, כפי שמתבקשת אלגוריה זו מן הסרט "פלישת חוטפי הגופות" בבימויו של דון סיגל שיצא באותה תקופה. הכרות מעמיקה יותר עם יצירתו המאוחרת של היינליין יכולה לחשוף רבדים נוספים בסיפור זה.
אינדיבידואליזם והגדרה עצמית
עריכהרבים מסיפוריו של היינליין עוסקים במרידה כנגד דיכוי פוליטי, כך בעריצה היא הלבנה מורדים תושבי מושבת העונשין על הירח כנגד שלטונו של "הסוהר" ו"רשות הירח". אך בהתאם לאמונתו באינדיבידואליזם, עבודותיו המתוחכמות יותר, אשר נועדו למבוגרים, מציגות לעיתים את המדכאים ואת המדוכאים באור דו ערכי. כך, ב"עריצה היא הלבנה" מוצגים החיים שלפני המהפכה תחת שלטון הסוהר כאוטופיה ליברטריאנית, וההצדקה היחידה למרד היא תחזית על אסון כלכלי. ספרים כ"גר בארץ נוכריה" ו"ששת" (יצא בעברית בהוצאת כתר בתרגומו של עמנואל לוטם בשנת 1984) עוסקים במרידתו של היחיד כנגד דיכוי החברה בכללותה, מעבר לדיכוי על ידי סוג של משטר מסוים. המוטיב המרכזי ביצירתו הוא המאבק להגדרה עצמית כאינדיבידואל, ולא להגדרה לאומית או קבוצתית אחרת. החל מספרו הראשון "לנו, החיים" אנו מוזמנים לבחון איך יהיו פניה של האנושות אם המנהגים האנושיים יתקיימו לפי נוחותנו, ולא התנהגותנו היא שתותאם למנהגים. לפי היינליין, במקרה זה תהיה האנושות מאושרת יותר, וכן מבחינה תפיסתית, התנהגותית ומוסרית, תואמת את המציאות. עם זאת, חלק מן המנהגים אותם תיאר היינליין בספריו, קשים מעט לעיכול. פרט לנודיזם, המהווה מוטיב חוזר בספריו (ב"השליטים" נאלצים תושבי ארצות הברית להופיע בפומבי בעירום, כדי להוכיח כי אין חייזר הצמוד לגבם. ב"מספר החיה 666", מחפשים הגיבורים יקום מקביל בו נודיזם הוא מוסכמה חברתית מקובלת, ומוטיב זה חוזר ברבים מספריו), מתוארות בספריו צורות שונות של משפחה השונה מן המשפחה הגרעינית המוכרת ("עריצה היא הלבנה" מתאר "משפחה" המורכבת מתריסר אנשים, גברים ונשים, הנשואים זה לזה. "השליטים" מתאר חברה בה הנישואין הם לזמן קצוב, התלוי בתשלום האגרה לרשם הנישואין. שוב, מוטיב החוזר ברבים מספריו), והניסיון לפרוץ את כל המוסכמות החברתיות, מגיע אף לשבירת הטאבו על קניבליזם בספר "גר בארץ נוכריה" המסתיים באכילתו של הגיבור על ידי ידידיו (לאחר מותו שלא מידיהם).
הדמויות בספרי היינליין נוטות לחזור על עצמן. הגיבורה הנשית היא לרוב חזקה, מתוחכמת, מודעת לעצמה, ושנונה, בעוד שהגיבור הוא אינדיבידואליסט, בעל יזמה ופיקח, הנלחם לרוב כנגד מערכת חברתית המגבילה את כישוריו. דמות יוצאת דופן היא הדמות הראשית ולנטין מיכאל סמית' בספר "גר בארץ נוכריה", אשר אינו גיבור היינליין טיפוסי (אם כי הוא מוקף בגיבורים מסוג זה), וחריגה זו של היינליין מן הדפוס שקבע לעצמו היא אחת מן הסיבות להצלחתו של הספר, ולהיותו לדעת רבים ספרו הטוב והחשוב ביותר של היינליין.
השפעה
עריכה
היינליין מזוהה לרוב, ביחד עם אייזק אסימוב וארתור סי. קלארק כאחד משלושת הסופרים הגדולים של "תור הזהב" של המדע הבדיוני. הוא הראשון שפרץ, בשנות החמישים, את ה"חומה" של המגזינים הזולים, אל העיתונות הכללית.
היינליין הוא אביו של "המדע הבדיוני החברתי" אשר הביא להתבגרות של הז'אנר מ"אופרה בחלל" אל גישה ספרותית יותר הנוגעת בנושאים בוגרים כפוליטיקה ומיניות. בתגובה למגמה זו, המדע הבדיוני "הקשה" אובחן כתת-ז'אנר, אך גם בתת-ז'אנר זה נחשב היינליין לאחד מחשובי הסופרים, בשל הבנתו המעמיקה בהנדסה, והמחקר המעמיק שערך כהכנה לכתיבת ספריו.
השפעתו על החברה הכללית, מחוץ לקהילת המדע הבדיוני, הייתה בכך שהראה כי המסע בחלל הוא אפשרות ריאלית. סיפוריו שפורסמו במגזינים רבי תפוצה התייחסו אל המסע בחלל כמובן מאליו. סרטו המעין תיעודי "היעד: הירח" תמך ב"מרוץ לחלל" אל מול ברית המועצות כמעט עשור לפני שרעיון זה הפך למציאות. רבים מן האסטרונאוטים והעובדים בתוכנית החלל הודו כי קראו את ספריו של היינליין כנערים. הממסד המדעי הודה לו בקריאת מכתש על המאדים על שמו. אגודת החלל הלאומית מעניקה לכבודו את פרס רוברט היינליין.
היינליין בעברית
עריכהספרו של היינליין "The Puppet Masters" משנת 1951 היה מספרי המדע הבדיוני הראשונים שתורגמו לעברית. תרגומו הראשון בשם "פלישה לכדור הארץ" הופיע בשנת 1961 בהוצאת "מצפן" (הוצאה שהוציאה את ראשוני תרגומי ספרי המדע הבדיוני בראשית שנות ה-60). הספר יצא לאור שנית בשם "השליטים" בהוצאת "מסדה" בשנת 1979. הספר עוסק בפלישת חייזרים מטיטאן, ירחו של שבתאי. הוכחה לחזונו ולעומק המחקר שביצע היינליין בטרם כתב את ספריו, היא כי ב-15 בינואר 2005 נחתה גשושית חלל אירופית על הירח טיטאן, ירחו של כוכב הלכת שבתאי, ושיגרה צילומים שאישרו את ההנחה כי כוכב זה הוא בעל אטמוספירה, ומכאן כי ייתכנו עליו חיים.
רוב ספריו של היינליין תורגמו לעברית, בהוצאות מרכזיות ומוכרות. סדרת המדע הבדיוני היוקרתית של עם עובד, והוצאת כתר, אחראיות להוצאה לאור בעברית של מיטב ספריו, אך ספריו הופיעו גם בהוצאות קטנות יותר. היינליין זכה לתרגומים של מיטב מתרגמי המדע הבדיוני לעברית.[3]
רשימת חלקית של ספריו
עריכה| שנת הוצאה | שם במקור | שנת הוצאה בעברית | שם עברי | מתרגם | הוצאה |
|---|---|---|---|---|---|
| 1941/1958 | Metushelah's Children | 1980 | בני מתושלח | צופיה לסמן | כתר |
| 1946 | Farnham's Freehold | - | - | - | - |
| 1947 | Rocketship Galileo | - | - | - | - |
| 1948 | Space Cadet | 1979 | צוערי החלל | נגה שמש | רמדור |
| 1948 | Beyond This Horizon | - | - | - | - |
| 1941/1949 | Sixth Column (The Day After Tomorrow) |
1977 | היום שאחרי | חיים גבורי | יעד |
| 1949 | Red planet | - | - | - | - |
| 1950 | Farmer in the Sky | 1979 | אל המאה ה-21 | ישעיהו לויט | מסדה |
| 1950 | Waldo & Magic Inc. | - | - | - | - |
| 1951 | Between Planets | 1979 | עולמות חדשים | ישראלה דורי | רמדור |
| 1951/1990 | The Puppet Masters | 1961/1979 | הפלישה לכדור הארץ, השליטים | עמוס גפן | מצפן, מסדה |
| 1952 | The Rolling Stones | 1985 | האבן המתגלגלת | אסף גרודזינסקי | מסדה |
| 1953 | Starman Jones | - | - | - | - |
| 1954 | The Star Beast | 1980 | המפלצת מן הכוכבים | מלכה פרידמן | מסדה |
| 1955 | Tunnel in the Sky | 1979 | מנהרה בשחקים | דינה עיבל | מסדה |
| 1956 | Double Star | 1992 | כוכב כפול | עמנואל לוטם | כתר |
| 1956 | Time for the Stars | 1956 | מסע אל בין הכוכבים | נגה שמש | רמדור |
| 1957 | The Door Into Summer | 1983 | הדלת המוליכה אל הקיץ | עמנואל לוטם | עם עובד |
| 1957 | Citizen of the Galaxy | 2002 | אזרח הגלקסיה | טל וייס | אודיסאה |
| 1958 | Have Space Suit - Will Travel | 1980 | חליפת חלל | מילכה נוסבאום | רמדור |
| 1959 | Starship Troopers | 1994 | לוחמי החלל | עמנואל לוטם | כתר |
| 1961 | Stranger In a Strange Land | 1990 | גר בארץ נכריה | דפנה לוי | כתר |
| 1963 | Glory Road | 1980 | נתיב התהילה | ישראלה דורי | רמדור |
| 1963 | Podkayne of Mars | 1990 | - | - | - |
| 1966 | The Moon is a Harsh Mistress | 1980 | עריצה היא הלבנה | עמוס רגב | עם עובד |
| 1970 | I Will Fear No Evil | - | - | - | - |
| 1973 | Time Enough for Love | 1983 | די זמן לאהבה | דפנה לוי | כתר |
| 1980 | The Number of the Beast | 1984 | מספר החיה 666 | עמנואל לוטם | כתר |
| 1982 | Friday | 1984 | ששת | עמנואל לוטם | כתר |
| 1984 | Job: A Comedy of Justice | 1997/2023 | איוב: קומדיה של חוק וצדק | ח.י. גליקסם | אופוס |
| 1985 | The Cat Who Walks Through Walls | 1988 | החתול העובר דרך קירות | עמנואל לוטם | עם עובד |
| 1987 | To Sail Beyond the Sunset | 1990 | לשוט מעבר לשקיעה | ירדנה גבתי | עם עובד |
| 2003 | For Us, The Living: A Comedy of Customs | - | - | - | - |
פרסים
עריכה- 1951, פרס הוגו לנובלה "Farmer in the Sky" ("הוגו למפרע", 2001)
- 1951, פרס הוגו לסיפור הקצר ""The Man Who Sold the Moon" ("הוגו למפרע", 2001)
- 1951, פרס הוגו לסרט "Destination Moon" ("הוגו למפרע", 2001) (הסרט זכה גם בפרס אוסקר על האפקטים המיוחדים)
- 1956, פרס הוגו לנובלה "Double Star"
- 1960, פרס הוגו לנובלה "Starship Troopers"
- 1962, פרס הוגו לנובלה "Stranger in a Strange Land"
- 1967, פרס הוגו לנובלה "The Moon Is a Harsh Mistress"
- 1975, פרס על מפעל חיים (תואר "גרנד מאסטר")
- האסטרואיד 6312 Robheinlein (אנ') שהתגלה ב-1990 על ידי הנרי הולט (אנ'), נקרא על שמו.[4]
- צוות החללית אפולו 15, שנחתה על הירח, כינה את אחד המכתשים על הירח בשם ריזלינג (Rhysling), דמות מסיפורו של היינליין "הגבעות הירוקות של הארץ".
קישורים חיצוניים
עריכה
רוברט היינליין, ברשת החברתית Goodreads- הספרים של רוברט היינליין, באתר "סימניה"
- The Robert A. Heinlein FAQ List
- רוברט א. היינליין - מדריך לקורא (ולגולש) (אורכב 23.03.2005 בארכיון Wayback Machine)
- http://www.sf-f.org.il/sf-f/old_site/story_50.html
- רן לוי, היפי, פאשיסט או אדם חופשי? על רוברט היינליין, באתר ynet, 7 במאי 2009
- רוברט היינליין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- רוברט היינליין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
רוברט אנסון הינלין (1907-1988), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ רשימת זוכי הפרס החל מ-1975
- ^ היעד: הירח, באתר www.sf-f.org.il
- ^ ספרין של רוברט היינליין שתורגמו לעברית, באתר סימניה
- ^ "(6312) Robheinlein = 1990 RH4 = 1982 BW2". Minor planet center. נבדק ב-8 בספטמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה)