רות וסרמן-לנדה
רות וסרמן-לנדה (נולדה ב-28 בפברואר 1976) היא חברת הכנסת לשעבר מטעם סיעת כחול לבן, דיפלומטית ישראלית, דוקטורנטית ליחסים בין-לאומיים ופעילה חברתית ישראלית. הייתה סגנית השגריר במצרים, יועצת הנשיא שמעון פרס לענייני חוץ ותפוצות, סמנכ"לית מרכז השלטון המקומי בישראל וראשת האגף לקשרי חוץ שלו[1].
לידה |
28 בפברואר 1976 (בת 48) אשדוד | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||||||
השכלה | תואר שני במדיניות וממשל מאוניברסיטת הרווארד | ||||||||
עיסוק | דיפלומטית, חברת הכנסת | ||||||||
מפלגה | חוסן לישראל | ||||||||
סיעה | כחול לבן | ||||||||
| |||||||||
ביוגרפיה
עריכהוסרמן-לנדה נולדה באשדוד, לפנחס וסופיה לנדה, עולים מליטא. בשנת 1985 עברה יחד עם משפחתה לקייפטאון, דרום אפריקה. למדה בבית הספר התיכון "הרצליה" בקייפטאון. בשנת 1993, כשסיימה את לימודי התיכון, שבה לישראל לבדה, ולמדה במסגרת העתודה האקדמית לתואר ראשון במדע המדינה ובתקשורת באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1997 השלימה את לימודיה בהצטיינות והתגייסה לחטיבת המחקר של אגף המודיעין. השתחררה בשנת 2000 בדרגת סרן. למדה לתואר שני ביחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים וסיימה בהצטיינות יתרה.
בינואר 2001 החלה לשרת במשרד החוץ כראש הדסק העוסק באנגליה, אירלנד והמדינות הנורדיות. לאחר מכן עבדה באגף האסטרטגי במשרד החוץ והתמחתה בנושאי בקרת נשק והמלחמה בטרור. למדה ערבית ונשלחה בשנת 2003 למצרים, שם שרתה כדיפלומטית מדינית. במקביל שימשה כממלאת מקום נספח כלכלה וסחר, בתקופת הקמתו של הסכם הסחר החופשי בין ישראל-מצרים וארצות הברית, ובשנת שירותה השלישית בקהיר הייתה ממלאת מקום סגנית השגריר.
בשנת 2006 התקבלה לתואר שני נוסף באוניברסיטת הרווארד במסגרת מלגת קרן וקסנר.
בשנת 2007 מונתה ליועצת נשיא מדינת ישראל שמעון פרס לענייני החוץ והתפוצות, תפקיד אותו מילאה עד לשנת 2009, אז החלה בכתיבת דוקטורט באוניברסיטת אוקספורד על היעדר הנורמליזציה ביחסי ישראל–מצרים.
בשנת 2010 מונתה לסמנכ"ל קשרי חוץ של מרכז השלטון המקומי בישראל. במסגרת תפקידה, עסקה באיתור משקיעים זרים ופילנתרופים עבור רשויות מקומיות בישראל, יצרה הזדמנויות להעצמת נשים ובני נוער וקידמה קשר עם גורמים בינלאומיים עבור מיזמים ברחבי ישראל.
במקביל, קידמה במשך ארבע שנים מיזם לקידום הכפר הבדואי שבלי - אום אל-גנם, תוך רתימת שותפים מהמגזרים הפרטי, הציבורי והשלישי, והקמת מסגרת של עשרות מתנדבים בולטים מהמגזר הציבורי בישראל.
וסרמן-לנדה מרצה בנושא המזרח התיכון ויחסי ישראל-ערב, כמו גם באשר למגמות בחברה הערבית בישראל וכן מפרשנת בתדירות גבוהה בנושאים אלה בערוצי הטלוויזיה השונים בעברית, אנגלית ובערבית. במהלך 2019 החלה לכתוב טור קבוע במעריב בנושא החברה הערבית בישראל, ונוסף על כך אף כותבת בג'רוזלם פוסט ובג'רוזלם ריפורט.
בפברואר 2019 הצטרפה לרשימת "חוסן לישראל" לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת ושובצה במקום ה-24[2]. לאחר האיחוד עם "יש עתיד", הוצבה במקום ה-43 ברשימת "כחול לבן". היא הוצבה שוב באותו מקום בבחירות לכנסת ה-22 וה-23, ובשלוש הפעמים, לא נבחרה לכנסת.
ב-8 בינואר 2021, בעקבות סדרת התפטרויות של חברי כנסת מרשימת כחול לבן לקראת הבחירות לכנסת ה-24, נכנסה לכנסת לחמישה ימים, עד התפטרותו של יזהר שי מהממשלה, במסגרת החוק הנורווגי. ב-31 בינואר חזרה לכנסת, לאחר התפטרותו של רם שפע וכיהנה בה במשך כ-10 שבועות, עד התפזרות הכנסת העשרים ושלוש.
לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע הוצבה וסרמן-לנדה במקום ה-10 ברשימת כחול לבן והיא לא נכנסה לכנסת. עם זאת, לאחר פרישת השר חילי טרופר מהכנסת, היא הפכה לחברת הכנסת העשרים וארבע.
לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הוצבה במקום ה-22 ברשימת המחנה הממלכתי מטעם רשימת "כחול לבן" ברשימה המאוחדת.
חיים אישיים
עריכהאם לשתי בנות ובן מבן זוגה לשעבר אביב וסרמן. עמו הקימה את "הקרן לפיתוח לוד"[3]. בשנת 2018 עברה עם משפחתה להתגורר במושב גן יאשיה שבעמק חפר.[4]
קישורים חיצוניים
עריכה- עמוד הטוויטר של רות וסרמן לנדה
- עמוד הפייסבוק של רות וסרמן לנדה
- רות וסרמן-לנדה, באתר הכנסת
- רות וסרמן-לנדה, ברשת החברתית פייסבוק
- רות וסרמן-לנדה, סרטונים בערוץ היוטיוב
- רות וסרמן-לנדה, באתר כנסת פתוחה
- רות וסרמן לנדה, לעשות שלום עם 80 מיליון מצרים, באתר ynet, 4 במרץ 2011
- כתבות מאת רות וסרמן-לנדה בנושא החברה הערבית בישראל, מעריב
- כתבות מאת רות וסרמן-לנדה, ג'רוזלם פוסט (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ נינה פוקס ומורן אזולאי, סגנית מלכת היופי, ראש העיר אילת והדרוזי הראשון מגרעין נח"ל - הח"כים החדשים, באתר ynet, 14 ביוני 2021
- ^ יואב קרקובסקי, חוסן לישראל חשפה את רשימתה המלאה לכנסת, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 בפברואר 2019
- ^ בילי מוסקונה-לרמן, תחנה אחרונה, לוד, באתר nrg, 15 באוקטובר 2010
- ^ רות וסרמן לנדה, באתר הכנסת