רכס אמיר
רכס אמיר הוא קמר, רכס הרים המהווה את חלקו הדרומי של הכרמל בצפון-מערב השומרון.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 527 מטר |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | צפון השומרון |
| קואורדינטות | 32°31′00″N 35°09′06″E / 32.51661°N 35.15176°E |
|
(למפת הכרמל רגילה)   רכס אמיר | |
  | |
שטח הרכס כ-200 קמ"ר וצורתו מעין טרפז עם בסיס רחב במזרח ובסיס צר במערב. גבולותיו הם נחל עירון בצפון, עמק יזרעאל במזרח, עמק דותן ונחל חדרה בדרום ומישור החוף במערב. פסגתו של הרכס בהר אלכסנדר, שגובהו 527 מטרים מעל פני הים.
הרכס מנוקז למזרח אל נחל קישון, ולדרום, מערב וצפון אל נחל חדרה באמצעות מספר נחלים. העיקריים שבהם הם נחל עוז, נחל רימונים, נחל תענך וואדי אל-ג'אמוס הנשפכים לנחל קישון, ונחל נרבתה הנשפך לנחל חדרה.
לאורך הרכס עוברים הקו הירוק וגדר ההפרדה. חלק מהרכס נמצא בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית (A ו-B).
יישובים עריכה
על רכס אמיר נמצאים ישובים רבים, המשתייכים בחלקם לישראל ובחלקם לרשות הפלסטינית. היישובים הגדולים ביותר ברכס הם אום אל-פחם, חריש וערערה (ישראל), יעבד ואל-יאמון (הרשות הפלסטינית).
שמורת הר אמיר עריכה
ליד עין אל-סהלה נמצאת שמורת הר אמיר אשר ידועה בעצי האלון המצוי, שרידים ליער קדום אשר היה באזור נחל עירון, יער שנעלם ברובו בגלל שתי סיבות מרכזיות:
- כריתת עצים להרחבת האדמות החקלאיות בעקבות גידול האוכלוסייה באזור נחל עירון במאה ה-20.
- כריתת עצים לייצור פחם, שהיה תעשייה דומיננטית באזור עד אמצע שנות ה-60 של המאה ה-20.
