יעבד

עיירה ברשות הפלסטינית

יַ֫עְבַּדערבית: يعبد) היא עיירה פלסטינית בצפון-מערב השומרון. העיירה ממוקמת מדרום לאום אל-פחם ו-20 ק"מ מערבית מג'נין, 7 ק"מ מכביש שכם–ג'נין. מספר תושביה 16,953 (נכון לשנת 2016)[1].

יעבד
يعبد
יעבד
יעבד
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה ג'נין
ראש העיר אמג'ד עטאטרה
שטח 21.6 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 16,953[1] (2016)
קואורדינטות 32°26′46″N 35°10′20″E / 32.446134°N 35.172113°E / 32.446134; 35.172113
אזור זמן UTC +2

היסטוריה עריכה

לפי ממצאים ארכאולוגיים, על פי סקר הר מנשה, ראשית הישוב במקום בתקופה הפרסית.[2]

במרכז הכפר נמצא מבנה מקאם א-שייח' עווידאת. המבנה כנראה נבנה על שרידי כנסייה ביזנטית. הכפר מוקף במספר אתרים ארכאולוגיים: תל דותן, תל מחפר וח'ירבת אל-חמאם.

סייר מוסלמי בשם עבד אל-ע'אני א-נבולסי חלף במקום בשנת 1105 והזכיר בכתביו "כפר בין ג'נין לבין עראבה".[2]

התקופה העות'מאנית עריכה

ברשומות המס העות'מאני משנת 1596, מופיע הכפר עם 62 בתים בסנג'ק שכם. תושבי הכפר שילמו מס על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, גפנים, עיזים ועל כוורת דבורים לייצור דבש[3].

בשנת 1870, חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן ראה את המקום מרחוק וכתב: "הכפר ממוקם על גבעה מוקפת מטעי זיתים, תושבי הכפר מעבדים את האדמות שבעמק (דותן)".[4] גרן ציין כי במקום מספר משפחות נוצריות וכן שתי סיעות מוסלמיות: עבד אל-האדי ובני טוקאן, שגרות בשכונות נפרדות.[2] בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1882 מתואר הכפר כ"כפר הבנוי על רכס, רוב תושבי הכפר הם משתי חמולות, וגרים גם נוצרים"[5].

בתקופת המנדט הבריטי עריכה

במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה ביעבד אוכלוסייה של 1,733 נפש, כולם מוסלמים[6]. במפקד 1931 גדלה האוכלוסייה ל-2,383 נפש ונמנו 418 בתים[7].

ב-20 בנובמבר 1935 התחולל קרב במקאם א-שייח' זיד הסמוך ליעבד, בין כוח בריטי לבין אנשי "כנופיית עז א-דין אל-קסאם". בקרב נהרג השיח' עז א-דין אל-קסאם עצמו.[8] בתקופת מאורעות 19361939 שימשה יעבד אחד המרכזים לארגון המרד הערבי הגדול. כאשר שלטונות המנדט החליטו לשים קץ למרד היה הכפר אחד הראשונים שבו הופעלו האמצעים הקשים נגד המורדים.

בשנת 1945 אוכלוסיית הכפר מנתה 3,480 תושבים ושטח אדמותיו כ-37,000 דונם, על פי סקר הכפרים של המנדט הבריטי בארץ ישראל[9].

במהלך הקרב על ג'נין, ב-1 ביוני 1948, הופצץ הכפר מן האוויר על ידי חיל האוויר הישראלי[10].

לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות של 1949, עבר משליטה בריטית לירדנית.

לאחר מלחמת ששת הימים עריכה

במלחמת ששת הימים, גדוד 25 מחטיבת ברק, בפיקוד סא"ל משה בר כוכבא, כבש את הכפר, בבוקר 6 ביוני, לאחר הפצצה אווירית, והוא עבר משליטה ירדנית לישראלית[11].

בפברואר 1980 החלה הקמתה של ההתנחלות מבוא דותן מדרום לכפר[12]. כ-120 דונם של אדמה חקלאית ששימשה את הכפר הופקעו לצורך הקמת ההתנחלות[13], בעיקר לצורך סלילת כבישי גישה לגבעה שעליה הוקמה מבוא דותן. גבעת הטרשים שעליה הוקמה ההתנחלות הוכרזה אדמת מדינה על ידי פליאה אלבק, מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, מאחר שלא הייתה מעובדת[14].

לאחר הסכם אוסלו, השטח הבנוי של הכפר סווג כשטח B אך כמעט כל השטח החקלאי סווג כשטח C. בפברואר 2001 הוקם מאחז "מעוז צבי" על גבעה החולשת על הכפר מדרום. המאחז נקראה על שמו של צבי שלף, תושב מבוא דותן שנרצח בפיגוע ירי[15]. לאחר האינתיפאדה השנייה הופקעו מאות דונמים מאדמות הכפר לצורך סלילת כביש "עוקף יעבד" ובניית גדר הפרדה[16].

הרחוב המרכזי בכפר ואחד מבתי הספר בו נקראים על שמו של סדאם חוסיין[17].

אירועי אלימות בכפר ובסביבתו עריכה

ב-12 ביוני 2003 נרצח בכפר אבנר מימון, תושב נתניה שהגיע לכפר כדי לרכוש פחמים[18][19].

ב-16 במרץ 2018, בפיגוע דריסה שבוצע כנגד מחסום צבאי בסמוך לכפר, נרצחו סרן זיו דאוס וסמל נתנאל קהלני ונפצעו שני חיילים נוספים[20][21][22].

ב-2 בינואר 2019, במהלך פעילות של כוחות צה"ל בכפר, השליך מחבל מטען על החיילים שלא נפגעו והשיבו לעברו בירי[23].

ב-12 במאי 2020, במהלך פעולה צבאית של צה"ל בכפר, נרצח סמ"ר עמית בן יגאל מבלוק במשקל כ-10 ק"ג שהשליך מחבל תושב הכפר. בעקבות זאת קיים צה"ל פעילות נרחבת במקום על מנת למצוא את המחבל[24]. המחבל, נזמי אבו בכר בן 49, נתפס כחצי שנה לאחר מכן[25].

כלכלה עריכה

סביבת היישוב עשירה בסדנאות לייצור פחם עץ לשימוש ביתי, שנמכר בעיקר בישראל לשימוש במנגלים. תעשייה זו מהווה מקור פרנסה עיקרי לתושבי האזור, אך מהווה גם מפגע סביבתי משמעותי המזהם את האוויר. הגזם מובא בעיקר מישראל, ומוצב בערימות בצורת חרוט. הערימות מכוסות קש, ומוצתות למשך 21 יום, עד שנוצר פחם[26].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יעבד בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 Localities in Jenin Governorate by Type of Locality and Population Estimates, 2007-2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ 1 2 3 Adam Zertal (2004-01-01). "Dothan Valley: Landscape Unit 1". The Manasseh Hill Country Survey, Volume I: The Shechem Syncline (באנגלית). Vol. 1. Brill. pp. 108–109. ISBN 978-90-474-1352-3.
  3. ^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2.p. 128
  4. ^ Guérin, 1875, pp. 6-8
  5. ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 47
  6. ^ Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Nablus, p. 25
  7. ^ Mills, 1932, p. 66
  8. ^ איך נתפסה כנופית הטרוריסטים, דבר, 21 בנובמבר 1935; קרב דמים בין המשטרה וחבורת הטרוריסטים, דבר, 21 בנובמבר 1935
  9. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 17 with a total of 16,439 dunams of land
  10. ^ צבא ישראל חדר לתחומי העיר ג'נין, דבר, 4 ביוני 1948
  11. ^ סא"ל א' ריינר, ‏קרבות השריון בעמק דותן ובזבאבדה, מערכות 191-192, יוני 1968
    אפרים קם, ‏קרבות השריון בשומרון 1967: נקודת מבט ירדנית, מערכות 219, נובמבר 1971
  12. ^ עמוס לבב, החלה הקמת דותן, מעריב, 21 בפברואר 1980
    גבי קסלר, אושרו 91 מיליון לשלוש התנחלויות, מעריב, 18 בדצמבר 1979
  13. ^ בניית התנחלויות על אדמות פרטיות – הנתונים הרשמיים באתר שלום עכשיו
  14. ^ יוסף חריף, הוא יכול לערער, אני מבצע" אמר אריאל שרון בישיבת הממשלה, מעריב, 3 בספטמבר 1979
    יוסף חריף, מחקר על אדמות מדינה ביו"ש שערכה המשפטנית פליאה אלבק מנע את משבר, מעריב, 15 באוקטובר 1979
  15. ^ נדב שרגאי, אל תטעו בנו, הדמעות שזולגות על לחיינו אינן דמעות ייאוש, באתר הארץ, 1 ביוני 2001
  16. ^ Hundreds of dunums confiscated for bypass road construction 07, May, 2007, POICA
  17. ^ רחוב ובית ספר על שם סדאם חוסיין בעיירה יעבד ממומנים בכספי סיוע אמריקאים (USAID), באתר PMW, ‏4/1/2007
  18. ^ מירב לוי, ישראלי נרצח בכפר יעבד בגזרת ג'נין, באתר News1, ‏12/6/2003
  19. ^ דף לזכר אבנר מימון, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
  20. ^ איתי בלומנטל, אחיה ראב"ד ויואב זיתון, זיו נלחם להיות קרבי, נתנאל היה ילד מתנה: נרצחי הפיגוע, באתר ynet, 18 במרץ 2018
  21. ^ קורות החיים של זיו דאוס, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  22. ^ קורות החיים של נתנאל קהלני, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  23. ^ מחבל השליך מטען לעבר כוח צה"ל סמוך לכפר יעבד בצפון השומרון, באתר ערוץ 7, ‏2/1/2020
  24. ^ יואב זיתון, מצוד מודיעיני ותשאול פלסטינים: דיווח מהכפר שבו נהרג לוחם גולני, באתר ynet, 12 במאי 2020
  25. ^ אלישע בן קימון, עדות המחבל שהרג את עמית בן יגאל: "שמעתי חיילים, לקחתי בלוק וזרקתי", באתר ynet, 1 בדצמבר 2020
  26. ^ חיים לוינסון, תעשיית הפחם הפלסטינית חונקת את תושבי עמק דותן, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2010