רפאל לוי (משרד הפנים)
רפאל (רפי) לוי (נולד ב-1925) הוא איש ציבור ישראלי. כיהן כממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים ומילא תפקידים שונים בממשל הצבאי ביהודה ושומרון.
 | |
| לידה |
1925 (בן 99 בערך) ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
  | |
ביוגרפיה עריכה
לוי נולד בשכונת מחנה יהודה בירושלים, למשפחה חילונית. הוריו רצו שיקבל השכלה כללית והא נשלח ללמוד בבית הספר של המיסיון הצרפתי קולג' דה פרר, בה למד יחד עם בנים למשפחות מבוססת במזרח ירושלים וטווה קשרים ראשונים עימם[1]. בשנת 1948 התחתן עם בתו של אליהו ששון, דבר שפתח לו קשרים עם ראשי השלטון הישראלי[2].
לוי היה קצין המיעוטים במחוז ירושלים בשנות ה-50[3] ובמסגרת זאת היה אחראי על הקשרים עם ערביי ישראל באזור ירושלים[4][5] וניהל קשרים אזרחיים עם הירדנים[6] ומעבר אזרחים במעבר מנדלבאום[7][8]. בין השאר ניהל את המעבר של נוצרים לחגיגות בבית לחם[9][10][11], מעבר השומרונים להר גריזים[12] ואת תיאום עליית השיירות הישראליות להר הצופים[13].
במהלך מלחמת ששת הימים מונה לקצין קשר עם העדות הנוצריות והמוסלמיות וסייע לאלוף חיים הרצוג בגיבוש הצוות של הממשל הצבאי על יהודה ושומרון[14][15].
לאחר מלחמת ששת הימים מונה לסגן מנהל המחוז[16] וממלא מקום מנהל המחוז[17]. בהמשך מונה למנהל המחוז[18][19] והיה יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה[20]. במסגרת זאת ניהל ישיבות על תוכניות פיתוח גדולות בירושלים כמו פיתוח ממילא[21]. במסגרת תפקידו במשרד הפנים היה אחראי על מתן רישיונות לעיתוני מזרח ירושלים[22].
בתפקידיו במשרד הפנים יצר קשרים עם ראשי העדות הנוצריות בירושלים במסגרתם נכרתו עסקות נדל"ן גדולות על קרקעות במערב ירושלים, בין השאר מכירת מלון פאסט (שעליו הוקם אחר כך מלון פנינת ירושלים) ובניין קולנוע רקס מהפטריארכיה הארמנית בירושלים ליזמים ישראלים[1].
בנובמבר 1986 נעצר בחשד לקבלת שוחד מראשי עדות נוצריות בירושלים[23]. בעיתונות היו חלוקים האם המעצר היה מפתיע או שכבר מזמן היו שמועות על שחיתות מצד לוי[24]. לוי הועמד לדין בפני השופטת דליה דורנר כשהתובע היה ערן שנדר[25]. הוא הורשע ב-9 מתוך 11 סעיפי אישום ביוני 1988[26]. נדון ל-3.5 שנות מאסר[27] וערעורו לבית המשפט העליון נדחה[28][29]. עם שחרורו מהכלא מונה למנהל מנהלת של אזור התעשייה עטרות[30].
אחד מילדיו היה הצייר רענן לוי.
קישורים חיצוניים עריכה
- נחום ברנע, פצצת הזמן של רפי לוי, כותרת ראשית, 12 בנובמבר 1986
- יהושע ביצור, האיש שבילה כמחצית מחייו במשרדי הממונה על המחוז, מעריב, 9 בנובמבר 1986
- האיש שהיה חזק מדי, מעריב, 14 בנובמבר 1986
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 נחום ברנע, פצצת הזמן של רפי לוי, כותרת ראשית, 12 בנובמבר 1986
- ^ נרשמו לנישואין בירושלים, הצופה, 15 בספטמבר 1948
- ^ מבקשים לעבור ממקומם, דבר, 2 במאי 1950
- ^ 88 ערבים הוחזרו לישראל, קול העם, 22 באוגוסט 1950
- ^ יוסף בן שאול, המשפחות הערביות הראשונות נכנסו לכפר שהוקם בשבילן, מעריב, 1 באוגוסט 1962
- ^ ועדה ישראלית ירדנית שתפקידה עסקי שלום, מעריב, 2 ביוני 1953
- ^ הורשה לחצות את הקווים ולבוא להלווית אחיו, על המשמר, 15 ביולי 1954
- ^ אין מקום לשניים, מעריב, 24 בדצמבר 1959
- ^ חזרו מבית לחם, חרות, 26 בדצמבר 1952
- ^ נקבעו סדרי מעבר לבית לחם, על המשמר, 21 בדצמבר 1953
- ^ החל הדיון בעניין מעבר, חרות, 23 במרץ 1955
- ^ השומרונים עברו להר גריזים, דבר, 21 באפריל 1959
- ^ שיירה עלתה להר הצופים, מעריב, 7 בנובמבר 1956
- ^ הלוחמים התחרו ביניהם, מעריב, 8 ביוני 1967
- ^ הכפריים הירדניים החלו לחזור לכפריהם, מעריב, 16 ביוני 1967
- ^ נפתחה תערוכת אוצרות הכנסיה הארמנית בבירה, מעריב, 22 ביולי 1969
- ^ יוסף צוריאל, שביתת מסחר כללית, מעריב, 31 במאי 1970
- ^ יחיאל לימור, בענייני הבנייה בבירה יטפל, מעריב, 13 באוגוסט 1973
- ^ חצי התורן בירושלים השלמה, מעריב, 9 באוקטובר 1970
- ^ נדחתה ההחלטה בעניין מלון הייאט, דבר, 6 באוגוסט 1972
- ^ טוביה מנדלסון, עיכוב נוסף באישור תוכנית הבניה למיתחם ממילא בירושלים, דבר, 14 ביולי 1977
- ^ יוסף צוריאל, עורך אל פג'ר יבקש רשיון לפי פקודת העיתונות, מעריב, 15 בדצמבר 1974
- ^ איה אורנשטיין, החשדות נגד רפי לוי מפרשיות השחיתות הגדולות ביותר שנחשפו, מעריב, 9 בנובמבר 1986
- ^ גבריאל שטרסמן, המופתעים, מעריב, 10 בנובמבר 1986
- ^ ברוך מאירי, "רפי לוי מעל באמונה של המדינה בהתנהגות מושהתת שנמשכה חודשים, מעריב, 30 ביוני 1988
- ^ רפי לוי, הממונה לשעבר על מחוז ירושלים, הורשע בהברחת זהב לירדן ובקבלת שוחד, מעריב, 10 ביוני 1988
- ^ ברוך מאירי, רפי לוי מעל באמונה של המדינה בהתנהגות מושחתת שנמשכה חודשים, מעריב, 30 ביוני 1988
- ^ ברוך מאירי, רפי לוי יישאר בכלא, מעריב, 5 בספטמבר 1989
- ^ סטלה קורין-ליבר ודליה טל, קדנציה שלמה בפנים, באתר גלובס, 18 באפריל 1999
- ^ בתום 42 חודשי מאסר, הארץ, מרץ 1991