ויקיפדיה

המגזר הציבורי בישראל

(הופנה מהדף רשות ציבורית בישראל)

המגזר הציבורי הוא החלק של הפעילות הכלכלית המתבצע על ידי הממשל - ממשל לאומי (כלומר הממשלה וגופים שבשליטתה), ממשל אזורי או שלטון מקומי.

הגדרות עריכה

רקע עריכה

ועדת זוסמן (1989) שדנה בשכר במגזר הציבורי עמדה על כך ש"אין הגדרה קבועה ויחידה לסקטור הציבורי, לא בחוק ולא בשימוש היומיומי". הגדרות שונות ניתנו למגזר הציבורי לעניינים שונים, החל מהגדרה מצומצמת הכוללת רק את השירות הממשלתי, דרך הגדרה הכוללת גם ארגונים אחרים המעסיקים עובדים בהתאם לחוקי שירות המדינה ועד להגדרה הרחבה הכוללת כל גוף הנשען באופן קבוע על תקציב ציבורי[1].

בישראל, חוקים שונים מכילים הגדרות שונות של המגזר הציבורי, אך באופן כללי הם כוללים את:

חוק חופש המידע כולל בנוסף לאלו[3]:

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נותן הגדרה רחבה יותר וכולל גם[4]:

גורמים רבים מבלבלים בין המגזר הציבורי הכפוף ישירות לממשלה, לבין השירותים הציבוריים הכוללים כ-900 אלף משרות לרבות עמותות פרטיות וחברות פרטיות בענפי הבריאות, חינוך, מחקר וכו' הממומנים בעיקרם על ידי הממשלה. על כן, לעיתים נשמעת הטענה כי כשליש מהמשרות במשק הן במגזר הציבורי[5].

סוגי גופים ציבוריים עריכה

רשות ציבורית בישראל היא יחידה ממשלתית, העוסקת ברגולציה בתחום מסוים או בתפעול של שירות ציבורי מסוים. רשויות ציבוריות כוללות בין היתר אך לא רק:[6]

הפרדתן של פעילויות ממשלתיות מהמשרד הממשלתי לרשות משלהן נעשית בדרך כלל באמצעות חוק המורה על הקמת הרשות וקובע את סמכויותיה. תהליך זה מביא בהדרגה להקמתן של עוד ועוד רשויות. בחלק מהמקרים, של רשויות העוסקות בפעילות עסקית, הופכת הרשות (כולה או חלקה) במהלך השנים לחברה ממשלתית, ומתחרה בחברות פרטיות בתחום זה.

דוגמאות לרשויות העוסקות ברגולציה:

דוגמאות לרשויות תפעוליות:

היקף המגזר הציבורי עריכה

היקף המגזר הציבורי נובע מאופיה של המדינה. בעוד ישנם תפקידים המשתייכים כמעט בכל מדינה למגזר הציבורי, כמו ביטחון פנים וחוץ, יחסי חוץ, ותפקידי פיקוח, בתחומים אחרים היקף הפעילות של המגזר הציבורי לעומת המגזר העסקי שונה ממדינה למדינה. תחומים אלו כוללים למשל, שידורי רדיו וטלוויזיה, חינוך ובריאות.[9]

בשנת 2008 עבדו במגזר הציבורי כ-530 אלף עובדים לעומת כ-שני מיליון במגזר העסקי. ההוצאה הציבורית הייתה בשנת 2006 46.5% מהתוצר, הרמה הנמוכה ביותר בישראל מאז שנת 1969[10].

בהתחשב בכך שהמגזר הציבורי ממומן בעיקר בכספי המיסים, עולה מפעם לפעם דרישה להקטין את מספר העובדים במגזר הציבורי, כדרך להקטנת נטל המס. לצעד זה משמשות דרכים אחדות:

  • הפרטה: מכירת יחידות של המגזר הציבורי לבעלות פרטית. צעד זה אפשרי בדרך כלל ביחס לחברות ממשלתיות, הפועלות למטרות רווח, ולכן המגזר העסקי מגלה עניין בהן.
  • צמצום הביורוקרטיה: צעד זה מבוסס על צמצום פיקוח הממשלתי על פעולת המשק. ביטול הפיקוח על מטבע זר, למשל, מייתר את העובדים העוסקים בפיקוח זה.
  • ייעול פעולת המנגנון הציבורי: צעד זה מותיר את השירותים הציבוריים בעינם, אך מנסה לספקם בדרך יעילה יותר, תוך צמצום מספר העובדים הנדרשים לשם כך.

כללי עבודה של המגזר הציבורי עריכה

המחוקק מטיל על המגזר הציבורי חובות שונות הנובעות מהיותו מופעל בכספי משלם המיסים מבלי שיש לאזרח את האפשרות שלא לשלם על שירותיו. בישראל, חובות אלו כוללים בין השאר:

  • על פי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית[11]
  • חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מטיל דרישות יותר נוקשות על המגזר הציבורי מבחינת נגישות לנכים בכך שאינו נותר פטור מסיבות של עלות ומספר הנזקקים לשירות[12]
  • חוק העונשין קובע עבירות פליליות החלות רק על עובד ציבור. אלו כוללות בין השאר: לקיחת שוחד, ניסיון ללקיחת שוחד ושימוש לרעה בכוח המשרה[13]

פעולתו של המגזר הציבורי כפופה לכללי המינהל הציבורי. הפיקוח על עמידתם של הגופים השונים במגזר הציבורי בכללים אלה נעשה על ידי מבקר המדינה. תלונות של אזרחים הנוגעים לאופן פעילותם של גופי המגזר הציבורי מטופלות על ידי נציבות קבילות הציבור.[9]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

השכר בשירותים הציבוריים עריכה

באוקטובר 2019 השכר הממוצע במשק עמד על 10,500 שקלים. ב-2018, השכר הממוצע במגזר הציבורי עמד על למעלה מ-16.5 אלף שקל. כלומר פער של קרוב ל-60%. במגזר הציבורי נהוגות הטבות אשר מטיבות עם הבכירים והוותיקים במגזר. הדבר מתבטא בפנסיה תקציבית בגילאים נמוכים, בעיקר במערכת הביטחון[14], לעומת פנסיה צוברת במגזר הפרטי החל מגיל 67[15], ועוד.

מדי שנה מתפרסם דו"ח הממונה על השכר באוצר, שמפרט את שיאני השכר במגזר הציבורי.

בעקבות הביקורת על נטל הפנסיה התקציבית ההולך ומכביד על תקציב המדינה בכלל ותקציב הביטחון בפרט (לדוגמה בשנת 2014 הגיע תקציב הגמלאות של משרד הביטחון לבדו ל-6.8 מיליארד ש"ח)[16] בעשור הראשון של המאה ה-21 נקבע שמצטרפים חדשים לשירות הציבורי ייקלטו במסלול של פנסיה צוברת ולא פנסיה תקציבית, מה שאמור להקטין את נטל התשלומים על המדינה עם השנים.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דו"ח זוסמן 1989, עמוד 21
  2. ^ צה"ל והמשטרה לא נכללו בחוק חופש המידע ולשכת נשיא המדינה לא הוכלל בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אך סביר שאין זה נובע מהבדלים בהגדרת המגזר הציבורי אלא מסיבות אחרות
  3. ^ חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, סעיף 2
  4. ^ חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח - 1998
  5. ^ דוח בנק ישראל 2009, עמוד 201-2
  6. ^   חוק חופש המידע, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
  7. ^   חוק שירות המדינה (משמעת), ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
  8. ^   חוק חובת המכרזים, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
  9. ^ 1 2 ניסים כהן ושלמה מזרחי, ניהול ומינהל ציבורי, רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2017
  10. ^ בנק ישראל, דין וחשבון 2006, עמוד 213
  11. ^ חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, סעיף 1
  12. ^ חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
  13. ^ דנ"פ 10987/07 מדינת ישראל נ' ברק כהן, ניתן ב־2 במרץ 2009
  14. ^   גיא רולניק, פנסיה של יותר מ-4 מיליון שקל למרבית פורשי צה"ל - גם בדרגי הביניים ובתפקידים המשרדיים, באתר TheMarker‏, 7 במרץ 2013
  15. ^ אמיר בוחבוט‏, למה צה"ל בלחץ מנתוני הפנסיה של אנשי הקבע?, באתר וואלה!‏, 23 במרץ 2014
  16. ^   מוטי בסוק, הוצאות השכר בשיא: כ-20 מיליארד שקל מתקציב הביטחון - לשכר וגמלאות, באתר TheMarker‏, 3 בנובמבר 2013
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=המגזר_הציבורי_בישראל&oldid=38224473"