פתיחת התפריט הראשי

הצעה להערך "החקיקה בראי פרסומיה הרשמיים של מדינת ישראל"עריכה

לעניות דעתי, אין מקום לערך מיוחד לענין "החקיקה בראי פרסומיה הרשמיים של מדינת ישראל", כשם שאין מקום לערכים מסוג "תל אביב בראי מפת כרטא 2003", "הטרנזיסטור ותעשיית שעוני היד הדיגיטליים", "גידול עיזים בחופי רצועת עזה", "מטה מפלגת העבודה ברמת חובב" ושאר דברים איזוטריים כגון אלו.

הבעיה העיקרית בעניין זה היא שטרם נכתב ערך אודות החקיקה בישראל עצמה. בערך כזה, לכשייכתב, יהיה מקום לייחד סעיף קטן לענין דרכי פרסום החקיקה; אך מכיון שערך זה עוד לא כתוב, נאלץ הכותב לפרט כאן - בערך הבלתי מתאים - מהם סוגי החקיקה, כיצד מתנהלים הליכי החקיקה, ועוד כהנה וכהנה. עם זאת, ודוקא לכן, יכול ערך זה - שנעשתה בו עבודה טובה והשקעה רבה - לשמש בסיס מתאים לערך רחב יותר כאמור.

אם תשמע דעתי, אמליץ לפתוח שני ערכים חדשים במקומו של ערך זה: החקיקה בישראל ורשומות (עם הפניות הדדיות בסעיפים הרלוונטיים).

  • בערך החקיקה בישראל יפורטו חלקי החקיקה בישראל (חיקוקים היסטוריים, חקיקה ראשית, חקיקת משנה...) הליכי החקיקה (הצע"ח, דיונים והצבעות בכנסת ובועדת חחו"מ, פרסום... תיקוני חקיקה...) משמעויות החקיקה, דרכי פרשנות, וכן הלאה.
  • בערך רשומות יוסבר מה הן הרשומות, כיצד הן מתפרסמות ומה הם הקבצים העיקריים ברשומות (ספר חוקים, הצעת חוק ממשלה/פרטיות, ילקוט פרסומים, קובץ תקנות) וכו'.

הייתי עושה זאת בעצמי אילו היה זמני בידי, אך לצערי נראה שלא אספיק לעשות זאת בעת הקרובה. אני מקוה שיימצאו מי שישלימו את הערכים כראוי.

Naftali 01:05, 23 פבר' 2004 (UTC)

הפיצול המוצע בוצע. תודה לנפתלי על עצתו המועילה. תודה גם לאביהו שנתן לי עצה דומה בשיחה פרטית. זה ממחיש כמובן את אחד היתרונות של ויקיפדיה - דיאלוג בין הויקיפדים מביא לשיפור הדרגתי באיכות הערכים. הערך רשומות נראה לי שלם למדי, אך הערך החקיקה בישראל דורש עוד הרחבה רבה. אולי אגיע אליה בעצמי, ואולי טובים ממני יעשו זאת. דוד שי 06:18, 23 פבר' 2004 (UTC)
יפה מאד, אם כי יש לי עדיין כמה השגות - אותן אנסה לשלב בגוף הערכים.
אגב, קשה לי להסכים עם המנטרה (אותה העתקת פעמיים, בשני הערכים) הקובעת שהפרסום ברשומות "מיישם את הכלל לפיו על החקיקה להיות גלויה לכל". מתי נתקל האזרח מן השורה ב"רשומות"? אזרחים רבים אפילו לא יודעים על קיומן! (אילו היה משרד המשפטים מפרסם את הנוסח המלא והמעודכן של החקיקה הישראלית באינטרנט, אולי ניתן היה לומר שנעשה צעד בכיוון של גילוי החקיקה לכל.)
הפרסום ב"רשומות" אינו בגדר "גילוי לכל", אלא אך ורק תיעוד ומתן גושפנקא לחקיקת החוק.
Naftali 10:51, 23 פבר' 2004 (UTC)
אני מסכים עם הסתייגותך בעניין המנטרה. תיקנתי אותה בערך רשומות למילים "מיישם פורמלית". יש במגירתי (כלומר בדיסק הקשיח שלי) מאמר מקיף בנושא זה, שאני מתמהמה בסיומו ובפרסומו. בעקבות דבריך אולי אטרח לקדם זאת. אשמח להעביר לך אותו להערות. דוד שי 11:46, 23 פבר' 2004 (UTC)
אשמח לראות, ואם אוכל - לסייע. Naftali 13:02, 23 פבר' 2004 (UTC)
למרבה נוחותם של חוקרים שגרים רחוק מירושלים, כל החוקים ודיוני ועדות הכנסת מפורסמים באתר הכנסת. נדב 17:42, 13 ספט' 2004 (UTC)
למרבה הצער, קובץ התקנות וילקוט הפרסומים אינם מופיעים באתר הכנסת, ואף לא באתר חופשי אחר. דוד שי 05:22, 14 ספט' 2004 (UTC)

מקורות נוספיםעריכה

להלן כמה לינקים לסיכומים בענין החקיקה מאתר "עולם המשפט", הכתובים בשפה שמובנת גם למי שאינם משפטנים. ניתן לשאוב משם מידע רב לערך, תוך עריכה מחדש, כמובן. (כפי שכבר הוזכר - אין זכות יוצרים על עובדות ורעיונות, כי אם על דרך הביטוי שלהם.)

חקיקה שמקורה עותמאניעריכה

אם אני לא טועה הכנסת ביטלה את החוקים שמקורם עותמאני לפני כמה שנים. --נריה הרואה 17:18, 13 ספט' 2004 (UTC)

ממש לא - כל המנסה לטעון בבית המשפט טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב ייתקל מייד בסעיף 81 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומני. על ביטול חקיקה עותומנית ראה הערך שכתבתי המג'לה אלמוג 17:30, 13 ספט' 2004 (UTC)
אני מכיר את זה ואצטט - "בשנת 1984 ביטלה הכנסת את המג'לה סופית, בחוק שנקרא "חוק ביטול המג'לה". חוק זה בא לאחר חקיקת חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980," האם ישנם עדיין חוקים עותמאנים? אני לא מבין. --נריה הרואה 21:15, 14 ספט' 2004 (UTC)
שנה טובה לנריה הרואה (ולכולם). המג'לה לא היתה החוק העותומני היחיד. כמו שהזכרתי קודם היה למשל את חוק הפרוצדורה האזרחית העותומני (השונה מהמג'לה שהיתה קובץ דיני ממונות), ולפחות סעיפים 80 ו 81 ממנו עודם בתוקף, ומהווים בסיס לשני כללים חשובים בדיני הראיות שלנו - איזה סוג של עיסקאות יש להוכיח רק באמצעות כתב, וטענה בעל פה לא ניתן להעלות כנגד מסמך בכתב. ייתכן שישנם חוקים נוספים שעודם בתוקף. אלמוג 03:42, 15 ספט' 2004 (UTC)
שנה טובה גם לך, אלמוג, ולכולם. תודה על ההסבר. --נריה הרואה 07:24, 15 ספט' 2004 (UTC)

אין כזה ערך באנציקלופדיה ynetעריכה

אחרת היו יודעים שם שהמילה היא תזכיר ולא תסקיר. עידושיחה 08:34, 30 ביוני 2009 (IDT)

הצבעת אשרורעריכה

- הועבר מהדף ויקיפדיה:איך להקים אסם/רענון רשימת המומלצים/2004

אושררעודד (Damzow)שיחהמשתמש זה הוא מובחר! 16:58, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

קריאה טרומיתעריכה

המונח "קריאה טרומית" הוחלף ב"קריאה מקדימה" בנימוק " א' טרומית זה לא בעברית, ב' זה המינוח המשמש באתר הכנסת". ובכן, "טרומית" היא היא מילה עברית למהדרין, מהשורש "טרם". הנימוק השני מעניין, אך גוגל מלמד ש"קריאה טרומית" הוא המונח הדומיננטי. גם באתר הכנסת מצאתי 560 מופעים של "קריאה טרומית", ולא מצאתי מופע כלשהו של "קריאה מקדימה". דוד שי - שיחה 21:20, 20 בינואר 2010 (IST)

המונח הפורמלי הוא "דיון מוקדם". הביטוי המקובל הוא "קריאה טרומית". בביטוי "קריאה מקדימה" לא נתקלתי מעולם. עידושיחה 21:28, 20 בינואר 2010 (IST)

חוק רמת הגולןעריכה

משהו לא מובן לי: אם בקריאה הראשונה "ההצעה מועלית לפני המליאה רק לאחר שהונחה על שולחן הכנסת במשך יומיים לפחות", כיצד נחקק החוק הנ"ל בתום יום אחד בלבד? האם המשפט המצוטט הוא נוהג ג'נטלמני כזה או אחר, או שמא יש לו עיגון פורמלי? הדבר דורש הבהרה. עוד אחד - שיחה 17:08, 30 בינואר 2012 (IST)

תקנון הכנסת מאפשר לוועדת הכנסת להחליט על קיצור תקופות ההנחה לכל אחת מהקריאות (הליך שכינויו "פטור מחובת הנחה"). נראה לי מסורבל לציין את זה בערך, כי לוועדת הכנסת יש סמכויות לקבוע כל מיני חריגים, אבל זה המצב. עידושיחה 20:36, 30 בינואר 2012 (IST)


קישור שבורעריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 02:52, 4 במאי 2013 (IDT)


קישור שבור 2עריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 19:29, 14 במאי 2013 (IDT)

חזרה לדף "החקיקה בישראל".