פתיחת התפריט הראשי

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תעמולהעריכה

משתמש:שמילה טען כי הערך הכתוב כאן הוא תעמולה, למרבה הצער, הגרסה שכתב היא בוודאי תעמולה. מכיוון שע"י מחיקות ומחיקות נגד לא נתקדם לשום מקום, אני מציע ששמילה יפרט מה בדיוק מפריע לו בטקסט וננסה להגיע לעמק השווה. טרול רפאים 19:02, 1 מרץ 2006 (UTC)

איני בעד מלחמות עריכה. ואולי הייתי באמת צריך להביא את השינוי לדיון ולהצבעה. על כל פנים הייתי רוצה להשוות בין שני הנוסחים.

1עריכה

להלן הנוסח שלי:

נושאים שנויים במחלוקת בשלב הנוכחי של הסכסוך

  • חלוקת השטח בין המדינות. הפלסטינים מעוניינים בנסיגה ישראלית מכל השטחים שנכבשו ב1967 וממשלות ישראל האחרונות מוכנות לויתור רק על חלק מהשטחים, ללא גושי ההתנחלויות ובקעת הירדן.
    • לא מדויק, רוב הפלסטינים דורשים את כל שטח מדינת ישראל, ראה הבחירות האחרונות.
      • א':רוב? זה לא מוכיח את זה. למעשה הרבה מן הפלשתינאים הצביעו לחמאס בגלל השחיתות או כאות מחאה, אבל זה לא רלוונטי כאן. אפשר לציין כי חלק מעוניינים כך וחלק כך.
        • מבחינתי, אין בעיה שיהיה כתוב חלק ניכר מהפלסטינים... לא על זה העניין יפול.
          • MK: הניסוח הנוכחי של סעיף זה בעייתי מאוד, כמו ההפנייה ל"שטחים הכבושים" בלבד. מבחינת פלסטינים רבים, כפי שמופיע בספרי הלימוד וכפי שמעיד נצחון החמאס רוצים גם את חיפה, נצרת ויפו.
  • ירושלים - סוגיית שייכותה של העיר ירושלים והאתרים הקדושים לדתות השונות. חלק מרכזי הוא השליטה בהר הבית שעל הריבונות בו טוענים שני הצדדים. נושא זה רגיש מאוד לשני הצדדים. כמו כן, ישראל לא רואה בשכונות הישראליות במזרח ירושלים התנחלויות אלא שכונות ישראליות.
    • בסדר, יש לציין שהפלסטינים טוענים כי ליהודים אין כל זכות על הר הבית
      • א': נראה לי קצת מיותר, כי שני הצדדים טוענים את זה בכל מקרה... (כתוב שם "טוענים שני הצדדים")
        • הניסוח שלי היה לא ברור במקצת, הכוונה היא שהפלסטינים טוענים כי לא היה בית המקדש ולכן ליהודים אין זכויות בהר הבית כי איננו מקום קדוש בשבילם
          • MK: יש לציין זאת.
  • בעיית הפליטים וזכות השיבה - הפלסטינים דורשים פתרון של בעיית הפליטים של 1948 ו1967, פיצויים על ידי ממשלת ישראל ואת "זכות השיבה". ישראל אינה מוכנה ליישוב פליטים בשטחה אלא רק ברשות הפלסטינית, ומסרבת לפיצוי הפליטים וללקיחת אחריות על נושא הפליטים.
    • יש לפרט את זכות השיבה ולציין בפירוש את משמעותה. ישראל מוכנה לפצות את הפליטים אבל לא להכיר באחריות (ראה את ברק)
      • א': אוקי.
  • התנחלויות - הפלסטינים מבקשים את הפסקת הבניה בהתנחלויות ופינויין. ישראל מוכנה לפנות חלק ממהתנחלויות ולשמור על ההתנחלויות בגושי ההתנחלויות ובבקעת הירדן. בפועל, מאז הסכמי אוסלו כמות המתנחלים הוכפלה ונבנו מאחזים שונים, שעליהם מתרעמים הפלסטינים.
    • את הפלסטינים זה לא מעניין, מתי ההתנחלויות הוקמו, יותר מכך, כפי שאמרתי בהתחלה רובם המכריע בכלל לא מתעניינים בהבדל בין קווי 67 ו-48 ורואים בתל אביב התנחלות באותה מידה כמו גוש אדומים
      • מדובר כאן על ההתנחלויות - אולי עדיף לנסח את זה כהתנחלויות ביהודה ושומרון. את הרצון שלהם לשלוט על העולם כבר כתבנו במקום אחר.
  • הכרה במדינה פלסטינית - הפלסטינים מעוניינים בהקמת מדינה לכל דבר, עצמאית לגמרי, עם כל סממני מדינה, בישראל מעדיפים גוף ריבוני עם פחות סמכויות מלמדינה רגילה.
    • מילת המפתח פה היא מעדיפים, הדרישות הנוכחיות של ישראל הן בעיקרן פירוז וכיבוד של חלוקת המים, אין לכך קשר לפחות ממדינה רגילה, יש לא מעט מדינות כאלו
      • MK: זו לא המחלוקת העיקרית כרגע. הפלסטינים פוצצו את המו"מ על נושאים אחרים.
  • הכרה במדינת ישראל וזכותה להתקיים - פלסטינים רבים אינם מוכנים להשלים עם קיומה של מדינת ישראל, וגם בכירים ברשות הפלסטינית ואש"פ דרשו את השמדת ישראל. במסגרת הסכמי אוסלו על אש"פ, התחייבה הרשות הפלסטינית לבטל את האמנה הפלסטינית, אך לטענת הימין הישראלי לא עשתה זאת. כמו כן דורשת ישראל הכרה במדינת ישראל כמדינת העם היהודי. הפלסטינים מסרבים להכרה כזו.
    • בסדר.
  • גדר ההפרדה - הפלסטינים דורשים את הקמת גדר ההפרדה על הקו הירוק ולא בשטח שנכבש במהלך מלחמת ששת הימים, אותו הם רואים כשלהם. ישראל אינה מסכימה לכך ורואה בגדר "מכשול בטחוני זמני".
    • לא נכון, זה מה שהם טוענים כלפי המערב, בעיתונות הפלסטינית לא תראה את הטענות הללו. הם לא מתעניינים איפה תוקם הגדר, אלא בשאלה האם תוקם. עובדה האומרת דרשני.
      • אפשר לציין את שתי האופציות. גם ישראל לא באמת רואה בגדר כדבר זמני, אלא כקו גבול קבוע, אז כדאי לציין גם את זה.
        • בסדר.
  • ההסתה - הפסקת ההסתה ברשות הפלסטינית ושינוי ספרי הלימוד.
  • שאלת הרצף הטריטוריאלי של יהודה ושומרון.
  • בקעת הירדן - ישראל דורשת את הריבונות על בקעת הירדן בין השאר מסיבות בטחוניות, כדי להגן על גבולה המזרחי.
  • המעבר היבשתי מיהודה ושומרון לעזה. ישראל והפלסטינים מסכימים עקרונית למעבר יבשתי, אך חלוקים על הדרך.
    • הפלסטינים למעשה דורשים (או ליתר דיוק דרשו בפעם האחרונה שזה היה אקטואלי) שישראל לא תוכל לבדוק את האנשים שיעברו במעבר.
  • ארגוני הטרור - ישראל דורשת את הפסקת האלימות נגדה ואת פירוק ארגוני הטרור כתנאי להסדר הקבע, הפלסטינים מסרבים לפרקם עד שישראל תקיים את הצד שלה בהסכם, לטענתם.
    • רוב הפלסטינים רואים את סיום המאבק בחיסולה של מדינת ישראל, עובדה שהם כלל לא טורחים להסתיר. צריך לציין זאת כאן.
      • א': פיסספתי את ההערה שלך קודם, אבל זה מתייחס כבר למה שכתבתי לעיל. אני לא מקבל את ה"רוב" (או חלק ניכר). קיים ויכוח לגבי זה, וזה ראוי לציון. גם בישראל רבים רואים את סיום המאבק עם המצאם של הפלשתינאים עמוק בים התיכון.
        • עם כל הכבוד, יש הבדל בין המצב בישראל למצב אצל הפלסטינים, בישראל מפלגה הטוענת זאת לא היתה מצליחה לזכות בבחירות. העובדה כי החמאס טוענים את זה בריש גלי וזכו בבחירות שם, מוכיחה לפחות שהרעיון נראה לרוב הציבור שם בתור רעיון סביר. זה רחוק מאוד מהמצב כאן... אין מה להחביא את העובדות בנושא הזה מתחת לשטיח, גם אם הן לא מוצאות חן בעיניך (האמת גם לא בעיני). למעשה בעקבות ניצחון החמאס (שמחזיק בדעה זו) אתה צריך לסתור את הטענה הזאת, אתה מוזמן לנסות ולעשות זאת, אני משום מה ספקן בנוגע לסיכויי ההצלחה שלך.
          • בבקשה לדייק. לא רשמתי שצריך להסתיר את זה, אבל רשמתי שיש לי בעייה עם ההגדרה של "רוב", גם לאחר עליית החמאס. בכל מקרה, כפי שכתבתי לעיל אפשר לרשום שיש ויכוח לגבי הנושא וכמות התומכים בכך.
  • בעיית האסירים - ישראל מחזיקה אסירים רבים, חלקם מהתקופה שלפני חתימת הסכם אוסלו. הפלסטינים ובני משפחות האסירים דורשים לשחררם. בממשלה הפלסטינית קיים שר מיוחד לנושא האסירים.
    • בסדר, יש לציין רק מי האסירים.
      • MK: ושבישראל יש התנגדות לשחרור אסירים עם "דם על הידיים" ומעורבות בטרור. בין השאר עקב לחץ מהמשפחות השכולות.
  • הפסקת פעילות צה"ל בשטחים - הפלסטינים דורישם יציאה מוחלטת של צה"ל מהשטחים והפסקת הסיכולים הממוקדים. ישראל רואה בסיכולים מהלך הגנתי ומוכנה לצאת רק ממרכזי הערים.
    • חזרה על מה שכתוב למעלה.
      • MK: בעיה עוד הוק, לא מחלוקת מהותית.
  • בעיית המים - אילו מקורות מים יעברו לרשות הפלסטינאית ואיך יתנהל משק המים של המדינות.
    • יש להזכיר את תוכנית רוג'רס לחלוקת מי הירדן, זה ייתן רקע קצת יותר סביר.
  • הצבא הפלסטינאי - אם יוקם, מה תהיה מתכונתו ואילו כלי נשק יותר לו להחזיק. ישראל דורשת שהפלסטינים יחזיקו רק גוף צבאי אחד עם נשק קל מאוד בכמויות קטנות ככל האפשר.
    • כאן יש להזכיר את ההפרות הבוטות של הפלסטינים את הסכמי אוסלו בנושא הזה. כאשר למרות שישראל הסכימה לחריגה פי 4 מההסכם המקורי, הם לא הסתפקו בכך והכפילו את המספר.
      • א': נראה לי מיותר. גם ישראל מפרה הסכמים על שמאל ועל ימין. השאלות כאן הן מה הנק' לויכוח ואין טעם להכניס את הההערה שהצעת לנק', כי השאלה היא לא מי מקיים הסכמים, אלא מה הנק' שנתונות לויכוח.
        • החשיבות של הסיפור היא בדיוק זו, הפלסטינים רואים במספר הנוכחי את הבסיס ואילו ישראל רואה במוסכם את הבסיס, שתי נקודות מאוד רחוקות אחת מהשנייה שנובעות מההפרה הפלסטינית.
          • MK: כמו כן, גם הפלסטינים קיבלו את העבודה שדה-יורה הם יצטרכו להיות מדינה מפורזת, כמובן שהם מנסים להבריח נשק בלתי-חוקי ומצפצפים על כל התחייבויותיהם בנושאי כוח אדם חמוש ונשק.
  • כלכלה ומכס - הכלכלה הישראלית והכלכלה הפלסטינית משולבות זו בזו. כל הסחורות הפלסטיניות מגיעות דרך ישראל.
    • הפלסטינים מאוד שמחו על הסכם פריס בנושא הזה ועדיין מעוניינים בו, כך שהטיעון שישראל מעוניינת מטעה במקצת, גם הפלסטינים מעוניינים.
  • נמל ונמל תעופה - הפלסטינים דורשים נמל ימי בעזה ונמל תעופה ללא פיקוח ישראלי. ישראל מסרבת, כדי למנוע מעבר נשק ומחבלים.
  • מעברי גבול - הפלסטינים דורשים מעברי גבול בפיקוחם, עם ירדן ומצרים. ישראל מסרבת, כדי למנוע מעבר נשק ומחבלים.

2עריכה

כרגע ההבדלים הם כאלה:

נושאים שנויים במחלוקת בשלב הנוכחי של הסכסוך בין הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בין ישראל לפלסטינאים:


נושאים שנויים במחלוקת בשלב הנוכחי של הסכסוך בין הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בין ישראל לפלסטינאים:

  • הכרה במדינת ישראל וזכותה להתקיים - פלסטינים רבים לא מוכנים להשלים עם קיומה של מדינת ישראל, וגם בכירים ברשות הפלסטינית ואש"פ חזרו על מטרת העל שלהם - השמדת ישראל. במסגרת הסכמי אוסלו על אש"פ היה צריך לבטל את האמנה הפלסטינית, אך הם לא עשו זאת. למרות זאת, הפלסטינים טוענים שבהסכמי אוסלו כן הביעו הסכמה לזכותה של ישראל להתקיים.
  • הכרה במדינת ישראל כמדינת העם היהודי. ההכרה הזאת לא ניתנה אפילו על ידי אותם פלסטינאים שהודיעו על נכונותם להכיר בזכות קיומה של מדינת ישראל. גם חלק ניכר מהמיעוט הערבי בישראל (המגדירים עצמם כפלסטינאים) אינו מכיר בזכות קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי וחותר להפיכתה למדינת כל אזרחיה.
  • בעיית הפליטים - הטיפול הכלכלי, ההומני וקליטת הפליטים הפלסטינאים במדינות שונות. הפלסטינאים טוענים לקיומה של זכות השיבה של הפליטים למקומות מגוריהם, הן בתחומי מדינת ישראל והן בתחומי הרשות. מדינת ישראל כופרת בקיום "זכות" כזו.
  • ירושלים - סוגיית שייכותה של העיר ירושלים והאתרים הקדושים לדתות השונות.
  • חלוקת השטח - בין המדינות ושאלת הרצף הטריטוריאלי.
  • ארגוני הטרור - ישראל דורשת את הפסקת האלימות נגדה ואת פירוק ארגוני הטרור כתנאי להסדר הקבע, הפלסטינים מסרבים לפרקם ודורשים את שחרור כל המחבלים מהכלא הישראלי.
  • בעיית המים - אילו מקורות מים יעברו לרשות הפלסטינאית ואיך יתנהל משק המים של המדינות.
  • הצבא הפלסטינאי - אם יוקם, מה תהיה מתכונתו ואילו כלי נשק יותר לו להחזיק.

3עריכה

דברי סניגוריה:

אני מודה שעשיתי שינוי מאוד מסיבי והרחבה גדולה, שאכן מסבירה מהן באמת הסוגיות המהותיות שמבדילות בין שני הצדדים. בערך הקודם לא הוזכרו למשל נושאים מרכזיים כמו הר הבית, המכס, המעבר הבטוח, השכונות בירושלים, בקעת הירדן, האחדת הצבא הפלסטיני, בעיית האסירים, נמל תעופה, מעברי גבול. לא הוזכר המושג 'מדינה פלסטינית'. זה היה ערך מרושל. התפחתי את הסעיף פי שלוש כמעט.

אני סבור שכל בר דעת יבין שהטקסט הקודם הוא כפי שאנשי האיחוד הלאומי היו רואים את המצב. ואפילו לא. הערך נפתח בכך שהפלסטינים דורשים את השמדת ישראל. בוודאי שנציגי הפלסטינים במשא ומתן לא דורשים מישראל את הפסקת זכותם להתקיים (אולי החמא"ס, אבל עדיין לא ברור מה קורה שם). אז לא מחקתי את זה, אבל בוודאי כדאי לשים את זה לפני נושאים מהותיים באמת כמו ירושלים, הפליטים, ההתנחלויות וכו'. נושא מדינת כל אזרחיה יותר קשור בערך על הערבים הישראלים. היות והפלסטינים טוענים שהאמנה הפלסטינית בוטלה ואפילו חלק מהימין מסכים עם הטענה ובוודאי השמאל הבטחוניסטי, סייגתי את מה שנכתב, שזו דעת הימין בישראל. מאוד הרחבתי ופרטתי. אני לא סבור שנכון היה לשחזר ולמחוק את הדברים האלה (חלק מהדברים נוספו אחרי השחזור). חוץ מזה, היו המון שגיאות כתיב בערך הראשוני. למשל היה כתוב (כרגע כתוב:)

במסגרת הסכמי אוסלו על אש"פ היה צריך לבטל את האמנה הפלסטינית, אך הם לא עשו זאת

על כל פנים, אני חושב שאני מאוד מאוזן. למשל, הוספתי על ספרי הלימוד וההסתה, נושא שלא היה כתוב קודם. הייתי שמח לשמוע מה לא מאוזן כאן. ובינתיים להוסיף מה שאתה כן מאשר. אשלח לדוד שי הודעה שישפוט בעניין, ברשותך. אף שאני סבור שגם אתה מסכים איתי לגבי חלק מהתוספות.

בכל מקרה, תודה על זמנך ועל הערנות.

את התיקונים שלי הכנסתי למעלה. טרול רפאים 19:51, 1 מרץ 2006 (UTC)
סחתן על הזיהוי. בדיוק את הפסקה שכתבת עליה (על השמדת ישראל) כתב תומך של האיחוד הלאומי. בכל מקרה, אני מסכים לחלוטין עם מה ששמילה כתב. הערך כרגע זקוק לשיפור ואיזון באופן דחוף. עברתי על הגרסה שלו לפני השחזור האמת לא הבנתי למה שוחזרה. היא הייתה נראית לי הרבה יותר מאוזנת מהמצב עכשיו. ייתכן והיו בה מספר קטן של פגמים, אך הכולל היה הרבה יותר טוב ומאוזן, ולא היה צורך בשחזור. אסף 19:46, 1 מרץ 2006 (UTC).
כל ערך שנעשה בו שינוי בעייתי מוקפא לגרסה לפני השינוי. כפי שניתן לראות בתגובה שלי יש פה לא מעט בכלל בעיות. הגרסה החדשה איננה מאוזנת כלל, היא אולי טובה יותר מהגרסה הקודמת, אבל בהחלט לא מוצלחת. טרול רפאים 19:51, 1 מרץ 2006 (UTC)
אני רוצה להגן על טרול רפאים. בוא נקרא לזה שחזור זמני, כדי להעביר את הדבר לדיון. הוא כתב לי בנימוס ואני חושב שצריך להתייחס לערך הזה ברצינות וזהירות ראויה (אף שאני חושב שאני צודק). דוד שי אמר שאינו מעוניין להתערב. מכיוון שאיני רוצה להיכנס למלחמות עריכה עם מפעיל מערכת ותיק, הייתי שמח, אסף, אם היית מעתיק את הדברים שאהבת אצלי ומנסה לעזור ליצור משהו חדש. לאו דווקא הטקסט שלי. (ואגב, אין לפסול את דעת האיחוד הלאומי שכבר מגיעים ל11 מנדטים היום. ולא מחקתי את הטענה הזו) שמילה 19:52, 1 מרץ 2006 (UTC)
הוספתי את הערותי. נראה לי שאין כל-כך הרבה מחלוקות בסה"כ בברכה, אסף 19:59, 1 מרץ 2006 (UTC).
חס וחלילה, אני לא מזלזל באיחוד הלאומי, רק הסכמתי לעובדה שהערך כרגע לא מאוזן. נראה לי שבסה"כ אין הרבה מחלוקות כמו שהוצג וסביר להניח שיהיו מספר קטן של מחלוקות סביב הנושא. ההערות שלך כאן טובות מאד ורשמתי את הערותי תחת חלק מן הערות טרול רפאים (לחלקן לא התייחסתי בגלל חוסר ידע מספיק). לא נראה לי שיהיה קשה להגיע להסכמה בסופו של דבר. בברכה, אסף 20:02, 1 מרץ 2006 (UTC).
כתבתי כמה הערות, נראה שהעניין יתקדם, בכל מקרה, אפנה לאביר שיביע גם הוא את עמדתו. טרול רפאים 20:09, 1 מרץ 2006 (UTC)

בהתחלה כתבתי את התוספת על כך שהערבים רוצים אולי להשמידנו בחלק הראשון של הערך, אבל זה פגע ברצף, העברתי את ההסתייגות לסוף אבל אשמח לכל תיקונים שלכם. אני חושב ששיפרנו מאוד את הערך הגרוע שהיה. תודה על שיתוף הפעולה. שמילה 20:33, 1 מרץ 2006 (UTC)

הערה להערות האביר (בעיקר) ובכלל: יש נטייה לא ברורה להכניס משפטים שליליים ולא קשורים לכל מקום שמתאפשר. הנושא של החלק הזה בערך זה החלקים ששנויים במחלוקת. אין טעם לציין עובדות כמו הברחות נשק או דברים דומים בשאלת קיום צבא. אפשר להזכיר את זה במקום אחר או בשלב מאוחר יותר, אך אני נגד הנטייה להכניס הערות בכל מקום שאפשר - זה מסבך את הערך ונוטה לתעמולת יתר. אם באמת מתעקשים אפשר להכניס לכל הערה הפרות של כל צד בנושא או מה ההוא אמר או מה על מה הוא חשב אבל צריך להתייחס לנקודות עצמן ולמחלוקות העיקריות ולהמנע מהכנסת משפטים מיותרים.
אין לי ספק שיש חשיבות רבה להחדרת נשק ושזה קשור להסמכים לגבי צבא כמו גם אי עמידה בהסכמים, אבל זה תקף כמעט בכל נק' משני הצדדים ולגבי כל חלק ואין טעם לציין את זה בכל מקום ומקום אפשרי. אפשר בסוף לציין זאת כפי שזה עכשיו בפסקת הפרות או בעיות שיש עם הנק' השנויות במחלוקת - אבל אם זה יתנהל כויכוח ודיון בתוך הערך בכל הערה, אנחנו לעולם לא נצא מזה וזאת פשרה שצריך לקבל. אופצייה אחרת היא להרחיב באופן מלא את הערך ושכל נק' תהייה פיסקה שלמה שתסביר את כל הצדדים לדיון, אבל אי אפשר סתם להכניס משפטים באופן ספונטני באמצע איך שזה בנוי כרגע. בברכה, אסף 21:11, 1 מרץ 2006 (UTC).

כדאי לשנות את שם הערך: הסכסוך הישראלי-פלסטיניעריכה

המקף מתחייב על פי ההיגיון העברי ועל פי הנהוג בערכים דומים בוויקיפדיה העברית. אלדד 13:45, 17 באוגוסט 2006 (IDT)

מאחר וקוראים לא מחפשים את שם הערך עם מקף מקובל שבשמות הערכים בויקיפדיה לא יהיה מקף. דרור 14:51, 17 באוגוסט 2006 (IDT)

שם הערך אינו תואם את תוכנועריכה

  • כיצד יכול להתקיים סכסוך ישראלי פלסטיני לפני הקמת מדינת ישראל? בתקופת המנדט לא היה קיים סכסוך ישראלי-פלסטיני אלא סכסוך יהודי-ערבי. המונח העברי פלסטינים המתייחס לערביי ארץ ישראל טרם נודע ולא היה בשימוש. גם בלועזית לא היה קיים סכסוך בשם כזה (כי המונח פלשתינאים או PALESTINIANS התייחס הן לערבים והן ליהודים).
  • לפיכך יש לשנות את שם הערך או לציין בתוכנו כי הסכסוך בין היהודים לערבים בארץ ישראל היה קיים בתקופת המנדט ונמשך לאחר מכן ואז כונה סכסוך ישראלי פלסטיני (גם בראשית תקופת המדינה לא נעשה למעשה שימוש בעברית בביטוי "פלסטיני").

--Act 16:25, 17 באוגוסט 2006 (IDT) זה תואם את הבלוף הגדול של הפלסטינים ומהות הקיום של "העם הפלסטיני" שלא היה ולא נברא מעולם. מעניין איך פתאום עוברים מהמושג "הסכסוך היהודי-ערבי" ל"סכסוך הפלסטיני-ישראלי". יצחק ליברמן 15:17, 29 באוקטובר 2006 (IDT)

מקף בשם הערך: צריך להיות הסכסוך הישראלי-פלסטיניעריכה

כמו שגם מופיע בערך עצמו. אלדדשיחה 23:19, 17 בנובמבר 2006 (IST)


"פלסטיני"עריכה

http://www.geocities.com/harrymandelbaum/arabs.html כמו כן הספר "מאז ומקדם".

הערך הזה צריך לעבור שינוי,כל כך מתעקשים פה ובכלל להשתמש במושג שגוי לגמרי.. Mr.FireFox - שיחה 17:13, 19 בינואר 2009 (IST)

לא יקרה. יחסיות האמת • כ"ג בטבת ה'תשס"ט 17:14:52

אשמח לתשובה קצת יותר מפורטת מ"לא יקרה". Mr.FireFox - שיחה 17:47, 19 בינואר 2009 (IST)

מקצה השיפורים האחרון בערךעריכה

בעקבות המצב הדל של הערך כאן ובעקבות המחסור במידע בערך המקביל בויקיאינגליש, החלטתי לבצע מקצה שיפורים נרחב בערך החשוב הנ"ל כאן ובערך המקביל בויקיפדיה האנגלית. על מנת לעשות כן החלטתי בשלב הראשון לתרגם את הערך המקביל בויקיאינגליש לכאן, לבצע בו מקצה שיפורים נרחב ולתרגם את התוספות חזרה לערך המקביל בויקיפדיה האנגלית.

בשלב זה למרות שעבודת התרגום מויקיאינגליש עדיין לא הסתיימה החלטתי להעלות לכאן את חלק הפתיחה המורחב ואת חלק ה"היסטוריה של הסכסוך" המורחב.

הערך במצבו הנוכחי מבוסס כאמור על תרגום של הערך המקביל בויקיפדיה האנגלית והערכים ערביי ישראל, חמאס, היסטוריה של מדינת ישראל והארגון לשחרור פלסטין.

התרגום עדיין איננו מושלם וזקוק למקצה שיפורים. אני מתכנן להמשיך ולשפר את הערך ולהוסיף מידע רב במהלך השבוע הבא. בנתיים, אשמח לקבל עזרה בתיקוני הגהה, ויקיזציה והוספת תכנים שלדעתכם חסרים. בכבוד רב, 24.12.234.123 09:42, 6 במרץ 2009 (IST)

אני שמח שהוספת לערך, יש לי כמה הערות ואעלה אותן כשאמצא זמן. יוסאריאןשיחה 12:22, 12 במרץ 2009 (IST)

בסה"כ התוספת הייתה מאוד מוצלחת הגם שברור כי המקורות לה היו מוטים (אי האזכור של הפדיאיון הוא הדוגמה הבוטה ביותר). אם יש לך סבלנות, אני מציע לתקן את התיקונים שאני עשיתי גם בערך באנגלית. טרול רפאים - שיחה 15:35, 21 במרץ 2009 (IST)

השחזור האחרוןעריכה

מכיוון שהתבצע שיחזור גורף ללא הסבר מורחב על הנקודות הבעייתיות אותם תירגמתי לכאן, אני מבקש שינובשד יסביר לאיזה מן השינויים הוא מתנגד בדיוק ואני אמנע מלהוסיפו לערך בעתיד. 24.12.234.123 10:49, 12 במרץ 2009 (IST)

המקור שממנו תרגמת אינו אמין וכתוב מאוד לא אובייקטיבית. יש התמקדות באבדות של הצד השני (גם בהתעלמות מ"אבדות" של מחבלים וכיוצא בהם), תוך כדי הצגת נתוני "בצלם" כנתונים ודאיים שאמינותם אינה מוטלת בספק וחזרה על טענה זו (נזכיר שלא מזמן פסק בית המשפט שסרטון שהביאו כראיה הוא ערוך ואינו אמין). וזו רשימה ראשונית. בברכה, ינבושד • ט"ז באדר ה'תשס"ט.
אף על פי כן, לדעתי מאוד חשוב להביא בגוף הערך חלק אשר יספק נתונים מורחבים על כמות ההרוגים לאורך השנים בשתי הצדדים. איזה מקור לדעתך כן יהיה ראוי מספיק בשביל ויקיפדיה העברית? בכל מקרה, אני מבין שהחלק העיקרי שעימו היתה לך בעיה הוא חלק ה"הרוגים" ושאין לך התנגדות שאני אשחזר את החלקים האחרים? 24.12.234.123 10:59, 12 במרץ 2009 (IST)
אין לי התנגדות שתביא נתונים, בתנאי שתשים לב לאופן הצגתם, לניסוח, לפרופורציות ולאובייקטיביות. בברכה, ינבושד • ט"ז באדר ה'תשס"ט.
מה המקור הראוי והמקובל ביותר בישראל לנתונים על ההרוגים בצד הישראלי ובצד הפלסטיני לאורך השנים? 24.12.234.123 11:06, 12 במרץ 2009 (IST)
אני בטוח שאם תמצא סימוכין שמקורו בארכיונים של ידיעות אחרונות (או YNET), מעריב (או NRG), הארץ, הרשות השנייה לטלויזייה ולרדיו, ערוץ 1, ערוץ 10, וכדומה יתייחסו לזה ברצינות. מעבר לדעתי האישית על "בצלם" אותה לא אזכיר כאן בכוונה, אמינותו של הארגון הופרכה לא מזמן בפסיקה משפטית (כדברי ינבושד). Docentשיחה 11:13, 12 במרץ 2009 (IST)
אני מעוניין בחלק אשר יכיל טבלה מורחבת עם נתונים שנתיים על הרוגים בשתי הצדדים. לפי מיטב ידעתי, העיתונים בישראל לא יהיו מסוגלים לספק נתונים מקיפים עד כדי כך. האם לדעתכם הנתונים הסטטיסטיים על מספר ההרוגים בסכסוך אותם מספק המשרד לתיאום עניינים הומניטרים של האו"ם (OCHA) הם מקור ראוי? (תוכלו לראות טבלה של הנתונים הללו בערך המקביל בויקיאינגליש) לצערי הנתונים אותם הם מספקים הם רק משנת 2006 ועד היום. (ראו קישור) 24.12.234.123 11:24, 12 במרץ 2009 (IST)
לא יודע אם ראוי אבל לא מספיק. זה לא מקצועי להציג טיפה בים מתוך המידע הרלוונטי.
אם אתה מעוניין להשקיע זמן ומאמץ, יש בארכיוני העיתונים ואולי בארכיוני רשתות הטלויזייה והרדיו מידע מספק. הבעיה היא שזה לא עניין של 3 דקות וגם לא 20, למצוא את המידע, לרכז ולסדר את המידע לכדי טבלה וכדי שיהיו קריאים.
בכל מקרה אל תכניס מידע שמקורו ב"בצלם", ו'אונר"א' שכן אמינותם היא לא משהו שניתן לסמוך עליו.
אגב, יש עוד מקור מלבד זה שהכנסת כאן? Docentשיחה 12:02, 12 במרץ 2009 (IST)
עוד מקור למה בדיוק ? 24.12.234.123 11:54, 12 במרץ 2009 (IST)
לכל אחד מהנושאי אליהם הצמדתי תגית דרוש מקור. Docentשיחה 12:02, 12 במרץ 2009 (IST)
אגב, אני מתכוון נכון לכרגע למחוק את כל סעיף העלות הכלכלית. המקורות הם שנויים במחלוקת בלשון המעטה, ספקולטיביים ולא מבוססי מחקר ובאתר סוכנות הידיעות רויטרס יש מידע שקרי בצורה בוטה. הוא מזכיר 13 הרוגים ישראלים במבצע עופרת יצוקה (שגוי או שקרי - זה לא משנה) ומציין 1300 הרוגים בצד הפלסטיני, פי 1.5 מהמספר המקסימלי שדווח בסוכנות ידיעות נייטרלית כלשהי. Docentשיחה 12:08, 12 במרץ 2009 (IST)

האם אפשר לספק קישור לפסק הדין שהפריך לכאורה את אמינות ארגון בצלם? יוסאריאןשיחה 12:21, 12 במרץ 2009 (IST)

מצאתי סיכום לחקירה שמספק מידע בנושא: http://www.news1.co.il/ArticlePrintVersion.aspx?docId=168896&subjectID=1
אין לי אמון באתר הזה. כתבת "אמינותו של הארגון הופרכה לא מזמן בפסיקה משפטית" - האם אתה יכול להפנות אותי לפסיקה הזו? יוסאריאןשיחה 13:05, 12 במרץ 2009 (IST)
היתה כתבה בנושא בערוץ 1. הבעיה היא שאני לא הצלחתי למצוא תיעוד באינטרנט. ברגע שאמצא אני אוסיף כאן קישור. Docentשיחה 14:00, 12 במרץ 2009 (IST)
עוד משהו. יוסריאן, בהנחה שאין סימוכין התומך או מפריך את המידע שהעלה האנונימי האם צריך להשאיר או להסיר את המידע לדעתך?
וגם, האם אתה מסכים עם קביעתי שהמידע על עלות כלכלית ספקולטיבי בחלקו הגדול? Docentשיחה 14:05, 12 במרץ 2009 (IST)
גם כאן: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t53292 יש תיעוד. זה לא מושלם אבל שניהם מדברים על משהו שהוצג בערוץ 1 ואני חושב שזה המדד המקסימאלי לאמינות שאני אמצא כאן. פסק הדין גם הוא הוזכר בחדשות אבל שוב, לא מצאיתי אותו באינטרנט. Docentשיחה 14:11, 12 במרץ 2009 (IST)
אם יש פסק דין אז הוא נמצא באינטרנט. אם אלה הראיות, אז אין לי מה להוסיף. יוסאריאןשיחה 19:34, 12 במרץ 2009 (IST)
איני רואה סיבה למה לא להשתמש בנתוים של בצלם תוך ציון שהם נלקחו מבצלם. הקוראים יודעים מי הם בצלם, ואם אינם יודעים יוכלו לקרוא בערך בצלם, ובהתאם להעריך את השווי של הנתונים. אם יש נתונים ממקור אחר, אדרבה אפשר לציין גם אותם. לגבי הפרק הכלכלי של המומחים מהודו, אפשר להעביר אותו לויקיפדיה הומור או יותר נכון לרויטרס הומור. בהחלט הייתי רוצה שיהיה לנו תל"ג כמו ארה"ב אבל עם כל האשמה שיש להטיל על הסכמי אוסלו לא היינו מגיעים לתל"ג כזה גם אילו לא הביאו עלינו את הרעה החולה הזאת. יעקב - שיחה 19:46, 12 במרץ 2009 (IST)
בנוגע לשאלה לגבי הסימוכין- אני מסכים שיש צורך להביא סימוכין אמינים לדברים הנכתבים לא רק של אנונימים. לא בדקתי את העניין, אבל על פניו נראה כי המידע ספקולטיבייוסאריאןשיחה 19:53, 12 במרץ 2009 (IST)
הבעיה היא שזה בדיוק העניין, הצורך בסימוכין. העובדה שאני חושב שבצלם לא אמינה על סמך הכתבות שהזכרתי לא רלוונטית (כן ברור לי שאם יש פסק דין הוא קיים גם באינטרנט, במיוחד בנושא אקטואלי כמו זה אבל בזמן שעמד לרשותי לא מצאתי אותו). כל עוד לא הובא סימוכין אני חושב שצריך לשחזר ולאפשר את הכנסת המידע רק כשיהיה מבוסס, ועדיף שיהיה דו צדדי. זה לא עיתון, זו אנציקלופדיה, וחובת ההוחכה על הבחור האנונימי את אמינות הנתונים ולא להפך, שצריך להפריך את המידע. מישהו מתנגד שנשחזר בינתיים עד להבאת מקור? Docentשיחה 21:20, 12 במרץ 2009 (IST)
ערך זה עוסק בכלל הסכסוך ועל כן הפרק על אבדות באינתיפדת אל אקצה אינו רלוונטי אליו כלל. יש למחוק מפה את הפסקה הזאת. אם וכאשר ייכתב פסקה על כלל האבדות בסכסוך יהיה ניתן לכלול כאן גם נתונים על אינתיפאדת אל אקצה. יעקב - שיחה 14:47, 20 במרץ 2009 (IST)

יישור כל התמונות לצד שמאלעריכה

אני לא ממש מבין את התעקשות של לימור ליישר את כל התמונות לצד השמאלי - במצב הנוכחי, משום שקיימות תמונות רבות בערך וכולן מיושרות לצד השמאלי, הן יוצרות עומס בצד השמאלי של המסך וגולשות לחלקים האחרים (גם במסכים ה"רגילים") - הבעיה חמורה בהרבה במסכים הרחבים בהם נוצר בלאגן שלם. מדוע אם כך להתעקש על היישור לשמאל כאשר המצב הקודם היה תקין ונראה טוב? מכיוון שהשקעתי זמן רב במקצה השיפורים האחרון בערך ואני מתכוון להמשיך לפתח את הערך, אני מבקש להתחשב גם במשתמשים שאין להם מסך "סטנדרט" ולהציג את התמונות בערך כפי שהיו לפני השינוי האחרון של לימור. בכבוד רב, 24.12.234.123 17:30, 3 באפריל 2009 (IDT)

מקובל ליישר תמונות לצד שמאל וזו גם ברירת המחדל באייקון של הוספת תמוות. בדקתי את הגרסה הנוכחית ואת הגרסה הקודמת והעיצוב מוצלח יותר עכשיו הנסיך - שיחה 17:38, 3 באפריל 2009 (IDT)
נכון שזוהי "ברירת המחדל", אבל במקרה הנוכחי משום שיש בערך הרבה תמונות, הן גולשות לחלקים שמתחתיהם ומשום כך נוצר בלאגן שלם משום שהן לא נמצאות בחלק שלאליו הן אמורות להשתייך ולעתים גם "דוחפות" את התמונות החוצה מהחלק בו הן היו אמורות להיות ממוקמות. כפי שציינתי הבעיה חמורה אצל המשתמשים אשר להם מסך רחב. מדוע אם כך להתעקש על היישור לשמאל של כל התמונות בערך כאשר המצב הקודם היה תקין ונראה טוב גם במסכים הסטנדרטים וגם במסכים הרחבים ? 24.12.234.123 17:58, 3 באפריל 2009 (IDT)
בדקתי פעם נוספת, ודווקא כשהתמונות בצד ימין (מסך 19" רגיל) יש גלישה ובלגאן וכשהתמונות כולן בשמאל, הכל מסודר. הנסיך - שיחה 18:24, 3 באפריל 2009 (IDT)
אשמח אם משתמשים נוספים בעלי תצוגה "סטנדרטית" יוכלו לאמת טענה זאת וכמו כן, אשמח אם תוכלו לציין היכן בדיוק קיימת הגלישה בתצוגה הסטנדרטית. 24.12.234.123 20:18, 3 באפריל 2009 (IDT)
תיקנתי את החלק שהכי הציק לי עם הגלישה (2000 – היום). מקווה ששינוי זה יהיה מקובל גם עליכם. 24.12.234.123 20:36, 3 באפריל 2009 (IDT)
שחזרתי, מהסיבה המצורפת:
צילום מסך
לימור י - שיחה 10:41, 4 באפריל 2009 (IDT)

החזרת הדגלים בתבנית בראש הערךעריכה

לדעתי החלטתו של יחסויות האמת להוריד את הדגלים מהתבנית בראש הערך בטענה ש"הערך נרחב בהרבה מתקופת הדגלים" היתה החלטה שגוייה שכן על אף שהנושא נרחב למדיי הוא כן אמור לייצג את המצב הנוכחי - עובדה ששם הערך הוא הסכסוך הישראלי-פלסטיני (ולא הסכסוך בין האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל לאוכלוסייה הערבית בארץ ישראל) ושהתבנית בראש הערך מכילה מפה מעודכנת. במידה ולא קיימת התנגדות, אחזיר את הדגלים לתבנית בראש הערך. 24.12.234.123 22:31, 13 באפריל 2009 (IDT)

אכן, החלטה שגויה והתנהגות שגויה. החזרתי את הדגלים. דוד שי - שיחה 16:34, 15 באפריל 2009 (IDT)

פיצולעריכה

הערך הנוכחי הפך גדול למדיי ומשום כך לדעתי כדאי יהיה להעביר את חלק הסקירה היסטורית וחלק הנתונים הדמוגרפיים לערך מורחב נפרד (ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני) בדומה לאופן בו שתי הערכים המקבילים הללו בוויקיאינגליש בנויים. 24.12.234.123 18:31, 5 במאי 2009 (IDT)

כיוון שכבר יש כמה ערכים מורחבים בנושא הרי שהפתרון הוא לא ליצור עוד אחד אלא דווקא לצמצם. לא צריך לחקות את וויקיפדיה האנגלית בכל דבר. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:41, 5 במאי 2009 (IDT)
לדעתי דווקא כאן בויקיפדיה העברית ישנה חשיבות רבה לכך שיהיה קיים ערך מורחב על הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובמיוחד להצגת סקירה היסטורית מקיפה אשר תכלול את הרקע והאירועים הבולטים בהיסטוריה של הסכסוך. משום כך, הסרתי באופן זמני את תבנית הפיצול אותה אני הצבתי בזמנו בערך ואני עובד בימים אלו על מקצה שיפורים נרחב ומשמעותי של התוכן הקיים בערך. אחזיר את תבנית הפיצול לערך כאשר אסיים את העבודה. 24.12.234.123 02:38, 15 באוגוסט 2009 (IDT)
הצעתו של האנונימי הרשום מוצאת חן בעיני ואני תומך בה. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 15:22, 16 באוגוסט 2009 (IDT)
אני דווקא בעד הפיצול. הקירות, תזיזו את הקירות!שיחה 18:48, 16 באוגוסט 2009 (IDT)

דרישות מקור מעצבנותעריכה

אחת הנטיות המגונות בנושא דרישות מקור היא עצלנות, בערך כזה שיש המון ערכים מקושרים ממנו, אני סבור שניתן לדרוש להשקיע את המאמץ להקליק על הקישורים שיש בקטע לפני ששמים תבנית מקור ובוודאי לפני שמוחקים טקסט בטענה שאין לו מקור. טרול רפאים - שיחה 10:33, 9 באוקטובר 2009 (IST)

אתה יכול גם פשוט להביא מקור לדברים. לצורך העניין, מידע בויקיפדיה אינו מקור מתאים. כך, לדוגמא, הסרת את דרישת המקור על הקטע:
"העמדה הפלסטינית הרשמית שוללת השארת מתנחלים יהודים בשטחם ודורשת כי השטח הנמסר להם ינוקה מיהודים, למעט יהודים שיוכלו להוכיח זיקה למקום לפני 1918, בחברון למשל. (האמנה הפלסטינית מציינת כי רק יהודים שגרו בארץ לפני 1917 יורשו להישאר בה). מרבית המתנחלים אולם לא כולם מסרבים לדון ברעיון זה."
אני לא כופר בנאמר, אבל כשמצטטים גוף כלשהוא, כדאי להביא קישור לחומר הגולמי, שם ניתן לאשש את המידע, להבין מי ניסח את אותה "עמדה פלסטינית רשמית" ולהשוות בין הניסוח לבין הנכתב בקטע. כרגע אין מהקטע אפילו קישור פנימי שיעזור לי למצוא איפה יש עוד מידע בנושא בתוך ויקיפדיה. אם תבנית מקור כזו מעצבנת אותך, אולי כדאי שתחדול מלעסוק בתבניות מקור. יוסאריאןשיחה 07:52, 11 באוקטובר 2009 (IST)
כשאני אומר להקליק על הערכים בוויקיפדיה, כיוונתי היא שאפשר למצוא את המידע שם. יש קישור לאמנה הפלסטינית מהערך, אכן, אני מתנצל, יש צורך בשני קליקים ולא באחד. טרול רפאים - שיחה 23:16, 11 באוקטובר 2009 (IST)
לא, אני מתנצל על שאני מטריח אותך. כשכותבים ערך אנציקלופדי חשוב להבין שהקורא מכיר את הנושא פחות מכותב הערך, וכדאי לתת לו כלים לבדוק את הכתוב ולהרחיב את ידיעתו. תיקנתי בערך בהתאם. עוד שני דברים:
  1. קשה לומר ש"העמדה הפלסטינית הרשמית שוללת השארת מתנחלים יהודים בשטחם ודורשת כי השטח הנמסר להם ינוקה מיהודים" - כיוון שהאמנה הפלסטינית המדוברת שוללת גם את קיום מדינת ישראל, ואת רוב רובו של היישוב היהודי בכל הארץ, אז קצת קשה להסיק מכך על עמדתם בנוגע להסכם עתידי.
  2. לפי הערך האמנה הפלסטינית מסתבר שהעמדה הפלסטינית הרשמית גם ביטלה סעיפים מסויימים מהאמנה ושכל העניין נתון במחלוקת. אולי כדאי לשקף זאת בערך במקום לקבוע קביעות נחרצות. יוסאריאןשיחה 09:41, 12 באוקטובר 2009 (IST)
אלו טענות שאכן יש בהן טעם (בניגוד למחיקה הנ"ל).
  1. המצב בנושא הזה לא השתנה במיוחד, הבעיה האמיתית היא הוכחות חותכות לגבי אבו מאזן, שבחוכמה לא מעטה פשוט שותק בנושא (דחלאן אפילו הסכים לעמדה ההפוכה כאשר ידיעות לחצו אותו לאחרונה), לעומת זאת אחמד טיבי חזר על העמדה הזאת לאחרונה וכמובן שהחמאס אומר זאת.
  2. הביטול הזה הביא למצב אבסורדי לחלוטין ואין להתייחס אליו ברצינות (ביטול סעיפים בלי לנקוב במספרם!?), בכל מקרה, אפשר לכתוב זאת.
בסה"כ אני מציע שתתקן את הערך בהתאם. טרול רפאים - שיחה 17:32, 12 באוקטובר 2009 (IST)

מתי להשתמש ב"הגדה המערבית" ומתי ב"יהודה ושומרון"עריכה

המחלוקת בנושא היא בת 43 בקירוב והדעות נחלקות בין אלו שרואים בשטחים אלו שטחים כבושים ועד אלו שרואים בהם שטחים משוחררים.

עד השינויים האחרונים של האנציקלופדיסט השטח נקרא פעם כך ופעם כך וכולם הבינו את מהותו. במסע צלב הוא משנה בכל מקום את המונח הגדה המערבית למונח יהודה ושומרון. ברוב המקרים השינוי לא מהותי. אולם, בתקופה שבה הממלכה ההאשמית שלטה בשטח, היה המונח המקובל הגדה המערבית, ולכן צריך להשתמש בו בהתייחס לאותה תקופה. עדן - שיחה

זה לא משנה מה המונח המקובל אצל הגויים. בשבילנו (גם אלו שמשום מה מחזיקים מעצמם כובשים) מאז ועד עולם זו מכורתנו, ערש קיומנו בארץ ישראל, יהודה ושומרון. האנציקלופדיסט - שיחה 22:00, 3 באפריל 2010 (IDT)

היום "יהודה ושומרון" ו"הגדה המערבית" אלו ביטויים נרדפים. אי אפשר לומר ש"יהודה ושומרון" הוא ביטוי עתיק - הכנסתו לשימוש נעשתה בימי ממשלת בגין והוא מתייחס לגבולות 49. הוא לא כולל את כל יהודה ואף לא את כל שומרון.

לדעתי בהקשרים שבהם מדובר על שלטון ירדן יש לומר הגדה המערבית, אחרת זה נשמע אנכרוניסטי, ובהקשרים של השלטון הנוכחי יהודה ושומרון. Dangling Reference - שיחה 21:47, 10 באפריל 2010 (IDT)

מדובר בביטויים נרדפים. אני משתמש בשניהם בשיחות שלי על הנושא. גילגמש שיחה 21:52, 10 באפריל 2010 (IDT)

יחס הרשות הפלסטינית לישראלעריכה

איך מתאים לכם?

ככה:

הכרה במדינת ישראל כבית לאומי לעם היהודי וזכותה להתקיים - פלסטינים רבים אינם מוכנים להשלים עם קיומה של מדינת ישראל כבית הלאומי של העם היהודי. בכירים ברשות הפלסטינית ואש"ף לא נסוגו מדרישתם להשמדת מדינת ישראל. במסגרת הסכמי אוסלו עם אש"ף, התחייבה הרשות הפלסטינית לבטל את האמנה הפלסטינית, הדורשת את השמדתה של מדינת ישראל, אך לטענת הימין הישראלי לא עשתה זאת.

או ככה:

הכרה במדינת ישראל וזכותה להתקיים - פלסטינים רבים אינם מוכנים להשלים עם קיומה של מדינת ישראל, וגם בכירים ברשות הפלסטינית ואש"ף דרשו את השמדת ישראל. במסגרת הסכמי אוסלו עם אש"ף, התחייבה הרשות הפלסטינית לבטל את האמנה הפלסטינית, אך לטענת הימין הישראלי לא עשתה זאת. כמו כן דורשת ישראל הכרה במדינת ישראל כבית לאומי לעם היהודי. הפלסטינים מסרבים להכרה כזו.

האנציקלופדיסט - שיחה 21:12, 10 באפריל 2010 (IDT)

בעד האפשרות הראשונה. האנציקלופדיסט - שיחה 21:12, 10 באפריל 2010 (IDT)
בעד האפשרות השנייה, אי ההכרה היא במדינת ישראל, לא במדינת העם היהודי (למרות שזו נגזרת של זו) קר שם בחוץ - שיחה 22:39, 10 באפריל 2010 (IDT)
אני בעד השניה בראש ובראשונה כיוון שהראשונה מכילה סתירה - היא טוענת כי "בכירים ברשות הפלסטינית ואש"ף לא נסוגו מדרישתם להשמדת מדינת ישראל", ומשפט מאוחר יותר מספרת שלנו שזו טענה של הימין הישראלי.
בעניין אחר - לא הבנתי את הכותרת. יוסאריאןשיחהערביי הרצליה כבר לא כועסים 22:51, 10 באפריל 2010 (IDT)

תבנית העריכה בראש הערךעריכה

לדעתי אין צורך בתבנית העריכה משום שהערך המורחב היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני מכיל סקירה מקיפה של ההיסטוריה של הסכסוך והחלק ה"היסטוריה של הסכסוך" בערך זה מכיל סקירה מקוצרת של התקופות והאירועים המשמעותיים עם קישור לערך המורחב. בשל כך, במידה ולא תהיה התנגדות אסיר את תבנית העריכה מראש הערך. TVJunkie - שיחה 19:57, 16 באפריל 2010 (IDT)

קישור חיצוני - "סמסטר של אונברסיטת פרגר"עריכה

לאונברסיטת פרגר יש הרצאות שמכונות "סמסטר שלם בחמש דקות מזמנכם". יש כאן קישור להרצאה מדעית בנושא הסכסוך הישראלי פלסטיני, שנמסר ע"י פרופסור שלהם למדעי המדינה ומתורגם לעברית. הגישה שלו היא סוביקטיבית אבל מדעית וברמה גבוהה. לאור הכלל שאפשר להוסיף בקישורים חיצונים גם קישורים לא אוביקטיבים, וגם בקישורים החיצונים של הערך הזה עכשיו יש קישור למאמר של מירון בנבנישתי שמייצג עמדה שמאלנית מובהקת. על אחת כמה וכמה שצריך להוסיף את הקישור הזה [1] צפניה - שיחה 14:38, 1 בדצמבר 2010 (IST) הסרטון אגב זכה ל201,265 כניסות צפניה - שיחה 14:39, 1 בדצמבר 2010 (IST)

בלי קשר לניטרליות, לדעתי הקישור לא עומד בתנאי הבסיס ביותר של קישור חיצוני - הוא לא מרחיב על נושא הערך, למעשה, כל מה שנאמר בו כבר כתוב, בצורה זו או אחרת, בערך. אציין גם שסרטוני תעמולה כאלה יש למאות, אם לא לאלפים, ביוטיוב, לכל אחד מהצדדים, ואין סיבה להתחיל את השיטפון. יוסאריאןשיחה 14:51, 1 בדצמבר 2010 (IST)

כל אותם אלפי ורבבות סרטי תעמולה, לא מתקרבים אפילו לרמה המדעית של הסרטון המדובר, במובא לעיל. הסרטון כן מוסיף על מה שכתוב בערך. לפי דברי יוסאריאן דוקא צריך למחוק את הקישור החיצוני שיש עכשיו למאמר של מירון בנבנישתי. צפניה - שיחה 15:04, 1 בדצמבר 2010 (IST)

"אוניברסיטת פרגר" אינה אלא ערוץ יוטיוב של שדרן רדיו שמרני בשם פרגר. לא אוניברסיטה ולא נעלים. והסרטון הזה הוא עוד אחד מסרטוני "הסברה" שכולנו ראינו כבר אינספור פעמים. emanשיחה 22:21, 1 בדצמבר 2010 (IST)

החמאסעריכה

איך ייתכן שהחמאס אינו מוזכר כצד בסכסוך. נכון שאינו מעורב במשא ומתן רשמי, אך בדרכו שלו גם הוא מעורב בסכסוך ומנסה להביא לסיומו. דרך - שיחה 13:45, 2 בדצמבר 2010 (IST)

חזרה לדף "הסכסוך הישראלי-פלסטיני/ארכיון 1".