שיחה:חברון

ארכיונים

• ארכיון 1
• ארכיון 2
• ארכיון 3

היישוב היהודי נמצא בחיכוך מתמיד עם האוכלוסיה הפלשתינית? - פוליטיזיה בהקדמה

בערך היישוב היהודי בחברון כתוב שיישוב יהודי בחברון התקיים מתקופת המקרא עד חורבן בית שני ואח"כ הוא חודש בתקופת העותמאנים... - למיטב ידיעתי הדלה, יהודים ישבו בחברון הרבה לפני שפלשיתינים הגיעו אליה. אז מדוע כתוב שמאז הקמתו של היישוב היהודי הוא בחיכוך מתמיד עם האוכלוסיה הפלשתינית?

אם הכוונה היא להתנחלות אזי יש לציין שלאחר 1967 הפך שמו של היישוב היהודי להתנחלות ומאז האוכלוסיה הפלשתינית נמצאת בחיכוך מתמיד עמו. (השאלה אם זה אכן מאז? האם ההחיכוך לא החל עוד קודם? בתרפ"ט למשל)

דבר נוסף - לא יתכן לכתוב בהקדמה שהפלשתינים מהווים 99% מתושבי העיר מבלי לציין את הסיבה לכך -איסור הממשלה הישראלית על התיישבות יהודית מעבר למתקונתה המצומצמת היום על אף הריבוי הטבעי והביקוש הרב (למשל מימוש זכות הקניין בבתים בבעלות יהודית כמו השוק הסיטואני, בתי חזקיה, בית הוייזמן, בית הח"כים, וכן בנייה באדמות בבעלות יהודית כמו נחלת שלמה ועוד.. - כל בנייה ומימוש זכות הקניין בבתים שעליהם קושאן עברי נאסרה ע"י ממשלת ישראל). ההקדמה בגרסתה הנוכחית מציגה מקצת העובדות וגורמת להטייה מכוונת ממניעים פוליטים של הקוראים. --אור השמש - שיחה 14:13, 21 בדצמבר 2008 (IST)

יהודים דתיים

ראשית הנתון הזה לא מדוייק, מהכרות אישית הנתון הנכון הוא: "רובם דתיים", אך מדוע פרט זה חשוב? ומדוע הוא מופיע רק בהקשר ליהודים? למה לא מצויין ש180,000 הפלשתינים שגרים בחברון הם ערבים ומוסלמים ודתיים? וכמובן מדוע לא מצויין שכולם (או רובם המכריע הם -) תומכי חמאס (שהרי בבחירות האחרונות לפרלמנט הפלשתיני, החמאס זכה בכל המושבים באזור חברון)

יש הרגשה של נימה פוליטית שעולה מן הערך מבין השיטין! - ידיעות מסויימות מוצגות בצורה חלקית ומגמתית, ואינפורמציה אחרת מוצגת בצורה א-סימטרית.

יש תשובות או שאפשר להתחיל לשנות?--אור השמש - שיחה 14:43, 21 בדצמבר 2008 (IST)

התקיים דיון בשיחה:היישוב היהודי בחברון ולאחריו מנוסח שם "תושבי היישוב היהודי בחברון משתייכים לציבור הדתי לאומי והציבור החרדי לאומי.". נדמה לי שההצבעה לכנסת מחזקת טענה זו, אבל אין לי נתונים סטטיסטיים מהימנים באשר לעניין זה. יוסאריאן • שיחה 15:15, 21 בדצמבר 2008 (IST)

הצבעה לכנסת לבדה לא יכולה לבדה להוות סימוכין לטיעון כזה. אך הדיון אם העובדה הזו נכונה או לאו - היא שולית. השאלה היא מדוע נתון זה רלוונטי לערך? (ואם הוא רלוונטי מדוע הוא מצויין רק לגביי היהודים?)--אור השמש - שיחה 15:40, 21 בדצמבר 2008 (IST)

אפשר להמשיך ולשאול - מדוע העובדה שהם יהודים רלוונטית לערך? יוסאריאן • שיחה 15:45, 21 בדצמבר 2008 (IST)

לגבי רציפות היישוב היהודי בחברון- פגם לוגי

מצויין בפסקה הראשונה של הערך שהישוב היהודי בחברון יושב ברצפיות עד המאה החמישית לספריה וחודש במאה ה16 לספירה. אם זאת בפסקה על התקופה הצלבנית (המאה ה11) של העיר כתוב במפורש "מסעות הצלב המירו את המוסלמים, הפכו את בית הכנסת לכנסייה וניצלו את היהודים שגרו במקום" בנוסף בפקסה על התקופה הממלוכית בעיר (המאה 14 במקרה הזה) כתוב "בדו"ח מ-1333 מספר חכם יצחק הילה מלריסה (יוון) שהגיע לחברון וצפה ביהודים עובדים בתעשיית כותנה ומסחר זכוכית. הוא ציין שהיה במקום "בית כנסת עתיק שהתפללו בו יום ולילה"" בפסקה זו גם כתוב (הפעם לגבי המאה ה13)"בתקופה זו קהילה יהודית קטנה המשיכה לחיות בחברון" בפסקה זו כתוב בנוסף: "מבקרים יהודים ונוצרים רבים כתבו על הקהילה, בהם גם תלמידו של הרמב"ן (1270), הרב אשתורי הפרחי (1322), רבנו עובדיה מברטונרא (1489) ורבים אחרים" כל המבקשרים הללו ביקרו בחברון לפני המאה ה-16 וכולם מדווחים על קהילה יהודית בחברון. מתוך הכתוב הנ"ל אני רוצה להגיד שהפסקה הראשונה צריכה להשתנות מכיוון שאינה תואמת לוגית את הפסקאות שציינתי. אשמח לראות שינוי, או לשמוע הסבר. במקרה שלא אשמע הסבר אשנה את הערך בעצמי (ואין לי את המקורות הנדרשים, יש לי רק את הפסקאות האחרות, ככה שעדיף שכל אחד אחר יעשה זאת) (DLH - שיחה 18:36, 14 במרץ 2009 (IST))

הוספת פרטים רגילים

מעבר להתקשקשות של חברון יהודים ערבים - יש סיכוי שמישהו ירחיב את הערך וכתוב פרטים רגלים - דמוגרפיה , שכונות , בתי ספר , מקומות לתיירים , מוסדות חשובים וכו...--Lanqner - שיחה 13:50, 20 במאי 2009 (IDT)

רשימות הנפגעים באירועי אלימות

אני מציע להעביר את הרשימה לערך המורחב היישוב היהודי בחברון. במצב הנוכחי, הוא מפריע על קריאה סדירה של הערך. Hmbr (חנן) - דבר/י איתי 14:18, 21 בספטמבר 2010 (IST)

תמונה לא מתאימה

התמונה ליד "אלימות כלפי פלסטינים" לא קשורה לתוכן הפיסקה דרך - שיחה 15:09, 21 בספטמבר 2010 (IST)

שיניתי את חלוקת התמונות. Hmbr (חנן) - דבר/י איתי 15:49, 21 בספטמבר 2010 (IST)

התייחסות לשורה

בעיר גרים היום כ-163,000 פלסטינים, והיא נמצאת ברובה הגדול (97%) [דרוש מקור] בשלטון אוטונומי של הרשות הפלסטינית. בכ-3% השטח הנותרים גרים כ-750 מתנחלים ותלמידי ישיבה יהודים‏[1]

אני כמעט ובטוח שמדובר בטעות ולכן הוספתי גם דרוש מקור בקטע של ה97% כי המקור מתייחס ל750 מתנחלים . אם אני לא טועה אולי המתנחלים ממש גרים רק ב3% אבל משהו כמו 30% מהעיר בשליטה חלקית של הצבא והמתנחלים לפי הנתונים של בצלם Aviax1 - שיחה 15:47, 2 באוגוסט 2011 (IDT)

אנא שים לב לכך שנושאים חדשים יש לשים בסוף דף השיחה, לא בתחילתו. יש להפריד כמובן בין שליטה של הצבא ובין המקומות שאליהם מותר ליהודים (לא מתנחלים, יהודים בכלל) להיכנס. נרו יאיר • שיחה • ד' באב ה'תשע"א • 22:51, 4 באוגוסט 2011 (IDT)

לא הבנתי - אם שלטון אוטונומי איך זה בשליטת צה"ל. אני מתייסח לכתוב כמובן, ולא למה שהיה יכול להיות כתוב. יוסאריאן • שיחה 11:09, 28 בנובמבר 2011 (IST)

יהודים ומתנחלים רשאים להכנס לאותם מקומות. מה גם שמתנחים הוא מושג שנוי במחלוקת. פורת משה חיים - שיחה 12:06, 19 באפריל 2022 (IDT)

אני חשוב שראוי לכתוב משהו שקשור לגירוש ולסכסוך הצבאי בחברון

יש לי במחשב סרטים של בצלם שמדברים על זה השאלה היא איך מעבירים את זה לכתב Aviax1 - שיחה 15:44, 2 באוגוסט 2011 (IDT)

אזכור היהודים בקריית ארבע

הפתיח מציב זה לעומת זה את מספרי היהודים והערבים בחברון. ואולם, כשמסתכלים במבט-על מעין זה יש להביא בחשבון גם את היהודים בקריית ארבע. זו יחידה גאוגרפית אחת, חברון מקיפה את קריית ארבע מכמה צדדים והמרחק בין הבתים קטן מאוד (מגיע להערכתי לארבעים מטר או פחות). זה לא דומה לחברון ודורא או לירושלים ומבשרת ציון. נרו יאיר • שיחה • ב' בכסלו ה'תשע"ב • 11:09, 28 בנובמבר 2011 (IST)

מה שאתה עושה זו מניפולציה בנתונים: "מסתכלים במבט על" - יש מועצות מקומיות או עיריות מוגדרות ולפי מידע זה מוסרים דיווח דמוגרפי. באותה מידה אפשר לכלול בדיווח את כל עבר הירדן המערבי.

בין חברון לדורא יש רצף בנוי, המרחק בין הבתים שם הוא לא יותר מכמה עשרות מטרים.

ירושלים מקיפה מכמה צדדים את מחנה הפליטים שועפאת, את ענאתא, חיזמה, אל עזריה ואבו דיס, והן מקיימות רצף עירוני אחד (חלקו נפגם ב-5 השנים האחרונות עקב בניית חומת ההפרדה). משום מה אף אחד מעולם לא הציע להכליל את היישובים הללו בתחומי הדמוגרפיה של ירושלים, מתוך הסתכלות ב"מבט על". יוסאריאן • שיחה 11:18, 28 בנובמבר 2011 (IST)

לדעתי אתה הוא העושה מניפולציה בנתונים. הערך אינו על עיריית חברון הערבית, שמבחינה מוניציפלית היהודים לא שייכים אליה. ובכלל, למה צריך לפרט בפתיח את מספר היהודים והערבים? אני לא רואה פירוט כזה למשל בירושלים (שממנה אתה מביא מביא דוגמה) או בנצרת עלית. לא הצעתי לכלול משהו "בתחומי הדמוגרפיה", אלא, אם כבר חשוב למישהו להדגיש בפתיח את המספרים, שייתן מבט שלם. ההבדל בין קריית ארבע לדורא מבחינת הקרבה לחברון ניכר היטב במפות אצלנו בשני הערכים. נרו יאיר • שיחה • ב' בכסלו ה'תשע"ב • 11:36, 28 בנובמבר 2011 (IST)

א. בוודאי שיש פרק דמוגרפיה וסטטיסטיקה|דמוגרפיה בערך על ירושלים, וגם בערכים על נצרת ונצרת עלית.

ב. בערכי ערים רבות מצויין מסםר התושבים בפתיח. מצד שני, אולי באמת לא צריך את המספרים בפתיח, ניתן לציין שמדובר בעיר פלסטינית בה מתגוררים כמה מאות יהודים.

יוסאריאן • שיחה 11:50, 28 בנובמבר 2011 (IST)

אם מתייחסים לעיר, העיר מעורבת, יש צורך בכמותיות מסויימת בכדי להקרא מעורבת? • חיים 7 • (שיחה) • ב' בכסלו ה'תשע"ב • 11:59, 28 בנובמבר 2011 (IST)

הוספה

לדעתי צריך להןסיף את המילים שחסרות. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
31.44.132.213 14:17, 11 במאי 2012 (IDT)

הערך אינו מספיק מעודכן

בחודשים האחרונים השתנו הרבה דברים בעיר חברון, המצב כבר ממש לא כמו שהיה קודם ולא מזכירים זאת בויקיפדיה. לא אזכיר פה בכל דבר מה בדיוק השתנה, אבל אני מניח שכותבי ועורכי הערך ידעו מה קרה אם אזכיר שקצת אחרי פסח תשע"ב צה"ל נכנס לעיר חברון. נא לכתוב דבר זה כי זה חשוב מאוד. שיחה זו מופנית לכותבי ועורכי הערך חברון והיישוב היהודי בחברון בויקיפדיה, לא לציבור הרחב. טל ברק - שיחה 14:22, 4 ביולי 2012 (IDT)

כדאי שתרחיב ותערוך אתה. אם אתה מתמצא בנושא. (כזו היא ויקיפדיה. נערכת על ידי המתמצאים לכל תחום לגופו.) אחרת לאו דווקה שיהי מי שיערוך את מה שאמרת אבגד - שיחה 01:47, 5 ביולי 2012 (IDT)

אז בסדר. אם עקבת אחרי הערך קצת אחרי שראית את המשוב, היית שם לב לשינויים שלי.טל ברק - שיחה 21:43, 5 ביולי 2012 (IDT)

הסרת תבנית לשכתוב

הנימוק של תבנית החשיבות היה "כל החלק ההסטורי אינו מדויק". ובכן, כל הנימוק הזה אינו מדויק. פרטים רבים בחלק ההסטורי מדויקים, ואם חלק אינו מדויק נא להביא כמה דוגמאות. נרו יאיר • שיחה • י"ב בתשרי ה'תשע"ג • 14:43, 28 בספטמבר 2012 (IST)

איני יודע מה היה הסיפור של התבנית שהניח בזמנו משתמש:Gilgamesh, אבל מעיון נוכחי בערך עולה שהוא לוקה בחסר בצורה קיצונית, על גבול המוטה. מידע דל ביותר על העיר בעשורים האחרונים ועל ההווה. גאוגרפיה, תחבורה, כלכלה ותעסוקה, אתרים חשובים ומוסדות, דמוגרפיה, מערכת החינוך, ספורט, אמנות ותרבות - כל הפרקים הסטנדרטים שמרכיבים ערך על עיר נעדרים. יש משקל חסר פרופורציה להתנחלות היהודית בעיר. נקודת המבט היחידה היא ישראלית, עד שניתן לחשוב שכלל אין פלסטינים כלשהם בעיר. גם פרק ההיסטוריה מתעלם מקיומם באופן בוטה, והם מוזכרים רק בהקשר של יהודים או ישראלים. נויקלן 20:13, 1 במרץ 2014 (IST)

צריך להעלות איזה פלסטיני חברונאי-דובר עברית. שיציג כאן את נקודת המבט הפלסטינית. --בן נחום - שיחה 21:16, 1 במרץ 2014 (IST)

כמובן, כמו שבערך "צפרדע" צריך צפרדע דוברת עברית, שתציג את נקודת המבט של הצפרדע. דוד שי - שיחה 21:18, 1 במרץ 2014 (IST)

קריינא דאיגרתא ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 21:22, 1 במרץ 2014 (IST)

אני כבר לא יודע מה הייתה הסיבה לתבנית השכתוב. יתכן שהערך דרש שכתוב בזמנו. גילגמש • שיחה 21:42, 1 במרץ 2014 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.1911encyclopedia.org/Hebron
  • In חברון on 2013-09-13 01:49:32, 410 Gone
  • In חברון on 2013-09-15 23:29:46, 410 Gone
  • In חברון on 2013-09-20 06:46:27, 410 Gone
  • In חברון on 2013-09-25 02:27:43, 410 Gone

--Matanyabot - שיחה 05:28, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

ההיסטוריה של התקופה השלטון הצלבני ואיובים וממלוכים רצופה בבעיות. מה פירוש "השלטון הערבי על החקלאים באזור היה חשוף למשכנעים נוצרים"? צלאח א-דין לא שינה את שמה בחזרה ל"חברון" אלא לאל חליל. ריצ'רד לב הארי לא הגיע מעולם לחברון. התיאור אולי קשור לריצ'רד מקורנוול. דווח על ידי: בשלני - שיחה 19:37, 24 במרץ 2014 (IST)

את הראשון תיקנתי ואת השני מחקתי. גילגמש • שיחה 19:41, 24 במרץ 2014 (IST)

איסור כניסה ליהודים דווקא

ערבים בעלי אזרחות ישראלית נכנסים ללא כל בעיה או הפרעה לשטחי A ולכל חלקי חברון. האיסור הוא רק על כניסת יהודים. נרו יאיר • שיחה • ה' באייר ה'תשע"ד • 00:08, 5 במאי 2014 (IDT)

שים לב שעריכתך מתייחסת לתקופה שבין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים. דוד שי - שיחה 05:57, 5 במאי 2014 (IDT)

אותו דבר. ערביי ישראל נכנסו חופשי. נרו יאיר • שיחה • ה' באייר ה'תשע"ד • 10:16, 5 במאי 2014 (IDT)

לדעתי אתה טועה כאן. יש מקור\תימוכין? Ben tetuan - שיחה 22:50, 13 במאי 2014 (IDT)

זה לא שייך דווקא לחברון אלא לכל שטחי הרשות. אתה באמת חושב שערבים אזרחי ישראל לא מבקרים את בני משפחותיהם ביהודה ובשומרון, או שצה"ל מפריע להם להיכנס, או מעניש אותם אם הוא תופס?!

והנה גם סימוכין: פנחס וולף‏, צה"ל מודה: ערבים נכנסים חופשי לשטחי A, יהודים לא, באתר וואלה!‏, 12 ביוני 2011. נרו יאיר • שיחה • י"ג באייר ה'תשע"ד • 22:59, 13 במאי 2014 (IDT)

שים לב שוב להערה של דוד שי - העריכה שבצעת מתייחסת לתקופה של בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים. התקופה שבה ערביי הגליל היו תחת ממשל צבאי והגדה המערבית הייתה בשליטה ירדנית מנותקת מישראל. למיטב ידיעתי הגבולות אז היו סגורים בפני כולם, כולל ערביי ישראל. Ben tetuan - שיחה 23:04, 13 במאי 2014 (IDT)

הוא טועה, רוב העריכות שלי נוגעות לאחרי ששת הימים. ערביי ישראל יכלו להיכנס לירדן גם קודם, כפי שהם נכנסים לכל מדינות ערב גם היום. נרו יאיר • שיחה • י"ג באייר ה'תשע"ד • 23:31, 13 במאי 2014 (IDT)

העריכה הספציפית הזאת שבה שינת מ"ישראלים" ל"יהודים" נוגעת לתקופה שבה ירדן שלטה בגדה המערבית("ב־1948 השתלטה ממלכת ירדן על חברון עם שאר יהודה ושומרון ובהמשך סיפחה אותם לשטחה...בדומה לכל שטחי הגדה המערבית, גם לחברון לא התאפשרה כניסה של ישראלים יהודים"). כך שהשאלה היא האם יש מקור\תימוכין לכך שלפני 67 היה מותר לערביי ישראל להכנס לגדה המערבית. Ben tetuan - שיחה 23:40, 13 במאי 2014 (IDT)

בשלב הזה כדאי שתבדוק היטב את כל העריכה שלי. אשאל שוב מעין שאלתי הקודמת (שבינתיים הבאתי לה גם סימוכין): אתה באמת חושב שהירדנים היו מפריעים לערביי ישראל לפגוש את בני משפחתם ביהודה ושומרון, רק בגלל שאזרחותם ישראלית? ואדרבה, אם אתה רוצה לכתוב שלא התאפשרה כניסתם גם של ערבים ישראלים - אתה הוא שצריך להביא מקור. הרי על האיסור על כניסת יהודים שנינו מסכימים. נרו יאיר • שיחה • י"ג באייר ה'תשע"ד • 23:49, 13 במאי 2014 (IDT)

אם לציין רק כמה סיבות מדוע הטענה שערביי ישראל יכלו להכנס לגדה המערבית בשנים 48-67 היא לא סבירה בעליל:

אנחנו מדברים על תקופה שבה הממשל הצבאי הטיל מגבלות תנועה על ערביי הגליל גם בתוך ישראל עצמה, שלא לדבר על בין ישראל למדינות אויב. תקופה שבה הגבול בין ישראל לגדה המערבית (ירדן) היה גבול מלחמה חם שממנו הגיעו מסתננים ומפגעים ובתגובה להם פעולות התגמול. על מלחמת ששת הימים מקובל להגיד במחקר ההיסטורי של הלאומיות הפלסטינית שאחת מהשלכותיה החשובות היה חיבור מחדש של ערביי ישראל עם ערביי הגדה ועזה לאחר הנתק ביניהם בעקבות מלחמת העצמאות.

מי שמציע שינוי של הגרסה היציבה הוא שצריך לספק מקור לשינוי שלו. במיוחד במקרה שמדובר, כמו פה, בטענה יוצאת דופן. Ben tetuan - שיחה 00:00, 14 במאי 2014 (IDT)

ערביי ישראל יכלו לצאת מישראל, למשל לאירופה, ומשם לטוס לירדן. הנושא אינו מה ישראל אפשרה להם אלא מה ירדן אפשרה. לכן אתה צודק שהיה נתק, אבל זה לא רלוונטי בערך זה. ולגבי גירסה יציבה - אתה שוב טועה. בגירסה היציבה כתוב יהודים. נרו יאיר • שיחה • י"ד באייר ה'תשע"ד • 00:09, 14 במאי 2014 (IDT)

הטענה שלך פשוט לא נכונה. אף אחד לא היה יכול להכנס עם דרכון ישראלי.

וגם לגבי ימינו, אני לא מכיר שום איסור פורמאלי שחל דווקא על יהודים. יש איסור על אזרחי ישראל להכנס לשטחי A. זה שאולי לא אוכפים אותו על ערבים זה סיפור אחר. אבל האיסור הוא על ישראלים. אני גם לא חושב שיש איסור מיוחד על יהודי שלא אזרח ישראל להכנס לשטחי A. אם יש לך הוכחה שזה אחרת, אנא הבא אותה.

מגיע ב-49 ערבי ישראלי לירדן. אפילו לא בטיסה, אלא ברגל. הרי הגבול היה פרוץ. מסרבים להכניס אותו כי הוא אזרח ישראלי? לי זה נשמע תמוה. אדרבה, אתה הוא שצריך להביא ראיה לזה. הראיתי למעלה שאנשי המנהל האזרחי אומרים בפירוש שערבים יכולים להיכנס חופשי, ולכן אין שום חשיבות לאיסור הפורמלי. לא מדובר על יהודים אזרחי מדינות זרות. נרו יאיר • שיחה • י"ד באייר ה'תשע"ד • 00:37, 14 במאי 2014 (IDT)

מה שהאנונימי כתב. המסלול שהצעת נרו הוא היפותטי לחלוטין (מיותר להזכיר, נסיעה לאירופה לכיוון אחד לא הייתה דבר של מה בכך בשנות ה-50 וה-60, אז לנסוע לאירופה כדי להגיע לירדן ואז לחזור משם לא היה עולה על הדעת של אף אחד - בטח לא של ערביי ישראל דאז). "הגבול היה פרוץ" זה נכון, וגם ישראלים יהודים הסתננו דרכו לגדה ולירדן. זה לא משנה את זה שפורמאלית לא יהודים ולא ערבים היו יכולים לעבור אותו. אם הולכים לכל מיני מקרי קיצון, אז כמו שהאנונימי כתב, גם אי אפשר להגיד שהכניסה ליהודים הייתה או עודנה אסורה. יהודים אמריקאים יכלו גם אז וגם היום להכנס לחברון, כולל שטח A. השאלה היא לא למה אתה מתכוון אלא למה כתוב - וכתוב שהכניסה ליהודים אסורה, מה שלא נכון. Ben tetuan - שיחה 00:41, 14 במאי 2014 (IDT)

לי מובן מאליו שהיו ערביי ישראל שרצו להיפגש עם קרוביהם ביהודה ושומרון, ואף עשו זאת. לרבים מהם היו גם מספיק אמצעים לנסוע, למשל דרך קפריסין. זה לא כל כך מסובך. יהודים יכלו כמובן להסתנן למרות האיסור, לערבים לא היה איסור. לגבי יהודים אמריקאים וכדומה - רות בלוי מתארת בספרה איך הייתה צריכה להסתיר את יהדותה כדי להסתובב בירושלים העתיקה לפני 67. נרו יאיר • שיחה • י"ד באייר ה'תשע"ד • 00:46, 14 במאי 2014 (IDT)

נרו צודק. בן נחום - שיחה 08:13, 14 במאי 2014 (IDT)

לא הייתה אפשרות לישראלים, ולא חשוב מה דתם, להיכנס לירדן בדרכון ישראלי, עקב איסור מצד שתי המדינות. לנסוע בדרכים אחרות, תוך הסתרת הישראליות או במעבר גבול לא חוקי, זו אפשרות בעייתית, שאין צורך לציינה. דוד שי - שיחה 08:41, 14 במאי 2014 (IDT)

דוד, אם תביא לזה מקור - כמובן שיהיה מקום להבהיר זאת בערך. ללא מקור - יש להניח שערבים אזרחי ישראל יכלו להיכנס לירדן אז, כפי שהם יכולים להיכנס ללבנון, לעיראק, לאיראן ולסעודיה היום. נרו יאיר • שיחה • י"ד באייר ה'תשע"ד • 22:59, 14 במאי 2014 (IDT)

אין שום צורך להביא מקור ואין צורך להביא הסבר. צריך פשוט להסיר את הטענה ההזויה שמתבססת על צירוף של השערות נטולות מקור וחוסר ידע מינימאלי של איך היו החיים בישראל בתקופה ההיא.

אכן, מספיק אחרי שנחסמת לשנות כתובת IP ואז לקרוא לדעה החולקת עליך "הזויה" ו"השערות נטולות מקור" (אתה לא צריך מקור, אתה הרי יודע), להפגין ביטחון עצמי מופרז ולפתוח במלחמת עריכה. מספיק, אבל לא בבית ספרנו. נרו יאיר • שיחה • ט"ו באייר ה'תשע"ד • 00:23, 15 במאי 2014 (IDT)

את האיסור שאנו דנים בו יש לבחון משני צדדיו:

• איסור על ישראלים לצאת למדינת אויב: איסור זה, בחוקי מדינת ישראל (אל תשאלו אותי איזה, אך מובן שאם החוקים והצווים יהיו לפנינו יהיה בסיס טוב יותר לדיון), אינו מותנה בדתו של הישראלי, וחל גם על יציאה לירדן בתקופה שהייתה מדינת אויב (הנה דוגמה טרייה לאכיפת האיסור על ערבי ישראלי). גם ההגבלה שמטיל צה"ל על כניסת ישראלים לשטחי הרשות הפלסטינית חלה פורמלית על כל הישראלים. במאמר העוסק בכניסת ישראלים לשטחי הרשות הפלסטינית נאמר שהצו חל על כל הישראלים, אך נאכף רק על יהודים (ועדיין נותר לברר מה קורה ספציפית בחברון).
• איסור על ישראלים להיכנס למדינות ערב: לא מוכרת לי אפשרות להיכנס בדרכון ישראלי למדינות ערב שאין להן הסכם שלום עם ישראל. הטענה שמדינות ערב אינן מפעילות איסור זה על בעחי דרכון ישראלי שהם ערבים צריכה הוכחה. לא ידועה לי מדיניות הרשות הפלסטינית ביחס לכניסת ישראלים (יהודים או ערבים) לשטחה. דוד שי - שיחה 05:26, 15 במאי 2014 (IDT)

העניין מתחלק לשניים. לפני 67 - פשוט לא הובא מקור על כך שירדן מנעה כניסת ערבים ישראלים. ישראל לא הרשתה, אבל זה פחות משנה, כי היא לא שלטה במקום. ירדן לא הרשתה ליהודים בכלל, גם בעלי אזרחות זרה, להגיע למקומות הקדושים ליהדות, והבאתי לכך דוגמה. אחרי הסכמי אוסלו - יש משמעות רבה לכך שהאיסור נאכף רק לגבי יהודים, וזה צריך להתבטא בערך. איסור שגורמי רשמיים מודיעים שאינו נאכף הוא לא באמת איסור. כמובן אין הבדל לעניין זה בין חברון לבין רמאללה או שכם, מי שטוען אחרת יצטרך להביא לכך ראיה.

שחזרת עכשיו לגירסה יציבה, אבל לזו הנוחה לך. המחלוקת הנוכחית החלה ב-20 באפריל, כאשר יוצמח (באחת מכתובות האייפי, שגם היא נחסמה כמו האחרות) שינה מ"יהודים" ל"ישראלים". אני תיקנתי את זה כעבור כשבועיים, ולכן אין גירסה יציבה בעניין זה. נרו יאיר • שיחה • ט"ו באייר ה'תשע"ד • 10:40, 15 במאי 2014 (IDT)

הצעתי עתה בערך פשרה שמבהירה טוב יותר את הדקויות שעלו בדיון. נרו יאיר • שיחה • ט"ו באייר ה'תשע"ד • 10:55, 15 במאי 2014 (IDT)

ערבים ישראלים שניסו להגיע לגדה המערבית לפני 67 נתפסו על ידי כוחות ירדן והושלכו לכלא ו\או גורשו לישראל והושלכו לכלא כאן. בכל מקרה זה היה אסור בתכלית האיסור בשתי המדינות:
5 ערבים ישראליים הוחזרו משבי "ירדן", חרות, 11 ביולי 1958
יהודי ושני ערבים הוחזרו משבי הלגיון, דבר, 14 בנובמבר 1954. Ben tetuan - שיחה 11:25, 15 במאי 2014 (IDT)

תודה רבה על המקורות, כך צריך להיראות הדיון. אכן עולה שהירדנים לא ראו בעין יפה הסתננות של ערביי ישראל לשטחם ללא ידיעתם. האם זה אומר שלערבים אזרחי ישראל לא הייתה שום חוקית דרך להיכנס לירדן? עדיין איני בטוח. על כל פנים, כמדומני שהצעת הפשרה שהצעתי בערך מייתרת את השאלה. נרו יאיר • שיחה • ט"ו באייר ה'תשע"ד • 11:50, 15 במאי 2014 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

באר שבע מכונה עיר האבות דווח על ידי: איתן 79.178.92.134 14:40, 16 בספטמבר 2016 (IDT)

לא נכון, באר שבע מעולם לא כונתה עיר האבות; רק חברון מכונה כך ירח אפל - שיחה 14:48, 19 בספטמבר 2016 (IDT)

נימוקי ההכרה בעיר העתיקה כאתר מורשת עולמי

המשפט המסביר את נימוקי ההחלטה להכיר בעיר העתיקה בחברון כאתר מורשת סובל מקטיעת חלקים חוזרת. הנה הפסקה הרלוונטית מתוך המקור שבהערת שוליים 26 ”the overall Mamluk morphology of the town is seen to have persisted with its hierarchy of areas, quarters based on ethnic, religious or professional groupings, and houses with groups of rooms organized according to a tree-shaped system.” שימור סגנון הבניה הממלוכי הוא נימוק מרכזי בהחלטה ואין כל סיבה לקצץ את האזכור הלקוני המופיע בערך. יורם שורק - שיחה 21:41, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

א. אזכור סגנון הבנייה הממלוכי לא קוצץ, ועל כן לכאורה אין צורך להיכנס לדיון אם יש או אין סיבה לקצצו. ב. עושה רושם שהתרגום הקודם בערך לא היה מדויק. ג. אתה מבין מה זה "קבוצות חדרים המאורגנות במערכת בצורת עץ"? הקורא ודאי לא יבין, וספק אם יש צורך לצטט דבר כזה מתוך ההחלטה. נרו יאיר • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ח • 23:56, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

מה בדיוק כוללת סגירת הרחוב

ככל שאני מבין החנויות ברחוב סגורות והוא סגור לרכבים פלסטינים, אבל הם נעים בו כהולכי רגל. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בשבט ה'תשע"ח • 13:29, 12 בפברואר 2018 (IST)

אז לא הבנת נכון. שושושושון - שיחה 14:07, 12 בפברואר 2018 (IST)

יש שם הולכי רגל פלסטינים, כפי שרואים גם בקישור האקטיביסטי שהכנסת היום. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בשבט ה'תשע"ח • 15:49, 12 בפברואר 2018 (IST)

אין לי מושג על מה אתה מדבר. צפית בכתבה של חדשות 2 ? שושושושון - שיחה 15:54, 12 בפברואר 2018 (IST)

אני מדבר על המקור הזה שהכנסת היום. רואים שם פלסטינים מפגינים ב"שוהדא". איך זה? נרו יאיר • שיחה • כ"ז בשבט ה'תשע"ח • 16:14, 12 בפברואר 2018 (IST)

ראה גם את הכתבה הזאת של שבתי בנדט. חצי שנה אחרי הכתבה של יגאל מוסקו שהזכרת. שני הכתבים אנשי שמאל מובהקים וזה ניכר היטב בכתבות, שמדבררות את העמדה הפלסטינית. בנדט הוא היום, כידוע, ראש "צוות מעקב ההתנחלויות" של שלום עכשיו. הכתבה של בנדט נעשתה בשיא המתח בגל טרור הסכינים של 2015, לאחר כמה פיגועים שנעשו ב"שוהדא" ולא היו קורים אם פלסטינים לא יכלו להיכנס. רואים שם שפלסטינים הולכים ברחוב ומתראיינים בו. הוא כותב שם: "כל פלסטיני שמגיע לעמדת 'חסם שוטר' עובר בידוק ביטחוני בגלאי מתכות, ומאתמול, גם בידוק גופני. בצדו השני של המחסום מורים חיילים ממרחק לא מבוטל לפלסטינים לעצור ומתשאלים אותם. רק לאחר מכן הם מתקרבים לבידוק נוסף". וזה, כאמור, בשיא גל הטרור. ועוד, בזמן שמוסקו מדבר על חמש משפחות פלסטיניות שנותרו ברחוב, בנדט נוקב במספר 30. מעניין. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בשבט ה'תשע"ח • 16:30, 12 בפברואר 2018 (IST)

אולי משתמש:בן נחום או משתמש:Icewhiz יודעים משהו, ברמה העובדתית או החוקית? נרו יאיר • שיחה • כ"ז בשבט ה'תשע"ח • 16:32, 12 בפברואר 2018 (IST)

צריך להפריד בדיון בין תושבי H2 שיש להם אישור תושבות בתוך האזור היהודי - ויכולים להיכנס ולצאת, לבין כאלה שלא. תושבים פלסטינים (למשל - עימאד אבו שמסיה (צלם "בצלם")) - יכולים לצאת ולהיכנס מהאזור תוך הגבלות שונות וגם פוטנציאלית עם רכב. לעומת זאת - מי שאינו תושב האזור היהודי - אינו יכול להיכנס ולצאת באופן חופשי. יכול להיות שיש/היה גם הסדר לבעלי נכסים/חנויות (אם כי מבחינה פרקטית לא מסחרי להפעיל שם חנות). מבחינת מסחרית - מכיוון שתושבי H1 (וכן חלק מH2 שלא בתוך האזור הנשלט) אינם יכולים להיכנס לרחוב, אז הפוטנציאל המסחרי של החנויות בו קטן באופן משמעותי ועל כן החנויות ברובן נסגרו ונפתחו בתוך מבנים שבH1. חלק גדול מהתושבים הערבים גם בחר לעזוב לתוך H1 - כמדומני שיש כיום מספר מאות שעדיין גרים בתוך האזור היהודי. בנוסף - עיריית חברון עדיין מספקת שירותים עירוניים (יש כוונות לשינוי), ויש גישה בתיאום לעובדי ורכבי העירייה.Icewhiz - שיחה 16:44, 12 בפברואר 2018 (IST)

אם לתמצת - ארגוני השמאל אוהבים להשתמש בשם הקליט "סגירת רחוב" - שאכן מתאר דה-פקטו במידה רבה את התהליך שנוצר מהגבלות שונות (ובפרט הגבלות על פלסטינים שאינם תושבי האזור היהודי) - מבחינה חוקית זה לא בדיוק נסגר, אלא הוטלו הגבלות שונות על-ידי הממשל הישראלי כלפי לא-תושבים וכן מדיניות אכיפה/תנועה כלפי תושבים - ולאורך השנים מרביתם המוחלט של העסקים נסגר (מהר יחסית) וכן מוסלמים רבים בחרו לעבור דירה לH1 (במידה רבה מי שנשאר הוא או עקשן או נכה/זקן/לא-מתפרנס/וכולי (או שילוב) - שכן יותר קל למי שמנהל עסקים/עובד/לומד בH1 (ובעל משפחה בH1) לעבור לH1).Icewhiz - שיחה 16:52, 12 בפברואר 2018 (IST)

על מספר התושבים המוסלמים באזור היהודי ב2016 אפשר לראות פה - [1] - כ-600.Icewhiz - שיחה 16:57, 12 בפברואר 2018 (IST)

הבהרה לא כל תושבי H2 המוסלמים נהנים מאותם אישורי מעבר - יש הבדלים בהתאם למקום התושבות בתוך H2, ובפרט יש מספר מתחמים שהם ממש בתוך האזורים היהודיים (כרחוב השוהדא, אך לא רק) שבעלי הסדר פרטני יותר מאחרים. ההסדרים לתושבי מתחמים שונים, H2 באופן כללי, וH1 השתנו לאורך כל התקופה - בקורולוציה לרוב עם אירועי טרור. זה לא מצב של כן/לא, אלא הרבה יותר מורכב.Icewhiz - שיחה 14:21, 13 בפברואר 2018 (IST)

אם לתמצת, 99% מתושבי העיר הגדולה בגדה המערבית לא יכולים לעבור במה שהיה הרחוב המסחרי הראשי של העיר. שושושושון - שיחה 16:14, 13 בפברואר 2018 (IST)

הם לא תמיד לא יכולים - לעיתים הם לא יכולים - למשל בתקופות בהם יש סכינאות משמעותית ויש עשרות תקיפות בחברון העתיקה - [2] - אז כן, בהחלט יש מגבלות נוקשות. גם באינטיפאדה השנייה. בתקופות אחרות הם היו יכולים לאחר בידוק כזה או אחר. בעלי החנויות, ברובם, החליטו לסגור אותם כשהמצב דווקא היה יותר רגוע והיה אפשר לנוע הרבה יותר בחופשיות. לאור חלוקת העיר בהסכם, אך טבעי שמבחינה מסחרית יש יותר תנועת קונים באזורים שלא מחייבים בידוק בכדי להיכנס אליהם.Icewhiz - שיחה 16:24, 13 בפברואר 2018 (IST)

יש לך מקור לטענה שלעיתים הם יכולים? בכתבה של ערוץ 2 רואים שמי שלא ברשימה לא עובר. שושושושון - שיחה 16:35, 13 בפברואר 2018 (IST)

זה תלוי בתקופה. ההגבלות לאחר תחילת גל הטרור הפלסטיני (2015–2016) שונות מאשר לפני. חנויות כבר אין שם מזמן (רובן נסגרו בשנות ה-90. ומה שלא אז - באינטיפאדה2). לעיתים תנועת תושבי H1 מותרת - [3], לפעמים יש טעויות המתקונות לאחר זמן מה - [4]. לעיתים (מקור לא אמין, אך סביר שהם העתיקו את תגובת דו"צ כמו שצריך) סוגרים מחסומים כי "מעבר 'חסם השוטר' סגור חלקית לתנועה בשל שריפתו במהלך הפרת סדר אלימה ובלתי חוקית, הפוגעת במרקם החיים הפלסטיני, לפני כשבועיים. כעת נמצא המעבר בשיפוצים ועם סיומם ייפתח לתנועה" [5]. יש אכן קמפיין גדול, רב שנים, של ארגוני שמאל רדיקלי סביב הרחוב, אך המציאות כפי שהיא משתקפת בשטח ובמקורות אמינים יותר מורכבת יותר וכוללת גם תהליכים עירוניים טבעיים כג'נטריפיקציה, וכמובן שישנם גם טענות נגדיות לאור רמת האלימות הפלסטינים הגבוהה מאוד - כנראה מטרת הטרור המובילה בארץ - ברחוב [6].Icewhiz - שיחה 16:50, 13 בפברואר 2018 (IST)

הקישור הראשון שצירפת הוא מ-1997. לא רלוונטי. בקישור השני צה"ל מודה שהרחוב סגור בטעות. אז מה? הוא עדיין סגור. הקישור השלישי מדבר על סגירת הרחוב גם ליחידי הסגולה שמחזיקים באישור מעבר. פספסתי משהו? שושושושון - שיחה 17:00, 13 בפברואר 2018 (IST)

תושבי H1 יכלו לעבור גם ב2007 לאחר שהטעות תוקנה. אתה טועה ומטעה בשימוש במילה "סגור", שכן בעלי אישור כניסה (בין אם קבוע ובין אם זמני) יכולים להיכנס. מאידך גיסא, על יהודים בחברון מוטלים הגבלות תנועה והגבלות אדמנסטרטיביות אחרות קשות מאוד גם בתוך H2, וכניסה לH1 אינה מותרת באף סיטואציה (מעבר להיותה טריגר ללינץ' ודאי).Icewhiz - שיחה 17:10, 13 בפברואר 2018 (IST)

תושבים בבתיהם נתונים להצקות וולהתנכלות יומיומית ומנועים מלארח בבתיהם בני משפחה וחברים. אפילו הליכה לבית ספר היא מסלול מכשולים דרך עמדות בידוק. הרוצה לשקר ירחיק עדותו "כניסה ל H1 היא "טריגר ללינץ' ודאי"? עבדך הנאמן ביקר כמה וכמה פעמים (כאורח ולא כמתנחל חמוש) בH1, חשץי בטוח מאוד, דיברתי עם אנשים ברחוב והאווירה הייתה ידידותית מאוד. יורם שורק - שיחה 18:36, 16 בפברואר 2018 (IST)

יש לך מקור לטענה שתושבי H1 יכלו לעבור ב-2007 לאחר שהטעות תוקנה? שושושושון - שיחה 17:13, 13 בפברואר 2018 (IST)

לא ברור למה הכוונה בצמד המילים "אזור יהודי" שחוזר בדיון הזה. אין שום הגדרה חוקית לגיור המוזר הזה של רחוב. יורם שורק - שיחה 18:30, 13 בפברואר 2018 (IST)

שושון, מול כתבת המופת של מוסקו כבר הבאתי לך שני מקורות הפוכים (אחד מהם באדיבותך). יורם, אני מניח שגם "אזור מוסלמי/פלסטיני" יפריע לך באותה מידה, איך אפשר לאסלם רחוב. אם זה לא ברור, מן הסתם הכוונה לרחוב היחיד שבו מותר ליהודים להיכנס שזה, אם הבנתי נכון, משהו כמו אחוז מהעיר. יוצא שהפלסטינים מנצחים בגדול מבחינת יכולת הגישה. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בשבט ה'תשע"ח • 18:40, 13 בפברואר 2018 (IST)

מן הסתם לרחוב אין דת, למרות ששמו שונה זה מכבר לרחוב דוד המלך (זה משעשע כיצד אתה מקבל תוצאות הפוכות בנקודת מבט עם שם שונה). כפי שידוע לכל מי שמכיר את חברון, ולו במקצת, ישנו אזור (לא גדול) בהם אזרחים (וחיילים) יהודים חיים ומסתובבים בביטחה - בניגוד לרוב העיר בהם אזרחים (וחיילים) יהודים אינם יכולים להיכנס בביטחה. מלבד הסכם חברון הידוע (H1 וH2) שחילק את העיר, אין הגדרה חוקית חד משמעית של אותו אזור יהודי (אם כי ישנם ישויות משפטיות הקשורות להיישוב היהודי בחברון - למשל - [7] או ועדה מוניציפלית חברון), אלא שורה של צעדים בשטח אשר יוצרים מארג זה.Icewhiz - שיחה 18:44, 13 בפברואר 2018 (IST)

משתמש:נרו יאיר, הכתבה של שבתי בנדט עוסקת בהחמרת הנהלים כלפי מתי המעט שיש להם אישור לעבור ברחוב. הכתבה באתר שיחה מקומית גם היא לא סותרת שום דבר. שושושושון - שיחה 21:14, 13 בפברואר 2018 (IST)

הם לא נראים כה מעטים, לא אצל בנדט ולא בשיחה מקומית. במקור שהביא אייס רואים שרק במקטע קצר מהרחוב מדובר ב-600 תושבים, וגם זה בשיא טרור הסכינים. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בשבט ה'תשע"ח • 21:15, 13 בפברואר 2018 (IST)

אשאיר לך את החישוב כמה הם 600 חלקי 215,000 תושבי העיר. ראית אצל מוסקו איך נראה הרחוב לפני שנסגר? שושושושון - שיחה 21:19, 13 בפברואר 2018 (IST)

לא הבנת. 600 גרים בחלק הזה, וכאמור אדרבה, הגישה של היהודים מוגבלת פי 99. מוסקו זו כתבת תעמולה, כבר אצל בנדט רואים שמוסקו מפנטז, ובמקור של אייס רואים שגם בנדט מפנטז. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בשבט ה'תשע"ח • 21:24, 13 בפברואר 2018 (IST)

זה היה שוק ישן עם מעט תושבים, במקור. התושבים עצמו בחלקם בחרו לעזוב (נותרו 600, במקור אולי מספר אלפים - תלוי איזה אזור סופרים) לאורך פרק זמן ארוך יחסית. העסקים של השוק עזבו יחסית מהר - שכן חוסר הנוחות (והגבלות) של מעבר במחסומים הפחיתה את תנועת הקונים. הם לא עברו למקום רחוק - אלא לרחובות אחרים בתוך H1. ובאופן כללי - יש סיבות למעבר מהעיר העתיקה, שהתשתיות שלה אינן משופרות בלשון המעטה, שאינן קשורות לסכסוך כלל. מי שנותר שם - גם יהודים וגם ערבים - עושה זאת כי חשוב לו לאחוז בעיר העתיקה של חברון כתור אדיאל, לא כי זו אידיאליה בפועל - לגור במאה ה-18 זה פחות רומנטי ממה שזה נשמע.Icewhiz - שיחה 21:44, 13 בפברואר 2018 (IST)

הטענה כאילו H2 התרוקן כתוצאה מתהליכים טבעיים היא זריית חול בעיניים. ג'נטריפיקציה שהוזכרה כאן היא משהו אחר בכלל (מומלץ לקרוא את הערך). עשרות אלפי התושבים עזבו עקב הגבלות התנועה הדרקוניות, צוי הסגירה לחנויות והתנכלויות המתנחלים (ראו הכלובים על המרפסות). שושושושון - שיחה 09:59, 14 בפברואר 2018 (IST)

תעמולה פלסטינית שכבר התבררה כשקרית... בן נחום - שיחה 10:08, 14 בפברואר 2018 (IST)

30 אלף פלסטינים עזבו את H2 או לא עזבו? מדוע עזבו לשיטתך? אתה מכיר עוד מרכז עיר שומם בצורה כזאת? שושושושון - שיחה 10:13, 14 בפברואר 2018 (IST)

לא עזבו 30 אלף. מלכתחילה היו שם רק 30-40 אלף. יש להיזהר מבלבול של כל H2 (שחלקו בשליטה מאוד רופפת ישראלית) - לבין מתחמים ספציפיים כגון רחוב דוד המלך ותל רומיידה בהם מלכתחילה גרו משמעותית פחות תושבים מאשר כלל H2. בוודאי שגם המצב הביטחוני השפיע על בחירת תושבים לעבור דירה, אך אין זה הגורם היחידי לתנועת דיירים - באותה מידה היה אפשר לטעון שהשינויים הדמוגרפים הניכרים סביב התחנה המרכזית הישנה נובעים מפיגועים כגון הפיגוע בתחנה המרכזית הישנה של תל אביב (2003) והפיגוע בדוכן השווארמה ראש העיר (אפריל 2006).Icewhiz - שיחה 10:59, 14 בפברואר 2018 (IST)

מלכתחילה היו 30-40 אלף, נכון. כמה יש היום? חלקו בשליטה ישראלית מאוד רופפת - מאיפה הבאת את זה? התחנה המרכזית הישנה איננה ומעולם לא הייתה במרכז תל אביב. שושושושון - שיחה 11:56, 14 בפברואר 2018 (IST)

אתה צריך להפריד בין כל H2 - לבין מתחמים ספציפיים מאוד. במתחם של רחוב דוד המלך יש כ-600 על-פי המקור של ynet מעלה. במתחם תל-רומיידה יש כ-1,200 כמדומני. פה OHCA ב2013 - [8] - אומרים 40,000 מוסלמים בכל H2. בקיצור - אין אומדן ממש מדוייק לכמה יש, זה בעיקר מכוסה על-ידי גורמי שמאל רדיקלי שנוטים גם להאדיר את כמות העזיבות (כשמדברים על זה) וגם להאדיר את כמות המוסלמים באוזר (בכדי לגמד את כמות היהודים). כפי שאתה יכול לראות במפה בדף השני של OHCA, שטח המתחמים היהודיים הוא יחסית קטן בH2. התחנה המרכזית הישנה בתל-אביב היה במיקום די מרכזי בתל-אביב - נווה שאנן זה אזור היסטורי וזה מאות מטרים מרוטשילד.Icewhiz - שיחה 12:20, 14 בפברואר 2018 (IST) בנוסף - כפי שברור ממפה של OHCA - גם איפה שיש הגבלות (עניין שמשתנה) על תנועת כלי רכב - אין הגבלות בצירים מקבילים 50 מטר משם.Icewhiz - שיחה 12:22, 14 בפברואר 2018 (IST)

אלימות יהודים

תגבה לעריכות של משתמש: שושושושון: בפרק על היישוב היהודי בחברון ביצעתי בעריכה אחת הורדה של קישור שבור (לא מצאתי דרך גוגל את הכתבה המקורית), הורדה של קישור לאלימות כנגד כוחות הביטחון שלא הוזכרה בפסקה, הורדה של טיעון ללא מקור לגבי אלימות כנגד ארגונים בינלאומיים. אחריי משתמש: נרו יאיר עשה עוד שינוי בפסקה. לאחר מכן אתה החזרת את ההערה של האלימות כנגד כוחות הביטחון והוסיף זאת בפנים גם, לא הסכמתי שצריך להוסיף, לאחר מלחמת עריכה קצרה לגבי תוספת זו ( בה לא הורדתי את ההערה שהחזרת אלא רק את המשפט כי לא רציתי לשחזר גרסה יציבה) שחזרת לגרסה היציבה הראשונית.

אם אתה באמת לא מסכים גם עם שאר העריכות אז תמוה לי למה לא התלוננת עליהם מההתחלה אלא רק כשהתווכחתי על התוספת שלך. אשמח שתסביר בפרוטרוט למה אתה חושב שמתאים להנגיד את זה שהערבים עושים פיגועים לכך שהמתנחלים לעיתים אלימים כלפי כוחות הביטחון (ייתכן מאוד שאסכים איתך, לא טרחת לנמק בעריכות שלך). כמו כן שתסביר למה אתה לא מסכים עם שאר העריכות שאני ונרו יאיר ביצענו --זה ינחמנו - שיחה 18:13, 3 במרץ 2019 (IST)

זה ינחמנו, במקרה זה אני מצדיק את שושושושון. הוא קיבל את העריכה שלך, שאין מקור לגבי ארגונים בינ"ל, והוא צודק שיש מקורות לגבי אלימות נגד ערבים וכוחות הביטחון, במיוחד שוטרים ופקחי מנהל. ניהלת איתו מלחמת עריכה, אז הוא שחזר לגירסה יציבה. כשיש התנגדות לעריכה שלך אתה לא יכול לחזור עליה. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באדר א' ה'תשע"ט • 20:01, 3 במרץ 2019 (IST)

אז תחכימו אותי לגבי הכללים, אם מישהו משנה משהו ומישהו שני חולק על חצי מהעריכה שלו,ורוצה לשחזר לגירסה היציבה אזי הוא צריך לשחזר הכל?! גם מה שהוא חושב שנכון? היה לנו ויכוח לגבי כוחות הביטחון (שלא הופיע בגירסה היציבה, רק הערה), למה יש צורך לשחזר הכל גם דברים מוסכמים?

ניהלת מלחמת עריכה, אז הוא החזיר לגירסה יציבה. בפעם הבאה כשאתה רואה שיש התנגדות אל תתעקש, תעבור לדף השיחה. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באדר א' ה'תשע"ט • 20:52, 3 במרץ 2019 (IST)

משתמש: נרו יאיר מאחר ששחזרת גרסה יציבה לגרסה הלא יציבה של שושון ללא שיש הסכמה בדף השיחה עברת על הכללים, האם במהלך מלחמת עריכה לאחר שחזרו לגרסה היציבה יש מניעה לתקן עוד דברים בערך שאין עליהם מחלוקת או שערך שיש עליו מלחמת עריכה זניחה וחזר לגרסה היציבה תקוע במצבו גם לגבי שינויים אחרים? --זה ינחמנו - שיחה 08:50, 4 במרץ 2019 (IST)

לא עברתי על הכללים, כי החזרתי עריכות שאיש לא מתנגד להן ולמעשה יש להן הסכמה. אתה ניהלת מלחמת עריכה כי חזרת כמה פעמים על עריכות אחרות, שיש להן התנגדות. הערך אינו נעול, אתה יכול לערוך אותו, אבל אם תהיה התנגדות אנא פנה לדף השיחה במקום לחזור על העריכה. ואין צורך לתייג אותי, הדף ברשימת המעקב שלי. נרו יאיר • שיחה • כ"ז באדר א' ה'תשע"ט • 12:55, 4 במרץ 2019 (IST)

אתה החזרת א המילים "ונגד כוחות הביטחון במקום". מילים אלו לא היו בגרסה היציבה (הן היו כתובות במצטבר בערך שעתיים לפני שהוספת אותן שוב), ומילים אלו נמחקו על ידי שלוש פעמים (!!!) אז קשה להגיד שאיש אינו מתנגד להם. אני מבקש ממך למחוק מילים אלו מהדף עד שאקבל הבהרה (שכבר בקשתי לעיל) איך הן קשורות. --זה ינחמנו - שיחה 15:30, 4 במרץ 2019 (IST)

צודק, לא שמתי לב לזה. נרו יאיר • שיחה • כ"ז באדר א' ה'תשע"ט • 16:02, 4 במרץ 2019 (IST)

מה שאני עומד לעשות הוא כדלהלן: אני אחזיר לגרסה היציבה לפני העריכה הראשונה שלי, ואז אעשה בכמה עריכות את כל הדברים שלא היו לגביהם וויכוח עד כה (לפי מה שאני מבין מנרו יאיר אין מניעה לזה) כדי למנוע מה שהיה קודם שבשחזור אחד של עריכה נמחקו כמה דברים. אם פתאום מישהו יעלה התנגדות חדשה למשהו שהוא לא התנגד לגביו עד כה, אז שישקיע טיפה לשחזר רק את המילים שהוא חולק לגביהם וינמק ולא את הכל, לא ייתכן מצב שבגלל שמשהו קטן מפריע הורסים עוד דברים מועילים. אעשה זאת עוד יום בערך כדי להשאיר אפשרות אם מישהו לא מסכים להתווכח --זה ינחמנו - שיחה 17:32, 4 במרץ 2019 (IST)

רחוב א-שוהדא

תמוה בעיני שאין בשום מקום אזכור לעובדה שהרחוב היווה בעבר את גבולו של הרובע היהודי העתיק - בדיוק במקטע בו הוא פוגש ברחוב "עמק חברון". אפשר בקלות להשוות למפות ישנות בזכות מבנה בית הספר לבנים והעובדה ששני הרחובות לא השתנו. יש בוויקיפדיה האנגלית ערך נעול ומוטה מאוד אודות הרחוב. אם מישהו מוכן להרים את הכפפה ולאזן מעט יישר כח. --213.57.230.186 16:28, 21 במאי 2019 (IDT)

מדוע חשוב לציין מה נמצא היום באחד הגבולות של הרובע העתיק? ומדוע זה חשוב יותר משאר הגבולות של הרובע? נרו יאיר • שיחה • ט"ז באייר ה'תשע"ט • 16:38, 21 במאי 2019 (IDT)

כי לא בכדי התיישבו שם גולי 1936 ומחדשי היישוב, שהם אחד הצדדים בסכסוך. [הנה]

אני לא מצליח לרדת לסוף דעתך. נרו יאיר • שיחה • י"ז באייר ה'תשע"ט • 13:54, 22 במאי 2019 (IDT)

עיר פלסטינית ישראלית?

חברון איננה עיר פלסטינית ישראלית, היא עיר פלסטינית בלבד, כך גם כתוב בשאר הויקיפדיות, וכך ההיסטוריה קבעה. אקסינו - שיחה 15:41, 13 באוגוסט 2021 (IDT)

דיווח שאורכב ב-13 בספטמבר 2021

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

חברון היא עיר יהודית לא פלסטינית טעות בתירגןם בבקשה לשנות ולא להטעות....חברון מלשון חיבור פרשת בראשית ....אם צריך מקור תצרונקשר ואתן לכם

הריגת מחבלים?

תחת הכותרת "המנדט הבריטי והשלטון הירדני" כתוב: "הרגה חוליה של יחידה 101 שלושה מחבלים ומפקד במשמר הלאומי הירדני.", בקריאת מקורות בדף "מבצע כפפות משי" עולה כי החיילים ירו באזרחים בבתיהם ולא ב"מחבלים" כפי שהערך טוען. --185.32.178.230 14:34, 3 באוקטובר 2021 (IDT)

הייתכן שלוחם של "הצבא המוסרי ביותר בעולם" הרג אזרחים, ככה סתם? תיקנתי לאזרחים. דוד שי - שיחה 17:20, 19 באפריל 2022 (IDT)

פגמים בערך נראים כמגמתיים

א. כל עניין המדריגה השביעית אשר השפילה את היהודים ופיצוצה לא מוזכרים חוץ ממשפט מעומעם אחד ( https://mhebron.org/wp-content/uploads/2017/11/d794d79ed793d7a8d792d794-d794d7a9d791d799d7a2d799d7aa-d790d79cd799d794d795-d790d798d79cd79f.pdf) ב. ההתייחסות חברון כאל עיר פלסטינית היא בעלת מגמה ברורה, חברון היא עיר יהודית לכל דבר ההיסטוריה היא יהודית וצה"ל נמצא בשטחי העיר (https://www.parks.org.il/reserve-park/%D7%AA%D7%9C-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9F/, https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9F) ג. למה הישוב היהודי וסיפור הקמתו מקבלים מקום מצומצם מאוד? ולמה מחדש הישוב הרב משה לוינגר לא מוזכר כלל? ומה ישיבת שבי חברון לא מוזכרת וכל סיפור הקמתה? https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8, http://www.hebron.org.il/, https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9F 2A01:6500:A046:AADE:610:9515:19BF:416C 00:47, 19 באפריל 2022 (IDT)