שיחה:חרדק

דיון חשיבות

נא להבהיר חשיבות הערך הזה, מדובר בגמיק פרסומי חדש במגזר החרדי, לא ידוע אם מישהו יזכור אותו בעוד כמה זמן•אור שפירא • י"ב בסיוון ה'תשע"ג • 18:16, 21 במאי 2013 (IDT)

מדובר בגימיק מבריק שהצליח לחלחל ולחדור לשיח התקשורתי בצורה חזקה, ולהעלות חמה וזעם אצל גורמים שונים מחד, וסיפוק והנאה אצל גורמים אחרים. טיפוסי - דברו איתי 18:15, 10 ביוני 2013 (IDT)

דווקא במקור שאני קראתי המונח המקורי הוא "חרדי מקולקל". חוץ מזה, מדובר במונח מפורסם מאוד, ואין לטעמי ספק בדבר חשיבותו. ‏Lionster‏ • שיחה 18:40, 10 ביוני 2013 (IDT)

יש חשיבות. הצליח לתפוס כותרות. קובי כרמל - שיחה • ויקיפדיה היא אנציקלופדיה • 18:48, 10 ביוני 2013 (IDT)

הצלחתם של גימיקים וביטויים שונים אינה עילה לחשיבות אנציקלופדית. הטמעתי את המשפט הראשון מהדף בערך כינויי גנאי בשיח הפוליטי בישראל. אם תסתכלו שם, תוכלו לראות ביטויים ותיקים וחשובים הרבה יותר מהביטוי שבכאן (כאלה ששרדו עשרות שנים), כמו "יודונאצים", "מתנחבלים", "נערי האוצר" ועוד, שקיבלו כל אחד מהם אזכור בערך הכללי. בוודאי אין הביטוי חרדקים חשוב יותר או "מפורסם" יותר מהדוגמאות הנ"ל. אביעדוס • שיחה ג' בתמוז ה'תשע"ג, 22:49, 10 ביוני 2013 (IDT)

זו עמדתך האישית, והיא לגיטימית, עם זאת הפעולה שנקטת היא לא לגיטימית, צריך הצבעת מחיקה בשביל להחליט האם הערך יימחק או יישאר. נדרש להחזיר את הערך, ולפעול על פי הכללים. טיפוסי - דברו איתי 10:34, 11 ביוני 2013 (IDT)

"גימיק מבריק". נו...שוין...--שפ2000 - שיחה 12:56, 11 ביוני 2013 (IDT)

הכול נעשה על פי הכללים: במקרה ש"ערך" עומד בקריטריונים למחיקה מהירה, אין צורך בהמתנה להבהרת חשיבות או הצבעת מחיקה. אבל ניחא, ניתן שבוע להבהרת החשיבות, ונראה אם יגיע ויקיפד בעל זכות הצבעה שיספק הנמקה להשארת הערך (מה שעד כה לא קרה). אם יוצעו נימוקים של ממש בעד השארת הערך, ועדיין יהיו שיסברו שאין חשיבות אנציקלופדית לערך העצמאי "חרדקים", נמשיך להצבעת מחיקה. אביעדוס • שיחה ד' בתמוז ה'תשע"ג, 19:32, 11 ביוני 2013 (IDT)

אביעדוס, אני ממליץ להחליף את תבנית החשיבות בתבנית איחוד. שם הנושא הרבה יותר פשוט. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 19:41, 11 ביוני 2013 (IDT)

חסר חשיבות. עִדּוֹ - שיחה 21:03, 11 ביוני 2013 (IDT)

מסכים עם אביעדוס. תפיסת כותרות אינה נימוק לחשיבות אנציקלופדיות. הרבה מאוד כותרות לא מקבלות ערכים. נרו יאיר • שיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ג • 11:40, 12 ביוני 2013 (IDT)

ניט קיין טעם און ניט קיין ריח. אם רוצים לכתוב ערך רציני על היחס לגיוס לצבא בציבור החרדי בישראל, אדרבה. ערך על ביטוי שהומצא לפני שבועיים וחצי כחלק מהמאבק של אחד הפלגים בציבור הזה נגד פלג אחר? כמו שאביעד ציין, אין לנו ערכים על ביטויים הרבה יותר מושרשים ("מתנחבלים", "יפי נפש", "יודונאצים", "חניוקים", "ססססמולנים" ועוד המקלדת נטויה). לא ברור למה "הבהרת חשיבות". בסיבוב הקודם מתניה מחק במחיקה מהירה, וכך היה צריך לנהוג גם כאן. קיפודנחש 00:30, 13 ביוני 2013 (IDT)

לדעתי אין הצדקה לערך נפרד בעבור המונח הנדון (על אחת כמה וכמה כשמדובר בקצרמר), אך בוודאי יש לו מקום בוויקיפדיה: אני מציע להעבירו כעת ליחס החרדים לציונות#מהמהפך ועד השנים האחרונות. בעוד שנים, אם יהיה ראוי לכך (הלמות תופים, בבקשה), ניתן יהיה להוסיפו לערך כינויי גנאי בשיח הפוליטי בישראל, עם הפניה נאותה לערך הוויקיפדי הנרחב. ‏Virant‏ (שיחה) 00:38, 13 ביוני 2013 (IDT)

תודה לכל המגיבים עד כה עבור השתתפותכם בדיון. בינתיים אני מזהה בתגובה השלישית 'תמיכה מנומקת' בדבר חשיבות ועצמאות הערך. טיפוסי - דברו איתי 00:59, 13 ביוני 2013 (IDT)

הכינוי עצמו - מקומו בכינויי גנאי בשיח הפוליטי בישראל. אלא שהערך אינו עוסק בכינוי גרידא אלא בתופעה, בקמפיין ובנספחיו, וזה כבר עניין לערך עצמאי. גרש - שיחה 05:08, 13 ביוני 2013 (IDT)

מסכימה עם קיפודנחש וחושבת שזה אפילו כדאי מאוד לכתוב ערך מאוזן על היחס לגיוס בציבור החרדי. טיפוסי, מה דעתך לכתוב את הערך? BlueHorizon - ביבר הזכוכית 18:16, 13 ביוני 2013 (IDT)

אילו היה יחס מורכב היה טעם לכתוב ערך, אבל כשההתנגדות היא כה חד משמעית וההבדלים הם רק ברמת הקיצוניות ושיטות הפעולה, אני לא רואה לנחוץ לכתוב על כך ערך. לטעמי ניתן להסתפק כרגע בערך הנוכחי העוסק במונח הממצה את האוירה הכללית, בתוספת דוגמאות על היחס באופן ממוקד יותר. טיפוסי - דברו איתי 19:58, 13 ביוני 2013 (IDT)

כרגע אין חשיבות. היא תובהר עם הזמן שיחלוף ואם הביטוי/מושג/כינוי גנאי יתפוס. כרגע חסר חשיבות אנחנו לא אתר חדשותי. -יונה בנדלאק - שיחה 09:50, 14 ביוני 2013 (IDT)

יותר פשוט לכתוב בהתחלה 'לדעתי'. טיפוסי - דברו איתי 23:21, 15 ביוני 2013 (IDT)

לאחרונה יש שינוי ביחס של הציבור החרדי לעניין, אם עד היום כולם שנאו את הקיצונים ממאה שערים ששורפים פחים ועושים פקקים , אחרי ההתנהגות הברוטאלית של המשטרה ע"י תחפושות ובלשים (מעניין איפה היצירתיות שלהם כשצריך אותם באמת ) רבים וטובים מצהירים כי הם מתחברים אישית ואידאולוגית לקמפיין ולכל מה שהוא מייצג אפילו עיתון "המודיע" שהוא די שמרן ועד היום לא הזכיר במאומה על המתרחש בפאתי שכונת מאה שערים נאלץ לשנות כיון ולאחרונה פרסם כתבה בנידוןכה לחי - שיחה 17:43, 7 ביוני 2017 (IDT)

קמפיין בעל ערך היסטורי

לדעתי הערך צריך להישאר, הקמפיין הוא בסיס למלחמת החרדים נגד צה"ל, מחיקה של ערך כזה היא פגיעה בהיסטוריה, הקמפיין ייזכר לנצח בתור קמפיין בעל משמעות היסטורית בעבור היהדות החרדית. 5.28.178.100 13:42, 13 ביוני 2013 (IDT)

וואלה? אתה יכול להגיד לי גם מה מספרי הלוטו של ההגרלה בשבוע הבא? • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 14:34, 13 ביוני 2013 (IDT)

Like שפם אדום - שיחה 14:36, 13 ביוני 2013 (IDT)

מיקוד

בלי קשר לשאלה אם הקמפיין הנ"ל זכאי לערך, המשפט "הרב משה זאב זארגער, מרבני סאטמר ומחבר שו"ת "וישב משה", פסק כי יש לסלק חיילים חרדים לובשי מדים מתוך בית הכנסת, שכן "להתפלל עם בגדים כאלה זה כמו להתפלל עם שתי וערב"" לא שייך לערך על קמפיין החרדקים כיוון שהרב לא הושפע מהקמפיין. המידע הנ"ל חשוב ומעניין אך הוא לא מתאים לערך זה אלא לערך כללי יותר על יחס החברה החרדית לגיוס. בברכה, שפם אדום - שיחה 15:01, 13 ביוני 2013 (IDT)

מכיוון שהמונח חרדקים נוגע ישירות לרדיפת והשמצת חיילים חרדים, הרי שאין כמו דברי הרב זארגער לבטא עניין זה, גם בלי שימוש בכינוי מומצא זה. טיפוסי - דברו איתי 15:05, 13 ביוני 2013 (IDT)

אם הפסיקה הזו היתה מובאת כרקע לקמפיין, ניחא. אבל כרגע החזרת את המשפט בלי שום קשר לקמפיין שפם אדום - שיחה 15:17, 13 ביוני 2013 (IDT)

בהנחה סבירה שלא אימצנו את הקמפיין ואיננו קוראים בשם זה לחיילים החרדים, הרי שלא צריכה להיות כאן פסקה בעניין יחס החרדים לחיילים החרדים. הערך צריך לעסוק בקמפיין ובשימוש בשם הגנאי. נרו יאיר • שיחה • ה' בתמוז ה'תשע"ג • 16:08, 13 ביוני 2013 (IDT)

הערך ראוי שיעסוק במגוון הצורות של ביטויי הבוז בציבור החרדי כלפי המתגייסים, וזאת בנוסף לעיסוקו במונח המרכזי שהוא תולדה של תחושות הסלידה בציבור החרדי מתופעת המתגייסים, זאת כמובן, ללא קשר לעמדתנו האישית בעניין. טיפוסי - דברו איתי 16:27, 13 ביוני 2013 (IDT)

הערך עוסק בחרדקים, לא במגוון הצורות של ביטויי הבוז בציבור החרדי כלפי המתגייסים. נרו יאיר • שיחה • ה' בתמוז ה'תשע"ג • 21:08, 13 ביוני 2013 (IDT)

הערך עוסק במונח ובתופעה וברקע, אי אפשר לנתק את זה מזה. טיפוסי - דברו איתי 22:56, 13 ביוני 2013 (IDT)

פסקה על יחס החרדים לגיוס צריך לכתוב בערך גיוס בני ישיבות. החרדקים הוא מקרה פרטי של היחס הזה ולא להיפך שפם אדום - שיחה 23:00, 13 ביוני 2013 (IDT)

הערך 'גיוס בני ישיבות' עוסק בעיקר במצב החוקי סביב העניין, ולא בשאלת התנגדותם או התייחסותם של החרדים לגיוסם מרצון או בכפיה על ידי רשויות המדינה, שאין לה נפקותא משפטית לכאורה. טיפוסי - דברו איתי 23:14, 13 ביוני 2013 (IDT)

לטעמי היא יכולה להשתלב שם כפיסקת ביקורת אבל בוא לא נסטה מהדיון: אתה הופך את הדברים, החרדקים הוא דוגמה ליחס החרדים לגיוס ולא להיפך. לכן היה נכון יותר לכתוב ערך על יחס החרדים לגיוס ובתוכו להזכיר את קמפיין החרדקים.

בכלל עושה רושם שאתה פועל כאן כקמפיינר ומטרתך היא לעורר דיונים ולהציף בהם את הקולות הקיצונים. שפם אדום - שיחה 23:28, 13 ביוני 2013 (IDT)

על טעם וריח אין להתווכח. החרדקים הוא מונח העומד בפני עצמו לטעמי, גם אם זה דוגמה ליחס החרדים לגיוס.

אני רואה את הערתך כמיותרת, כיוון שמטרתי היא כמובן לתרום בדרכי למיזם, ובנושאים שמעניינים אותי. ואני בהחלט מודע לחוסר ההבנה של רבים בציבור הכללי, בעוצמת הנחישות של הציבור החרדי נגד הקמים לחנכו מחדש במתק שפתיים, גם את החוסר הזה ברצוני למלא. טיפוסי - דברו איתי 23:37, 13 ביוני 2013 (IDT)

שבירה

יש כאן שני היבטים שונים, למרות שהם משיקים זה לזה: האחד, היחס הכללי של הציבור החרדי לגיוס החרדים ולחיילים החרדים. יש דעות מחמירות, יש דעות מתונות ויש אף המצדדים בגיוסם של צעירים חרדים שלא מצאו את מקומם במסגרת הישיבתית. נושא זה יכול לשמש פסקה בערך גיוס בני ישיבות. השני, התגובות לקמפיין החרדקים והגישה שיש לנקוט במישור המעשי במקרה של היתקלות בחייל חרדי לובש מדים. עניין זה רלוונטי מאוד בערך הנוכחי. כל הנושא הזה עלה בעקבות "קמפיין החרדקים" שקרא לסלק את הצעירים החרדים מהשכונות החרדיות, להטיח בהם כינויי גנאי וכו' וכו'. בעקבות זאת עלתה שאלת התגובה ההולמת למראה צעיר חרדי לובש מדים, תוך התמודדות עם שאלות הלכתיות של הלבנת פנים וכדומה. גרש - שיחה 02:49, 14 ביוני 2013 (IDT)

אני לא משוכנע שהרב חיים קנייבסקי והרב משה זאב זארגער הושפעו מקמפיין החרדקים או התייחסו אליו. הכותרת שיש עכשיו בערך מעל הציטוטים של הרבנים כאילו מדובר ב"תגובות לקמפיין החרדקים" אינה נכונה. שפם אדום - שיחה 03:00, 14 ביוני 2013 (IDT)

זה לא שהם עצמם הושפעו מהקמפיין, כי מסתבר מאוד שכלל לא שמעו עליו. אלא שההתייחסויות שלהם לעניין באו כתגובה וכמענה לשאלות שהופנו אליהם, והפונים אכן עשו זאת באופן ישיר בעקבות "קמפיין החרדקים" שקבע כי יש להגיב באופן בוטה ומשפיל למראה חייל חרדי לובש מדים. גרש - שיחה 03:14, 14 ביוני 2013 (IDT)

א. השאלות היו יכולות להיות מופנות גם לולא הקמפיין לנוכח המציאות של בחורים חרדיים מסתובבים במדים ועל רקע התגברות הקולות של "שיוויון בנטל", ההסבר שלך הוא פרשנות לאירועים ובגדר מחקר מקורי. ב. גם אם הפרשנות שלך נכונה, זה לא מצדיק ציטוט שלהם כ"תגובה לקמפיין" שפם אדום - שיחה 03:20, 14 ביוני 2013 (IDT)

ייתכן. לכן אולי פשוט כדאי להסיר את כותרת המשנה. בכל מקרה אין מקום לשתי פסקאות עם כותרת זהה ותוכן זהה בשני הערכים - גיוס בני ישיבות וחרדקים, כפי שהיה מקודם. גרש - שיחה 03:27, 14 ביוני 2013 (IDT)

עכשיו חזרנו לנקודת ההתחלה שלפני שבירת הדיון: חרדקים הוא מקרה פרטי של היחס של הציבור החרדי לגיוס החרדים ולחיילים החרדים, לכתוב בערך זה מידע המתאים לערך כללי יותר זה היפוך היוצרות. בנוסף, אבקש את התייחסותך גם לדברי נרו יאיר "בהנחה סבירה שלא אימצנו את הקמפיין ואיננו קוראים בשם זה לחיילים החרדים, הרי שלא צריכה להיות כאן פסקה בעניין יחס החרדים לחיילים החרדים. הערך צריך לעסוק בקמפיין ובשימוש בשם הגנאי" שפם אדום - שיחה 03:39, 14 ביוני 2013 (IDT)

ניסיתי לענות על כך בדבריי לעיל. אכן בגלל ששני ההיבטים משיקים זה לזה, יש נקודות שהן בתחום האפור שבין שני ההיבטים. גרש - שיחה 03:43, 14 ביוני 2013 (IDT)

לא הבנתי שפם אדום - שיחה 03:46, 14 ביוני 2013 (IDT)

אכן, היחס והגישה העקרוניים של החברה החרדית כלפי החייל החרדי - מקומם בערך גיוס בני ישיבות. אולם כל מה שקשור ל"קמפיין החרדקים", כולל התגובות השונות וכולל ההסכמה או ההתנגדות לתוכנו של הקמפיין שקרא לבזות את לובש המדים החרדי בקריאות גנאי וכדומה ("חרדקים החוצה") - מקומם בערך הנוכחי. נקודות מסוימות ניתנות לאזכור בשני הערכים. גרש - שיחה 04:05, 14 ביוני 2013 (IDT)

קראתי את תגובתך והסכמתי עם כל מילה,

היא לא מסבירה מדוע היחס של שני הרבנים הנ"ל מופיע בערך זה, הרי הם לא תגובות הסכמה או ההתנגדות לתוכנו של הקמפיין. שפם אדום - שיחה 04:16, 14 ביוני 2013 (IDT)

זהו שכן. השאלה הופנתה אליו כתגובה ישירה ל"קמפיין החרדקים", ואף הניסוח שלה מלמד על כך: "בעניין מה שנתחדש לבזות חיילים הנראים כחרדיים הלבושים במדי צבא". ה'חידוש' הזה יצא היישר מ'בית המדרש' של הקמפיין הזה. גרש - שיחה 05:10, 14 ביוני 2013 (IDT)

אוקיי, קיבלתי. ומה לגבי הציטוט השני? שפם אדום - שיחה 05:19, 14 ביוני 2013 (IDT)

ה'פסק' הזה אינו עוסק בהיבט האידאולוגי כלפי המתגייסים החרדים (שהוא, כמובן, שלילי, לדעת אותו רב), אלא נוגע באופן מובהק בנקודה הספציפית, הפרקטית, שהתעוררה בעקבות אותו קמפיין שקרא לנדות את אותם ולהטיח בהם "חרדקים החוצה". לכן יש לו נגיעה ישירה לערך זה. עם זאת, כמובן, ניתן גם לשלבו בפסקה על יחס הציבור החרדי למתגייסים החרדים בערך גיוס בני ישיבות, לכשתתמלא בתוכן. גרש - שיחה 05:31, 14 ביוני 2013 (IDT)

נו, שויין שפם אדום - שיחה 12:23, 14 ביוני 2013 (IDT)

ראשי תיבות?

האם אתם בטוחים שהכינוי נוצר כראשי תיבות של "חרדים קלי דעת"? לי זה נשמע יותר כמו כינוי מעליב על משקל חיידקים. שפם אדום - שיחה 15:05, 13 ביוני 2013 (IDT)

הגיוני מה שאתה אומר, ייתכן שזה אף מופיע על הפשקווילים הרלוונטיים, צריך לקרוא אותם בעיון בשביל להחליט אם להוסיף את הפראפזה הזאת לערך. טיפוסי - דברו איתי 15:08, 13 ביוני 2013 (IDT)

השאלה היא האם יוצרי הקמפיין הסבירו את השם או שההסברה היא תוצר של אחרים שפם אדום - שיחה 15:20, 13 ביוני 2013 (IDT)

במודעות כתוב בפירוש שחרדקים = חרדים קלי דעת, אבל הם כותבים את המילה בלי ר"ת. נרו יאיר • שיחה • ה' בתמוז ה'תשע"ג • 16:10, 13 ביוני 2013 (IDT)

ומה לגבי העובדה שראשי התיבות של "חרדים קלי דעת" הם "חרק"דים"? ‏Virant‏ (שיחה) 22:38, 13 ביוני 2013 (IDT)

חרדים קלי דעת. כמובן היה חשוב להם הדמיון ל"חיידקים". נרו יאיר • שיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ג • 12:33, 14 ביוני 2013 (IDT)

ראיתי עכשיו תמונות של הקמפיין וללא ספק מדובר בהדמיה לחיידקים, יש אפילו איור. שפם אדום - שיחה 01:01, 16 ביוני 2013 (IDT)

גם את ההלחם חרד לרמוז מבטן מי יצאו האנשים האלה, יוזמי המונח לא רצו להפסיד, וכנראה הסיום קים של חרדקים, נועד להזכיר את המונח ליידקים או פושטקים כינויים לצעירים חסרי מעש וחסרי עול. טיפוסי - דברו איתי 01:08, 16 ביוני 2013 (IDT)

הוספתי בינתיים לגבי חיידקים, גם בחלק מהכתבות כותבים על כך. שפם אדום - שיחה 01:27, 16 ביוני 2013 (IDT)

הרב קנייבסקי

אי אפשר לומר שהרב קנייבסקי השיב בעניין זה "בוז יבוזו לו", כאשר באותה ידיעה עצמה כתוב שמקורביו מכחישים זאת. העניין מסופק מיסודו. נרו יאיר • שיחה • ה' בתמוז ה'תשע"ג • 21:10, 13 ביוני 2013 (IDT)

כמעט בכל ידיעה חדשותית מופיעה עמדה השוללת את הנאמר בכתבה, אז מה? בכל אופן כרגע הניסוח קביל. טיפוסי - דברו איתי 22:55, 13 ביוני 2013 (IDT)

התשובה טיפוסית מאוד לרב קנייבסקי: ציטוט קצר ונמלץ של פסוק רלוונטי, שבעצם אינו נותן מענה מדויק ומפורש לשאלה אלא רק מלמד על הגישה הכללית כלפי העניין. גרש - שיחה 03:02, 14 ביוני 2013 (IDT)

במעט מאוד ידיעות חדשותיות יש ספק אם עצם החדשות קרו בכלל. מילא אם אלה חדשות מרעישות שנמצאות בכל כלי התקשורת, אולי צריך להביא את שני הצדדים. כאן מדובר בתגובה שנזכרת במקור אחד. כאן המקרה קיצוני אף יותר: מי שמדווח על הידיעה מטיל ספק אם לא מדובר בזיוף. על כל פנים, אני מתנגד לאזכור העניין הזה. נרו יאיר • שיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ג • 12:37, 14 ביוני 2013 (IDT)

דעתו הפרטית של המדווח אין בה משמעות יתירה. על כל פנים, אני מתנגד להשמטת העניין הזה. טיפוסי - דברו איתי 23:20, 15 ביוני 2013 (IDT)

אין זה משנה שהמדווח עצמו מטיל ספק בנכונות הידיעה?! אני לא מאמין שכתבת את זה. אני ממליץ בכלל להיזהר עם פרסומים שמנסים לעשות סנסציה מספק-תשובות קצרצרות המיוחסות לרב קנייבסקי, ראו כאן. נרו יאיר • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ג • 08:39, 16 ביוני 2013 (IDT)

נ"י צודק במאת האחוזים. תגובות הרב קנייבסקי אינן ראויות לאיזכור בשל זאת שאין להן שום השפעה על הקמפיין (שכלל לא ידוע מי עומד מאחוריו), הן בגלל עמימות הדברים והן בגלל שהן לא מניעות את הקמפיין ולא מסייעות להשפעתו. לו היה מוציא מכתב בו כותב משהו בנידון, זה היה מתאים לערך. יחסו של הרב זורגר גם אינו קשור כמו שנזכר במעלה הדף, מכיוון שהקמפיין מיועד לכלל הציבור החרדי ודעתו של הרב זורגר מונעת משיטת סאטמר שממש לא מדברת לרוב הציבור החרדי. בכלל, כדאי להעביר לארגז חול ולדון מחדש בעוד שנה. יתכן שהקמפיין יופסק, יתכן שהביטוי ישכח, יתכנו עוד הרבה דברים שרק מבהירים שזהו ערך חדשותי-אקטואלי-צעקני, שכדאי להתייחס אליו כנהוג בוויקיפדיה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נו שוין. טיפוסי - דברו איתי 01:27, 18 ביוני 2013 (IDT)

שם הערך

השם הוא של הקמפיין או של הכינוי? אם השם הוא של הכינוי - יש להפוך לצורת היחיד = חרדק. שפם אדום - שיחה 09:32, 16 ביוני 2013 (IDT)

גם הכינוי נפוץ יותר ברבים, עדיף להשאיר כך. נרו יאיר • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ג • 10:28, 16 ביוני 2013 (IDT)

השם "חרדקים" מבטא גם את התופעה. "חרדק" הוא כינוי גנאי פרופר. אם כי, כמובן, ניתן ליצור הפניה מ"חרדק" לכאן. גרש - שיחה 15:41, 16 ביוני 2013 (IDT)

איזו תופעה? שלא יהיה ספק, גם חרדקים הוא כינוי גנאי פרופר. לא יעלה על הדעת למשל להשתמש בה אצלנו כשם לחיילים חרדים או משהו כזה. נרו יאיר • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ג • 15:47, 16 ביוני 2013 (IDT)

כל התופעה של "קמפיין החרדקים". גרש - שיחה 16:13, 16 ביוני 2013 (IDT)

לא ראיתי פסקה זו כששיניתי. איני רואה מדוע יש להבדיל את כינוי הגנאי הזה לשלל הכינויים האחרים. כותרת הערך היא לא "קמפיין החרדקים" אלא עוסקת בשם גנאי שהשתרש. שם גנאי, לפיכך, אמור להיות ביחיד. • צִבְיָה • שיחה • ג' באב ה'תשע"ג 20:07, 10 ביולי 2013 (IDT)

חדר לשיח הציבורי והתקשורתי

משמעות המשפט שבכותרת אינו בהכרח שהציבור והתקשורת הכללית משתמשים במונח חרדקים כדי לתאר חיילים חרדים, הוא אומר שהמונח מוכר ככזה שבקבוצות מסויימות הוא משמש ככינוי גנאי, לא לגיטימי לדעתם, והוא חדר לשם בעיקר כדי לגנות את השימוש במונח, ואף לדרוש חקירה וגילוי יוצרי הקמפיין, ולכן הניסוח צריך להיות 'חדר לשיח הציבור והתקשורתי' ללא תוספת המילים 'של הציבור החרדי. בברכה. טיפוסי - דברו איתי 07:54, 20 ביוני 2013 (IDT)

הביטוי הזה סובייקטיבי ומופשט ולכן מיותר מלכתחילה. כבר כתוב בערך שיש חרדים המשתמשים בו כשם גנאי. אפשר לכתוב שהקמפיין סוקר גם בתקשורת החילונית. מה עוד אתה רוצה לומר? נרו יאיר • שיחה • י"ב בתמוז ה'תשע"ג • 16:10, 20 ביוני 2013 (IDT)

איחוד עם יחסה של היהדות החרדית בישראל לשירות חרדים בצה"ל

הערך הנ"ל הוא גדול ומורכב וכולל מספר הפניות לערכים מורחבים. הערך הנוכחי יש בו את הנפח והחשיבות לערך עצמאי, ולהפנייה משם. גרש - שיחה 16:57, 23 ביוני 2013 (IDT)

מסכים. טיפוסי - דברו איתי 17:32, 23 ביוני 2013 (IDT)

נפח – אפשר לכתוב המון גם על נושא שאין לו חשיבות אנציקלופדית שמצדיקה ערך עצמאי (כמו שאכן קורה כאן חדשות לבקרים).

חשיבות – זה העניין. לדעתי אין מקום לערך עצמאי על עוד קמפיין פוליטי חרדי, ונראה שמרבית המשתתפים בדף השיחה הנוכחי (אינני יודע מי מהם בעלי זכות הצבעה) סבורים כמוני:

פרט לי, 7 8 הביעו דעתם נגד קיומו של ערך על "קמפיין החרדקים": אור שפירא, עִדּוֹ, משתמש:נרו יאיר, קיפודנחש, Virant, BlueHorizon, יונה בנדלאק, קוריצה;

ופרט לשניכם – 4 תמכו בערך, וכדאי לשים לב לנימוקיהם כבדי המשקל: "מדובר במונח מפורסם מאוד" (!) (‏Lionster‏), "יש חשיבות. הצליח לתפוס כותרות" (קובי כרמל), ""גימיק מבריק". נו...שוין..." (שפ2000), "בעד השארת הערך. למה זה שמדובר בגימיק שלא יזכרו בעוד כמה זמן - זו סיבה למחוק?" (Guycn2). אביעדוס • שיחה ט"ז בתמוז ה'תשע"ג, 20:10, 23 ביוני 2013 (IDT)

תוסיף אותי בבקשה. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 20:14, 23 ביוני 2013 (IDT)

עם כל הצער שבדבר, כנראה לערך יש זכות קיום כערך עצמאי. היום שמעתי את המושג ביומן חדשות של גלי צה"ל, כך שעלינו להתרגל אליו. דוד שי - שיחה 11:29, 10 ביולי 2013 (IDT)

ממתי העובדה שכינוי גנאי פוליטי כלשהו מוצא את דרכו ליומן החדשות ("הצליח לתפוס כותרות") מזכה אותו בזכות קיום כערך עצמאי? תחת ערך על הקמפיין וכינוי הגנאי, צריך להביא את המידע בערך רחב יותר על יחס היהדות החרדית לשירות חרדים בצה"ל (זה שלגביו טענת היום כי "בעיני מוגזם להקדיש ערך ליחס של אוכלוסייה מסוימת לסוגיה הנמצאת בפולמוס ציבורי"). אביעדוס • שיחה ג' באב ה'תשע"ג, 16:46, 10 ביולי 2013 (IDT)

מטרת הקמפיין - הגדרת המושג

בפתיח אנו קוראים על כך שחרדקים הוא כינוי גנאי לחרדים המשרתים בצה"ל. יתכן שזו דעת יוצרי הקמפיין, אך מטרת הקמפיין (ועל כך הוא נסוב ברובו) לפחות כמו שהיא נתפסת, היא התנגדות לתקנה של צה"ל המבטלת את הפטור לחרדים מללבוש מדים ולניצולם של חיילים חרדים להיות מגייסים (ישירות או בעקיפין) של הציבור החרדי. יתרה מזאת, בציבור החרדי זה הפך לכינוי (היתולי) מחליף ל"חרדים החדשים" או לישן יותר "החולצות הכחולות" ולאו דווקא לחיילים, ואף לא לחיילים חרדים המשרתים שלא מתוך אג'נדה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מטרת הקמפיין, ללא ספק, היא למנוע גיוס חרדים לצבא. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בתמוז ה'תשע"ג • 14:36, 2 ביולי 2013 (IDT)

ללא ספק. אבל הוא עוסק רק בדה לגיטמציה לחיילים חרדים שמתגייסים מרצונם, מהסיבה הנזכרת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא הבנתי, איזו סיבה? נרו יאיר • שיחה • כ"ה בתמוז ה'תשע"ג • 00:07, 3 ביולי 2013 (IDT)

להלחם בתקנה הנ"ל של צה"ל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נגד חיילים?

ממתי זה רק נגד חיילים? מה עם "בעל אייפון ודומיו", סטודנטים, כל מי שגולש באינטרנט לא-כשר לצרכי פרנסה? מהמברטה - שיחה 11:50, 10 ביולי 2013 (IDT)

האם גם אלה מכונים "חרדקים"? דוד שי - שיחה 12:17, 10 ביולי 2013 (IDT)

השאלה היא עד כמה אפשר לנתק את הקמפיין הספציפי הזה מהתמונה הגדולה יותר של המאבק נגד "החרדים החדשים" מצד הממסד החרדי, שהוא גם כיסוי להתנגחויות פנימיות בין הגדוילים. בשיח החרדי העניין עם החיילים מוזכר לעתים קרובות בסמיכות למאבקים נגד האייפון, לימודים אקדמיים וכדו' ובכלל גל הטהרנות האחרון. כאן וכאן, למשל, עיתונאים חרדים משתמשים ב"חרד"קים" כמונח לציבור "החרדים החדשים" בכללותו. נימה זהה נשמעת כאן לגבי תקיפת בעל סמארטפון. מהמברטה - שיחה 14:33, 10 ביולי 2013 (IDT)

רציתי לחדד נקודה מסויימת, אולי זה כבר עלה קודם. הצבא מעוניין שהמתגייסים החרדים יסתובבו עם המדים בבואם הביתה לשכונות החרדיות, במטרה לשמש שגרירים בתקוה שיורידו את הניכור לצה"ל ויגרמו בסופו של דבר לבחורים נוספים לשקול את האפשרות להתגייס. (יש מהם שאף משמשים באמת מסבירנים ומגייסים). החרדים כמובן מאותה סיבה בדיוק היו רוצים שגם אותם בנים שהתגייסו לא יסתובבו במחוזותם עם המדים, ויצניעו את עובדת שירותם בצה"ל. שוב יש לציין שיש תלמידים שנשרו מהישיבות, ולכל הדיעות (או כמעט לכל הדיעות) הפיתרון הטוב ביותר עבורם (מלבד היושר שבזה) הוא לשרת בגדוד חרדי כלשהוא. אבל עם זאת מצפים מהם להצניע זאת כדי לא "לקלקל" את אחיהם ובני שכונתם. הקמפיין המדובר הוא באמת קיצוני וקנאי ולא מקובל ברחוב החרדי הסגנון המתלהם והאלים שלו. אבל הגרעין הרעיוני הנ"ל מקובל על רוב הציבור החרדי. מובן שכשחייל לא מתחשב בזה ובא הביתה ומסתובב חופשי בשכונה עם המדים, לפעמים תוך כדי הכאבה להוריו וסביבתו, ולפעמים בהתרסה ודיבורים נגד רבנים וכדומה, זה גורר עימותים ואוירה מלחמתית. מובן שאין שום הצדקה לאלימות. לא פיזית ולא מילולית, בכל מצב שהוא. המוטו (הרשמי) של היהדות החרדית הוא; "אלימות - זמורת זר במחנינו"! (חבל שלא תמיד זה מתקיים למעשה). אבל יועיל לכולם להבין קצת את הרקע. ג' אב ע"ג. השוחט - שיחה

קשה להאמין שתצליח לשכנע אנשים שחרדים בשבילם זה איום חמור יותר מהאיום האיראני. למעשה, מדינת ישראל, בה אין חוק האוסר לקלל, לצעוק, ולבזות, כל אדם מכל סיבה שהיא, בשם חופש הביטוי, מוצאת עצמה במצוקה כאשר חרדים משתמשים בחופש זה כנגד נשים פרוצות בקווים חרדים, וחיילים שמתהלכים עם מדים בשכונות חרדיות, שכן אין בחוק מענה לנושא, לפיכך עלו הצעות חוק על הדרת נשים, ועוד מעט הצעת חוק על הדרת חיילים. עם זאת, יש מקרים בהם לבית המשפט העליון אץ הדרך, והוא לא מחכה לחוקי הכנסת, אלא מחוקק חוקים בעצמו בהינף יד תוך כדי פסיקה, כמו למשל חוק הבג"ץ האוסר "לבקש" או "לדרוש" מאשה לפנות את מקומה באוטובוס המשמש חרדים המבקשים לנסוע בהפרדה. טיפוסי - דברו איתי 13:07, 10 ביולי 2013 (IDT)

"אין [במדינת ישראל] חוק האוסר לקלל, לצעוק, ולבזות, כל אדם מכל סיבה שהיא"; ונשים שאינן לבושות בהתאם לפסיקות הרבנים המחמירים ביותר הן "פרוצות". איזה שטויות, אלוהים. את הפובליציסטיקה תשמור למקומות אחרים. אביעדוס • שיחה ג' באב ה'תשע"ג, 17:18, 10 ביולי 2013 (IDT)

אכן "אין [במדינת ישראל] חוק האוסר לקלל, לצעוק, ולבזות, כל אדם מכל סיבה שהיא", ופרוצות זה אכן עניין של טעם אישי, אבל על איזה שטויות כבודו מדבר? טיפוסי - דברו איתי 17:33, 10 ביולי 2013 (IDT)

אני לא עורך דין. אבל למיטב הבנתי יש כמה כאלה, עיין ב-חוק למניעת הטרדה מינית, ב-חוק איסור לשון הרע (חוק שבנסיבות מסויימות הוא די דרקוני), בחוק שעוסק ב-הטרדה מאיימת. ואולי גם ב-חוק להגנת הפרטיות. בברכה, --איש המרק - שיחה 18:01, 10 ביולי 2013 (IDT)

החוקים המגבילים שאתה מדבר עליהם, למרות שאף הם חלקם ייחודיים למדינת ישראל בצורתם המרחיבה, עדיין באופן כללי מותר לאדם לצעוק לזולתו (אם הוא לא שוטר בתפקיד), הדיוט, עוף מפה, יא מ.ריח, בן ...ה, מנ..ק, לך לע...ל, לך כיב...ט, ולחייל חרדי חרדק רח"ל, וכו' וכו', כפי שנשמעים ברחובותינו לא אחת, ואין שום חוק שמגדיר את העושה כן כעובר עבירה כלשהי. את העבדה הפשוטה הזאת, יש המנסים לטשטש ולהסתיר מהציבור, וכמובן אלו שהעניין המשפטי הוא כלי שרת בידיהם לשלוט ולרדות בעם, שואפים להרחיב יותר ויותר את ההגבלות על חופש הדיבור המקובל במדינות דמוקרטיות באמת. טיפוסי - דברו איתי 18:12, 10 ביולי 2013 (IDT)

הופתעתי למקרא דבריך, אך במחשבה שנייה, אוכל להאמין לך שברחוב בו אתה מתגורר אכן נשמעות לא אחת צעקות מבחילות כמו אלו שתארת. אין לי אלא לשמוח על כך שאתה ואני לא גרים באותו הרחוב, ולקוות שעובדה זו תישאר נכונה גם בעתיד. לגבי השאלה האם יש בכך עבירה על חוק כלשהו אין לי מידע, אבל בהחלט יתכן שכן - איש המרק התייחס למעלה לחוק שעוסק בהטרדה מאיימת, ובהנחה שהוא יודע על מה הוא מדבר, נראה שאולי דווקא יש בדברים כאלו עבירה על החוק. קיפודנחש 18:22, 10 ביולי 2013 (IDT)

וודאי לא התכוונת לכך, שאילו גרנו באותו הרחוב, הצעקות והמריבות היו מפירות את השלווה, וגורמות להטחת קללות ח"ו. תשמח לדעת שברחוב שלי גרים אנשים נעימים וסימפטיים שמעולם לא שמעתי אותם מוציאים דבר מגונה מפיהם. טיפוסי - דברו איתי 18:34, 10 ביולי 2013 (IDT)

לפי החוק אין איסור לצעוק או למחות , [אם היה איסור היה אפשר להכניס את כמעט כל המדינה לכלא] קללה זה כבר בעיה--213.8.158.113 12:35, 16 ביולי 2017 (IDT)

איני משוכנע שיוצרי הקמפיין בטוחים בהגדרתו המדוייקת של ה"חרד"ק"". בכל מקרה, ידיהם של המשטרה ויוצרי הקמפיין מלאות עבודה, ושניהם נהנים מליבוי האש, ראו סטטוסו של אבישי בן חיים אתמול בצהריים בפייסבלוק • חיים 7 • (שיחה) • ג' באב ה'תשע"ג • 18:42, 10 ביולי 2013 (IDT)

אין ספק שלדעת המחמירים גם מי שלומדים השכלה אקדמית ויש להם "אייפון ודומיו" הם חרדקים, אם לא מדאורייתא אז מדרבנן. נרו יאיר • שיחה • ג' באב ה'תשע"ג • 18:51, 10 ביולי 2013 (IDT)

תחת יידוי אבנים

ראשית, הערך עוסק בחרדקים ולא ביחסי מאה שערים-"המשטרה ציונית" (סלנג פנימי). החייל לא חטף אבנים, לא היה בשום סכנה, הוא היה מבוהל וקרא לעזרה (מקווה שכשילדים ערבים יצעקו לעברו קריאות גנאי הוא לא יבכה ויתקשר למפקד שיחלץ אותו), אך מהערך משתמע כאילו היינו בכמעט לינץ' וזה לא נכון. שנית, בטמקא מובא סרט של החילוץ ההירואי, ולא רואים שם אפילו חצץ. שלישית, יידויי אבנים הם דבר נדיר במאה שערים. בד"כ זה שקיות מים, במקרים חריגים גם ביצים אבל אבנים, כמעט ולא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הסרט בטמקא מטושטש וחלקי. יידויי אבנים נדירים במאה שערים?! ספר לתושבי בתי ורשה (ולשוטרים שנפצעו שם). נרו יאיר • שיחה • ג' באב ה'תשע"ג • 16:22, 10 ביולי 2013 (IDT)

אגב, מה יותר כואב אבן בכתף או אלה בראש? טיפוסי - דברו איתי 16:30, 10 ביולי 2013 (IDT)

עברנו לפורום דת ומדינה? נרו יאיר • שיחה • ג' באב ה'תשע"ג • 16:32, 10 ביולי 2013 (IDT)

הדיווחים האמינים אינם כוללים יידוי אבנים לעבר השוטרים באירוע זה, וכו"ע מודי שלא נפלה שערה אחת מראשו של החייל המבוהל. טיפוסי - דברו איתי 16:47, 10 ביולי 2013 (IDT)

חרדים, בהגדרה, אינם יכולים להתפרע ולנהוג באלימות. בטח לא כלפי חרדי אחר או כלפי שוטרים. לכן, דיווחים על יידוי אבנים על ידי חרדים (גל"צ, הארץ, ynet,‏ ישראל היום) אינם יכולים להיות אמינים. מש"ל. אביעדוס • שיחה ג' באב ה'תשע"ג, 17:13, 10 ביולי 2013 (IDT)

נכתב לפני התנגשות: אני סקרן לדעת היכן מתחבאים הדיווחים האמינים. טמקא, הארץ, וואלה, מחלקה ראשונה, נענע ואפילו בחדרי חרדים כולם מדברים על יידויי אבנים, לעבר החייל או השוטרים או שניהם. בחלקם כתוב גם שהוא הוכה. איש לא הציע לכתוב בערך שנפלה שערה מראשו כך שאין צורך לדון בזה. נרו יאיר • שיחה • ג' באב ה'תשע"ג • 17:18, 10 ביולי 2013 (IDT)

אני חיפשתי בסרט ולא מצאתי. זה דווקא נראה שהפינוי עובר בשלום. השוטרים נשארו אחר כך להרביץ (נכנסו לבתי כנסיות והיכו אנשים שעמדו באמצע תפילת שמונה עשרה) ואז ככה"נ התפתח עימות שכלי התקשורת (בהם בח"ח החרד"ק) מספרים שהם הותקפו באבנים. לא קשור לפה. לא התייחסתם לנקודה הראשונה, החרד"ק לא הותקף באבנים (כך בטמקא והארץ. גל"צ מספר שכן והוא גם מוסיף שזה היה כמעט לינץ', נו ב'מת, ואילו ישראל היום מספר שרדפו אחריו עם אלות. כנראה נגנבו משוטרים חרד"קים...). צעקו עליו, אולי זרקו עליו ביצים (לא ראיתי דיווחים אם כי לא חיפשתי בנרות) אבל לא זרקו עליו אבנים. כשיכתב הערך יחס החרדים למשטרה הציונית, יהיה שם מקום לספר שמשטרות שנכנסות לתחומי מאה שערים זוכות פעמים רבות להתקפות.

לאביעדוס- אם אתה מעוניין שאמינות ויקיפדיה בנוגע לחרדים תהיה ברמת כל האתרים שהבאת, אהלן וסהלן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הסרט הוא לא הכול. היו דברים לפני ואחרי, מימין ומשמאל ומאחור. הערך לא אומר שנזרקו עליו אבנים, אלא שחולץ תחת יידויי אבנים. הוא אומר שזרקו עליו שקיות זבל. אין מע לעשות, ויקיפדיה לא תוכל להיות אמינה יותר מעשרה כלי תקשורת שונים שאומרים אותו דבר, כשלך אין ראיה נגדית כלשהי. נרו יאיר • שיחה • ג' באב ה'תשע"ג • 20:49, 10 ביולי 2013 (IDT)

ערוץ 2: החייל סיפר:"...תקפו אותו... קיללו אותו ללא הפסקה, קראו לו חרד"ק ואף זרקו עליו (תחזיקו חזק) שקיות זבל". בגל"צ סיפרו שהיה כמעט לינץ'. אני מציע לפסול את גל"צ כמקור (בתמורה גם תקבלו פסילה לישראל היום שסיפר שרדפו אחיו עם אלות).

אני אכתוב פעם שלישית ומקווה שזה יהיה ברור (על קטנות מכך אתה ממלא דפי שיחה בערכים מסוימים) האבנים לא קשורים לחרדקינו היקר, ומשכך זה יוצר רושם (כך היה לי כשקראתי את הערך ברפרוף, וכך מן הסתם לעוד רבים) כאילו הוא הותקף באבנים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אשריך שאתה לא ממלא דפי שיחה ומנהל דו שיח ענייני ומכובד. כשעשרות אנשים רודפים אחרי מישהו בצעקות וזורקים עליו שקיות זבל זו תקיפה. אם תרצה אפשר לומר את זה בפירוש במקום המילה תקיפה ואפשר גם לכתוב שנזרקו אבנים על כוחות המשטרה שחילצוהו. מוסכם? נרו יאיר • שיחה • ג' באב ה'תשע"ג • 21:01, 10 ביולי 2013 (IDT)

לא כי זה לא קשור. המשטרה חוטפת (או שלא חוטפת) אבנים סתם כי היא לא באה להם בטוב. החרדק המסכן הזה, לא היה נפגע מחבורת הילדים שצעקה לו חרדק (את שקיות הזבל תוכל לראות בתמונות שהתפרסמו, יותר שקיות פחות זבל, אפילו חתול לא יגדיר את זה כתקיפה) ועד היום לא התפרסם מקרה אחד של פגיעה פיזית בחרדק (אם נמשיך הלאה, מאז קמפיין ההדרה ועליית יאיר לפיד למעלה, התפרסמו עשרות מקרים של תקיפה פיזית של חרדים, ואלפי חרדים הותקפו מילולית. זה לא קשור לפה, אבל המשפט הזה מצייר את החברה החרדית כרודפת ואלימה, שעה שהיא נרדפת). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה לא משנה למה המשטרה חוטפת אבנים. העובדה היא שבמקרה זה היא חטפה, וזה לא קורה בדרך כלל כשהיא באה למעצרים בקריית יובל או ברחביה או בחולון או בנתניה. אני לא יודע מה המשפט מצייר, אבל במקרה הזה, החרדים האלה, אכן היו רודפים ואלימים. מי שמתנהג כך כלפי המשטרה - שלא יצפה שהיא תענה לו בפרחים, זה לא קורה. מקרים אחרים, כפי שכתבת, אכן לא קשורים לפה. נרו יאיר • שיחה • ג' באב ה'תשע"ג • 21:10, 10 ביולי 2013 (IDT)

פעם אחרונה ודי- הערך עוסק בתקיפות חרדקים נקודה סימן קריאה (.!). הסיפור המרגש, המצמרר, המבכיא וכו' על החייל שזרקו עליו זבל, ראוי להכנס לערך או אפילו לזכות בערך עצמאי, אבל השתוללות כנגד המשטרה לפני/באמצע/אחרי אינה קשורה לערך או לסיפור כמו שהשתוללות המשטרה אינה קשורה לערך ולסיפור. מקווה שתבין, ואם לא, מקווה שמישהו אחר יקח את זה לידיו ואם לא, כולה חרדים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא מתאים לך הסגנון הזה. החילוץ המשטרתי תחת יידויי אבנים קשור באופן הדוק לתחילת הסיפור, שגם אתה מסכים שקשור לערך. נרו יאיר • שיחה • ג' באב ה'תשע"ג • 21:21, 10 ביולי 2013 (IDT)

כל הערך זה לא קשור לאנציקלופדיה (ואאל"ט כך הוחלט למעלה), כל שכן סיפורים על חיילים מוגי לב שפוחדים מקבוצת ילדים שצועקת לעברם חרדק, כל שכן הסיפור על החילוץ ההירואי של המשטרה (ניתן להסתפק ב"והמתין לכוחות המשטרה שחילצוהו". כאן הסתיים הסיפור שלו), הגינוים של ראש הממשלה, הקבינט ואלופי צה"ל. אם אתה רוצה לספר מה היה שם, תמשיך הלאה עם השתוללות של המשטרה בשכונה עד אמצע הלילה, כניסה לבתי כנסת, הכאת כל עובר ושב, תוכלו לראות בסרט בערוץ 2 שוטר הודף עגלת זבל על רכב שחנה שם (תשלחו את החשבון למשטרה). תספר על האסטרטגיה של המשטרה, תוכנית החילוץ, המפקד על האירוע, צוות החפ"ק, וכמובן, על המשת"פ שהכניס את החרד"ק לביתו ותרם לו חולצה ומכנסיים, צילום, העלאה לערך, הוקרה, הזמנה לכנס הבא של קרן ויקימדיה, הענקת תואר חרד"ק או חרד"קון וכו' וכו'. לתפארת ויקיפדיה העברית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זכותך לחלוק בעובדות על כל כלי התקשורת שכבר הובאו, אבל אל תצפה שנדחה את מה שנאמר בהם ופשוט נקבל את התרחיש שאתה מתאר. ביחס לעמדתך הנסערת לגבי המקרה - עליך למצוא פורום מתאים להביע אותה, זה לא המקום. נרו יאיר • שיחה • ג' באב ה'תשע"ג • 21:35, 10 ביולי 2013 (IDT)

להזכירך בח"ח סיפר על לינץ', גל"צ סיפר על "כמעט לינץ'" וישראל היום סיפר על אלות. השאר סתמו במינוח "התקפה". התייאשתי מלהסביר לך למה האבנים עלהמשטרה לא קשורים לערך, אני מקווה שתיתקל באחד הדיונים על ישובי מתנחלים, אירועי תג מחיר וכד', שם תסביר בטוב טעם ודעת למה הערך צריך להתמקד במה שנוגע אליו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עוד לא נמחק זה? ‏nevuer‏ • שיחה 17:31, 10 ביולי 2013 (IDT)

על ההגדרות המופשטות, לינץ' או כמעט לינץ', אפשר להתווכח. את התיאורים העובדתיים באתרי החדשות צטרך לקבל, אלא אם יש מקורות שאומרים בפירוש להפך. כמובן שאם היה מדובר בתיאורים דומים (בכעשרה אתרי חדשות בולטים) ביחס למתנחלים - לא היה עולה על דעתי לטעון שמשהו לא קרה, פשוט כי לא ראיתי את זה בעצמי בסרט; ואם משיהו היה עושה זאת - היו מתנפלים עליו, ובצדק. נרו יאיר • שיחה • ד' באב ה'תשע"ג • 14:26, 11 ביולי 2013 (IDT)

גינו את האירוע

הערך מספר לקוראים כי "ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה יעלון גינו את האירוע". אינני רואה צורך במידע טריוויאלי זה, שאפיין עוד רבים היום. השניים נמצאים בתפקיד ביצועי, המחייב אותם לפעול, לא לדבר, ולגינוי שלהם אין כל חשיבות. לדבריו של קצין מודיעין ראשי יש חשיבות, מפני שיש בהם קביעה בעלת משמעות מעשית, וגם המלצה לפעולה. לפיכך אני מציע להסיר מהערך את המידע על הגינוי. דוד שי - שיחה 21:26, 10 ביולי 2013 (IDT)

ראש הממשלה ושר הביטחון אינם מגנים משהו כל יום. כשהם עושים זאת זה מלמד על מידת העניין הציבורי במקרה והחשיבות שהמערכת הציבורית ראתה בו. נרו יאיר • שיחה • ג' באב ה'תשע"ג • 21:29, 10 ביולי 2013 (IDT)

משוב מ-11 ביולי 2013

בלתי אמין, נותן במה ליוצר של המושג המעוות "חרדק" למעשה איש אנונימי יצר את המילה הזאת, אני חושב שבמה כמו ויקיפדיה משמשת את מטרתו על האיש הנאלח, וממתגת לו את המונח שהוא המציא  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
93.172.25.175 20:27, 11 ביולי 2013 (IDT)

דבריו של יעקב פרידמן

נרו יאיר היקר, שוטטתי קצת באינטרנט כדי למצוא הוכחה לדעתי על דבריו של פרידמן, ומצאתי את זה: ראיון של פרידמן שבו הוא מרואיין על נושא החרד"קים.

ראשית, עלי לציין שבזמנו קראתי את טוריו של פרידמן, ומדובר באדם חכם וליברל עם מעט מאד רוח קנאית. בכל מקרה, בדקה השמונה עשרה וחצי שואל המראיין את פרידמן מה דעתו על החרדים החדשים. אצטט עבור מי שלא מעוניין לראות וידיאו באיכות מינוס שיש בו יותר רעשי רקע ממלל את דבריו של פרידמן:

”המראיין: הרב עורר סערה בעקבות הטור שכתב...

פרידמן: קשה מאד לתקוף מי שהלך בהשראת רבנים מסויימים. ...הם לא צריכים להסתובב במקומותינו במדים משום שבלי רצונם הם משתפים פעולה עם כוחות של אויבי נפשנו (הכוונה כמובן לבנט, לפיד, ולכל שאר מובילי ההסתה). ...האנשים האלה באמת מסכנים, הם הגיעו בשליחות רבנים מסויימים והם לא אשמים. כמובן שהתגובה הבוטה והנזעקת של קבוצת פרימיטיבים ביישוב הישן שמנסים תמיד להפוך התנגדות אנינה ודעתנית לשפת האבנים והטיטולים מאד זרה לרוחינו וחבל שהיא כך.”

• צִבְיָה • שיחה • א' באלול ה'תשע"ג 17:12, 7 באוגוסט 2013 (IDT)

לגבי עצם קמפיין החרדקים: בטורו הוא אינו מתנסח בבוטות בסגנון "אנחנו בעד הקמפיין" אלא נוקט בטקטיקה מחוכמת של: "תפסיקו לבקש מאיתנו לגנות את קמפיין החרדקים, משום שאנו נמצאים במלחמה". בראיון הווידאו הוא לא יוצא נגד עצם קמפיין התעמולה, אלא מתנגד לתגובות של אלימות פיזית מצד הסיקריקים ("שפת אבנים וטיטולים"). הוא גם מגן על שתיקת הרבנים, משום שהנושא "מורכב ודק".
לגבי החיילים החרדים עצמם: בטורו הוא לא יוצא נגדם, אלא אומר שבעקבות האווירה האנטי חרדית השוררת כיום "אין לו מוטיבציה לאמץ אותם אל נשמתו". בראיון הווידיאו הוא מוסיף שהחיילים צריכים להיזהר שלא לשמש, שלא ברצונם, כלי שרת ביד אויבי הדת ולכן עליהם להימנע מללכת במדים באזורים החרדיים.
בסך הכל, הראיון משלים את הטור ולא מתנגש בו. גרש - שיחה 18:33, 7 באוגוסט 2013 (IDT)

הבאת "דעה" מאת פרידמן באנציקלופדיה (בטוחני שגרש מכיר את הביוגרפיה שלו), היא דבר מגוחך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

על פניו ובלי לעיין לעומק נראה שגרש צודק. לגבי דברי האלמוני, פרידמן הוא בעל טור ידוע למדי ב"בקהילה" ואני לא חושב שהביוגרפיה הקודמת שלו משנה. נרו יאיר • שיחה • א' באלול ה'תשע"ג • 21:25, 7 באוגוסט 2013 (IDT)

גרש, כל זה מביא אותנו לשאלה האם נכון לומר שפרידמן תומך בקמפיין החרדק. נדמה לי שכדאי מאד לעשות הבדלה בין התנגדות לנושא מסויים, לבין שלל דרכי הפעולה של ההתנגדות. העובדה שהרב אלישיב (כך אומרים) תמך בפלאפונים הכשרים ואסר את הטרייפים, עדיין לא אומרת שהוא תומך במודעות "אין כניסה לבעלי אייפון ודומיו". פרידמן כותב שהוא תומך ב"התנגדות אנינה ודעתנית" - לא סביר בעיניי שבעיניו "התנגדות אנינה" הוא פרסום פשקווילים ברחבי מאה שערים.

אם דבריו היו מובאים בערך על ההתנגדות החרדית לגיוס ישיבות בקונטקס של אלה שתומכים בהתנגדות, אני מוכנה לקבל את זה בכל לב. הוא אכן אומר בראיון כי לדעתו חייל חרדי לא אמור להסתובב בימים אלו עם מדים. אבל סך הכל מדובר באיש חינוך שמסתמא שלך בעבר כמות יפה של נערים חרדים לצבא וככל הנראה גם ישלח בהמשך. נוסף לכך, בראיון הוא אפילו מתנגד לשימוש במונח החרדים החדשים בטענה שזה לא טוב להוציא קבוצות אל מחוץ לציבור החרדי. אתה עדיין חושב שהפרשנות הראויה של דבריו היא שהוא תומך בקמפיין החרדקים? תומך בהעצמת ההתנגדות לצבא בימים אלו - ודאי. אבל מפה עד לקמפיין החרדקים? מה הקשר? • צִבְיָה • שיחה • ב' באלול ה'תשע"ג 13:00, 8 באוגוסט 2013 (IDT)

אכן, לא כדאי להביאו בחדא מחתא עם אלה שתמכו בקמפיין פומבית. הפרדתי בין הקטעים. הציטוט של דבריו מדבר בעד עצמו: הוא בפירוש מודיע שאינו יכול להצטרף למגנים, וגם מנסח יפה את הסיבה. דבריו מבטאים הלך רוח של רבים, שמחד אינם משתייכים לחוגי סאטמר, אך מאידך ה"עליהום" האנטי חרדי והאווירה המורעלת במדינה דוחקת את המתונים לקצה. גרש - שיחה 01:38, 9 באוגוסט 2013 (IDT)

תגובות הציבור החרדי

לא מבין למה משתמשת:TZivyA משנה את הגירסה הזו: https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%A7&oldid=20467967 בהוספה עולה כי ישנם רבים שמגנים כינו ותופעה זו, ובמקרה שיש מודעות גנאי וכו' זה כל כך פשוט שזה פסול ואם לא נשמעו גינויים זה להבדיל שיש רצח וכו' שזה דברים שפשוט לכל אחד שמגנים. ויקירב - שיחה 23:59, 30 במרץ 2017 (IDT)

הוספתי לדוגמא את הכתבה הזו http://www.93fm.co.il/radio/388311/?utm_source=site&utm_medium=%D7%AA%D7%92%D7%99%D7%AA:%20%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA לראות את הלך הרוח בחברה החרדית. ויקירב - שיחה 00:05, 31 במרץ 2017 (IDT)

אם זה מה שמצאת כנראה שאין גינויים בכלל. זו לא כתבה אלא מין טור אישי שבו חוץ מהכותרת לא מופיעה בכלל המילה חרד"ק. תצטרך לעבוד הרבה יותר קשה כדי לשכנע. נרו יאיר • שיחה • ד' בניסן ה'תשע"ז • 00:20, 31 במרץ 2017 (IDT)

לא זכור לי שהיו גינויים פומביים לגבי קמפיין החרדקים משום אישיות ידועה, עם כל הכבוד לכתבת שאני לא מכירה בקול-חי. אדרבה, אשמח לגלות שאני טועה ומישהו ממובילי דעת הקהל במיינסטרים החרדי גינה במפורש. בקטע שהבאת, לבד מדרעי שגינה במפורש את המעשה, כל השאר התייחסו להשלכות של המעשים על הציבור החרדי. רוצה לומר, אל תרצח לא בגלל שאסור לרצוח, אלא בגלל חילול השם. מוסרי להפליא. הם מעדיפים שימשיכו להסית נגד חיילים חרדים אבל שחלילה לא ישתמע שהם תומכים באיזושהי דרך בחיילים חרדים, כדי שזה לא יפגע בהם בפוליטיקה התוך-פנימית. לשם שמים ממש. • צִבְיָה • שיחה • ד' בניסן ה'תשע"ז 15:22, 31 במרץ 2017 (IDT)

אוקיי, אז שניכם לא קראתם. המקור האחד והיחיד שהביא ויקירב פשוט לא עוסק בקמפיין החרדקים. הכותרת שמצא בגוגל הספיקה לו. נרו יאיר • שיחה • ד' בניסן ה'תשע"ז • 15:29, 31 במרץ 2017 (IDT)

כן, אבל בערך מופיע גם תגובתו של הרב זארגער שלא מתייחסת ישירות לקמפיין החרדקים. הנושאים קשורים קצת זה בזה. אפשר להחליט שהערך מתמקד אך ורק בקמפיין. • צִבְיָה • שיחה • ד' בניסן ה'תשע"ז 15:33, 31 במרץ 2017 (IDT)

אין ספק שהוא תומך בקמפיין או לפחות במטרותיו וברציונל מאחריו, גם אם לא קרא בשמו. אצלה זה פשוט לא הנושא. תקראי. נרו יאיר • שיחה • ד' בניסן ה'תשע"ז • 15:36, 31 במרץ 2017 (IDT)

קראתי. שינה את עולמי. • צִבְיָה • שיחה • ד' בניסן ה'תשע"ז 15:42, 31 במרץ 2017 (IDT)

אה, וכשכתבתי "בקטע שהבאת" התייחסתי לעריכה שלו בערך, לא לכתבה. • צִבְיָה • שיחה • ד' בניסן ה'תשע"ז 15:43, 31 במרץ 2017 (IDT)

לצערי, אני נאלץ להסכים שאין גינויים לתופעה פסולה ובזויה זו • חיים 7 • שיחה • 17:34, 31 במרץ 2017 (IDT)

האם לא הוחלט למחוק את הערך?

או שההצבעה כאן https://he.wikipedia.org/wiki/ויקיפדיה:רשימת_מועמדים_למחיקה/:חרדק נקטעה?