שיחת משתמש:Daniel123/ארכיון 10
_Karoline,_Dreifuss.jpg){kind=link}
Lehre und Vorsänger Moritz Dreifus Dreifuss gebeoren 23. August in Heilbronn war Lerher und Vrsägener. er wrude 1885 angegestellt.
Isy krämer wurde als Kantor 1903 angestellt ; Krämer wurde am 9. August 1877 in Mönchsroth geboren und war mit Juli eine gebore Würzburger verheiratet, wleche am 12. April 1888 in Heilbronn geworden wurde. weiter arbeitet Kräme als Musikkriter in den Zeitungen von Heilbronn. Er war später Vorsteher der israeliten Kirchengemiene und wund halb bei der Auswanderung. 1939 wanderte er anch Amerika aus und starb 1963 in Brooklyn.
Kantor Karl Kahn gebor. 26. Dezember 1890 in Hollenbach verheirartet mit Rita Kahn geb. Meyer, geb. 23. april 1906. Kahn wurde mit seiner Frau am 22. August nach Theresienstadt deportiert und am 6. Oktober mit seiner Frau in Ausschwitz ermordert.
חזנות הוא כינוי לקריאה של פרקי דת יהודית, בצורה מוזיקלית.
החזן הוא שליחו של הציבור לומר את פרקי התפילה. ב-200 השנים האחרונות, ובמיוחד באירופה עלה מעמדו של החזן לדרגת אמן המבצע לחנים מקוריים המהנים את קהל השומעים, ויוצר אווירה של קדושה הסוחפת את המתפללים לחוויה עמוקה ומרגשת. החזנות מוצאת את ביטויה המיוחד בשבתות ובחגים ובעיקר בימים הנוראים (ראש השנה ויום כיפור) בהם נוהרים ההמונים לבתי הכנסת.
בעידן המודרני החזנות הינה ז'אנר מוזיקלי בפני עצמו, וחזנים ידועי שם ממלאים אולמות גדולים בקהל המגיע להתמוגג מהיצירה ומהמבצעים.
החזן במורשת היהודית עריכה
תפקידו של שליח הציבור מוזכר כבר בתלמוד ואחר כך בספר השולחן ערוך ובמקורות יהודיים אחרים של ימי הביניים. הוא נבחר מתוקף ידיעותיו את התפילות שלא ידעו כל המתפללים, ובהיותו ירא שמים ועניו קיבל את הסמכות להוציאם ידי חובה.
האיזכור לשירה ונגינה בבתי כנסת ובבית המקדש מופיע בהקשרים של שירת רבים או בקבוצות נבחרות ( כמו: "השיר שהלוויים היו אומרים בבית המקדש" ). בימי הביניים נוספו פיוטים מולחנים לטקסי תפילה ונוצרו חיבורים ראשונים בין שליח הציבור לבין הפיוט המולחן. יש לזכור כי כלי נגינה לא נכנסו לתוך בתי הכנסת, והדרך היחידה לרומם את האווירה הייתה השירה הקולית.
החל מהמאה ה-16, כשהחלו הסידורים המודפסים להופיע בבתי כנסת, וכל מתפלל קרא את התפילות בעצמו - השתנה מעמדו של החזן, ונוספה לו הדרישה לשיר את פרקי התפילה בנוסח המוזיקלי המקומי, ואף לחבר להן מנגינות מקוריות. הכשרון וההצלחה יצרו את הביקוש של בתי כנסת לחזנים מוכשרים, שהעלו את החזנות לדרגת אמנות אשר שכרה בצידה. החזן הוצב על בימה מוגבהת במרכז בית הכנסת או לפני "התיבה" בחזית, מול ארון הקודש, והיה לאחד מנושאי התפקיד החשובים בקהילה ומחוץ לה.
החזנות הספרדית עריכה
חזנות ספרדית היא מסורת חזנות בעלת שורשים עתיקים. הייתה נהוגה בקהילות מזרחיות בגולה, כמו: בספרד, בתורכיה, בעיראק, במרוקו, בסוריה ועוד; כמו כן הייתה ועודנה נהוגה בקרב היישוב הספרדי הוותיק והחדש בארץ ישראל.
החזנות הספרדית ברוב הקהילות הספרדיות מבוססת ברובה על סולמות הקרויים "מקאמים", שהם הבסיס למוזיקה הערבית ולמוזיקה הטורקית. מקאמים נפוצים הינם עג'אם, חיג'אז, נהוונד, שיגא, ראסט ועוד. הלחנים מסווגים לפי המקאמים אליהם הם משתייכים. במקאם עג'אם נמצאות בעיקר מנגינות לשמחות, ואילו במקאם חיג'אז לעומתו מצויות מנגינות עצובות. רוב הקינות של תשעה באב במסורת הספרדית הן במקאם זה. מקאם שיגא הוא המקאם בו קוראים בתורה.
מקור הלחנים בקרב הקהילות הספרדיות הוא בעיקר מן הסביבה שבה התיישבו יהודים אלו לאחר גירוש ספרד. אף על פי כן, ישנן מנגינות רבות, ביחוד המנגינות של הימים הנוראים (ראש השנה ויום הכיפורים) שמקורן כנראה מספרד עצמה. זאת ניתן ללמוד מהעובדה שבקרב כל הקהילות הספרדית ממרוקו ועד הודו, מאמסטרדם ועד מצרים הן מושרות כמעט באותו אופן, דבר המעיד על היותן עתיקות ביותר.
החזנות הספרדית מתחלקת למספר קבוצות של מסורות:
- מסורת קהילות המזרח התיכון כגון סוריה, ישראל, מצרים, עיראק. שלקחה מוטיבים מן החזנות הספרדית של היישוב הוותיק בארץ ישראל בתוספת נכבדה של מסורות נוספות מן המוזיקה הערבית הסובבת, כך התפתחה המסורת הספרדית הנפוצה היום מסורת ספרד-ירושלים. מסורת זו, על סלסוליה, זוכה לפריחה בימינו ויש יצוא של מסורת זו מירושלים לקהילות אחרות בארץ ובעולם.
- מסורת קהילות גאורגיה, שמקורותיה קדומים ביותר, הנהוגה בקרב קהילות גאורגיה, היא בעלת מאפיינים יחדויים משלה, אם כי גם בנוסח חזנות זה,לא נוהגים להתבסס על מקמים. ייחוד נוסף לחזנות זו, בכך שיש ריבוי מנגינות לקטעי תפילה שונים.מה שלא תמיד בנמצא בהרבה מקהילות ישראל, כך למשל קיימת: מנגינת ה"זמירות" ("פסוקי דזמרא" בשחרית לשבת ,ביצוע מנגינה זו ייחודי אך ורק ל"פסוקי דזמרא".). מנגינות לחגים וימים נוראים למזמורי תהילים הפותחים את התפילה. מנגינות שבת למזמורי תהילים.וכן הלאה.
- מסורת קהילות תורכיה והבלקן. החזנות של קהילות הבלקן מבוססת ברובה על לחנים תורכים וכן על שירי הרומנסות בלדינו, חזנות זו מסולסלת פחות. בקרב החלק הצפוני יותר של הבלקן (בולגריה, יוגוסלביה ועוד) חל נסיון מסוים בסוף המאה ה-19 להתקרב יותר לחזנות האשכנזית ממערב אירופה.
- מסורת קהילות צפון אפריקה: תוניסיה, לוב, אלג'יריה ומרוקו, המסורת החזנית של יהודי מרוקו מבוססת על שירה מקומית וכן על מוזיקה אנדלוסית שהובאה למקום עקב הזיקה המתמשכת שהייתה בין ספרד למרוקו בתקופה שלפני גירוש ספרד ולאחריה. בעקבות החסות הצרפתית על מדינות אלו ובייחוד באלג'יר, הושפעו לחני התפילה ממנגינות צרפתיות.
- מסורת קהילות מערב אירופה המכונה גם מסורת ספרדית פורטוגזית: מרכזים של מסורת זו אמסטרדם, לונדון, איטליה וצרפת (קהילות ספרדיות אלו הוקמו על ידי צאצאי האנוסים שהגרו מספרד ומפורטוגל למדינות אלו במערב אירופה שם שבו ליהדות). כמו כן נכללות במסורת זו גם קהילות ביבשת אמריקה, בעיקר בניו יורק ובאיים הקריביים מקורם של קהילות ספרדים פורטוגזים אלו הוא בעיקר מלונדון ומאמסטרדאם לדוגמה קהילת האי קורסאו בים הקריבי, האי הגדול שבאיי האנטילים ההולנדים (ב-1650). החזנות הספרדית במערב אירופה אינה מבוססת על מקאמים (בניגוד לשאר האזורים), אלא על הסולמות במוזיקה המערבית. עם כל זאת, ישנם לחנים עתיקים רבים המקובלים בקהילות מערב אירופה שהובאו מארצות צפון אפריקה, חצי האי האיברי והבלקן.
בהקשר של חזנות ספרדית יש להזכיר גם את שירת הבקשות שהייתה מקובלת ברוב ככל הקהילות הספרדיות. שירה זו החלה עוד בספרד בתור מספר מצומצם של פיוטים המושרים על ידי הקהל בבית הכנסת לפני תפילת שחרית, בעיקר בשבתות ובחגים. התכנים בהם היא עוסקת הם בעיקר שבח לקב"ה, שירי שבת, שירי געגועים לארץ ישראל ועוד. בקהילות רבות, ביחוד בקרב קהילות הבלקן (קהילת סלוניקי שביוון למשל) וקהילות מערב אירופה נשמר מנהג זה בממדיו המקוריים.
בקהילות אחרות, כגון קהילת העיר חאלב שבסוריה (המכונה ארם צובא במסורת היהודית), קהילת תורכיה וקהילת מרוקו התפתחה שירת הבקשות לממדים גדולים בהרבה. בקהילות אלו נוהגים לקום בשבתות החורף (שבהן הלילות ארוכים) בעוד לילה, ומתקבצים יחד בבית הכנסת ושרים את שירת הבקשות במשך כארבע שעות, עד זמן תפילת שחרית. בקרב יוצאי סוריה ומרוקו שירה זו מכונה "שירת הבקשות", ובתורכיה מכנים אותה "שירת המפטירים". שירת הבקשות ממשיכה בקרב יוצאי קהילות אלו גם בארץ ישראל כיום.
החזנות האשכנזית עריכה
החזנות באירופה התפתחה במיוחד במאות ה-16 וה-17, בהשפעת הרנסאנס, ושאבה מוטיבים מוזיקליים מהמוזיקה הקלאסית שהייתה כבר ממוסדת. בתקופת ההשכלה במאה ה-18 כבר ניכרה חלוקה ברורה בין החזנות של מערב אירופה עם השפעתה של המוזיקה הקלאסית הכבדה לבין החזנות המזרח אירופית בה ניכרה השפעתה של המוזיקה החסידית הרוויה ברגש.
במאה ה-19 התמסדה החזנות האשכנזית באירופה, בעיקר הודות לפועלו של החזן שלמה זולצר, אשר קיבע את המוטיבים המסורתיים לנוסח התפילה והוסיף לחנים שניכרה בהם השפעות מודרניות מהיוצרים הקלאסיים של התקופה – פרנץ שוברט, מקס ברוך, ואחרים. המודרניזציה השפיעה גם על המעטפת החיצונית: החזן הולבש בבגדים מיוחדים, ובתי כנסת רבים העמידו לצידו מקהלה ששרה בסגנון שנשמע כנסייתי.
התקופה משלהי המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20 נחשבת ל"תור הזהב" של החזנות האשכנזית. פרחו בה חזנים ידועי שם כמו יוסל'ה רוזנבלט, משה קוסביצקי, מרדכי הרשמן, זבולון קוורטין, לייב גלאנץ, ואחרים. קטעי החזנות המקוריים שחיברו מהווים עד היום את ה"קאנון" של החזנות האשכנזית, וחזנים רבים תרמו את גירסתם לקטעים אלה.
היכולת להעלות את היצירות על גבי תקליטים תרמה להפצת הז'אנר המוזיקלי לפינות רחוקות בעולם, ובמיוחד בארצות הברית. הריכוז היהודי הגדול שהתבסס באמריקה, משך אליו את גדולי החזנים אשר מצאו שם בית חם ומקום טוב ולהתפרסם. אחדים אף מצאו לנכון לתרום את כישוריהם אל מחוץ לבתי הכנסת, ובעיקר לאולמות האופרה ולבמות הבידור של ברודווי.
אמריקה גם תרמה את החזן שמואל מלבסקי, החריג בנוף החזנות, ששילב את בנותיו המוכשרות בהרכב מוזיקלי יוצא דופן שמהווה התרסה כנגד ההלכה היהודית האוסרת על נשים לשיר את התפילות. למרות החריגה מהמסורת, קנתה משפחת מלבסקי מעריצים רבים ברחבי העולם היהודי ואחד משיריה ("הבן יקיר לי") אף זכה לביצועים של זמרים ולהקות ישראליים.
תור הזהב של החזנות האשכנזית נמשך עד שלהי המאה ה-20 והחל דועך לאיטו, אולם לאחרונה שוב מופיעים בה סימני תחייה. דוגמה בולטת היא החזן הצעיר יצחק מאיר הלפגוט, שאלבומיו זוכים להצלחה מסחרית ואלפי שוחרי חזנות נוהרים להופעותיו. לחניו של הרב שלמה קרליבך התחבבו על הדור הצעיר וחדרו אף הם לחזנות האשכנזית, אט אט הם מושרים בחלק מבתי הכנסת, בעיקר בתפילות השבת. קהלים נוספים הנאמנים לחזנות האשכנזית מצויים כיום בבתי כנסת גדולים בערים הגדולות בארץ ובקהילות יהודיות ברחבי העולם.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
חזנות אשכנזית
- אלישבע שפרבר, התורה שעדיין, כתב העת דעות
- לשמוע אל הרינה ואל התפילה באתר בחדרי חרדים
אתר "לשמוע אל הרינה ואל התפילה" http://www.chazzanut.org/
חזנות ספרדית מן המזרח
- עזרא ברנע, התגבשות נוסח התפילה במסורת החזנות הספרדית-ירושלמית.
- אסיקה מרקס, מסורת ספרד-ירושלים.
- הקלטות של קריאות, בקשות וחזנות ספרדית נוסח יוצאי חלב
חזנות ספרדית של מערב אירופה
- הקלטות של קטעי תפילה במסורת של היהודים הספרדים באמסטרדם
- אתר של החזן דניאל חלפון, באתר הדגמות של קטעי תפילה במסורות הספרדיות השונות של מערב אירופה.
חזנות ספרדית צפון אפריקאית
- אתר תורת אמ"ת באתר ניתן להאזין לקטעי תפילה במסורת האלג'יראית והמרוקאית, וכן לקריאה בטעמי המקרא.