שני קוני למל (סרט)

שני קוני למל
בימוי	ישראל בקר
הופק בידי	מרדכי נבון
תסריט	ישראל בקר; יעקב בודו; אברהם גולדפדן (המחזה המקורי)
שחקנים ראשיים	מייק בורשטיין; שמואל רודנסקי; רפאל קלצ'קין; אלישבע מיכאלי; רינה גנור
מוזיקה	שמעון כהן, שאול (סורין) ברזובסקי
מדינה	ישראל
חברת הפקה	סרטי גבע
חברה מפיצה	סרטי רול
הקרנת בכורה	26 ביולי 1966
משך הקרנה	120 דקות
שפת הסרט	עברית
סוגה	סרט מוזיקלי
תקציב	900,000 ל"י
הכנסות	451,300 ל"י נטו (1967)
סרט הבא	קוני למל בתל אביב
	דף הסרט ב־IMDb

שני קוני למל^[1] הוא סרט ישראלי קומי משנת 1966, המבוסס על תרגום המחזמר היידי "שני קוני למל" של אברהם גולדפדן^[2].

בסרט מגלם מייק בורשטיין שתי דמויות במקביל (קוני ומקס) בקומדיה של טעויות על רקע השטעטל. הסרט כולל שירים וריקודים שהידוע שבהם הוא שירו של קוני למל "אומרים כי אני אינני אני..." בביצועו של בורשטיין. סרט זה הוא הראשון בסדרת סרטי "קוני למל", ואף היה הסרט הראשון בקריירה הקולנועית של בורשטיין.^[3].

עלילהעריכה

הסרט מספר על ניסיון השידוך של קוני למל, בנו הטיפש, הילדותי, כבד־הפה, העיוור־למחצה והפיסח של שלום מוני פרידברג, ראש הקהילה היהודית בשכריאווקה, עם קרולינה, חברתו של בן דודו, הסטודנט המשכיל מקס, בנו של רופא העיירה קבצנסק. על־מנת למנוע את השידוך של קוני למל עם אהובתו קרולינה, מתחזה מקס לקוני למל בשל היותו דומה לו באופן מפליא, מה שיוצר קומדיה של טעויות. קלמן השדכן מנסה למצוא חתן לבתו ליבלה, ואף מנסה לשדך את קוני למל לקרולינה, בתו של פנחס'ל גביר העיירה קבצנסק, לפי בקשתו של אביה, המנסה להרחיקה ממקס, אותו היא אוהבת. לבסוף קוני למל מתחתן עם ליבלה בת השדכן, ואילו מקס מתחתן עם קרולינה.

שחקנים ודמויותעריכה

שחקנים	דמויות
מייק בורשטיין	קוני למל / מקס
רפאל קלצ'קין	קלמן סולובייצ'יק, השדכן
ז'רמן אוניקובסקי	ליבל'ה, בת השדכן
שמואל רודנסקי	פנחס'ל, גביר העיירה קבצנסק
אלישבע מיכאלי	רבקה, אשת הגביר
רינה גנור	קרולינה, בת הגביר
אהרן מסקין	שלום מוניה פרידברג, ראש הקהילה היהודית בשכריאווקה, אביו של קוני למל
מרדכי (פופיק) ארנון	חבר של מקס
חנן גולדבלט	חבר של מקס
אושיק לוי	חבר של מקס
שלמה וישינסקי	חבר של מקס
אברהם רונאי	ציבק הספר, חבר של מקס
ארי קוטאי	ד"ר חיים ביניוקו, אביו של מקס
פסח בורשטיין	שיעלע, העגלון
ג'טה לוקה	ציפה לאה, המשרתת בבית פנחס'ל הגביר
זישא גולד	טודריק, אחד מאנשי שכריאווקה
שמואל סגל	חבר של שלום מוניה פרידברג
אלברט כהן	אחד מחסידי קבצנסק
ישראל רובינצ'יק	החייט
שלמה חרמון	בעל הפונדק

קבלת הסרטעריכה

עם 900,000 כרטיסים שנמכרו בסך הכול,^[4] הסרט עומד במקום החמישי בתולדות ישראל מבחינת הצלחה מסחרית – אחרי "אסקימו לימון", "קזבלן", "סאלח שבתי" ו"שתי אצבעות מצידון".^[5] עד סוף 1967 צפו בו 876,200 איש, והוא הכניס 451,300 ל"י נטו למפיקים, שהשקיעו בו כ-900,000 ל"י.^[6] לסרט נעשו שני סרטי המשך: "קוני למל בתל אביב" ו"קוני למל בקהיר". סרטים אלו לא היוו הצלחה כמו הסרט המקורי. אף שהעיקרון של קרובי משפחה זהים שהאחד חרדי והשני חילוני נשמר גם בסרטי ההמשך, דמות החילוני שונתה מעט. בסרט הראשון היו אלו קוני ומקס בני הדודים ובסרטי ההמשך הדמויות המרכזיות הן קוני ומוני האחים התאומים.

הסרט משתייך לסוגת סרטי געפילטע פיש. בסרט מודגשת דמותו של קוני למל באופן המעוצב על פי היחס העוקצני של החברה החילונית לדמותו של החרדי. דמות זו יצרה אבטיפוס סטריאוטיפי של דמות "החרדי" בסרטים שהועברה גם לסרטים ומחזות אחרים.^[7] כך לדוגמה אמר ג'קי לוי: ”הדוסים שחצו פריים היו בתפקיד דוסים ונשאו על גבם את כל המגזר. אם יש שני אחים ב'קונילמל', אז הדתי יהיה הרפוי והחלש.”^[8]

מבקר הקולנוע, מאיר שניצר, כתב על הסרט: ”שני קוני למל מעולם לא נחשב לאבן דרך בתולדות הקולנוע הישראלי אך אי-אפשר להתעלם מתרומתו העצומה לשרטוט דמותו של אדם דתי או ליתר דיוק חרדי. קונילמל הוא אמנם נער חרדי מן העיירה, אך גם דמויות של דתיים אחרים שבות ועולות על המסך הישראלי כהומאז' לדמותו האגדית של בורשטיין.”^[9]

קישורים חיצונייםעריכה

"שני קוני למל", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"שני קוני למל", באתר AllMovie (באנגלית)
"שני קוני למל", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"שני קוני למל", באתר ספר הקולנוע הישראלי
"שני קוני למל", באתר אידיבי
"שני קוני למל", במסד הנתונים הקולנועיים Kinopoisk.ru (ברוסית)
"שני קוני למל", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית

הסרט המלא לצפיה בתשלום באתר ארכיון ישראלי לסרטים - סינמטק ירושלים
שני קוני למל באתר סטריאו ומונו
פעמיים בורשטיין, באתר ynet, 17 בספטמבר 2008
תמר אבידר, שתי אהבותיו של מאטעלע, מעריב, 8 ביולי 1966
זאב רב נוף, עיירה יהודית - כחזיון בידורי, דבר, 26 באוגוסט 1966

הערות שולייםעריכה

^ מוכר גם כ"קונילמל", הופץ בעולם תחת השמות: "Two Kuni Lemel" ו-"The Flying Matchmaker".
^ שם המחזמר במקור: "צוֵוי קוני לעמל".
^ שני הסרטים בהם שיחק בורשטיין לפני כן: "סאלח שבתי" (1964) ו"שבת המלכה" (1965) לא היו בעלי תפקיד משמעותי בקריירת הקולנוע שלו כמו תפקידו ב"שני קוני למל", ובורשטיין מזוהה יותר עם דמותו של קוני למל מאשר דמויות אחרות שגילם. כך לפי עדותו של בורשטיין עצמו. (מקור: רועי בהריר, קונילמל לנצח, באתר nrg‏, 8 באוקטובר 2009)
^ Frank Bren, Amy Kronish. World cinema: Israël. Flicks Books, 1996. עמ' 246.
^ גרץ, נורית. סיפור מהסרטים: סיפורת ישראלית ועיבודיה לקולנוע. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1993. עמ' 55.
^ ידיעון: שנתון ידיעות אחרונות לשנת 1967. הוצאת ידיעות אחרונות, 1968. עמ' 149.
^ קורצפלד שורה, תמורות בייצוג יהודי דתי וממסד דתי בקולנוע ישראלי מהקמת מדינת ישראל ועד סוף שנות ה-90, עבודה סמינריונית, האוניברסיטה הפתוחה, 2003
^ אפרת זמר, השולטים בכיפה, באתר nrg מעריב, 23 באוקטובר 2005
^ מאיר שניצר, "הקולנוע הישראלי", עמוד 7

[1] מוכר גם כ"קונילמל", הופץ בעולם תחת השמות: "Two Kuni Lemel" ו-"The Flying Matchmaker".

[2] שם המחזמר במקור: "צוֵוי קוני לעמל".

[3] שני הסרטים בהם שיחק בורשטיין לפני כן: "סאלח שבתי" (1964) ו"שבת המלכה" (1965) לא היו בעלי תפקיד משמעותי בקריירת הקולנוע שלו כמו תפקידו ב"שני קוני למל", ובורשטיין מזוהה יותר עם דמותו של קוני למל מאשר דמויות אחרות שגילם. כך לפי עדותו של בורשטיין עצמו. (מקור: רועי בהריר, קונילמל לנצח, באתר nrg‏, 8 באוקטובר 2009)

[4] Frank Bren, Amy Kronish. World cinema: Israël. Flicks Books, 1996. עמ' 246.

[5] גרץ, נורית. סיפור מהסרטים: סיפורת ישראלית ועיבודיה לקולנוע. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1993. עמ' 55.

[יא-6] ידיעון: שנתון ידיעות אחרונות לשנת 1967. הוצאת ידיעות אחרונות, 1968. עמ' 149.

[7] קורצפלד שורה, תמורות בייצוג יהודי דתי וממסד דתי בקולנוע ישראלי מהקמת מדינת ישראל ועד סוף שנות ה-90, עבודה סמינריונית, האוניברסיטה הפתוחה, 2003

[8] אפרת זמר, השולטים בכיפה, באתר nrg מעריב, 23 באוקטובר 2005

[9] מאיר שניצר, "הקולנוע הישראלי", עמוד 7

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]