פתיחת התפריט הראשי

מרדכי נבון (24 בינואר 191021 בינואר 1966) היה מייסד חברת סרטי גבע בגבעתיים בשנת 1949 (יחד עם יצחק אגדתי ויוסף נבון), מפיק יומני גבע, סרטי תעודה והסברה וסרטים עלילתיים, ממקימי התשתיות לתעשיית הקולנוע בישראל.

מרדכי נבון
Mordechai Navon.jpg
לידה 24 בינואר 1910
זוויירצ'ה, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בינואר 1966 (בגיל 55) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מפיק קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מרדכי נבון (משמאל) ויצחק אגדתי
מרדכי נבון (מימין) ושמעון פרס

ביוגרפיהעריכה

מרדכי נבון נולד בעיירה זביירצ'ה שבפולין בשם מרדכי סטורוזום (בפולנית: Sto-rozum = מאה חוכמות). הוא למד בישיבה ונחשב לתלמיד חריף וחכם. ב-1925 עלה לארץ ישראל עם משפחתו. נישא לצפורה לבית ורשבסקי ובני הזוג היו הורים לשתי בנות - נעמי פורת ועמרה זסלבסקי.

ב-1939 נסע לאוסטרליה במסגרת משלחת מכבי-א"י, וכשפרצה מלחמת העולם השנייה נשאר שם עד שנת 1946. הוא התבסס שם כאחד מגדולי סוחרי הטקסטיל וצבר את הונו. הוא התערה בקהילה היהודית והיה אחד היוזמים העיקריים של בית הספר העברי במלבורן.

בשנים 1947-1949 התגורר בפריז, ועסק ברכש ביטחוני למדינה שבדרך.

בשנת 1949 חזר לישראל והקים בגבעתיים, בשותפות עם יצחק אגדתי ויוסף נבון את חברת סרטי גבע. בשנת 1963 נפרד מאגדתי שותפו והיה למנהלה היחיד של החברה, עד למותו הפתאומי במהלך צילומי הסרט "שני קוני למל".

מרדכי נבון נפטר ב-21 בינואר 1966. נקבר בבית הקברות נחלת יצחק.

לאחר מותו של נבון ספדה העיתונות על תקופה ועל תעשייה, שעמדה בפני משבר ופרשת דרכים. העיתונאי ובמאי יומני גבע, נתן גרוס, כתב: "עם מותו של מרדכי נבון הסתיים פרק מסעיר בהתפתחות תעשיית הסרטים בארץ. נבון היה בין הראשונים, שהכניסו את הסרט הישראלי למסלול, שבו בקושי זזה המכונה. מרדכי נבון דחף אותה במו ידיו, עד שלאט לאט החלו גלגליה לנוע, להסתובב בקצב יותר ויותר מהיר ואז ניתק ממנה."[1]

סרטי גבעעריכה

בשנת 1949 חבר מרדכי נבון ליצחק אגדתי ויוסף נבון, וביחד הקימו את "סרטי גבע" ששכנה במבנה זמני בגבעת-רמב"ם, גבעתיים. ב-1950 עד 1952 החברה סיפקה שירותי מעבדה להסתדרות העובדים, לצה"ל ולסרטי תעודה והסברה ממשלתיים. הייתה שותפה להפקת יומן קולון שהפך ב-1953 ליומן חדשות דו-שבועי המוכר בשם "יומני גבע".

בתנאים ששררו בישראל בשנות החמישים היה צורך במאבק הישרדות יומיומי על-מנת להבטיח את קיום החברה. מנהלי גבע החלו לגבש צוות עובדים מקצועי ומיומן, לדאוג לרצף הזמנות ולשפר באופן מתמיד את איכות היומן וסרטי התעודה. נבון, שהיה חדור אמונה בעתיד הקולנוע הישראלי, הקים בגבעתיים בשנת 1958, עם שותפו יצחק אגדתי, מבנה מודרני ובו ציוד מתקדם, מעבדות, חדרי עריכה, ואולפן צילומים. בשנת 1963 נפרד מאגדתי והיה למנהלה היחיד של החברה. במהלך השנים הפיקה סרטי גבע מאות יומני קולנוע, ירחונים לעולים, סרטי תעודה, סרטי הסברה וסרטים עלילתיים, ונתנה שירותי מעבדה ואולפן להפקות חיצוניות.

סרטים עלילתייםעריכה

לאחר שנות התנסות הבין נבון שהגיעה העת להפיק סרטים עלילתיים. ב-1956 הפיק עם יצחק אגדתי ולארי פריש את "מעשה במונית". כאן נתן הזדמנות לבמאי אמריקאי צעיר, לארי פריש, להפיק בשותפות אתו את הקומדיה הראשונה באורך מלא שנוצרה כולה בישראל, כולל עבודות המעבדה. בסרט זה הופיע לראשונה שייקה אופיר, והשתתפו מטובי שחקני הבמה באותה תקופה. בהמשך הפיק את "איי לייק מייק", "אלדורדו", "חבורה שכזאת" ו"דליה והמלחים", סרטים מצליחים שסחפו לבתי-הקולנוע מאות אלפי צופים. מרדכי נבון תמך ביוצרי קולנוע חדשים ונתן לבמאים צעירים כמו מנחם גולן, זאב חבצלת ואורי זוהר הזדמנות ראשונה להפיק את סרטיהם. הסרט "חור בלבנה" נחשב עד היום לקלאסיקה ואף זכה בפרס המבקרים הבינלאומי, אבל הסרט נחל כישלון קופתי והכניס את אולפני גבע לחובות כבדים.

נבון היה שותף מרכזי במאבק לחקיקת החוק לעידוד הסרט הישראלי ב-1954, ולהחלטת הממשלה על החזר היטל עינוגים לכל סרט ישראלי. הוא עסק בפעילות מתמדת להחדרת תודעת הסרט הישראלי לממסד, לקהל ולבעלי בתי הקולנוע, וכל הקרנת בכורה של סרט ישראלי הייתה אירוע תקשורתי ומקור לגאווה ישראלית.

סרטי גבע בהנהלתו של מרדכי נבון, היה המקום בו צמחו מיטב יוצרי הסרטים בישראל, בהם אורי זהר, מנחם גולן, דוד פרלוב, דויד גורפינקל, ניסים ליאון (ניצ'ו), אדם גרינברג, חיים שרייבר, יאיר פרדלסקי, חיים טופול, גילה אלמגור, גדעון זינגר, יוסי בנאי, בומבה צור, מייק בורשטיין ועשרות יוצרים נוספים, שבהמשך דרכם היוו את עמודי התווך של תעשיית הסרטים הישראלית.

"שני קוני למל", הסרט הראשון שצולם בארץ בשיטת הסינמסקופ, היה תקוותו הגדולה של נבון, והוא ראה בו מצבת זיכרון לעיירה היהודית. שבוע לפני תום הצילומים התמוטט ונפטר. בסרט צפו למעלה מ-900,000 איש, והוא הוכתר כסרט הטוב של השנה, אך נבון לא זכה לראות בהצלחתו.

רשימת הסרטים העלילתייםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מרדכי נבון בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פורסם ב"על המשמר", וכן בספרם של נתן ויעקב גרוס: הסרט העברי: פרקים בתולדות הראינוע והקולנוע בישראל, 1991