שעב

יישוב ערבי במעמד מועצה מקומית בגליל התחתון

שעבערבית: شعب, בכתבי חז"ל: שאב) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, השוכנת במערב הגליל התחתון. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1975. ראש המועצה הוא מחמוד בוקעי (אבו מנהל).

שעב
מבט על שעב ומטעי הזיתים משביל סובב צורית
שם בערבית شعب
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה מחמוד בוקאעי (אבו מנהל)
גובה ממוצע[1] ‎51 מטר
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אפריל 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 7,619 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 204
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.5% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 1,422 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 150
תחום שיפוט[3] 5,360 דונם
    - דירוג ארצי[2] 194
32°53′23″N 35°14′18″E / 32.8897397336204°N 35.2384276095956°E / 32.8897397336204; 35.2384276095956
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[4]
2 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 226
מדד ג'יני
לשנת 2019[3]
0.3423
    - דירוג ארצי[2] 242
לאום ודת[3]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[3]
גילאי 0 - 4 9.8%
גילאי 5 - 9 9.8%
גילאי 10 - 14 8.2%
גילאי 15 - 19 9.4%
גילאי 20 - 29 19.0%
גילאי 30 - 44 19.5%
גילאי 45 - 59 16.7%
גילאי 60 - 64 2.9%
גילאי 65 ומעלה 4.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[3]
סה"כ בתי ספר 3
–  יסודיים 2
–  על-יסודיים 2
תלמידים 1,477
 –  יסודי 786
 –  על-יסודי 691
מספר כיתות 63
ממוצע תלמידים לכיתה 24.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל שעב נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
shaab.muni.il

נכון ל-2021, כלל תושבי שעב הם ערבים-מוסלמים.

היסטוריה

עריכה

שאב העתיקה

עריכה

המועצה הערבית-מוסלמית כיום שוכנת במיקומה של העיירה היהודית שאב מימי הבית השני, תקופת המשנה והתלמוד והתקופה הערבית בארץ ישראל. בספרו של יוספוס פלביוס מלחמות היהודים נזכר אלעזר בן שמי כיליד המקום שהצטיין בהגנת יודפת הסמוכה במהלך המרד הגדול ברומאים. שאב שרדה את החורבן לאחר המרד, ונזכרת בסקר היישובים היהודיים בגליל לאחר המרד בספרו של פרופ' מיכאל אבי יונה 'גאוגרפיה היסטורית'.

בתקופת המשנה והתלמוד שאב התקיימה כעיירה יהודית בתווך שבין המרכזים היהודיים הגדולים בסכנין הסמוכה ממזרח ובכבול הסמוכה ממערב. בין חכמי המקום נזכרים בכתבי חז"ל האמוראים מהדור השלישי והרביעי רבי זכאי דשאב[5] ורבי מנא דשאב[6].

היישוב היהודי בשאב המשיך להתקיים עד התקופה הצלבנית, ועדות לכך נמצאת בתעודה מן המאה ה-11 המזכירה יהודי שנפטר במקום[7].

המאה ה-20

עריכה

ביולי 1935 השתוללה בכפר מגפת טיפוס[8]. באוגוסט 1938 הרס הצבא הבריטי צריפים רבים בכפר לאחר שעקבות של מניחי מוקש הובילו אל הכפר[9]. בשנת 1945 היו בכפר כ-1,750 תושבים והוא נחשב אחד הכפרים העשירים ביותר באזורו. הכפר נכבש על ידי צה"ל סמוך לסופו של מבצע דקל, רוב תושביו עזבו אותו והוא נותר עם כ-250 מתושביו המקוריים[10]. צה"ל לא נשאר בכפר, והערבים חזרו לשלוט בו בתחילת ההפוגה השנייה, תוך התכתשויות רבות עם צה"ל, אשר כבש סופית את הכפר במבצע חירם. חלק מתושבי הכפר שנמצאו במקומות אחרים בתוך ישראל לא הורשו לשוב אליו[11]. במקום התושבים שעזבו, שוכנו בכפר עקורים ערבים מכפרים אחרים.

במרץ 1951 פונו מהשטח המפורז בגבול עם סוריה הערבים שהתגוררו במקום והועברו לשעב[12]. ישראל פינתה את התושבים מאזור החולה מחשש שיסייעו לסורים ויפריעו לייבוש החולה ונתנה להם אפשרות להגר לסוריה או לעבור לשעב[13][14]. בלחץ של הגנרל ויליאם אדוארד ריילי, ראש מטה משקיפי האו"ם, הסכימה ישראל להשיב את המפונים לכפריהם וקיימה בקיץ 1951 משאל בין המפונים בשעב, בו נשאלו אם רצונם לחזור לאזור המפורז או להישאר בשעב[15]. במשאל הביעו כ-230 תושבים רצון לחזור וכ-420 הודיעו שרצונם להישאר בשעב[16]. בתחילת 1961 נחנכה שכונת קבע עבורם[17]. בשנת 1983 הורחב שטח השיפוט של המועצה[18].

אוכלוסייה

עריכה

תושבי היישוב התפרנסו בעבר בעיקר מחקלאות ממטעי הזיתים הנרחבים המקיפים את המקום. היום הכפר מתגאה באחוז אנשים משכילים גבוהה שעוסקים במשלחי יד רבים ומגוונים. תצפית יפה על שעב ומטעי הזיתים שלה נמצאת במצפה צורית.


לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אפריל 2024 (אומדן), מתגוררים בשעב 7,619 תושבים (מקום 204 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.5%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 82.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,573 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[19]

לקריאה נוספת

עריכה

בני גשור, "הקרבות באזור מעאר-שעב במלחמת העצמאות", קתדרה 178, 2021, עמ' 150-127.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא שעב בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אפריל 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  4. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  5. ^ במדבר רבה יז ג', פסיקתא רבתי קא א', מדרש תנחומא, חקת סימן י"ח.
  6. ^ ויקרא רבה ז' א', ט' ט', פסיקתא דרב כהנא קב ב', קפב ב' ועוד.
  7. ^ הכפר שעב היה בעבר ישוב יהודי בשם שאב, ד"ר רבקה שפק ליסק, באתר ארץ הצבי
  8. ^ טיפוס, דבר, 4 ביולי 1935
  9. ^ פרטי הקרב ליד עכו, דבר, 23 באוגוסט 1938
  10. ^ מנחם תלמי, מתקני העולם סוללים כביש, מעריב, 24 ביולי 1960
  11. ^ צו על תנאי בעניין ערבים שגורשו ע"י קאוקג'י, דבר, 19 בדצמבר 1951
  12. ^ ג. צימרמן, אצל המפונים מהאזור המפורז, מעריב, 4 ביוני 1951
  13. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עם עובד, 1991, עמ' 323-324
  14. ^ נקנסו על שהעתיקו מגוריהם ללא רשיון, מעריב, 11 בדצמבר 1968
  15. ^ תלונות חדשות של ריילי, דבר, 11 ביולי 1951
  16. ^ החלה החזרת הערבים שפונו, מעריב, 5 ביולי 1951
  17. ^ כפרים רדומים קמים לתחיה, דבר, 3 בפברואר 1961
  18. ^ מוחמד חליליה, ראשי המגזר הערבי מרוצים מהרחבת תחומי ישוביהם, דבר, 14 ביוני 1983
  19. ^ פרופיל שעב באתר הלמ"ס