שעבערבית: شعب, בכתבי חז"ל: שאב) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, השוכנת במערב הגליל התחתון. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1975.

שעב
PikiWiki Israel 32275 Shaab in Lower Galilee.jpg
מבט על שעב ומטעי הזיתים משביל סובב צורית
שם בערבית شعب
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה שחיבר פייסל
גובה ממוצע[1] ‎51 מטר
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 6,941 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 203
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.1% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 1,257 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 150
תחום שיפוט[2] 5,410 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 187
32°53′23″N 35°14′18″E / 32.8897397336204°N 35.2384276095956°E / 32.8897397336204; 35.2384276095956
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
2 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3428
    - דירוג מדד ג'יני 244
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 100%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.2%
גילאי 5 - 9 9.5%
גילאי 10 - 14 9.8%
גילאי 15 - 19 10.6%
גילאי 20 - 29 18.8%
גילאי 30 - 44 19.2%
גילאי 45 - 59 15.4%
גילאי 60 - 64 2.1%
גילאי 65 ומעלה 4.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 3
תלמידים 1,479
 –  יסודי 717
 –  על-יסודי 762
מספר כיתות 60
ממוצע תלמידים לכיתה 25.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
פרופיל שעב נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
shaab.muni.il

היסטוריהעריכה

שאב העתיקהעריכה

המועצה שוכנת במקומה של העיירה היהודית שאב מימי הבית השני, תקופת המשנה והתלמוד והתקופה הערבית בארץ ישראל. בספרו של יוספוס פלביוס מלחמות היהודים נזכר אלעזר בן שמי כיליד המקום שהצטיין בהגנת יודפת הסמוכה במהלך המרד הגדול ברומאים. שאב שרדה את החורבן לאחר המרד, ונזכרת בסקר היישובים היהודיים בגליל לאחר המרד בספרו של פרופ' מיכאל אבי יונה 'גאוגרפיה היסטורית'.

בתקופת המשנה והתלמוד שאב התקיימה כעיירה יהודית בתווך שבין המרכזים היהודיים הגדולים בסכנין הסמוכה ממזרח ובכבול הסמוכה ממערב. בין חכמי המקום נזכרים בכתבי חז"ל האמוראים מהדור השלישי והרביעי רבי זכאי דשאב[3] ורבי מנא דשאב[4].

היישוב היהודי בשאב המשיך להתקיים עד התקופה הצלבנית, ועדות לכך נמצאת בתעודה מן המאה ה-11 המזכירה יהודי שנפטר במקום[5].

המאה ה-20עריכה

ביולי 1935 השתוללה בכפר מגפת טיפוס[6]. באוגוסט 1938 הרס הצבא הבריטי צריפים רבים בכפר לאחר שעקבות של מניחי מוקש הובילו אל הכפר[7]. בשנת 1945 היו בכפר כ-1,750 תושבים והוא נחשב אחד הכפרים העשירים ביותר באזורו. הכפר נכבש על ידי צה"ל במהלך מבצע דקל ורוב תושביו עזבו אותו והוא נותר עם כ-250 מתושביו המקוריים[8]. חלק מתושבי הכפר שנמצאו במקומות אחרים בתוך ישראל לא הורשו לשוב אליו[9]. במקום התושבים שעזבו, שוכנו בכפר עקורים ערבים מכפרים אחרים.

במרץ 1951 פונו מהשטח המפורז בגבול עם סוריה הערבים שהתגוררו במקום והועברו לשעב[10]. ישראל פינתה את התושבים מאזור החולה מחשש שיסייעו לסורים ויפריעו לייבוש החולה ונתנה להם אפשרות להגר לסוריה או לעבור לשעב[11][12]. בלחץ של הגנרל ויליאם אדוארד ריילי, ראש מטה משקיפי האו"ם, הסכימה ישראל להשיב את המפונים לכפריהם וקיימה בקיץ 1951 משאל בין המפונים בשעב, בו נשאלו אם רצונם לחזור לאזור המפורז או להשאר בשעב[13]. במשאל הביעו כ-230 תושבים רצון לחזור וכ-420 הודיעו שרצונם להישאר בשעב[14]. בתחילת 1961 נחנכה שכונת קבע עבורם[15].

אוכלוסייהעריכה

תושבי היישוב התפרנסו ומתפרנסים בעיקר מחקלאות ממטעי הזיתים הנרחבים המקיפים את המקום. תצפית יפה על שעב ומטעי הזיתים שלה נמצאת במצפה צורית.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בשעב 6,941 תושבים (מקום 203 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.1%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לשעב דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 57.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 5,573 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[16]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שעב בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ במדבר רבה יז ג', פסיקתא רבתי קא א', מדרש תנחומא, חקת סימן י"ח.
  4. ^ ויקרא רבה ז' א', ט' ט', פסיקתא דרב כהנא קב ב', קפב ב' ועוד.
  5. ^ הכפר שעב היה בעבר ישוב יהודי בשם שאב, ד"ר רבקה שפק ליסק, באתר ארץ הצבי
  6. ^ טיפוס, דבר, 4 ביולי 1935
  7. ^ פרטי הקרב ליד עכו, דבר, 23 באוגוסט 1938
  8. ^ מנחם תלמי, מתקני העולם סוללים כביש, מעריב, 24 ביולי 1960
  9. ^ צו על תנאי בעניין ערבים שגורשו ע"י קאוקג'י, דבר, 19 בדצמבר 1951
  10. ^ ג. צימרמן, אצל המפונים מהאזור המפורז, מעריב, 4 ביוני 1951
  11. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עם עובד, 1991, עמ' 323-324
  12. ^ נקנסו על שהעתיקו מגוריהם ללא רשיון, מעריב, 11 בדצמבר 1968
  13. ^ תלונות חדשות של ריילי, דבר, 11 ביולי 1951
  14. ^ החלה החזרת הערבים שפונו, מעריב, 5 ביולי 1951
  15. ^ כפרים רדומים קמים לתחיה, דבר, 3 בפברואר 1961
  16. ^ פרופיל שעב באתר הלמ"ס