שרה שילה
שרה שילה (נולדה ב-1958) היא סופרת ישראלית, מחברת רב המכר שום גמדים לא יבואו, זוכה פרס ספיר 2007[1].
.jpg) | |
| לידה |
1958 (בת 66 בערך) ירושלים  |
|---|---|
| שם לידה |
שרה בבלי = Sara Bavli |
| מדינה |
ישראל |
| שפות היצירה |
עברית |
| הושפעה מ |
דויד גרוסמן |
| פרסים והוקרה | פרס ספיר (2007) |
  | |
ביוגרפיה
עריכהשרה שילה נולדה תחת השם שרה בבלי בירושלים. בבעלותו של אביה היו מסעדות ועסקי קייטרינג. השיפור המתמיד במצב הכלכלי הוביל את משפחתה לעבור משכונה לשכונה ברחבי ירושלים. שילה נתקלה בגזענות כלפי מוצאה המזרחי כבר בבית הספר, "ששם השאלה הראשונה שהיו שואלים אותי בחצר האספלט הייתה מאיזו עדה את והייתה איזו אי נוחות כשהייתי אומרת את האמת"[2].
בשנת 1976 הגיעה שילה במסגרת גרעין נח"ל למעלות. מנחה הגרעין היה יגאל שוורץ, לימים פרופסור לספרות, אך הוא לא זיהה בה כישרון כתיבה. שילה טענה שהיא סבלה מהפרעות קשב וריכוז, אך ההפרעה לא אובחנה בשל היעדרה של מודעות לתופעה באותה תקופה.
שילה אהבה את מעלות, והחליטה לגור בה דרך קבע. היא החלה לעבוד במעון לילדים. באותה תקופה גם פגשה את בעלה לעתיד, אבנר שילה. שרה ואבנר החליטו להקים את ביתם במעלות, שם נולדו שלושת ילדיהם הראשונים. במשך שנותיה במעלות ביצעה שילה פעילויות קהילתיות רבות בעיר, ביניהן הקמת הפעוטון הפרטי הראשון, המרכז לגיל הרך במתנ"ס, ולקיחת חלק בהקמת בית הספר הניסויי בתפן. כמו כן, עסקה שילה בקליטת עולים חדשים, ניהלה גלריה והפעילה תיאטרון בובות[3]. ב-1989 פורסם ספרה הראשון, ספר הילדים "מעשה בחושך". בשנת 1991, היא ומשפחתה עברו לגור בכפר ורדים, שם נולדה בתם הרביעית, ושם היא כתבה את "שום גמדים לא יבואו". אחר כך עברה להתגורר עם משפחתה בקריית טבעון. בין היתר היא מלמדת כתיבה יוצרת וספרות באוניברסיטת חיפה. ב-2017 השתתפה בכתיבת התסריט לסרט התיעודי "ארץ אהובה שלי" בהפקתם של אנשי הקולנוע יעל קיפר ורונן זרצקי, שצולם במעלות, ומתרכז בסיפורם של מהגרים שהגיעו לעיר בעשרים השנים האחרונות מהודו, לבנון וברית המועצות לשעבר. הסרט הוצג בפסטיבל דוקאביב ב-2017, וב-2018 הוקרן בערוץ 8[4].
ב-2022 יצא לאור הרומן השני שלה, משפט אהבה, בהוצאת הקיבוץ המאוחד[5].
תהליך כתיבת "שום גמדים לא יבואו"
עריכה
ב-1998, החליטה שילה להתמסר לכתיבת הספר "שום גמדים לא יבואו" - סדרת מונולוגים של בני משפחה בצל הקטיושות. היא עזבה את עבודתה והקדישה את עצמה לספר:
מה שקרה זה שליום הולדת ה-40 שלי קיבלתי במתנה את 'שתהיי לי הסכין' של דויד גרוסמן. קראתי את 'שתהיי לי הסכין' והספר הזה עשה לי משהו שאי אפשר בכלל לתאר. משהו התחיל לזוז בתוכי. לא ידעתי מנוח. לפני זה היו לי כמה ניסיונות כתיבה לא מוצלחים לילדים אבל עכשיו קרה משהו אחר. היה חודש יוני ואני ממש לא יכולתי לקום מהמיטה וללכת לעבודה ובשביל מי שמגיל 18 לא הפסידה יום אחד של עבודה, למעט חופשות לידה קצרות במיוחד, זה היה משהו בהחלט יוצא דופן. הייתי בשוק. הרגשתי שכל מה שאני רוצה זה לשוטט על הגבעות עם מחברת ביד ולכתוב. כתבתי מכתב לדוד גרוסמן על הספר שלו והוא ענה לי שהחיים קצרים מכדי שמי שאין לו כישרון יבזבז אותם על כתיבה אבל לי הוא אומר שכדאי שאשב ואכתוב... הייתי קמה ב-4 בבוקר ויוצאת מהבית עם בלוק ביד וכותבת.
— "בלי מונולוגים מהוואגינה" - נרי לבנה, הארץ 2005
לאחר תהליך כתיבה ממושך היא הגישה את הספר להוצאת עם עובד, שפרסמה אותו ב-2005 בשיתוף מפעל קסת לספרות ביכורים. ספר זה זכה להצלחה מסחרית, לביקורות משבחות ולמספר פרסים, בהם פרס ספיר[6].
ספריה
עריכה- מעשה בחושך (הוצאת כתר, תשמ"ט 1989), איורים מאת מיכל אפרת.
- קדימה עוברים למטת ההורים (כפר ורדים: אנדומלה, תשנ"ד 1993), איורים מאת מיקי צדיק.
- הקפיצה (כפר ורדים: אנדולמה, תשנ"ד 1993), איורים מאת גידי קייך.
- שום גמדים לא יבואו (עם עובד, תשס"ו 2005), ערך יובל שמעוני[7].
- משפט אהבה (הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים, תשפ"ב 2022), ערך יואב יואב רוזן[8].
קישורים חיצוניים
עריכה
שרה שילה (1958-), דף שער בספרייה הלאומית- שרה שילה, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- רשימת הפרסומים של שרה שילה, בקטלוג הספרייה הלאומית
- שרה שילה, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- שרה שילה, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- הספרים של שרה שילה, באתר "סימניה"
- ריקה ליכטמן, הזמנה להקשבה, באתר גלובס, 14 במאי 2007 - ריאיון
- שרה שילה, משל הארנב, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2008
- שרה שילה, מטבע שאינו עובר למהגר, באתר הארץ, 13 באפריל 2011
- נרי ליבנה, בלי מונולוגים מהוואגינה, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2005
- תמי זר, "רוצה לחזור למה שהייתי", באתר ynet, 1 ביולי 2008
- חנה אזולאי הספרי, עולם שלם מופלא, באתר ynet, 1 ביולי 2008
- מרב יודילוביץ', הספרי מעבד את "שום גמדים לא יבואו" לבמה, באתר ynet, 4 בספטמבר 2008
שרה שילה, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל- עופרה עופר אורן, שרה שילה, "משפט אהבה": גאוני!, בבלוג "סופרת ספרים", 1 בספטמבר 2022
- אסתי אדיבי שושן, "צל הורים כהורים" על משפט אהבה, פנס מוסף לביקורת ספרות, דצמבר 2022.
- גילי איזיקוביץ, שרה שילה: ההצלחה היתה אירוע שונה כל כך מכל מה שחוויתי בחיי, באתר הארץ, 16 ביוני 2022 - ריאיון
הערות שוליים
עריכה- ^ שירי לב-ארי, פרס ספיר הוענק לשרה שילה, באתר הארץ, 12 ביוני 2007
- ^ נרי ליבנה, בלי מונולוגים מהוואגינה, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2005
- ^ טלי שמיר, מחברת הספר "שום גמדים לא יבואו" בהוצאת עם עובד בנימה אישית , באתר גלובס, 5 באוקטובר 2006
- ^ אריאנה מלמד, המהגרים ב"ארץ אהובה שלי" לעולם לא יזכו בכרטיס כניסה לישראליות, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2018
- ^ מוסף ספרים, "משפט אהבה" מאת שרה שילה: פרק לקריאה, באתר הארץ, 28 ביולי 2022
- ^ בני ציפר, ופתאום, בגיל 48, הפכה שרה שילה לקול בולט בספרות העברית, באתר הארץ, 7 ביוני 2006
- ^ ביקורות:
דרור בורשטיין, קראו וירחב לבבכם: "שום גמדים לא יבואו", באתר הארץ, 25 בדצמבר 2005
מישאל חירורג, קרעי זהות, גשרי זהות, הכיוון מזרח, ינואר 2006 - ^ עמרי הרצוג, "משפט אהבה" של שילה הוא רומן מורכב ותובעני, שבמרכזו חפצים מדברים, באתר הארץ, 14 ביולי 2022
| הקודם: רון לשם, אם יש גן עדן |
פרס ספיר 2007 "שום גמדים לא יבואו" |
הבא: צבי ינאי, שלך, סנדרו |