תהילים כ"ט
"מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים" הוא המשפט הפותח בספר תהילים פרק כ"ט, הוא מזמור שבח לה'. המזמור מצא מקום חשוב בליטורגיה היהודית. חוקרים משערים כי הוא שאוב משירת עמי המזרח הקדום ומצויים בו שרידים של מיתולוגיה אלילית קדומה.
תהילים כ"ט
מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים |
|---|
|
א מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז: |
תוכן המזמור עריכה
המזמור עוסק בכבוד ובכוח של האל המקראי ובהתגלות האל בעולם. המזמור נפתח באמירה לאספת האלים לתת כבוד לאל (פסוקים א-ב), ממשיך בתיאור קולו של ה' (פסוקים ג-ט) כאשר הוא מתגלה בעולם, ומסיים בהמלכת ה' בעולם (פסוקים י-יא).
המזמור בחז"ל עריכה
חז"ל מציינים את ייחודו של המזמור בכך ש'קול ה' חוזר שבע פעמים במזמור, ושם ה' חוזר בו שמונה עשרה פעמים (ואם מונים גם את 'אל הכבוד' מגיעים ל-19 אזכורים), שכנגדם תיקנו בתפילת העמידה של יום חול שמונה עשרה ברכות ועוד אחת.
מפסוקים א–ב מצאו חז׳׳ל מקור לברך הברכות אבות, גבורות, וקדושת השם בתפילת העמידה.[1]
המזמור בליטורגיה היהודית עריכה
בבית המקדש, מזמור זה הוא המזמור שהושר בשירת הלויים בעת הקרבת קרבן מוסף ביום הראשון של חול המועד סוכות,[2] וכן בעת הקרבת קרבן תמיד של בין הערבים בראש השנה.[3]
מזמור זה מקדים את שירת הפיוט לכה דודי בתפילת קבלת שבת ונוהגים בהרבה קהילות לעמוד בעת אמירתו.[4] המקובלים נתנו חשיבות מיוחדת לכך שבמזמור מוזכר קול ה' שבעה פעמים ולכן אומרים אותו בכניסת שבת משום ששבעה הקולות הם כנגד שבעה ימי השבוע.[5]
את המזמור נוהגים לשיר בקצת קהילות בהקפות של שמחת תורה, וקהילות ספרדיות ואשכנזיות מלוות בשירת מזמור זה את החזרת ספר התורה לארון הקודש (בקהילות אשכנזיות שרים את המזמור רק בשחרית של שבת ואילו בחגים ובימות החול נוהגים ללוות עם "לדוד מזמור").[6]
בקצת קהילות אשכנז, הוא נאמר גם בסוף תפילת "מעריב בזמנו" (כלומר כשמתפללים ערבית אחרי צאת הכוכבים) בימות החול.[7]
בהתאם לדברי הגמרא לעיל, הגר"א סובר שמזמור זה הוא שיר של יום ביום הראשון של חול המועד סוכות, ובנוסף הוא גם שיר של יום לשבועות, משום דברי חז"ל שפירשו אותו על מתן תורה, וכן מנהג הפרושים.[8]
בתרבות עריכה
למזמור לחן של הרב שלמה קרליבך,[9] ובוצע בביצועים רבים בין היתר על ידי יצחק מאיר הלפגוט,[10] ישראל אדלר[11] ויעקב יהודה דסקל.[12]
תנועת "עוז ושלום" שאבה את שמה מן הפסוק האחרון בפרק.
קישורים חיצוניים עריכה
משמעות המזמור בחקר המקרא
- יהודית דישון, שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : אספת האלים, (מתוך: פרסומי החברה לחקר המקרא בישראל, ספר ה', תשי"ח), באתר הספרייה החינוכית של מט"ח.
- אברהם מלמט, לרקע האמורי של מזמור כט, (מתוך: שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, גיליון י, תשמ"ו-תשמ"ט) באתר הספרייה החינוכית של מט"ח.
פרק 76 – דבר היום: וירקידם כמו עגל – על מזמור כ"ט בתהילים בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס
המזמור כליטורגיה דתית
- פרק תהלים כט, באתר הפיוט והתפילה
הערות שוליים עריכה
- ^ תלמוד בבלי מסכת מגילה, דף יז, עמוד ב.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ה, עמוד א'; משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות תמידים ומוספין, פרק י', הלכה י"א.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל', עמוד ב'; משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות תמידים ומוספין, פרק ו', הלכה ט'.
- ^ אך בקהילות אשכנז המערבי נוהגים לשבת, עיין מדריך למנהג אשכנז המובהק, בני ברק תשע"ד, עמ' 26.
- ^ תפלת החדש, ליוורנו תשי"א, עמ' 230.
- ^ יש לציין שהמזמור לא מופיע בהרבה סידורי אשכנז קדומים, עיין לדוגמה סידור ר' אליה בחור, מנטובה שכ"ב, דף נב ע"ב.
- ^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 170.
- ^ מעשה רב, הלכות פסח, סעיף קצו; והלכות סוכה, סעיף רלד.
- ^ שלמה קרליבך, משה ואהרון, באתר יוטיוב.
- ^ יצחק מאיר הלפגוט, משה ואהרון, במסגרת מופע האסק ה-25, באתר יוטיוב.
- ^ ישראל אדלר, משה ואהרון בכהניו, מתוך האלבום אורות, באתר יוטיוב.
- ^ יעקב יהודה דסקל, ובהיכלו עם מקהלת מלכות וילד הפלא בנצי קלצקין, באתר יוטיוב.