תל תאומים
תֵּל תְאוֹמִים הוא יישוב קהילתי באזור הצפון בעמק בית שאן, כחמישה ק"מ מהעיר בית שאן. השייך למועצה אזורית עמק המעיינות.
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק המעיינות |
| גובה ממוצע[1] | -140 מטר |
| תאריך ייסוד | 1982 |
| תנועה מיישבת | הפועל המזרחי |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 642 תושבים |
(למפת עמק בית שאן רגילה)   תל תאומים  באדום - תל תאומים בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
היסטוריה
עריכההעבודות להקמת היישוב החלו בשנת 1982. היישוב יועד לאכלס צאצאים של תושבי שלושת יישובי "ביכורה": רוויה, רחוב ושדי תרומות ולהיות היישוב הרביעי ב"גוש" ביכורה. כמו כן, גם הוא השתייך מלכתחילה לארגון המושבים של הפועל המזרחי. על פי התכנון, נועד היישוב להיות מושב, אולם בהיעדר קרקע הוקם בתחילה כיישוב קהילתי. לכל בית צורפו 5 דונם עם הבטחה לעתיד של קרקעות נוספות שיילקחו משלושת מושבי ביכורה ומקיבוצי הסביבה.[3] טקס העלייה על הקרקע התקיים במאי 1984 בנוכחות שר השיכון, דוד לוי ושר החקלאות, פסח גרופר.[4]
בשנת 2012 הוקמה במושב שכונה של קראוונים ובה גרו גרעין של משפחות אשכנזיות שהתחילו בתור 10 משפחות ועם הזמן גדלו ל40 משפחות. עם השנים עברה השכונה להרחבה של בנייה של בתים חדשים שהמשפחות בנו.
החל משנת 2007 ועד שנת 2017 פעלה בתל תאומים מכינה קדם-צבאית העמק, שלאחר מכן עברה לקיבוץ כפר רופין.
תל א-תום
עריכהשם היישוב ניתן בגלל תל תאומים (תל א-תום) הנמצא בו. זה תל יישוב עתיק למן התקופה הכנענית הקדומה ועד לימי שיבת ציון ובתקופות הרומית והביזנטית. בחתך שנגרם עקב פעילות דחפור נחשפו בתל שכבות יישוב אחדות ובהן קירות בנויים ושכבות שרפה.[5]
שלושה תלים חלשו על גזרת עמק בית שאן במלחמת העצמאות: תל שלם (תל רדע'ה) מדרום לטירת צבי, תל מגדע (מוג'דה) ליד שלוחות ותל תאומים (תל א-תום). התלים נתפסו על ידי לוחמי היישובים ללא קרב לאחר שחיל המשלוח העיראקי נטש אותם. לאחר מספר ימים הוחזרו הלוחמים אבל לקראת ביקור משקיפי האו"ם לקביעת הגבולות, הוחלט לתפוס אותם שוב כדי לקבוע עובדות בשטח. הכוחות לא ידעו שהעיראקים תפסו בחזרה את התלים בנגוד להסכם הפסקת האש.
אור ל-1 באוגוסט 1948 יצאו שלוש מחלקות לכבוש את התלים. מניר דוד יצאה מחלקה בפיקודו של משה שטורמן לכבוש את תל מגדע. המחלקה נתקלה באש ממנה נהרגו משה שטורמן ומיכאל ליטבק מניר דוד.[6] משה שטורמן נהרג בסמוך למקום בו נהרג אביו, חיים שטורמן, ב-1938.
משדה אליהו יצאה מחלקה לכבוש את תל א-תום אך נתקלה באש ושניים מאנשיה, אדם שנקל ומרדכי (מרקו) מורפוגו נהרגו.[7]
מטירת צבי יצאה מחלקה לכבוש את תל שלם אך נתקלה באש ונסוגה. לאור העובדה שהתלים לא נתפסו ושמשקיפי האו"ם עומדים להגיע, הוחל בהפגזת מרגמות של התלים. העיראקים נטשו את התלים בגלל ההפגזה והם נתפסו ללא קרב.
על פסגת תל תאומים הוקמה תצפית ולידה שלט המספר על הקרב.
קישורים חיצוניים
עריכה
- הקרב על התלים באתר טירת צבי
- תל תאומים באתר הרשות לפיתוח הגליל
- תל תאומים - באתר תנועת אור
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ יצחק מרידור, מושב (?) רביעי, דבר, 15 ביוני 1983
- ^ תל תאומים, מעריב, 31 במאי 1984
- ^ כל מקום ואתר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, עמ' 332, 1995
- ^ חצר ההנצחה, באתר בית חיים שטורמן
- ^ הקרבות על התלים, באתר טירת צבי, קהילה-נט