תרבות האספרנטו

תרבות האספרנטואספרנטו: Esperanto-kulturo) היא מכלול של יצירות תרבותיות, מסורות, התנסויות תרבותיות וערכים משותפים של חברי הקהילה האספרנטיסטית ודוברי השפה הבינלאומית אספרנטו בעולם. מאז היווסדה בסוף המאה ה-19 הלכה והתפתחה תרבות האספרנטו והיא כוללת אמנות, ספרות, מוזיקה, עיתונות, אירועים בינלאומיים ומנגנוני עזרה הדדית.

הוגה השפה אליעזר לודוויג זמנהוף ייעד אותה לשמש לא רק כשפת עזר בינלאומית שתהא שימושית וקלה ללמידה על מנת שתהיה שפה שנייה עבור כלל האנושות ותשמש לתקשורת תכליתית - כי אם גם כשפה המבקשת לבסס נכסי תרבות משותפים עבור כלל דובריה והמעודדת היכרות בין תרבותית ויצירה של 'תרבות גלובלית' המבוססת על חוויות אנושיות משותפות. כך הקפיד זמנהוף להדגיש כבר בספרו הראשון, כי השפה מאפשרת ביטוי נרחב ויצירתי - באמצעות שילוב של מספר קטעים מתורגמים מהתנ"ך בתוכו, קטעי תפילה מתורגמים, וקטעי שירה מקוריים שכתב באספרנטו.

הוראה ולמידה של השפה

עריכה

הוראת השפה, לימוד ולמידה, היו מההתחלה פעיליות מרכזיות וחשובות בתנועה ובתרבות אספרנטו. קורסים מאורגנים מעת לעת על ידי ההתאגדות הלאומית בכל מדינה. קיים מגוון והיצע רחב של קורסים וטכניקות ללימוד השפה. מספר לא מבוטל של ספרים ועזרי למידה ברשת נוצרו למטרה ספציפית זאת ונגישים לכל אחת ואחד. בימינו אחד הקורסים המקוונים המפורסמים ביותר עבור אספרנטו, מופץ דרך האפליקציה ללימוד שפות דואולינגו.

אף על פי שניתן ללמוד אספרנטו בקורסים באוניברסיטאות מסוימות, למשל באוניברסיטת מסריק בברנו (צ'כיה), רוב האנשים לומדים את השפה בעצמם, באמצעות התכתבות או קורסי מולטימדיה (בדואר אלקטרוני), דרך אתרים כגון לרנו! או בשיטה קדם-אינטרנטית בהשתתפות בקורס שמציע מועדון אספרנטו מקומי. על פי סקר בפייסבוק 8% למדו את השפה באוניברסיטה, מעטים בתיכון ציבורי, או בבית ספר, 59% בעצמם באמצעות ספר או באינטרנט, 30% במועדון או עם חבר; 2% למדו במשפחה. בסך הכל, לימוד עצמי והוראת מועדונים מספקים כ־90% מדוברי האספרנטו בסקר[1]. ספרי לימוד ועזרים אחרים ללומדים בכוחות עצמם קיימים ביותר ממאה שפות.

בייחוד למי שכבר מכיר שפה אירופאית אחת או יותר, ניתן יחסית מהר מאוד להתחיל להבין זה את זה בשפה בינלאומית, המהווה מבוא אידיאלי ללימוד שפות זרות. לאחר מספר שבועות, סטודנטים יכולים להתחיל להתכתב באספרנטו ולאחר מספר חודשים הם יכולים להשתמש בשפה באופן עצמאי. בסקר פייסבוק (52%) דיווחו כי הם התחילו להשתמש באספרנטו כמעט לאחר פחות מ -20 שעות לימוד, (19%) לאחר 20–29 שעות למידה.[1]

תצפיות ניסיוניות ובלתי פורמליות מצביעות על כך שלמידה מוקדמת של אספרנטו עשויה אף להיות השפעה חיובית על רכישת שפות זרות אחרות (זה נקרא אפקט פרופידאוטיקה). כבר נעשו כמה ניסיונות לחקור את התופעה באופן רשמי: למשל, קבוצת סטודנטים שלמדה אספרנטו במשך שנה אחת ואז צרפתית במשך שלוש שנים קיבלה תוצאות טובות יותר מקבוצת ביקורת שלמדה צרפתית במשך כל ארבע השנים. תוצאות דומות הושגו גם כאשר השפה השנייה הייתה יפנית או על ידי קיצור הניסוי בחצי. עם זאת, המחקר המוזכר אינו כותב כיצד מתקדמים סטודנטים שלמדו בשנה הראשונה שפה שאינה אספרנטו, למשל לטינית.

אמנות

עריכה

ספרות

עריכה
 
סופרי אספרנטו מפורסמים באנטוורפן 1982 (משמאל לימין): המוציא לאור ברוצ'יו קסיני, ויליאם אולד, אלדו דה ג'ורג'י, טיבור סקלי, וגיאורגס לראנג'

באספרנטו נכתבת ספרות מקור רחבה, וכן ספרים רבים מתורגמים אליה מהשפות הלאומיות השונות. על פי ההערכות, ישנם כיום בין 25 ל-50 אלף כותרים באספרנטו. חלק ניכר מהיצירות שנכתבו במקור באספרנטו, לא תורגמו מעולם לשפות אחרות ועל כן אינן מוכרות בקרב הציבור שאיננו דובר את השפה. גם ארגון הסופרים הבינלאומי כולל בתוכו סקציה של סופרים באספרנטו שהוקמה ב-1993. ב-2008 הוקם גם ארגון האקדמיה לספרות האספרנטו. מכירת ספרים או ספריית השאלה (libroservo) היא פעילות מקובלת במועדוני וקהילות האספרנטו ברחבי העולם.

 
ספרי ילדים באספרנטו

בין היצירות המוכרות שתורגמו לאספרנטו אפשר למנות את הזקן והים, שר הטבעות, מאה שנים של בדידות. בקטגוריית ספרי הילדים אפשר למנות בין היתר את הנסיך הקטן, סדרת המומינים, טינטין ואסטריקס. עם זאת, הספרות המתורגמת באספרנטו נוטה לתרגם דווקא סיפורים פחות מוכרים, בין היתר בשל קשיים לקבל היתרים וזכויות. כך לדוגמה, מתרגמי הספר הראשון של הארי פוטר לאספרנטו, לא הצליחו לקבל את הסכמתה של המחברת ג.ק. רולינג להוצאת הספר בשפה. מנגד, ישנן יצירות רבות שתורגמו לאספרנטו שמעולם לא תורגמו לאנגלית - וזאת בין היתר בשל הקלות היחסית לקבל את אישורם של יוצרים קטנים יותר להפצת התרגום וכן כיוון שהמתרגמים בשפה נוטים לתרגם יצירות החביבות עליהם.

 
חנות ספרי אספרנטו בקונגרס העולמי ב-2008 ברוטרדם

בין הסופרים המופרסמים בשפה אפשר למנות את:

שירה כתובה

עריכה

שירה היא מוטיב מרכזי בתרבות האספרנטו, ורבים מהכותבים בשפה מתנסים גם בכתיבת שירה בה, ובתרגום שירים לאספרנטו. בין היתר תורגמו לאספרנטו גם כמה משיריהם של משוררים מוכרים כגון היינריך היינה[2], הומרוס, פושקין, ויסלבה שימבורסקה ועוד. גם שיריהם של מספר משוררים ישראליים תורגמו, דוגמת נתן אלתרמן, נתן זך, חיים חפר, יונה וולך, ועוד.

תיאטרון ואופרה

עריכה
 
המחזה באספרנטו של מטמורפוזות מאת אובידיוס, 1981, רומניה.

קבוצות דרמטיות הן אחד מסוגי הפעילות הבולטים במועדוני האספרנטו מסביב לעולם. קבוצות אלו נהגו ונוהגות להעלות הן יצירות מתורגמות, והן חומרים מקוריים הנכתבים בשפה.

קולנוע סרטים

עריכה
 
צילומי הסרט 'Angoroj ', 1963

אספרנטו איננה נפוצה בקולנוע. ישנם סרטים ספורים בלבד באספרנטו באורך מלא, כשהבולטים ביניהם הם הסרט המלא הראשון שנעשה בשפה, Angoroj (חרדות)[3], סרט-פשע באספרנטו שבויים ב-1964 על ידי הבמאי הצרפתי ז'ק לואי מהא (Jacques-Louis Mahé). הסרט המלא השני שנעשה כולו בשפה הוא סרט האימה אינקובוס (Incubus)[4] שבויים ב-1966 על ידי הבמאי האמריקני לסלי סטיבנס - שהשפה בו נועדה לתת לסרט נופך מיסטורי וחסר-מקום.

במספר סרטים שולבה השפה בסצנות מסוימות. כך, בסרטו של צ'ארלי צ'פלין הדיקטטור הגדול, נעשה שימוש בשלטים באספרנטו. בסרט Idiot's Delight של קלרק גייבל ובסרט היפני Jan Arima no shūgeki שולבו דיאלוגים קצרים בשפה. בסרט הספרדי El coche de pedales הדמות הראשית מדברת לעיתים באספרנטו, וכך גם בסרט האמריקני קפטן פנטסטיק שולבו מספר דיאלוגים בשפה. השימוש באספרנטו בסרטים אלו שימש בין היתר כדי לתת ביטוי קולנועי מיקום בדיוני", רעיונות בינלאומיים, אוטופיזם או כדי לסמן דמויות כדוברות שפות רבות.

הבמאית נטלי מקהון יצרה סרט קצר בשם "סיפור אהבה אוניברסלי" (Universala Amrakonto) ובו אלמנטים שונים באספרנטו. ב-2018 יצרה סדרת רשת בשם "מחלה ושמה אהבה" (Malsano Nomita Amo) ובה קטעים רבים באספרנטו.

לאחרונה הופיעו גם מספר פרויקטים קצרים וסרטי חובבים באספרנטו. בין היתר בהפקת חברת הסרטים הברזילאית Imagu Filmoj הפיקה מספר סרטים באורכים משתנים. בשנת 2006 כחלק מהקונגרס העולמי באיטליה השיקה חברת Imagine את הסרט "גרדה נעלמה" (Gerda malaperis), בשנה שלאחר מכן הופיע הסרט "האב" (La patro). החברה הפיקה גם סרטים נוספים באספרנטו.

בשנת 2017 צולם סרט קצר של כריסטיאן לאובאכר: "Das Porträt von Parzival, einem Mann, der sich für eine Sache einsetzt: Esperanto" (גרמנית: דיוקנו של פרסיפאל, אדם השואף למשהו: אספרנטו) שהוצג במהלך פסטיבל הסרטים סולוטורן.

מוזיקה

עריכה
 
אלבומי מוזיקה באספרנטו

מוזיקה היא חלק מרכזי מאירועי תרבות ומפגשים של אספרנטיסים, בהיותה שפה בינלאומית נוספת שבכוחה לגשר בין תרבויות. רבים מהמפגשים כוללים גם קונצרטים וקטעי נגינה חיה. שירים מולחנים רבים תורגמו לאספרנטו, על מנת שניתן יהיה באמצעותה להעמיק את ההיכרות בתרבויות הלאומיות השונות של דוברי השפה. לצד זאת, ישנם הרכבים רבים ומוזיקאים היוצרים מוזיקה מקורית באספרנטו במגוון ז'אנרים. בטולוז שבצרפת, פועלת גם ההוצאה המוזיקלית "Vinilkosmo" המתמחה בהפקת אלבומים מוזיקליים באספרנטו.

בין היוצרים המוכרים באספרנטו ניתן למנות את ג'ין מארק לסלר (Jean-Marc Leclercq) המכונה JoMo, להקת דולצ'מר, זמר הרגיי הגרמני ג'וני M, להקת kajto ההולנדית, להקת פרסונה השוודית ועוד.

קהילה

עריכה

תרבות מפגש ואירועים

עריכה

ברחבי העולם פועלים אלפי מועדוני אספרנטו, ובהם קבוצות הנפגשות על בסיס קבוע לפעילות הנערכת בשפה זו וסביבה. מפגשי המועדונים כוללים לא אחת הרצאות שונות בנושאים מגוונים בתחומי המומחיות של החברים השונים במועדון, וכן אירוח של אורחים דוברי אספרנטו ממדינות אחרות.

 
קונגרס האספרנטו העולמי 2008

15 בדצמבר, יום הולדתו של מייסד השפה זמנהוף, נחגג על ידי דוברי אספרנטו ברחבי העולם, בין היתר באירועים חגיגיים המכונים "ערב זמנהוף". במדינות רבות מתקיים מדי שנה 'קונגרס אספרנטו מקומי' אליו מגיעים חברי המועדונים מהמדינה וארוחים מחו"ל. כמו כן מדי שנה מתכנס גם כנס האספרנטו העולמי, המכנס אליו אלפי אספרנטיסטים מכל העולם ומתקיים במשך שבוע, בכל פעם בעיר אחרת בעולם. הקונגרסים, כוללים על פי רוב פעילות תרבותית מגוונת, הופעות מוזיקליות, הרצאות, ערבי שיח בנושאים שונים, מפגשים חברתיים ומשחקיים וכן סיורים וטיולים בארץ המארחת המודרכים באספרנטו.

באירועי אספרנטו, מקובל לפתוח "ינשופיה" (Gufujo), על פי רוב סלון לילי מואר בנרות בו ניתן לשבת להתרועע באווירה רגועה ולשתות משקאות קלים, תה או קפה - בלא אלכוהול ובלא עישון. המנהג החל בשנות ה-90, עבור משתתפי הקונגרסים הצעירים שביקשו מקומות לבילוי ולהיכרות בערבי הקונגרס. לעיתים יוצרים עבור באי האירוע "כסף אספרנטו" באמצעותו ניתן לרכוש דברי שתייה ומתיקה בינשופיה.

מגזינים וכתבי עת

עריכה
 
עטיפת המגזין האספרנטיסטי Beletra Almanako (האלמנך הספרותי)

רבים ממועדוני האספרנטו המקומיים או הלאומיים מפרסמים מגזינים קבועים, ולצידם מתפרסמים גם שורה של מגזינים וכתבי עת בינלאומיים היוצאים על ידי ארגונים בין לאומיים דוגמת "אספרנטו" המפורסם על ידי ה-UEA, מגזין Kontakto (קשר) של ארגון האספרנטיסטים הצעירים העולמי ו-Sennaciulo (חסר הלאום) המפורסם על ידי תנועת ה-SAT. על פי ההערכות ישנם למעלה מאלף מגזינים וכתבי עת היוצאים בשפה, שחלקם מתפרסמים באופן חופשי ברשת, ואילו חלקם זמינים רק למנויים ולמשלמי דמי מנוי.

בין כתבי העת המוכרים אפשר למנות את המגזין הפוליטי Monato (חודש), מגזין Beletra Almanako, מגזין הרשת Libera Folio (דף חופשי)[5], והדו-שבועון Eventoj (אירועים). אחד המגזינים הוותיקים הפועלים עד היום הוא Heroldo de Esperanto שהוקם ב-1920. מגזין תנועת האספרנטו בישראל היוצא לאור על ידי האגודה לאספרנטו בישראל הוא ישראלה אספרנטיסטו.

מלבדם ישנם גם כתבי עת נושאיים באספרנטו בתחומים שונים, בין היתר: חינוך, מדע, רפואה, דת וספרות.

קהילת רשת

עריכה

בין האתרים הבולטים של קהילת האספרנטו ישנו האתר Eventa Servo המאפשר להפיץ ולהירשם לאירועי תרבות ומפגש של אספרנטיסטים הנערכים פנים אל פנים או ברשת. פרויקט בולט נוסף הוא Ekparolu ("התחילו לדבר")[6] המציע מפגשי שיח וירטואליים בין דוברים וותיקים ומנוסים של השפה לבין דוברים חדשים, בדגש על החשיבות של פיתוח יכולות וורבליות ולא רק יכולות קריאה וכתיבה בשפה.

ישנן גם רשתות חברתיות הפועלות באספרנטו. האפליקציה Amikumu ("עשו חברים")[7] הוקמה במקור על מנת לאפשר לאספרנטיסטים להכיר זה את זה ולחפש אספרנטיסטים אחרים בסביבתם ובהמשך פתחה גם ערוצים לדוברי ולומדי שפות נוספות המבקשים לחפש שותפים לשיחה. רשת נוספת, Mia Vivo (חיי)[8], הוקמה באוקטובר 2020 והממשק שלה מזכיר מעט את זה של רשת פייסבוק - אולם היא מתנהלת כולה באספרנטו. לצידן פועלים ערוצים, קבוצות וקהילות באספרנטו, עם אלפי משתתפים, גם ברשתות נוספות שאינן מיועדות באופן מובהק לשפה: פייסבוק[9], טוויטר, וואטסאפ, טלגרם ומסטודון[10].

קהילת האספרנטו כוללת גם פעילות ענפה של אלפי בלוגים וולוגים (בין היתר ביוטיוב) אשר חלקם עוסקים בשפה עצמה, בלימודה ובפיתוחה וחלקם עוסקים בנושאים מגוונים אחרים - באמצעות השפה.

גם לוויקיפדיה גרסה בשפת האספרנטו המדורגת במקום ה-32 בעולם מבחינת גודלה, ובה למעלה מ-263 אלף ערכים. מהדורה זו נחשבת למהדורה הרב לאומית ביותר מבין מהדורות האתר, אך עם זאת, רמת הערכים בה אינה נחשבת לגבוהה.

אירוח

עריכה
 
מודעה מעיתון האספרנטיסט 1895: "לכל מי שדובר היטב את שפת האספרנטו ופועל להפצתה, הרוצה לבקר בקרים. אשמח להציע אירוח בביתי וכן אשמח לנסות ולסייע להגשים את שליחותם של כל ידידי האמת של האספרנטו, ד"ר י. אוסטרובסקי ביאלטה"

אחת המוטיבציות הבולטות בקרב לומדי אספרנטו לרכישת השפה היא הרצון ליצור קשרי היכרות במדינות שונות לצורכי טיולים ותיירות. Pasporta Servo[11] הוא שירות שנועד לחבר בין דוברי השפה המבקשים להתארח במקומות שונים בעולם לבין אנשים המבקשים לארח אספרנטיסטים בחינם, במודל של כלכלת מתנות. הפרויקט מתוחזק על ידי ארגון הצעירים האספרנטיסטים (TEJO). הפרויקט עובד בסגנון כלכלת מתנות, והמשתתפים בו אינם רשאים לגבות תשלום עבור האירוח במסגרתו. אורחים העושים בו שימוש מתבקשים לשוחח במהלך האירוח עם מארחיהם, רק באמצעות אספרנטו.

הפרויקט התחיל בשנת 1966 על ידי הפסיכולוג רובן פלדמן גונזלס שפתח שירות אירוח לדוברי אספרנטו בארגנטינה. ב-1974 החל לצאת לאור ספרון של כתובות ופרטי הקשר של כ-40 מארחים. באוגוסט 2008, עלה אתר האינטרנט של הפרויקט עם 1225 מארחים מכ-90 מדינות. כיום רשומים בו 2,215 מארחים מ-113 מדינות ו-1,581 ערים ברחבי העולם[12].

 
הקלטת "תפילת האדון" באספרנטו.
ZEO בישראל - תפילת האדון באספרנטו בכנסיית אבינו שבשמים בירושלים.

ב-1997 פרסם האספרנטיסט הוגו רולינגר ספר מאוייר ובו רשימה של 1044 אובייקטים ב-54 מדינות שנקראו על שם שפת האספרנטו או מייסדה ד"ר זמנהוף, אותם כינה amenhof/Esperanto-objektoj או בראשי התיבות ZEO. מאז פרסום הרשימה, מציאת אובייקטים שכאלו - ואף אובייקטים שאינם נקראים ישירות על שם השפה אלא עושים בה שימוש במקומות מפתיעים כגון בשמות עסקים ומסעדות, או קרויים על שם פעילים מרכזיים אחרים בתנועה, נעשה לתחביב של דוברי השפה. אספרנטיסטים רבים מבקשים לבקר אתרים שכאלו במהלך טיוליהם בעולם.

ה-ZEO הישן ביותר הוא ספינה בשם אספרנטו שהושקה בשנת 1896 בספרד. ה-ZEO הגבוה ביותר הוא אנדרטה בגובה 12 מטרים מ-1989 הממוקמת בסבאדל שבספרד. הרחוב הארוך ביותר הקרוי על שם השפה הוא רחוב אספרנטו בעיר São Sebastião do Caí שבברזיל. כמו כן, ישנם שני אסטרואידים הקרויים אף הם על שם השפה ומייסדה: 1421 Esperanto ו-1462 Zamenhof.

שידורי רדיו

עריכה

למספר תחנות רדיו יש שידורים קבועים באספרנטו, וכן ישנן תחנות המשדרות באספרנטו ברשת האינטרנט בלבד. בוושינגטון פועלת תחנת TutMonde הזמין גם ברשת. הרדיו הבינלאומי של סין משדר שעה באספרנטו מדי יום מאז שנת 1964. רדיו ותיקן משדר תכנים באספרנטו מאז 1980. גם לרדיו הוואנה הקובני ישנן תוכניות באספרנטו. מלבד שידורי הרדיו ישנם עשרות פודקסטים המוקלטים באספרנטו וזמינים ברשת.

 
מיסה באספרנטו בכנסיית סנט אנטוני במהלך קונגרס הנוער האספרנסטי 2009 בעיר ליברץ בצ'כיה

זמנהוף עצמו תרגם את כתבי התנ"ך, הברית החדשה[13] ומספר תפילות נוצריות. לאורך השנים, נעשה גם שימוש בשפת האספרנטו לצורך קיום טקסי תפילה המשותפים לבני לאומים שונים הדוברים שפות שונות ואף לעריכת אירועים בין דתיים. ארגוני אספרנטו בעלי אוריינטציה דתית קמו אף הם, בהם: התאחדות האספרנטיסטים הקתולים (IKUE), מעגל האספרנטיסטים הנוצרים אורתודוקסים, אגודת האספרנטו המוסלמית, ליגת האספרנטו הבודהיסטית (BLE) ומנגד - ארגון האספרנטו האתאיסטי העולמי.

מספר דתות ואמונות פיתחו יחס מיוחד כלפי השפה, וזאת בשל המסר הכלל אנושי שלה. כך למשל בהאא אללה, מייסד האמונה הבהאית, ביקש לקבוע אותה כשפה בינלאומית והיא משמשת כשפה המגשרת "אד הוק" במוסדות הדת הבהאית. אספרנטו ממלאת גם תפקיד ניכר גם בפלג הדתי היפני אומוטו, שמאמיניו רואים בזמנהוף, הוגה השפה, בחזקת אל.

זמנהוף עצמו פיתח גם שיטה פילוסופית שביקש להפוך למעיין דת אנושית על-לאומית ונייטרלית. תחילה כינה אותה "הלליסמו" ברוח מדרשו של הלל הזקן על "ואהבת לרעך כמוך", ומאוחר יותר כינה אותה "הומארניסמו" (בתרגום חופשי: אנושית).

מוזיאונים לאספרנטו

עריכה
 
מרכז זמנהוף בביאליסטוק

ברחבי העולם ישנם מספר מוזיאונים, ארכיונים ותערוכות המציגים פריטים מההיסטוריה של השפה והתפתחות התרבות והתנועה סביבה. מוזיאונים אלו פועלים פעמים רבות בצמוד לספריות האספרנטו הגדולות. בין המוזיאונים המפורסמים אפשר למנות את מוזיאון האספרנטו ואוסף השפות המתוכננות בווינה בירת אוסטריה, את מרכז לודוויג זמנהוף בעיר הולדתו ביאליסטוק שבפולין, את אוסף האספרנטו של המוזיאון העירוני בעיירה Česká Třebová ואת מוזיאון האספרנטו בעיירה סביטבי שבצ'כיה, מוזיאון האספרנטו האוניברסלי שבזאוזהואנג (Zaozhuang) שבסין, את מוזיאון האספרנטו הלאומי בעיירה גריי בצרפת, את מוזיאון האספרנטו של העיירה סובירטס שבחבל קטלוניה בספרד.

סמלים

עריכה

על אף שאספרנטו איננה שפה של עם מסוים או מדינה מסוימת, לקהילה דוברת השפה ישנו סמל ודגל - הירוק המייצג תקווה, והכוכב עם חמש הזרועות המייצגות את חמש היבשות. סמל נוסף של הקהילה האספרנטיסטית הוא סמל 'היובל' שעוצב לציון מאה שנים להולדת השפה, ובו משולבות האותיות Э ו-E, האותיות הראשונות של המילה אספרנטו בכתב לטיני ובכתב קירילי, המייצגות את אחדות הקהילה האספרנטיסית ברחבי העולם, בדגש על תקופת המלחמה הקרה בה נוצר סמל זה.

כמו כן, לאספרנטו גם המנון משלה, La Espero (התקווה), אשר חובר על ידי זמנהוף עצמו והולחן על ידי הברון הצרפתי פליסיאן מני דה מניל, והמושר בכל אירוע אספרנטיסי מרכזי.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא תרבות האספרנטו בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 Facebook/EsperantoLand-enketo
  2. ^ ספר שירים של היינריך היינה מתורגמים לאספרנטו באתר הספרייה הלאומית (באספרנטו)
  3. ^ הסרט Angoroj באתר youtube (באספרנטו)
  4. ^ הסרט Incubus באתר יוטיוב, באספרנטו עם תרגום לאנגלית
  5. ^ האתר הרשמי של Libera Folio (באספרנטו)
  6. ^ פרויקט Ekparolu באתר Edukado.net (באספרנטו)
  7. ^ האתר הרשמי של Amikumu (באספרנטו)
  8. ^ האתר הרשמי של הרשת החברתית Mia Vivo (באספרנטו)
  9. ^ קבוצת esperanto בפייסבוק עם למעלה מ-22 אלף חברים
  10. ^ שרת esperanto.masto.host ברשת החברתית מסטודון
  11. ^ האתר הרשמי של Pasporta Servo (באספרנטו)
  12. ^ דף האודות באתר האינטרנט של הפרויקט (באספרנטו)
  13. ^ La Sankta Bibilio - אתר המציע גרסה חופשית של התנ"ך והברית החדשה מתורגמים לאספרנטו (באספרנטו)