פתיחת התפריט הראשי

The Greatest Story Ever D'ohed (בתרגום חופשי: הסיפור הכי גד'אול שסופר אי פעם) הוא הפרק ה-16 בעונה ה-21 של סדרת הטלוויזיה "משפחת סימפסון", ששודר ברשת פוקס בערב פסח 2010. הפרק נכתב בידי תסריטאי קווין קרן, בוים בידי במאי הטלוויזיה מייקל פולסינו ומתארחים בו השחקן סשה ברון כהן והזמרת יעל נעים. במהלך הפרק מבקרת משפחת סימפסון בישראל ובירושלים. התמקדות הפרק בישראל עוררה בארץ עניין תקשורתי רב והפרק זכה לסיקור ברבים מאמצעי התקשורת.[1][2][3][4][5][6][7]

The Greatest Story Ever D'ohed
פרק מ"משפחת סימפסון"
הסימפסונים בארץ.jpg
הומר ובארט בכותל לצד יעקב המדריך (סשה ברון כהן)
מספר פרק 457
מספר עונה 21
קוד הפקה MABF10
תאריך שידור מקורי 28 במרץ 2010
אורך 30 דקות
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט קווין קרן
הפקה ביל אוקלי
ג'וש וינסטיין
בימוי מייקל פולסינו
כוכבים אורחים סשה ברון כהן
יעל נעים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הומר נואם בכיפת הסלע

תוכן עניינים

עלילהעריכה

נד פלנדרס, שכנם של משפחת סימפסון, מתוסכל מהומר המפריע לו בלימודי קבוצת הביבליה שלו, אך הכומר לאבג'וי אומר לנד כי עליו להמשיך ולהאמין בהומר. נד מזמין את הומר ומשפחתו לסיור של קבוצת התנ"ך בישראל, ולמרות שהומר מתנגד לנסיעה ואומר בסרקזם "המממ... תן לי לחשוב, לקחת את המשפחה שלי לאזור מלחמה, על אוטובוס מלא פנאטים דתיים, במדינה ללא חזיר, במדבר ללא קזינו. אוּוּ, איפה אני נרשם?", מארג' מקבלת את ההזמנה ומכריחה אותו לצאת לטיול.
המבקרים מספרינגפילד מגיעים לירושלים, שם מדריך אותם יעקב - מדריך טיולים ישראלי עצבני המרבה לקלל, להאשים את התיירים באנטישמיות ולדבר בזלזול על הנצרות. אחייניתו של יעקב, ילדה בשם דורית, היא קצינת האבטחה של הסיור.
הומר משתטה ומנסה לבלות את כל החופשה באכילה, אך נד מנסה "להגיע" אל הומר ולגרום לו לנהוג בכבוד אל המקומות הקדושים בנצרות ולתת לחופשה משמעות רוחנית עבורו.
הקבוצה מגיעה לכותל שם בארט פותח את הפתקים התחובים בחריצי הכותל וגולש בסקייטבורד על אבניו, ויעקב המדריך שולח את דורית לרדוף אחרי בארט. דורית משיגה את בארט ובאמצעות "קרב מגע" (המוצג בפרק כבעיטות במפשעה) היא מכניעה אותו.
בינתיים הומר ישן בקבר של ישו בכנסיית הקבר, נד שרואה אותו נוזף בו, אך הומר מתרץ את מעשיו: "אני מצטער... זה כל כך נעים וקריר לישון בקברו של המשיח האלמוני." נד מתעצבן על הומר ומטיח את מצלמתו בקיר בכנסייה, מאבטחי הכנסייה נכנסים ומוציאים את נד בכח, ומודיעים להם שהם מסולקים מהכנסייה למשך כל חייהם. נד כועס על הומר ומודיע לו שהוא "לא ראוי להצלה" והולך לצפות בסרט. הומר המנסה להתנצל רודף אחרי נד כשהוא רכוב על גמל, אך מאבד אותו בעקבות סופת חול. לאחר הליכה ממושכת מגיע הומר בטעות לים המלח. שם טועם הומר הצמא והמותש ממי הים ומתעלף.
הומר הוזה שמלפפון, גזר ועגבנייה הלבושים בכאפייה מבשרים לו שהוא "הנבחר". כשמארג', שחיפשה אותו, מגיעה אליו בג'יפ סיור, הוא מודיע לה שהוא המשיח ובכוונתו לאחד את כל הדתות.
המשפחה חוזרת למלון שם ד"ר היברט מבשר למשפחה שהומר לקה בסינדרום ירושלים. הומר בורח מבית החולים לכיפת הסלע, שם הוא עומד על במה, לבוש בטוגה, וטוען בפני אנשים משלוש הדתות המונותאיסטיות (יהדות, נצרות ואסלאם) שהוא המשיח, ומעתה עליהם להאמין בדת חדשה שמאמיניה ייקראו "Chrismujews" (נוצמוסלהודים). לדבריו, במסגרת הדת החדשה עליהם להלל את המשותף ביניהם, ולכן למרות שחלקם נמנעים מאכילת חזיר או צדפות, אם מסתכלים על המשותף הרי שכולם אוהבים עוף, לכן עליהם להפיץ את הבשורה: "שלום ועוף" (Peace and Chicken), הקהל חוזר אחרי הומר כמהופנט. אך אז, בזה אחר זה, נעמדים על הבמה התיירים מספרינגפילד, וכל אחד טוען שהוא המשיח האמיתי, וכך במטוס, בדרכם חזרה לספרינגפילד, נראים תושבי ספרינגפילד כשכמעט כולם לבושים בטוגות.
בזמן שהם יושבים יחד במטוס, הומר ונד משלימים בחזרה, כשנד אומר להומר שמכל המשיחים שהיו הומר היה הקרוב ביותר לאמת.

מדבביםעריכה

נד: "הומר, זהו המקום הקדוש ביותר לנוצרים, לא ערסל הגינה שלך!"
הומר: "אני מצטער... זה כל כך נעים וקריר לישון בקברו של המשיח האלמוני."
נד: "אלמוני?! זה קברו של האדם המפורסם ביותר שחי מעולם!"
הומר: "פורקי החזיר?"
נד: "פורקי החזיר הוא לא אדם! הוא חזיר! ועוד חזיר לא אמיתי!"
הומר: "אבל הוא כן קבור כאן, נכון?"

מדבב/ת דמות
דן קסטלנטה הומר סימפסון
ג'ולי קאוונר מארג' סימפסון
ננסי קארטרייט בארט סימפסון
ירדלי סמית' ליסה סימפסון
האנק עזריה דמויות משנה
הארי שירר נד פלנדרס, הכומר לאבג'וי
סשה ברון כהן יעקב המדריך
יעל נעים דורית
פמלה היידן ג'ימבו ג'ונס
טרס מק'ניל אגנס סקינר
מגי רוזוול הלן לאבג'וי
קארל וידרגוט דמויות משנה (יהודים)

אזכורים תרבותיים ופרודיותעריכה

 
דורית ובארט נלחמים

כבר בספטמבר 2009, חצי שנה בטרם שודר הפרק, פרסמה רשת פוקס פרטים על הופעתו. בראיון למגזין אנטרטיינמנט ויקלי סיפר מפיק התוכנית, אל ג'ין, כי ישודר פרק המספר על ביקור המשפחה בישראל. ג'ין הבטיח כי הפרק "יעליב את כל הדתות במידה שווה".[1][2]
הפרק גדוש באזכורים הלקוחים מהתרבות היהודית בכללה ולאו דווקא מזו הישראלית, כך, בזמן שהמטוס הנושא את קבוצת התנ"ך ממריא לישראל וממנה, מושמעת מנגינת השיר "הבאנו שלום עליכם". בעת הגעת הקבוצה לנתב"ג המאבטחים מכריחים באיומי רובה את הומר הכפוּת להודות שהלטקעס היהודיים טעימים לא פחות מהפנקייקס האמריקניים.
בזמן המרדף של דורית אחר בארט ברחובות ירושלים העתיקה בארט פותח דלתות של משאית עמוסה בקניידלעך הנשפך מהמשאית ומתגלגל על הכביש, וחבורת גברים בלבוש חרדי אוספת את הקניידלעך הנשפך מהמשאית לתוך מגבעותיהם. בהמשך המרדף בארט עוקף קבוצה של מוסלמים, אך כאשר נשמע קול המואזין כל המוסלמים משתחווים ומאפשרים לדורית לראות אותו, ולצווחת בארט "קראטה!" היא משיבה בצעקה "ישראלית" - "קרב מגע!".
כאשר פלנדרז צופה בקולנוע הסרט המוקרן מתאר קרב של שני רובוטים בסגנון "רובוטריקים", אך כאשר אחד מהם מכריז על שבת השניים מתיישבים, זרועם הופכת לספרי תורה והרובוטים מתנדנדים וממלמלים.

יעקב, המדריך, הוא דמות סטריאוטיפית של ישראלי גס-רוח, שתלטן וקומבינטור[8], שלמרות שהוא מדבר אנגלית במבטא ישראלי כבד, לדעתו הוא "נשמע כמו יו גרנט". יעקב מרבה לקלל בעברית ובאנגלית ולהשתמש בביטוי המשובש "Shut your face", מאשים אחרים באנטישמיות, מדבר בזלזול על קדושי הנצרות וטוען שישראל היא המקום הבטוח ביותר. כאשר מארג' אומרת לו ש"אתם מאוד אגרסיביים". הוא עונה לה: "למה את מתכוונת ב'אתם'? בואו נראה אתכם עם שכנה כמו סוריה. מי השכנה שלכם? קנדה?"

קבלת הפרקעריכה

בארצות הברית הביקורות על הפרק היו פושרות בלבד. על הופעתו של סשה ברון כהן הוער שלעיתים דבריו לא הובנו (בשל מבטאו הבולט), ושבדיחותיו היו רק "בסדר". רוברט קאנינג מאתר האינטרנט IGN כתב שלמרות השתתפותו של ברון-כהן לצוות המדבבים, ולמרות נסיעת המשפחה לישראל, הקטעים המצחיקים ביותר בפרק הם בתחילתו כאשר הומר מפריע לנד להעביר את שיעורי התנ"ך שלו, כיון שקטעים אלו הם "לב מה ש'משפחת סימפסון' באמת: קומדיית מצבים משפחתית."[9]

ביקורות בישראלעריכה

בישראל הביקורות על הפרק היו חיוביות, רמת ההומור בפרק צוינה לשבח בעיתונות בישראל, והפרק תואר כ"מצחיק במיוחד"[5] וכ"פרק עמוס הברקות, אפילו יחסית לסדרה שנונה זו."[6]
גם התייחסות הפרק לתרבות הישראלית תוארה כמדויקת, כך בעכבר העיר: "עקיצות מדויקות אל התרבות והפוליטיקה הישראלית"[5]. לעומת זאת, ב-nrg הסתייגו מתיאור הישראלים בפרק: "הפרק כל כך עמוס סטריאוטיפים לגבי ישראלים שמתעורר חשש שמדובר פה בחגיגה גזענית שתשודר למיליוני בתי אב."[6]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה