אבן אל-היית'ם

אל-חסן בן אל-חסן בן אל-היית'ם אבו עלי (בערבית: ألحسن بن ألحسن بن الهيثم ابو علي ; בלטינית: Alhacen או Alhazen – גלגול של שמו הפרטי, אלחסן, 965-1040 לספירה) היה מדען ואיש אשכולות מוסלמי ערבי. אל-היית'ם תרם רבות לחקר עקרונות האופטיקה, האנטומיה, האסטרונומיה, ההנדסה, המתמטיקה, הרוקחות, האופתלמולוגיה, הפילוסופיה, הפיזיקה, הפסיכולוגיה, התפיסה החזותית, ולחקר מדעי באופן כללי.

אל-חסן בן אל-חסן בן אל-היית'ם אבו עלי "אל-בסרי"

לידה	965 (בקירוב) בצרה, השושלת הבויהית
פטירה	1040 קהיר, השושלת הפאטמית
שם לידה	أَبُو عَلِيّ ٱلْحَسَنٌ بْن ٱلْحَسَنٌ بْن ٱلْهَيْثَم
השקפה דתית	אסלאם
תחומי עניין	אופטיקה, אנטומיה, אסטרונומיה, גאומטריה (גאומטריה לא אוקלידית וגאומטריה אלפטית), מתמטיקה, מכניקה, רפואה, רפואת עיניים, פילוסופיה, פיזיקה, פסיכולוגיה. ספר אלמנאד'ר
עיסוק	מתמטיקאי, ממציא, אסטרולוג, אסטרונום, פיזיקאי, פילוסוף, מהנדס
הושפע מ	אריסטו, אוקלידס, תלמי, גלנוס, מוחמד, ת'אבת אבן קורה, אל-כנדי, אבן סהל, אל כומי
השפיע על	עומר ח'יאם, אלח'אוזני, נסיר א-דין א-טוסי, קוטב אלדין אלשיראזי, כמאל אלדין אלפארסי, אבן אלשאטר, רוג'ר בייקון, ג'ון ביקהם, לאונרדו דה וינצ'י, קארגונו, פרנסיס בייקון, פרמה, יוהאנס קפלר, רנה דקארט, כריסטיאן הויגנס, ג'ון ווליס, אייזק ניוטון
מדינה	האימפריה המוסלמית
יצירות ידועות	אל-מנאט'ר

אל-היית'ם נחשב חלוץ השיטה המדעית המודרנית, וחלוץ בתחום הפיזיקה הניסויית. המחבר בראדלי סטפנס תיאר אותו כ"המדען הראשון", והיסטוריון המדע ע. סברה ראה בו מייסד הפסיכולוגיה הניסויית, וחלוץ בפילוסופיה של חקר התופעות - פנומנולוגיה. אל-היית'ם נחשב גם אבי האופטיקה המודרנית, בזכות ספרו הנודע "ספר האופטיקה" ("כתאב אלמנאט'ר"), שבו הסביר והוכיח את תאוריית הראייה המודרנית. ספר זה דורג ביחד עם ספרו של אייזק ניוטון, עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע, כאחד הספרים המשפיעים ביותר בהיסטוריה של הפיזיקה, בכך שהחל מהפכה במדע האופטיקה והתפיסה החזותית.

חיבוריו בתחומי האופטיקה השפיעו על מדענים מערביים רבים, כמו רוג'ר בייקון, ג'ון פיקהם, וויטלו ויוהאנס קפלר. חיבוריו החלוציים בתחום תורת המספרים, גאומטריה אנליטית, והחיבור בין האלגברה והגאומטריה, היו בעלי השפעה רבה על משנתו הגאומטרית של רנה דקארט ועל חישוביו של אייזק ניוטון.

איבן אל-היית'ם מכונה לעיתים "אל-בסרי" (בערבית: البصري) על שם עיר מולדתו בצרה. הוא אף כונה בשם "תלמי השני", או "הפיזיקאי" של אירופה של ימי הביניים. אל-היית'ם נולד בבצרה, שהייתה אז חלק מפרס (כיום, עיראק) בסביבות שנת 965, והתגורר רוב חייו בקהיר, בה נפטר בגיל 75.

הגותו המחקרית

פיזיקה

על הישגיו של איבן אל-היית'ם נמנות פריצות דרך רבות בתחומי הפיזיקה. הוא היה הראשון שתיאר וניתח באופן מדויק את הקמרה אובסקורה. הוא נתן ביטוי לעקרון פרמה, בנוסף לעקרון ההתמדה (החוק הראשון של ניוטון), וכן פיתח את רעיון התנע. אל-היית'ם תיאר את כוח הכבידה בין מסות, והיה מודע לגודל התאוצה כתוצאה מכח הכבידה כפונקציה של מרחק. הוא הצהיר שגרמי שמיים כפופים לחוקי הפיזיקה, וחיבר מאמר ביקורת רפורמי על המודל הגאוצנטרי של תלמי.

אופטיקה

אל-היית'ם ידוע בשל ניסוייו בתחום האופטיקה: ניסויו על עדשות, מראות, השתברות, השתקפות, והתפזרות האור הלבן לצבעים השונים שמרכיבים אותו. הוא חקר את הראייה הדו-עינית (בינוקולרית), וגם את אשליית הירח. הוא תיאר את מהירותו של האור, וטען שהאור בנוי מחלקיקים אשר נעים בקווים ישרים. במחקרו בתחום זה הוא קבע את היסודות לפיתוח הטלסקופ והמיקרוסקופ, ותרם לפיתוחם של העזרים האופטים בהם השתמשו באומנות הרנסאנס.

האור נמשך בגופים השקופים בקווים ישרים בלבד..הימשכות האור לאורך קווים ישרים נראית בבהירות אצל אותם אורות הנכנסים בעד סדקים לבתים חשוכים. שכן בשעה שחודרים אור השמש, אור הירח ואורה של האש בעד סדק..ובבית יש אבק האור הנכנס בעד הסדק מופיע על האבק שבאוויר בצורה ברורה..אם בודקים אור זה באמצעות מקל ישר מוצאים שהאור מתמשך בקו ישר כמו המקל..כאשר מתפשט האור בגוף שקוף ומגיע לגוף שקוף אחר אשר שקיפותו שונה משל הגוף הראשון אשר בו התפשט כשהוא נוטה על שטח הגוף השני נשבר האור ואינו חודר ישר. אם השבירה היא מגוף דליל יותר אל גוף סמיך יותר, תהיה השבירה לצד האנך היוצא מן הנקודה בה חלה השבירה ..כאשר השבירה היא מגוף סמיך יותר לגוף דליל יותר השבירה היא לצד המנוגד לצד האנך

ספר האופטיקה

היצירה המפורסמת ביותר של איבן אל-היי'תם היא ספר בערבית בשבעה כרכים, בשם "כתאב אלמנאט'ר" (كتاب المناظر), שנכתב בשנים 1011–1021. תרומתו המשמעותית ביותר של הספר הייתה הסברו ותיאורו את תפקודה של העין האנושית כמערכת אופטית. ספר זה דורג, לצד ספרו של אייזק ניוטון עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע, כאחד הספרים המשפיעים ביותר על התפתחות הפיזיקה, מכיוון שיש בו ניצנים של שיטה מדעית, ואף את תחילתה של מהפכה מדעית באופטיקה ובתפישה האופטית.

תאוריות מדעיות

איבן אל-היית'ם הוכיח בספרו "אלמנאט'ר" שקרני האור נעות בקווים ישרים, זאת בעזרת שימוש בשיטה המדעית שהוא קבע. קודם לאל-היית'ם היו שלוש תאוריות אודות הראייה: הראשונה תאוריית הפליטה שתמכו בה אפלטון, אוקלידס ותלמי, שהאמינו שהראייה מתבצעת על ידי פליטת קרני אור מהעין אל האובייקט, השנייה תאוריית ההכנסה בה תמכו האטומיסטים כמו דמוקריטוס, שטענו שהראייה מבוססת על כך שמן האובייקט יוצאות דמויות קטנות בצלמו של האובייקט ומגיעות לעין וכך רואים. והשלישית היא זו של אריסטו שטען שישנו מתווך, האתר, שמעביר את צורת האובייקט אל העין.

אל-היית'ם היה סבור שתהליך הראייה לא נוצר על ידי קרן שנפלטת מהעין ולא מצורות פיזיות שנכנסות אליה, כיוון שקרן האור אינה יכולה להיפלט מהעין ולהגיע עד הכוכבים הרחוקים. הוא גם הביא טיעון נוסף והוא שהעין מסונוורת ואף עלולה להיפגע אם היא מביטה באובייקט בעל אור גבוה. הוא כתב תאוריה שנחשבת טובה יותר, בה הסביר שתהליך הראייה מתבצע על ידי קרני אור שמגיעות לעין מכל נקודה ונקודה באובייקט. את התאוריה הזו הוא הוכיח באמצעות ניסויים. השילוב אותו יצר אל-היית'ם בין האופטיקה הגאומטרית והפילוסופיה של הפיזיקה הם אבן הפינה למה שנקרא כיום מדע האופטיקה. הוא הוכיח שהאור נע בקווים ישרים, ערך ניסויים באמצעות עדשות, מראות, השתברות והשתקפות, ובנוסף היה הראשון שצמצם קרניים משתברות ומשתקפות למרכיבים אנכיים ולאופקיים, דבר שהיה פיתוח בסיסי בתחום הגאומטריה האופטית.

איבן אל-היית'ם הגיע לתוצאות הדומות לחוק שנקרא כיום חוק סנל, אך הוא לא כימת ולא ניסח אותו בצורה מתמטית. אל-היית'ם היה הראשון שנתן תיאור וניתוח נכון לקמרה אובסקורה, ולתופעת חור המחט או המסמר (pinhole camera). כך, כאשר אריסטו ותאון מאלכסנדריה, וכן הפילוסוף הערבי אל-כנדי והפילוסוף הסיני מוזי, תיארו את התופעה, כלומר כאשר קרן אור בודדת עוברת דרך חור המחט, אף אחד מאלה לא הגיע למסקנה שמה שמוצג על המסך מבעד לאותו פתח היא כל הצורה מהעבר השני. איבן אל-היית'ם היה הראשון שהמחיש זאת, עם הניסוי שלו, כאשר מספר מקורות אור מסודרים בהיקף שטח גדול, וכן הוא היה הראשון שהצליח לייצר צורה שלמה מהחוץ אל תוך המסך, על ידי קמרה אובסקורה.

בנוסף לתרומתו בתחום האופטיקה הפיזיקלית, אל-היית'ם תרם בספרו כתאב אלמנאט'ר גם לתחום האופטיקה הפסיכולוגית. בנוסף אל-היית'ם בחן את תחומי הרפואה, אופתלמולוגיה, אנטומיה ופסיכולוגיה. הוא חיבר הערות על מחקריו של גלינט, תיאר את תהליך הראייה, מבנה העין, התהוות התמונה בעין, והמערכת הוויזואלית. הוא תיאר את מה שידוע כיום כחוק הירינג, הורובטרים ניצבים, השוני בראייה דו עינית, וכן שיפר את התאוריות אודות הראייה הדו עינית, תחושת התנועה, והורוביטרים שנדונו בעבר על ידי אריסטו, אוקלידס ופטלימוס.

הפצת הספר

הספר תורגם מערבית ללטינית, בסביבות סוף המאה ה-12 או תחילת המאה ה-13, ובשנת 1572 הוא הודפס על ידי פרידריק ריסנר תחת הכותרת "Opticae thesaurus: Alhazeni Arabis libri septem, nuncprimum editi; Eiusdem liber De Crepusculis et nubium ascensionibus". ריסנר הוא גם זה שהחל להשתמש בשם בגרסת "Alhazen" (בתור כינוי לאל-היית'ם), שכן לפניו השתמשו במילה Alhacen, שהיא יותר קרובה לשם בערבית.

הספר זכה באהדה גדולה בתקופת ימי הביניים. ספרים שכתב בתחום הגאומטריה נתגלו בספרייה הלאומית של צרפת בסביבות שנת 1834 על ידי סדיו (Sedillot). כתבי יד אחרים משומרים בספרייה הבודליינית באוקספורד, וחלק אחר בספריית ליידן שבהולנד.

למחקרי איבן אל-היית'ם בתחום האופטיקה, הייתה השפעה רבה על פיתוח הפיזיקה בכלל והאופטיקה בפרט והם הניחו את היסודות לפיתוחם של הטלסקופ, המצלמה והמיקרוסקופ.

מתמטיקה

על הישגיו של איבן אל-היית'ם נמנות פריצות דרך רבות בתחומי המתמטיקה. אל-היית'ם היה הראשון שהצהיר על המשפט שידוע כיום כמשפט וילסון בתורת המספרים. הוא ניסח את המצולע של למברט, וקבע רעיון דומה לאקסיומת המקבילים שמשתמשים בו כיום בגאומטריה לא-אוקלידית. הוא הצליח לפתור את בעיית אבן אל-היית'ם (שהתעוררה במחקרו) בעזרת שימוש בחישוב ובאינדוקציה מתמטית.

אל-היית'ם התעניין הן בגאומטריה והן בתורת המספרים, ובמיוחד בשילוב בין שני התחומים. הוא פיתח מעין גאומטריה אנליטית מוקדמת, והשפיע, אולי, על יסודות הגאומטריה האנליטית המודרנית של רנה דקארט ועל החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי של אייזק ניוטון שבא לאחריו. בגאומטריה הוא ניסה להוכיח את אקסיומת המקבילים בעזרת הוכחה בדרך השלילה, ובעבודותיו נמצאו רעיונות שעתידים היו להפוך לחלק מהגאומטריה הלא אוקלידית. הוא ניסה לרבע את המעגל בעזרת סהרונים, שקושרו לבעיה עוד בכתבי היפוקרטס מכיוס. בתורת המספרים, הוא הבין כי למשפט שהוכיח אוקלידס, לפיו כל מספר מהצורה $2^{n-1}(2^{n}-1)$, כאשר $2^{n}-1$ הוא ראשוני הוא מספר משוכלל, יש גם משפט הפוך תקף – כל מספר משוכלל זוגי (לא ידוע כיום אם קיימים אי זוגיים) הוא מצורה זו, משפט שהוכח רק על ידי לאונרד אוילר. הוא גם השתמש בהוכחותיו במשפט וילסון, לפיו עבור כל $m$ טבעי, $m$ ראשוני אם ורק אם $m$ מחלק את $(m-1)!+1$.

פסיכולוגיה ומוזיקולוגיה

איבן אל-היית'ם היה החוקר הראשון של השפעת הלחנים והמוזיקה על בעלי חיים לא אנושיים. במחקרו הוא ערך ניסויים והדגים איך אפשר לגרום לגמל להאיץ או להאט בעזרת המוזיקה, והראה דוגמאות אחרות איך מוזיקה יכולה להשפיע על התנהגותם של בעלי חיים. הוא ערך ניסויים על סוסים, ציפורים וזוחלים. עד למאה ה-19 רוב מלומדי המערב חשבו שהנאה ממוזיקה הייתה תופעה אנושית גרידא, אך ניסויים שנערכו לאחר מכן הצדיקו את ההשקפה של אל-היית'ם, שלמוזיקה אכן יש השפעה על בעלי חיים.

אדריכלות

באדריכלות, אל-היית'ם נחשב למהנדס ומעצב ידוע, ובזכות שמו המפורסם הוא זומן לח'ליף של מצרים דאז, אל-חאכם באמר אללה, כדי למצוא פתרון לשיטפונות נהר הנילוס. אבן אל-היית'ם ערך מעקב אחר נהר הנילוס ובנה תוכנית לבניית סכר באסואן, במקום בו ממוקם כיום סכר אסואן. אך בשל דלות האמצעים באותה תקופה, אל-היית'ם היה סבור שלא ניתן ליישם את תוכניתו בכלים שהיו זמינים לו אז, ולכן הודיע לח'ליף שאין ביכולתו לבצע זאת. הח'ליף מינה אותו כמושל על אחת מעריו, אך מאוחר יותר אל-היית'ם העמיד פנים שהשתגע כדי לנוס מעונשו של הח'ליף. הוא שהה בביתו באותה תקופה, ובה השלים כמה מספריו.

אל ח'אוזני הזכיר שאיבן אל-היית'ם כתב מחקר שמספק הסבר על בניית שעון מים.

יצירות נוספות

היסטוריונים רבים הזכירו בחיבוריהם שאל-היית'ם כתב למעלה ממאתיים חיבורים, על מגוון רחב של התמחויות. לפחות 96 מתוך חיבורים אלה ידועים. רוב עבודתו אבדה, אך יותר מ-50 חיבורים שרדו. כמעט חצי מחיבוריו ששרדו עד לימינו הם בתחום המתמטיקה, 23 מהם בתחום האסטרונומיה (אחד מהם, "Liber de Mundo", תורגם ללטינית על ידי אברהם דבלמש), 14 בתחום האופטיקה, ועוד מגוון התמחויות. מתוך חיבוריו ששרדו, לא כולם נחקרו. להלן יצירות של אל-היית'ם שנחקרו:

• ספר האופטיקה - כתאב אלמנאד'ר
• ניתוח וסינציזה
• מאזן החוכמה
• תיקונים על אלמג'סטי (ספרו של תלמי)
• דיון על המקום
• הגדרה מדויקת אודות הקוטב
• הגדרה מדויקת אודת המרידיאן
• חישובים למציאת כיוון הקיבלה
• שעוני שמש אופקיים
• קווי הזמן
• ספקות לגבי תלמי
• Maqala fi'l-Qarastun
• על שלמותם של חתכי החרוט
• על ראיית הכוכבים
• על ריבוע המעגל
• על הרקיע
• על הקונפגרציה של העולם
• על צורות ליקוי החמה
• על אור הכוכבים
• על אור הירח
• על שביל החלב
• על הטבע של הצללים
• על ההילות והקשת בענן
• חיבור ספרותי
• פתרון ספקות סביב אל מג'יסטי
• פתרון ספקות סביב תנועת המטוטלת
• התיקון של הפעולה באסטרונומיה
• הגבהים השונים של הכוכבים
• הכיוון של מכה
• מודל התנועה לגבי כל אחד משבעת הכוכבים
• המודל של היקום
• תנועת הירח
• היחס בין קשת זמן לבין האורך שלה
• התנועה המתפתלת
• מחקר אודות האור
• מחקר אודות המקום
• מחקר אודות השפעת המוזיקה על בעלי החיים

ראו גם

• אבן סינא
• תור הזהב של האסלאם
• היסטוריה של הפיזיקה

קישורים חיצוניים

• אבן אל-היית'ם, באתר MacTutor (באנגלית)
• אביבה לורי, אבו עלי אל חסן אבן אל-הייתאם, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2001
• יוגב ישראלי, המורשת של המדען הערבי, שחיבר את "ספר האופטיקה", באתר ynet, 21 באפריל 2024
• אבן אל-היית'ם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אל-חסן בן אל-חסן אבן אל-הית'ם (965-1039), דף שער בספרייה הלאומית

• Bennett Sherry, The Universe Through a Pinhole: Hasan Ibn al-Haytham, Khan Academy