אברהם יצחק כלאב

דיין ישראלי

הרב אברהם יצחק הלוי כלאב (נולד בשנת תרצ"ט, 1939) הוא דיין ישראלי, לשעבר אב"ד בבית הדין הרבני בירושלים, ראש בית המדרש בכולל הדיינות בפסגות, ראש בית דין לענייני ממונות בירושלים, לשעבר ר"מ בישיבת מרכז הרב. חתן פרס הרב קוק (תשס"א).

הרב אברהם יצחק כלאב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1939 (בן 85 בערך)
ה'תרצ"ט
ירושלים, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת פוניבז' עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים,
ישיבת מרכז הרב,
פסגות.
תחומי עיסוק גמרא, הלכה, דיינות.
רבותיו הרב יעקב כלאב,
הרב צבי יהודה קוק,
הרב אברהם אלקנה שפירא.
חיבוריו עדת מעוזו, אבני ברקת.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורותיו

עריכה

נולד בירושלים, בנם של הרב יעקב כלאב, ר"מ בישיבת מרכז הרב, ובתיה, בתו של הרב דב בער הכהן קוק. נקרא על שמו של הראי"ה קוק, אחי סבו. למד בישיבת קול תורה ובישיבת פוניבז'. לאחר פטירת אביו, בשנת תשי"ט, החל את קשריו עם ישיבת מרכז הרב. באלול תשכ"ו מונה על ידי הרב צבי יהודה הכהן קוק כר"מ בישיבה. במקביל למד במכון הרי פישל ולאחר מכן במכון אריאל, שהיה מעין סניף שלו.

בשנת תשמ"ד התמנה לדיין בבאר שבע, ובעקבות זאת פסק מלכהן כר"מ בישיבת מרכז הרב. בשנת תשמ"ח שב לירושלים, וכעבור זמן מונה לאב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים. עסק רבות בנושאי גרות, אישות ופוריות בהלכה.

בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, במסגרת כהונתו בבית הדין הרבני, הקים בית דין מיוחד לדיני ממונות. בשנת 2006, בעקבות פסק הדין של בג"ץ שקבע כי לבתי הדין אין סמכות לפסוק בדיני ממונות, אף לא כבוררים, פסקה פעילותו של בית הדין. בשנת תשע"ב, לאחר פרישתו לגמלאות, הקים מחדש את בית הדין לדיני ממונות, בבית הכנסת ישורון בירושלים.

הוא גם היה במשך כמה שנים ראש כולל של הכולל מכון בני דוד פסגות, השוכן ביישוב פסגות, עד שהרב דוד בר שלטון החליף אותו.

הרב כלאב חיבר כמה ספרים, כגון "אבני ברקת" חידושים על התורה. וכן הוציא הגדה של פסח עם פירוש הגר"א. כמו כן הוציא את ספריו של אביו: "עקב ענוה" ו"עקב משפט" - על ענייני חושן משפט, עם הערות והוספות משלו. בשנת תשס"א (2001) זכה בפרס הרב קוק.

משפחתו

עריכה

היה נשוי לרבנית סימה (לבית וינברג). ולזוג חמישה ילדים:

עץ משפחת קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מקרא
הורות[1]
נישואין[2]
איש תקשורת[3]
גבר
אישה
איש ציבור[3]
רב[3]
איש צבא[3]
איש תרבות[3]
 
 
 
 
 
 
שלמה זלמן קוק
שלמה זלמן קוק


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת הירשוביץ
 
רייזא רבקה
רייזא רבקה


 
 
אלטה בת שבע
אלטה בת שבע


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בתיה מרים
בתיה מרים


פרידה חנה
פרידה חנה


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צפורה
צפורה


 
 
 
 
 
 
לאה קוּק
לאה קוּק


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 


דעותיו

עריכה

התנהלות בג"ץ

עריכה

ההתערבות של בג"ץ היא לא רק נגד הדין אלא נגד החוק. הרי גם לפי החוק, העניינים הדתיים מסורים לבית הדין. היום כולם רואים שמה שבג"ץ עושה זה נגד תושבי המדינה. הם פשוט משתלטים על המדינה בלי שום היגיון. לא ייתכן שבית המשפט נהיה מחוקק. לא ייתכן שיישבו כמה אנשים שהתושבים במדינה לא בחרו אותם, והם קובעים מה שהם רוצים. הבג"ץ משתלט על המדינה בלי שום היגיון. איך הם יכולים להתערב בעניינים יהודיים כשהם בכלל לא מבינים בזה? איך מי שלא מבין במשהו יכול להביע דעה?

התנהלות בתי הדין הרבניים

עריכה

בית דין זה דבר מאוד מורכב. באופן טבעי, מי שהפסיד יש לו תלונות. באופן כללי, רוב רובן של התלונות נגד בתי הדין הן לא מוצדקות. עצם זה שיש תלונות זה דבר טבעי, וזה לא אומר שהמערכת לא פועלת כמו שצריך.

אדם צריך לקבל עליו להיות יהודי, במובן זה שהוא מקבל עליו את היהדות, דהיינו את התורה, כולל מצוות חכמים ומנהגי ישראל הכשרים. אבל באיזה מובן הוא מקבל את זה עליו? הרי גר לא יודע את התורה כולה כשהוא בא להתגייר, אלא הוא מסכים לקבל את מה שכתוב בה, ואת הפרטים הוא יידע אחר כך, וזה מספיק. לעומת זאת, אם הוא מקבל עליו להיות יהודי בלי לשמור את המצוות, וברור שזו הכוונה שלו, בעצם הוא לא מקבל עליו להיות יהודי, ולכן הגיור אינו תופס.

ספריו

עריכה
  • עדת מעוזו - הערות וביאורים בשולחן ערוך אבן העזר (תשנ"ב)
  • אבני ברקת – נתיבות למדרש חכמים (יצא בארבע מהדורות, מהדורה ראשונה: תש"מ)
  • הגדה של פסח עם תוספת של שיר השירים בפירוש הגר"א: אבני ברקת (תשנ"ט)
  • איבי הנחל-ביאור סוגיות מסוימות במסכתות "שבת" ו"בבא בתרא"

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ כדי שהקו יסמן הורות הוא צריך לרדת למטה
  2. ^ בחלק מהמקרים משך הנשואין מופיע מעל הקו
  3. ^ 1 2 3 4 5 כאשר אדם עוסק ביותר מתחום אחד שבתרשים, צבע הרקע יהיה לפי תחום עיסוקו המשמעותי ביותר.