פתיחת התפריט הראשי

פסגות

ישוב בהרי בנימין

פְּסָגוֹת היא התנחלות מסוג יישוב קהילתי דתי בהרי בנימין, השוכן ליד אל בירה, על הר גבוה ("ג'בל טוויל") המתנשא לגובה 906 מטר מעל פני הים ושולט על סביבתו. כיום מתגוררות ביישוב מעל 300 משפחות[2].

פסגות
Psagot Settlement.JPG
צילום של היישוב פסגות מרמאללה
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מטה בנימין
גובה ממוצע[1] ‎877 מטר
תאריך ייסוד 1981
תנועה מיישבת אמנה
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 1,903 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 3.0% בשנה עד סוף 2018
פסגות ברקע על ראש ההר. מתחתיה נראים היישובים כוכב יעקב (מימין) ותל ציון (משמאל). הצילום מגבע בנימין
חורבת ניסיה בפסגות

רב היישוב הוא הרב שלמה יוסף וייצן.

היסטוריהעריכה

בשנת 1976 נתפסו כ-3,000 דונם בפסגתו של ג'בל טוויל באמצעות צו תפיסה של אדמות לצרכים צבאיים[3]. הצו, בשלב הראשון, לא הפקיע את האדמות אלא סגר את השטח ואסר על תושבי אל בירה לבנות במקום[4]. ביולי 1981 התקבלה החלטת הממשלה על הקמת מרכז אזורי "פסגות" במקום, בו ימוקמו משרדי המועצה האזורית מטה בנימין, כמו כן הוחלט על הקמת מגורים זמניים למספר משפחות, לרבות מבנים זמניים של מוסדות חינוך[5][6]. הקמת היישוב החלה באוגוסט 1981, בראש ההר הוצבו כמה קרוואנים ששימשו את המועצה האזורית, וסביבם הלך ונבנה היישוב[7]. המשפחות המקימות היו חברות גרעין מישיבת כרם ביבנה ומשכונת בית וגן בירושלים.

לאחר שחמש המשפחות הראשונות עלו על הקרקע, הוגשה עתירה לבג"ץ על ידי משפחות ערביות, שטענו לבעלות עליה, כמו כן טענו שמאז 1976 נאסרה על בעלי הקרקעות באזור בנייה מסיבה ביטחונית ומבנה משרדי המועצה אינו מבנה ביטחוני. בג"ץ הקפיא את המשך ההתיישבות במקום לחודשים[8]. בסופו של דבר הוסרה העתירה.[דרושה הבהרה] דורית ביניש, שהייתה אז מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, ייצגה את רשויות המדינה בדיון בעתירה בבית המשפט העליון[9]. מבני הקבע הראשונים ביישוב הושלמו בשנת 1986[10].

בשנות ה-80 התגורר בפסגות שלמה פילבר והוא שימש כמזכיר היישוב[11].

אירועים ביטחונייםעריכה

קרבתו של המקום לרמאללה-אל בירה הביאה לכך שהמצב הביטחוני בו ידע עליות ומורדות במהלך השנים. כבר מהשנים הראשונות היו היחסים בין תושבי פסגות לערבים שמסביבה מתוחים. דרך הגישה ליישוב עברה בלב אל-בירה ורמאללה (כביש 60 הישן) והשלכת אבנים על מכוניות ואוטובוסים שעשו דרכם ליישוב היו עניין שבשגרה. במספר מקרים אף נפצעו מהאבנים נוסעים יהודים[12]. פרוץ האינתיפאדה הראשונה בשנת 1987 הביאה להחמרה בהשלכות אבנים ואף לירי על מכוניות ואוטובוסים[13]. במרץ 1988, נשרף כליל אוטובוס להסעת תלמידים של היישוב מבקבוק תבערה שהושלך עליו[14].

עם פינוי כוחות צה"ל מהעיר רמאללה ומסירת העיר לרשות הפלסטינית ב־1996 נפתח כביש עוקף ממזרח ליישוב, המחבר את פסגות לצפון ירושלים דרך כוכב יעקב. כשפרצה האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, סבל היישוב מירי בלתי פוסק מכיוון רמאללה ואל בירה. בתים רבים ניזוקו, וקליעים חדרו לתוכם. נפגע רכוש רב אך לא היו נפגעים בנפש[15]. מצב זה נמשך כשנה וחצי, עד שכוחות צה"ל, במסגרת מבצע חומת מגן, פעלו בשכונות רמאללה הסמוכות לפסגות ואשר מהן נורתה האש, עצרו מבוקשים ותפסו אמצעי לחימה. בעקבות הפעילות פחתו משמעותית מקרי הירי מרמאללה.

באוקטובר 2013 דקר מחבל שחדר ליישוב ילדה בת 9 לאחר שחזרה מפעילות פתיחת חודש ארגון[16]. הילדה נפצעה קל ולאחר שלושה חודשים המחבל נתפס[17]. במאי 2014 שוב נורתה אש לכיוון היישוב[18].

מוסדות היישובעריכה

בפסגות נמצאים משרדי מועצה אזורית מטה בנימין, כולל ללימודי דיינות - מכון בני דוד פסגות, המועצה הדתית האזורית, המתנ"ס האזורי, ספרייה אזורית, בית הספר "צור ישראל"-תיכון אזורי בתוכנית "הילה", בית ספר יסודי, מכולת, מרפאה של קופת חולים כללית ועסקים שונים.

בשטח היישוב נמצאו ממצאים ארכאולוגיים בחורבת ניסיה, אשר מושכים למקום מדי שנה משלחת ארכאולוגית אמריקאית שבראשה עמד דוד לוינגסטון עד פטירתו[19]. משלחת זו משוכנעת כי פסגות היא העי המקראית. מכל מקום, הממצאים עד כה מעידים על התיישבות יהודית, לפחות בתקופת החשמונאים. למרגלות היישוב ממערב מצוי מעיין הקרוי "עין אלג'נן", ואשר הוצע לזהותו עם היישוב "עין גנים" הנזכר באונומסטיקון של אוסביוס (תחילת המאה ה-4 לספירה) כאתר הסמוך לבית אל[20].

יקבעריכה

  ערך מורחב – יקב פסגות

יקב פסגות הוקם בשנת 2003. כיום מיוצרים בו שבעה סוגי יינות שונים, ובבציר 2015 הגיע הייצור לכ-250,000 בקבוקים בשנה, חלקם הגדול מיוצא. כרמי היין של היקב נטועים על טרסות גיר בגובה 900 מטר מעל פני הים, סמוך ליישוב. בשנת 2008 עבר היקב למעונו החדש במעבר מכמש, המרוחק 6 דקות נסיעה משכונת פסגת זאב בירושלים[21].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פסגות בוויקישיתוף
 
צילום אוויר של אל בירה, היישוב פסגות בפינה השמאלית התחתונה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ פסגות, אתר הבית של מטה בנימין
  3. ^ נולדו בחטא: הקמת התנחלויות על קרקעות פרטיות בצווים צבאיים' יולי 2016
  4. ^ יוסף צוריאל, מועצת עירית אל בירה החליטה להפר את צו המושל ולהתיר בינוי אסור, מעריב, 12 בספטמבר 1976
  5. ^ אישור הקמת יישוב אדורה כיישוב קהילתי בדרום הר חברון, החלטה מספר 955 של ממשלת ישראל ה-19, משנת 1982, באתר של משרד ראש הממשלה
  6. ^ דו"ח תא"ל ברוך שפיגל, 2004
  7. ^ דני רובינשטיין, אזרחים מועדפים, דבר, 2 בנובמבר 1981
  8. ^ בג"ץ אסר אתמול להקים התנחלות ליד אל־בירה, דבר, 28 ביולי 1981
  9. ^ שמעון כהן, ביניש: הייתי בין מקימי היישוב פסגות, באתר ערוץ 7, 6 ביולי 2011
  10. ^ יצחק דיש, תכנית התיישבות ביו"ש תוגש לשמיר, מעריב, 10 בדצמבר 1986
  11. ^ יוסי לוי, מזכיר היישוב פסגות שיחזר הריגתו של בן 16 ממזרח י-ם, מעריב, 28 ביולי 1988
  12. ^ נפצעה מאבן שנזקרה למכונית ליד אל־בירה , דבר, 13 באוקטובר 1983
  13. ^ אהרון דולב, פסגות הפרבר היהודי של רמאללה, מעריב, 25 במרץ 1988
  14. ^ אבינועם בר יוסף ושפע גבאי, אוטובוס נשרף כליל מבקבוק תבערה, מעריב, 14 במרץ 1988
  15. ^ סמדר שמואלי ופליקס פריש, צה"ל השיב אש מפסגות; התושבים: מפלים אותנו לרעה, באתר ynet, 24 באוקטובר 2000
    הפלשתינים ירו על פסגות; מטען בכביש עוקף שכם, באתר גלובס, 9 בינואר 2001
    ברוך קראפלשתינאי מאל-בירה נהרג מירי צה"ל לאחר ירי על פסגות, באתר הארץ, 18 ביולי 2001
  16. ^ רוני דניאל, ‏נמשך המצוד אחר המחבל מפסגות, באתר ‏mako
  17. ^ "צה"ל עצר חשוד בדקירה בפסגות - כיכר השבת". כיכר השבת (בעברית). בדיקה אחרונה ב-10 במרץ 2018. 
  18. ^ עוזי ברוך, פסגות: חזרה לשגרה, באתר ערוץ 7, 7 במאי 2014
  19. ^ About the Author: Dr. David P. Livingston, Ph.D.
  20. ^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל - השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, עמ' 216.
  21. ^ דניאל רוגובביקור ביקב פסגות, באתר הארץ, 27 ביוני 2006