פסגות

התנחלות ויישוב קהילתי דתי בהרי בנימין

פְּסָגוֹת היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בהרי בנימין, השוכן ליד אל-בירה, על הר ("ג'בל טוויל") בגובה 906 מטר מעל פני הים השולט על סביבתו, שהעניק ליישוב את שמו.

פסגות
מראה היישוב פסגות
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מטה בנימין
גובה ממוצע[1] ‎877 מטר
תאריך ייסוד 1981
תנועה מיישבת אמנה
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 2,271 תושבים
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
6 מתוך 10

היישוב נמצא תחת מועצה אזורית מטה בנימין וכיום מתגוררות ביישוב כ-350 משפחות[3].

היסטוריה

עריכה

בשנת 1976 נתפסו כ-3,000 דונם בפסגתו של ג'בל טוויל באמצעות צו תפיסה של אדמות לצרכים צבאיים[4]. הצו, בשלב הראשון, לא הפקיע את האדמות אלא סגר את השטח ואסר על תושבי אל בירה לבנות במקום[5]. ביולי 1981 התקבלה החלטת הממשלה על הקמת מרכז אזורי "פסגות" במקום, שבו ימוקמו משרדי המועצה האזורית מטה בנימין, כמו כן הוחלט על הקמת מגורים זמניים למספר משפחות, לרבות מבנים זמניים של מוסדות חינוך[6][7]. הקמת היישוב החלה באוגוסט 1981, בראש ההר הוצבו כמה קרוואנים ששימשו את המועצה האזורית, וסביבם הלך ונבנה היישוב[8]. המשפחות המקימות היו חברות בגרעין מישיבת כרם ביבנה ומשכונת בית וגן בירושלים.

לאחר שחמש המשפחות הראשונות עלו על הקרקע, הוגשה עתירה לבג"ץ על ידי פלסטינים שטענו לבעלות על האדמה, וכן נטען שמאז 1976 נאסרה על בעלי הקרקעות באזור בנייה מסיבה ביטחונית ומבנה משרדי המועצה אינו מבנה ביטחוני. בג"ץ הקפיא את המשך ההתיישבות במקום לחודשים[9]. עם זאת, בסופו של דבר הוסרה העתירה.[דרושה הבהרה] דורית ביניש, שהייתה אז מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, ייצגה את רשויות המדינה בדיון בעתירה בבית המשפט העליון[10]. מבני הקבע הראשונים ביישוב הושלמו בשנת 1986[11].

פסגות שימשה כמקום מושבה של המועצה האזורית מטה בנימין משנת 1981 ועד דצמבר 2020, אז עברה לאזור התעשייה שער בנימין.

בשנות ה-80 התגורר ביישוב שלמה פילבר ושימש כמזכיר היישוב[12].

אירועים ביטחוניים

עריכה

בעקבות קרבתו של היישוב לרמאללה ואל בירה שהמצב הביטחוני בו ידע עליות ומורדות במהלך השנים, כבר מהשנים הראשונות היו היחסים בין תושבי פסגות לערביי הסביבה מתוחים. דרך הגישה ליישוב עברה בלב אל-בירה ורמאללה (כביש 60 הישן) והשלכת אבנים על כלי רכב בדרכם ליישוב הייתה עניין שבשגרה[13]. עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה בשנת 1987 באה החמרה בהשלכות אבנים ואף לירי[14]. במרץ 1988, נשרף אוטובוס להסעת תלמידים של היישוב מבקבוק תבערה שהושלך עליו[15].

עם פינוי כוחות צה"ל מרמאללה ומסירת העיר לרשות הפלסטינית ב־1996 נסלל כביש עוקף רמאללה מהיישוב לכיוון כוכב יעקב. כשפרצה האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, סבל היישוב מירי מכיוון רמאללה. בתים רבים ניזוקו מקליעים שחדרו לתוכם, אך לא היו נפגעים בנפש[16]. מצב זה נמשך כשנה וחצי, עד שכוחות צה"ל, במסגרת מבצע חומת מגן, פעלו בשכונות רמאללה הסמוכות לפסגות ואשר מהן נורתה האש, עצרו מבוקשים ותפסו אמצעי לחימה. בעקבות הפעילות פחתו משמעותית מקרי הירי מרמאללה.

באוקטובר 2013 חדר מחבל ליישוב, דקר ופצע באורח קל ילדה בת 9[17][18].

במאי 2014 שוב נורתה אש לכיוון היישוב[19].

מוסדות

עריכה

ביישוב שכנו משרדי מועצה אזורית מטה בנימין החל מ-1983 ועד דצמבר 2020, כשהועברו לאזור התעשייה שער בנימין. בנוסף, שוכנים ביישוב המתנ"ס האזורי, ספרייה אזורית, בית הספר "צור ישראל" – תיכון אזורי בתוכנית "הילה", אולפנא תורנית אזורית "טל תחיה", בית ספר יסודי (המשרת את ילדי פסגות, מגרון וגבעת אסף) ומכון בני דוד פסגות, שהוא כולל ללימוד דיינות. ביישוב פועל סניף של תנועת הנוער בני עקיבא.

רב היישוב וראש מכון בני דוד הוא הרב שלמה יוסף וייצן.

למרגלות היישוב ממערב מצוי מעיין בשם "עין אלג'נן", ואשר הוצע לזהותו עם היישוב "עין גנים" הנזכר באונומסטיקון של אוסביוס כאתר הסמוך לבית אל[20].

יקב פסגות

עריכה
  ערך מורחב – יקב פסגות

יקב פסגות הוקם ביישוב שנת 2003. כרמי היין של היקב נטועים על טרסות גיר בגובה 900 מטר מעל פני הים, סמוך ליישוב. בשנת 2008 עברו משרדי היקב למגרון[21], ובשנת 2020 עבר לאזור התעשייה שער בנימין הסמוך.

ב-19 בנובמבר 2020 אירח היקב את מזכיר המדינה של ארצות הברית מייק פומפאו. ביקור זה נחשב לביקור הראשון של שר חוץ אמריקאי בהתנחלות.[22]

חורבת ניסיה

עריכה
  ערך מורחב – חורבת ניסיה

בשטח היישוב נמצאת חורבת ניסיה, שהיא אתר ארכאולוגי שנמצאו בו שרידי יישוב כנעני, ושרידים מהתקופה הישראלית, תקופת בית שני והתקופה הביזנטית, ואולי אף מאוחר מכך. באתר קיימים שרידי מבנים, מערות קבורה, יקב, שני מקוואות טהרה חשמונאיים ובית בד. בצפון-מערב האתר נמצאת מערת מסתור מימי מרד בר כוכבא. החל משנת 1979 ועד שנת 2002 חפרה באתר משלחת חוקרים אמריקנית בראשות ד"ר דייוויד ליווינגסטון במשך 16 עונות חפירה,[23]. לווינגסטון זהה את התל עם העי המקראית, אך הזיהוי לא התקבל במחקר.

גלריית תמונות

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פסגות בוויקישיתוף
 
צילום אוויר של אל בירה, היישוב פסגות בפינה השמאלית התחתונה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. ^ פסגות, אתר הבית של מטה בנימין
  4. ^ נולדו בחטא: הקמת התנחלויות על קרקעות פרטיות בצווים צבאיים' יולי 2016
  5. ^ יוסף צוריאל, מועצת עירית אל בירה החליטה להפר את צו המושל ולהתיר בינוי אסור, מעריב, 12 בספטמבר 1976
  6. ^ אישור הקמת יישוב אדורה כיישוב קהילתי בדרום הר חברון, החלטה מספר 955 של ממשלת ישראל התשע־עשרה, משנת 1982, באתר של משרד ראש הממשלה
  7. ^ דו"ח תא"ל ברוך שפיגל, 2004
  8. ^ דני רובינשטיין, אזרחים מועדפים, דבר, 2 בנובמבר 1981
  9. ^ בג"ץ אסר אתמול להקים התנחלות ליד אל־בירה, דבר, 28 ביולי 1981
  10. ^ שמעון כהן, ביניש: הייתי בין מקימי היישוב פסגות, באתר ערוץ 7, 6 ביולי 2011
  11. ^ יצחק דיש, תכנית התיישבות ביו"ש תוגש לשמיר, מעריב, 10 בדצמבר 1986
  12. ^ יוסי לוי, מזכיר היישוב פסגות שיחזר הריגתו של בן 16 ממזרח י-ם, מעריב, 28 ביולי 1988
  13. ^ נפצעה מאבן שנזקרה למכונית ליד אל־בירה, דבר, 13 באוקטובר 1983
  14. ^ אהרון דולב, פסגות הפרבר היהודי של רמאללה, מעריב, 25 במרץ 1988
  15. ^ אבינועם בר יוסף ושפע גבאי, אוטובוס נשרף כליל מבקבוק תבערה, מעריב, 14 במרץ 1988
  16. ^ סמדר שמואלי ופליקס פריש, צה"ל השיב אש מפסגות; התושבים: מפלים אותנו לרעה, באתר ynet, 24 באוקטובר 2000
    הפלשתינים ירו על פסגות; מטען בכביש עוקף שכם, באתר גלובס, 9 בינואר 2001
    ברוך קרא, פלשתינאי מאל-בירה נהרג מירי צה"ל לאחר ירי על פסגות, באתר הארץ, 18 ביולי 2001
  17. ^ עודד בן עמי רוני דניאל, ‏נמשך המצוד אחר המחבל מפסגות, באתר ‏מאקו‏, 6 באוקטובר 2013
  18. ^ "צה"ל עצר חשוד בדקירה בפסגות - כיכר השבת". כיכר השבת. נבדק ב-2018-03-10.
  19. ^ עוזי ברוך, פסגות: חזרה לשגרה, באתר ערוץ 7, 7 במאי 2014
  20. ^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל - השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, עמ' 216.
  21. ^ דניאל רוגוב, ביקור ביקב פסגות, באתר הארץ, 27 ביוני 2006
  22. ^ אריאל כהנא, היסטוריה: פומפאו נחת מעבר לקו הירוק, באתר ישראל היום, 19 בנובמבר 2020
  23. ^ About the Author: Dr. David P. Livingston, Ph.D.