פתיחת התפריט הראשי

אברהם רז

מחזאי ישראלי

אברהם רז (רוזנברג) (193729 ביוני 1971) היה מורה לדרמה, סופר ומחזאי ישראלי.

אברהם רז
אברהם רז
לידה 1937 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 ביוני 1971 (בגיל 34 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, מחזאי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

אברהם רז (רוזנברג) נולד בשנת 1937 בקיבוץ גבעת השלושה. סיים את לימודיו התיכוניים בפתח תקווה. בשירותו הצבאי השתתף במלחמת סיני בצניחה בא-טור ונפצע בקרב בעינו. למד באוניברסיטה העברית בירושלים, בה סיים תוארי בוגר ומוסמך בספרות עברית בהנחיית גרשון שקד. לאחר מכן התמנה למרצה לספרות בסמינר ע"ש אליעזר שיין בפתח תקווה ומרצה לדרמה בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב.

בסוף שנות ה-60 זכה במלגה מטעם המועצה הבריטית (British Council) ויצא להשתלמות בת שנתיים בתיאטרון בלונדון ובבירמינגהם. עם שובו מבריטניה התגלתה בגופו מחלת הלוקמיה, ובתוך זמן קצר הוא הלך לעולמו. בגיל 33. נקבר בפתח תקווה. הותיר אישה, אביביה רז-דובשני (פסיכולוגית, בתו של המחנך מנשה דובשני), ובת פעוטה.

יצירתועריכה

החל מ-1963 התפרסמו סיפורים פרי עטו ב"משא", "הארץ" ו"קשת". ב-1968 ראה אור ספרו "חוף הלטאות". מחזהו "פרשת המשפט של רודולף קיפו" הועלה על הבמה ב-1968, ובהמשך הועלו מחזותיו "לא ביום ולא בלילה" (צוותא, 1968), "ליל העצמאות של מר ישראל שפי" (הבימה, 1972) ו"אינה גורפינקל חוזרת" (צוותא, 1972). המחזות שיקפו את השבר של דמות ה"צבר" במציאות שלאחר מלחמת ששת הימים[1]. כן כתב את המחזה "אצל מיקולינסקי".

המחזה "ליל העצמאות של מר ישראל שפי" הוא אלגוריה למדינת ישראל. משפחת שפי חוגגת את יום העצמאות, אבי המשפחה, ישראל, מייצג את דור החלוצים והבונים של "ארץ ישראל היפה", בנו, אלישע, הוא אנטי גיבור שאינו רוצה ואינו יכול לממש את האידיאלים של אביו ונופל בקרב, האם, חנה, שואפת לחיים נורמליים, לעושר ולזוהר. חוויית יום העצמאות איננה חגיגה אלא חוויה טראגית וגרוטסקית.

בשנת 1972, לאחר מותו, הופק סרט קולנוע לפי המחזה "לא ביום ולא בלילה", קו-פרודוקציה ישראלית-אמריקאית, בבימויו של סטיבן שטרן, שייצג את ישראל בפסטיבל ברלין וזכה שם לציון לשבח. המחזה הועלה לראשונה בצוותא והוצג יותר מ-400 פעם עם מרים ברנשטיין כהן בתפקיד הראשי כשליא קניג מחליפה אותה מדי פעם. ב 2011 הוא הועלה שוב בהבימה עם ליא קניג בתפקיד הראשי.

פרסיםעריכה

ספריועריכה

  • חוף הלטאות, א. לוין אפשטיין, 1968.[3] (סיפורים)
  • לא ביום ולא בלילה: מחזה בחמש תמונות, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב – מפעל השכפול, תשכ"ט, 1968.
  • פרשת המשפט של רודולף קיפו: מחזה, ירושלים: המועצה הציבורית לתרבות ואמנות (ספרית מחזות עבריים מקוריים), [1969?].

כינוס כתביו לאחר מותו:

  • ליל העצמאות של מר ישראל שפי: מחזות (כתבי אברהם רז, א: מחזות); ערך חיים שוהם; אחרית דבר: גרשון שקד, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ו 1976. (המחזות: "פרשת המשפט של רודולף קיפו", "לא ביום ולא בלילה", "ליל העצמאות של מר ישראל שפי", "אינה גורפינקל חוזרת", "אצל מיקולינסקי")
  • פרשת המלחמה של עודד ירקוני: סיפורים (כתבי אברהם רז, ב: מחזות); ערך והוסיף אחרית דבר חיים שוהם, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1977. (הסיפורים: "חוף הלטאות", "סוקולובה", "כאבן המתגלגלת בהר", "פרשת המלחמה של עודד ירקוני", "רק לא בולדוג", "שעת הקבלה של פרופ' ק.נ. זליגמן", "מוטלה בנגלוביץ", "המקל המגולף", "סיניורה בוטנרו", "הדרך לשיקגו", "פוטו זינגר")

לקריאה נוספתעריכה

  • ש. ‬שויקה, 'דיוקן עצמי, מציאות ושאיפה במחזותיו של אברהם רז', בקורת ופרשנות 6 (תשל"ד), 90–98.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בן עמי פיינגולד, התיאטרון הישראלי והמחזה המקורי, בתוך: חנה יבלונקה וצבי צמרת (עורכים), העשור השלישי: תשכ"ח-תשל"ח, יד יצחק בן צבי 2008, עמ' 194-193
  2. ^ פרס פינסקי למחזה מקורי – ליצחק סלע ואברהם רז, מעריב, 3 בנובמבר 1969.
  3. ^ ביקורת: יוסף פרידלנדר, סיפורי אברהם רז', מאזנים 30, 4 (1970), 340–342.