אגודת העיתונאים בתל אביב

אגודת העיתונאים בתל אביב הוא ארגון המאגד עיתונאים רבים בישראל, ומטרתו לגבש אג'נדות כלליות לציבור העיתונאים, לקדם השגת מטרות משותפות, ולספק פלטפורמה לשיח בין-תחומי בין עיתונאים ממגוון רחב של עיתונים ובעלי מומחיות שונים[1]. האגודה הוקמה על ידי עיתונאים מרחבי ארץ ישראל בינואר 1935[2]. האגודה בתל אביב היא הגדולה מבין שלוש אגודות העיתונאים האזוריות (השתיים האחרות: אגודת העיתונאים ירושלים ו"אגודת העיתונאים חיפה והצפון"), שמהן הורכב יחד "איגוד עיתונאי ארץ ישראל", אשר הוקם בשנת 1946, ולאחר קום המדינה שינה את שמו ל"איגוד הארצי של עיתונאי ישראל"[3].

אגודת העיתונאים בתל אביב
בית העיתונאים על שם סוקולוב - מטה הארגון
בית העיתונאים על שם סוקולוב - מטה הארגון
בית העיתונאים על שם סוקולוב - מטה הארגון
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ינואר 1935 – הווה (כ־89 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

האגוד הוקמה בינואר 1935, ותחילה היו חברים בה רק 27 עיתונאים ועורכים, היא פעלה בהתנדבות וללא תשתית, תקציב או תמיכה מכלי התקשורת או מהמוסדות הציוניים[2]. עיתונאים רבים לא ששו להצטרף לאגודה, בין היתר משום שעצם קיומו של ארגון עובדים שלא היה חלק מהסתדרות העובדים הכללית עורר אנטגוניזם בקרב אלה מבין העיתונאים שהיו חברים בהסתדרות[2]. היא הוקמה על מנת לבסס את מעמד העיתונאים בארץ, ולהילחם על קבלת תנאים סוציאליים בסיסיים לכלל העיתונאים. בתחילת דרכה כללה האגודה 27 חברים בלבד[4].

בשנות ה-40 האגודה הייתה סייע בקליטת עיתונאים חדשים רבים אשר עלו לארץ מרחבי העולם, לדאוג להם למגורים, ולשלבם במעגל העבודה העיתונאי[4].

בשנת 1949 החלו הקמתו של בניין האגודה, בית העיתונאים על שם סוקולוב[5]. ב-3 באפריל 1957 נחנך בית העיתונאים במעמד נשיא המדינה יצחק בן-צבי וראש הממשלה דוד בן-גוריון[6].

בשנות ה-50 וה-60 עברה האגודה תהפוכות. בזמן מלחמת ההתשה ומלחמת ששת-הימים התמקדה האגודה בשימור מעמד העיתונאים, בזמן שהמאורעות גרמו לתפוצת שיא של העיתונים הישראלים, ואיתה גיוס המוני של עיתונאים חדשים. בעזרת הסכמים קיבוציים עם ארגון המו"לים, הצליחה האגודה לשמור על תנאי העבודה של העיתונאים[4]. אך בשנות ה-80, חל כרסום בכוחן של אגודות העיתונאים, לאחר שכלי התקשורת חדשים, בראשם העיתון "חדשות" שהוקם ב-1984, החתימו את עובדיהם על חוזי העסקה אישיים ולא קיבוציים, דבר שהגביל את האפשרות לנהל מאבקי שכר משותפים לכלל העיתונאים. המאבק של האגודה נגד "חדשות" כלל חרם על סיקור הקמת העיתון[7], ומניעה תחילה מהעיתונאים של "חדשות" להיות חברים באגודת העיתונאים בתל אביב[8].

בשנות ה-90 החלו גם כלי התקשורת הוותיקים בישראל, וערוץ 2 המסחרי שהחל לפעול באותה עת, לאמץ את שיטת החוזים האישיים, והאגודה נחלשה אף יותר[9].

בשנת 2005, הייתה האגודה מעורבת במחלוקת סביב תרומה של משפחת נמרודי, בסך 90 אלף דולר, לשיפוץ המבואה בבית העיתונאים בתל אביב[10]. כאשר במקביל נאבקה בקיצוצים שביצע העיתון "מעריב" שבבעלות המשפחה[11].

בשנת 2007, נערך כנס אילת הראשון לעיתונות, שיזמו אגודת העיתונאים בתל אביב ואוניברסיטת חיפה, בהשתתפות מאות עיתונאים מישראל ומהעולם. העורך הראשי של הכנס הראשון היה משה ורדי, לשעבר עורך "ידיעות אחרונות". הכנס נוסד כאירוע שנתי מרכזי של התקשורת בישראל. הוא כולל ימי מליאות, מושבי דיון והרצאות בהשתתפות עיתונאים, ראשי המשק הישראלי, אישי ציבור, אנשי עסקים בכירים, עורכים בכירים ואנשי תקשורת מובילים. טקס נעילת הכנס הראשון נערך בנוכחותו של ראש הממשלה אהוד אולמרט[12].

בשנת 2012 הוקם ארגון חדש "ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל", על ידי קבוצה של עיתונאים שביקשה להקים ארגון יצוגי חדש לאחר שנים בהם ירד מעמד ושכר העיתונאים בישראל, ולאחר ש"איגוד הארצי של עיתונאי ישראל" בכללותו ואגודת העיתונאים בתל אביב בפרט חדלו לטענתם להיות גורם משמעותי בייצוג זכויות העיתונאים[13]. הארגון החדש הוקם כארגון עובדים ענפי, במסגרת ההסתדרות וקיבל את הזכות לייצג ועדי עובדים בכלי התקשורת המובלים בישראל במבא ומתן מול המעסיקים[14]. מאז חדלה אגודת העיתונאים בתל אביב לייצג את העיתונאים במשא-ומתן מול המעסיקים ובאופן כללי ירדה רמת פעילותה, ואף אתר האינטרנט שלו חדל לפועל[15].

באפריל 2015 מכרה האגודה את "בית סוקולוב" תמורת 172 מיליון שקל[16]. במקומו הוחל בתכנון פרויקט נדל"ן הכולל בניין מגורים ומגדל משרדים, בו לאגודה יהיה חלק[17]. בספטמבר 2022 חשף אתר "העין השביעית" כי שכרו של יוסי בר-מוחא, מנכ"ל האגודה, עמד בשנת 2021 על שיא של יותר מ-1.3 מיליון שקל (שכר, פנסיה וזכויות נוספות). שכר שהוא גדול פי שבעה מהכנסות האגודה מדמי חבר, ומימונו מגיע מהכספים שקיבלה האגודה ממכירת "בית סוקולוב"[15]. בנוסף נחשף כי רשם העמותות בוחן את פעילות האגודה, והורה לה להפנות את העודף תקציבי שנצבר לאחר הסכם מכר שביצעה בבית סוקולוב לקידום מטרותיה[18].

פעילות עריכה

פעילות הארגון התמקדה באיגוד ציבור העיתונאים על מנת להשיג מטרות מקצועיות כלליות עבור חבריה, האיגוד ייצג בעבר את ציבור העיתונאים במשא-ומתן מול ארגון המו"לים וההסתדרות כדי לשמור על זכויות העיתונאים ולהבטיח תנאים סוציאליים ושכר הוגן לכלל העיתונאים[4]. האגודה עובדת על מנת לגבש ולפקח על כללי אתיקה כלליים לציבור העיתונאים, כמו הבטחת אובייקטיביות פוליטית ומקצועיות. בנוסף, האגודה פועלת על מנת לקדם את ערכי הדמוקרטיה ולהגן על חופש הביטוי בישראל[2].

בשנת 1988 ארגנה האגודה מחאה על סגירת העיתון "דרך הניצוץ" מבלי שהואשם בעבירה כל שהיא, ומעצר כל חברי המערכת[19].

בשנת 1998 הצטרפה האגודה להליך המשפטי שהתנהל בין עיתון "הארץ" לעיתונאית גלית חמי, שעברה ל"ידיעות אחרונות". "הארץ" ביקש למנוע העסקתה של חמי ב"ידיעות", בטענה כי בחוזה העבודה שלה היא התחייבה לאי-תחרות. אגודת העיתונאים טענה כי אין כל מקום לאכוף תניית אי-תחרות בין עיתון לעיתונאי, ויש להבטיח חופש מלא לעיתונאים לעבור מעיתון לעיתון, לבצע את עבודתם ולהביע את עמדותיהם במקום אשר יבחרו כחלק מעקרון חופש העיתונאות[20].

בעשור השני של המאה ה-21 הייתה אגודת העיתונאים בתל אביב מעורבת במאבק שכשל, לשמר את קיומה ועצמאותה של רשות השידור. בספטמבר 2013 עתרה לבג"ץ לבטל הוועדה לבחינת עתיד השידור הציבורי[21], ובפברואר 2016 עתרה לבג"ץ בדרישה לדחות את יישום חוק תאגיד השידור הציבורי[22].

בנובמבר 2011, יוזמה אגודת העיתונאים הפגנת תמיכה בעיתונאית קרן נויבך, לאחר שהודחה מרשות השידור ממניעים פוליטיים על ידי המנכ"ל יוני בן מנחם[23].

בשנת 2012 הייתה האגודה מעורבת במאבק נגד מינוי של זליג רבינוביץ' לתפקיד סמנכ"ל רשות השידור[24], בטענה שנעשה שלא כדין כיוון שהוא היה חסר תואר אקדמי וזאת בניגוד לתנאים שמציבים חוזר נציבות שירות המדינה והתקשי"ר[25].

ספר השנה של העיתונאים עריכה

מאז שנות ה-40 פרסמה אגודת העיתונאים בתל אביב מדי שנה את "ספר השנה של העיתונאים". הספר כלל סיכום של אירועי השנה החשובים וכלל מאמרי שעה בנושאי עיתונות ותקשורת. בסדרת ספרי השנה הופיעו 52 כרכים: הראשון – בשנת 1941, האחרון בשנת 2000. בפתח הכרך הראשון, שערך גדליהו ז'וכוביצקי (זקיף), כתב יו"ר האגודה יוסף הפטמן[26]:

אנו יכולים להגיד בלי הפרזה, כי אנו מוציאים עתה שנתון רב תוכן וגדוש בחומר אינפורמאציוני וסטאטיסטי בכל השטחים המעניינים את האדם מן היישוב בימים אלה. זהו ספר 'כל בו' במה שנוגע לידיעת העולם הגדול ולחיי היישוב והארץ. תוכן העניינים נותן מושג-מה על העבודה המסועפת הרבה שהושקעה בספר זה

.

לעיתים הוקדש הספר כולו לנושא אחד; כך לדוגמה בשנת 1980 ערך יוסי אחימאיר את ספר השנה שהיה מוקדש להסכם השלום עם מצרים.

כנס אילת ופרס מפעל חיים עריכה

מאז 2007 מארגנת האגודה את "כנס אילת לעיתונות", אירוע שנתי של התקשורת בישראל. במסגרת הכנס מחולק פרס מפעל חיים לעיתונות, בין מקבלי הפרס היו:

ניהול עריכה

את האגודה מנהלים 14 חברי הנהלה אשר נבחרים על ידי כלל חברי האגודה. מנכ"ל האגודה מאז 2002 הוא יוסי בר מוחא[39], ויושב ראש האגודה מאז מאי 2012 הוא רותם אברוצקי[40].

פעילות האגודה הייתה מאורגנת דרך שבע ועדות ויותר משלושים תאים מקצועיים, ביניהן ועדת האתיקה, בית הדין לערעורים, ועד מערכת/אמצעי תקשורת וועדת חברים[40].

יושבי ראש עריכה

מזכ"לים ומנכ"לים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אבי פז, "דברי הימים". אתר אגודת העיתונאים בתל אביב. http://journalism.co.il/דברי-הימים-א/
  2. ^ 1 2 3 4 אגודת העיתונאים בתל אביב, באתר העין השביעית
  3. ^ האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל, באתר העין השביעית
  4. ^ 1 2 3 4 אבי פז "דברי הימים". אתר אגודת העיתונאים בתל אביב. http://journalism.co.il/דברי-הימים-א/
  5. ^ ניגשים להקמת "בית-סוקולב" בת"א, על המשמר, 27 בנובמבר 1949
  6. ^ נחנך בית העתונאים ע"ש נחום סוקולוב, דבר, 4 באפריל 1957
    א. בן-דוד, עתונאי ישראל נכנסים לביתם: חנוכת "בית סוקולוב" תיערך השבוע, מעריב, 31 במרץ 1957
  7. ^ אריה דיין ולאה ענבל, עיתונאים מעולם אחר, כותרת ראשית, 7 במרץ 1984
    אריה דיין, חדשות מעולם העיתונות, כותרת ראשית, 18 ביולי 1984
  8. ^ גבי ניצן, בגבו למצלמה - חומרת הדין, כותרת ראשית, 20 ביולי 1988
  9. ^ מרדכי אלקן, השבתת עיתון תחייב גם בעלי חוזים אישיים - אגודת העיתונאים דורשת מהמו"לים, מעריב, 28 במרץ 1991
  10. ^ רוני קורן-דינר, האם תרומת נמרודי לאגודת העיתונאים משפיעה על מאבקה בפיטורים ב"מעריב"?, באתר הארץ, 31 בינואר 2005
  11. ^ רוני קורן-דינר, אגודת העיתונאים בתל אביב: "העיתונאים משלמים מחיר הניהול הכושל ב'מעריב'", באתר הארץ, 26 בינואר 2005
  12. ^ אסף כרמל, כנס אילת הראשון לעיתונות ייפתח מחר, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2007
  13. ^ עכבר העיר, והרי החדשות: איגוד עיתונאים חדש קם בישראל, באתר הארץ, 13 בינואר 2012
  14. ^ רועי ברק, ‏כ-200 עיתונאים הצטרפו לארגון עיתונאים חדש בהסתדרות, באתר גלובס, 4 בינואר 2012
  15. ^ 1 2 אורן פרסיקו, איפה הכסף - יוסי בר-מוחא משך 1.3 מיליון שקל מקופת אגודת העיתונאים תל-אביב, באתר העין השביעית, 13 בספטמבר 2022
  16. ^ בית העיתונאים בת"א נמכר תמורת 172 מיליון שקל, באתר גלובס, 29 באפריל 2015
      רז סמולסקי, לאן יילך הכסף? מתחם בית העיתונאים בת"א נמכר ב-172 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 29 באפריל 2015
  17. ^ הדרך למגדל עוד ארוכה: מה קורה עם בית העיתונאים בת"א?, באתר גלובס, 19 ביוני 2017
  18. ^ אבי סופר, רשם העמותות: בוחנים את פעילות אגודת העיתונאים של תל אביב, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 13 בספטמבר 2022
  19. ^ אורן כהן, אגודת העיתונאים: לבטל את סגירת "דרך הניצוץ"', חדשות, 29 בפברואר 1988
  20. ^ מאת הדס מגן, ‏אגודת העיתונאים: יש להבטיח לעיתונאים חופש מלא לעבור מעיתון לעיתון, באתר גלובס, 30 במרץ 1998
  21. ^   נתי טוקר, אגודת העיתונאים לבג"ץ: לבטל הוועדה לבחינת עתיד השידור הציבורי, באתר TheMarker‏, 17 בספטמבר 2013
  22. ^   נתי טוקר, אגודת העיתונאים בת"א לבג"ץ: לדחות סגירת רשות השידור בשנה וחצי, באתר TheMarker‏, 17 בפברואר 2016
    לי-אור אברבך, ‏אגודת העיתונאים: "חמור מאוד אם החדשות יעברו לידיים פרטיות", באתר גלובס, 7 במרץ 2016
  23. ^ גילי איזיקוביץ, 100 עיתונאים צעדו נגד "סתימת פיות" במחאה על פיטורי קרן נויבך, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2011
  24. ^ אורן פרסיקו, מתחת לפנס, באתר העין השביעית, 17 בדצמבר 2012
  25. ^ אמילי גרינצווייג, אגודת העיתונאים בת"א דורשת לבטל מינויו של זליג רבינוביץ', באתר הארץ, 1 ביולי 2012
    רועי ברק, ‏"מינוי זליג רבינוביץ' לעוזר מנכ"ל רשות השידור אינו תקין", באתר גלובס, 2 בדצמבר 2011
  26. ^ * "ספר השנה של העיתונאים", באתר אגודת העיתונאים בתל אביב
  27. ^ אסף כרמל, פרס על מפעל חיים לפרשן "הארץ" יואל מרקוס ולעיתונאי שלום קיטל, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2007
  28. ^ אופיר בר-זהר, כנס אילת לעיתונות: טומי לפיד ז"ל, חיים יבין ורון בן ישי יקבלו פרסים על מפעל חיים, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2008
  29. ^ כתב TheMarker, לונדון, קירשנבאום ופלוצקר יקבלו פרסי מפעל חיים בכנס אילת לעיתונות, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2009
  30. ^ גילי איזיקוביץ, רבקה מיכאלי תקבל פרס מפעל חיים על עבודתה ברדיו בכנס אילת לעיתונות, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2009
  31. ^ רועי ברק, ‏כרמלה מנשה ונח קליגר יקבלו פרס מפעל חיים בכנס אילת לעיתונות, באתר גלובס, 14 בנובמבר 2011
  32. ^ TheMarker Online, פרס מפעל חיים לנחמיה שטרסלר ולשלמה נקדימון, באתר TheMarker‏, 28 באוקטובר 2012
  33. ^ גילי איזיקוביץ, פרס מפעל חיים לאורי אבנרי ואריה גולן מטעם אגודת העיתונאים, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2013
  34. ^ אלכסנדר כץ, תתחילו לארוז מזוודות לכנס אילת: פרס מפעל חיים לאהרל'ה ברנע ובינה לוז, באתר אייס, 5 בנובמבר 2014
  35. ^ יונתן כיתאין, ‏פרס מפעל חיים לעיתונאים רוני דניאל וסטלה קורין-ליבר, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2016
  36. ^ יונתן כיתאין, ‏אגודת העיתונאים: פרס מפעל חיים לרינה מצליח ולשושנה חן, באתר גלובס, 6 בנובמבר 2017
  37. ^ ליאור אוחנה, פרס מפעל חיים יוענק לעיתונאי "ידיעות אחרונות" בן דרור ימיני, באתר ynet, 12 בספטמבר 2021
  38. ^ פרס מפעל חיים לעיתונאית ynet ו"ידיעות אחרונות" טובה צימוקי ולמשה נוסבאום, באתר ynet, 24 באוקטובר 2022
  39. ^ אורי אילון, יוסי בר-מוחא מנכ"ל אגודת העיתונאים בת"א, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2001
  40. ^ 1 2 רועי ברק, ‏אגודת העיתונאים מתחדשת: רותם אברוצקי נבחר ליו"ר האגודה, באתר גלובס, 15 במאי 2012
  41. ^ מוסדות חדשים להתאגדות העתונאים בתל־אביב, הארץ, 3 במאי 1943
  42. ^ חולקו התפקידים באגודת העיתונאים, על המשמר, 15 בנובמבר 1959
  43. ^ י א. רמבה - יו"ר אגודת העיתונאים, למרחב, 17 בפברואר 1964
  44. ^ נבחרו מוסדות אגודת העתונאים בתל־אביב, דבר, 22 במאי 1983
  45. ^ סמי גרינשפן יו"ר אגודת העתונאים בתל־אביב, מעריב, 5 ביולי 1985
  46. ^ עתי"ם, נבחר לכהן כיו״ר אגודת העיתונאים, חדשות, 5 ביולי 1987
  47. ^ עתי"ם, מבחר ליו"ר אגודת העיתונאים בת״א, חדשות, 11 ביולי 1989
  48. ^ נסטלבאום נבחר בשנית ליו"ר אגודת העיתונאים, באתר הארץ, 6 במאי 2002
  49. ^ ענת קם‏, אבי פז נבחר ליו"ר אגודת העיתונאים בתל אביב, באתר וואלה!‏, 11 במרץ 2009