גדעון עזרא

גדעון עזרא
	גדעון עזרא
לידה	30 ביוני 1937; ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה	17 במאי 2012 (בגיל 74); ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת חיפה
מפלגה	הליכוד, קדימה
סיעה	הליכוד, הליכוד-גשר-צומת, הליכוד-צומת, קדימה
	6 בספטמבר 2004 – 4 במאי 2006; (שנה ו־34 שבועות)
תחת ראשי הממשלה	אריאל שרון ואהוד אולמרט
	→ צחי הנגבי אבי דיכטר ←
	4 ביולי 2004 – 10 בינואר 2005; (27 שבועות ויומיים)
תחת ראש הממשלה	אריאל שרון
	→ בנימין אלון אברהם הירשזון ←
	18 בינואר 2006 – 31 במרץ 2009; (3 שנים ו־10 שבועות)
תחת ראש הממשלה	אריאל שרון ואהוד אולמרט
	→ אריאל שרון גלעד ארדן ←
	17 ביוני 1996 – 17 במאי 2012; (15 שנים)
כנסות	14–18
מדינה	ישראל
השתייכות	שירות הביטחון הכללי; המוסד
תקופת הפעילות	1962–1995 (כ־33 שנים)
תפקידים בשירות
	סגן ראש השב"כ

גדעון עזרא (30 ביוני 1937 – 17 במאי 2012) היה שר בממשלות ישראל, חבר הכנסת מטעם הליכוד ולאחר מכן מטעם קדימה. לפני כן היה סגן ראש השב"כ ושירת שנים אחדות ב"מוסד".

ביוגרפיהעריכה

עזרא נולד וגדל בשכונת כרם אברהם בירושלים, למד בתיכון ליד האוניברסיטה והיה חבר בתנועת המחנות העולים. שירת בצה"ל בשנים 1955–1958 בנח"ל מוצנח, וסיים את שירותו בדרגת סמל ראשון. למד באוניברסיטה גאוגרפיה ומדע המדינה אך לא החזיק בתואר אקדמי במקצועות אלה. במשך ארבע שנים היה חבר קיבוץ מחניים.

בשנת 1962 התגייס לשב"כ. את שירותו החל באגף המבצעים שעסק במעקבים וחדירות סמויות, בהמשך עבר לאגף הערבי, עבר קורס בערבית ובעקבות מלחמת ששת הימים נשלח לשירות באזור חברון. במסגרת תפקידו הוא השתתף בליל הסדר במלון פארק בחברון ב-1968^[1]. בתפקידיו הבאים שימש רכז ואחראי נפה ברמאללה. בשנים 1974 עד 1976 שירת מטעם המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים באירופה. לאחר שובו לישראל חזר לשב"כ ומונה למנהל מחלקה לערביי הצפון. ב-1980 מונה על ידי אברהם אחיטוב לראש אגף עזה וסיני בארגון^[2]. ב-1982 החליף את יוסי גינוסר בפיקוד על מרחב צפון ולבנון. בשנים 1987–1989, בתקופת האינתיפאדה הראשונה, עמד בראש מרחב ירושלים-יהודה ושומרון, הוא שב לתפקיד זה ב-1991, לאחר שהות של שנתיים בשליחות מחוץ לישראל. באוגוסט 1994 מונה בנוסף לתפקידו כמפקד מרחב לסגן ראש השב"כ. לאחר שפרש מהשב"כ, בפברואר 1995, מונה ליועץ חיצוני לענייני טרור לשר לביטחון הפנים, משה שחל. במקביל כיהן כמנכ"ל ונשיא חברת "איתוראן".

בשנת 1996 נבחר לכנסת ה-14 ברשימת הליכוד-גשר-צומת. בשנת 2001 מונה לסגן השר לביטחון פנים. בשנת 2003 מונה לשר במשרד ראש הממשלה. ביוני 2004, לאחר פיטורי השר בני אלון, מונה לשר התיירות. ב-29 בנובמבר באותה שנה מונה לשר לביטחון הפנים במקומו של צחי הנגבי, שפרש מתפקיד זה עקב חקירתו במשטרה.

עם הקמתה של מפלגת קדימה ב-23 בנובמבר 2005 פרש מהליכוד והצטרף למפלגה החדשה. ב-18 בינואר 2006 מונה לשר להגנת הסביבה, בנוסף לתפקידיו הקודמים. נבחר מטעם קדימה לכנסת ה-17, במקום ה-12 ברשימתה.

עם הקמת הממשלה ה-31, ב-4 במאי 2006, מונה עזרא לשר להגנת הסביבה, תפקיד ששמו שונה בהמשך לשר להגנת הסביבה. בתפקיד זה הקשיח את הפיקוח על מזהמים סביבתיים וכחלק ממגמה זו סגר את תחנת הכוח רדינג, כאשר לא עמדה בתקן הנדרש, ואילץ אותה לעבור לשימוש בגז טבעי^[3]. ארגון הגג של הירוקים, "חיים וסביבה", החליט להעניק לו על כך את פרס הגלובוס הירוק שהוענק ביום איכות הסביבה הבינלאומי 2006. באותו יום אישר עזרא את הפעלת התחנה מחדש במזוט בו השתמשה קודם. הוא עלה לבמה, קיבל את הפרס והודיע שהוא מפקיד אותו בידי אנשי "חיים וסביבה" עד שתחנת רדינג תופעל בגז^[4], מה שקרה מספר שבועות אחר כך^[5]. בדצמבר 2007 השיב במליאת הכנסת, לבקשת חבר הכנסת דב חנין לקבלת פרטים אודות מדיניות המשרד להגנת הסביבה לגבי מפעלים מזהמים, כי "כיום איננו מסוגלים להצמיד שפיטה וענישה לעבירות".

בנושא המיחזור ניסה להחיל את חוק הפיקדון על מכלי משקה גם לגבי בקבוקים בגודל 1.5 ליטר. לבסוף חזר בו מכוונה זו לאחר סיכום עם יצרני המשקאות, לפיו לא יוחל החוק על המכלים הגדולים, אולם יורחב האיסוף שלהם מנקודות איסוף, אליהם יביאו אנשים את הבקבוקים באופן וולונטרי^[6]. על פי ההסכם, העלו יצרני המשקאות קמפיין פרסומי לעידוד הנושא בתחנות הטלוויזיה והרדיו.

ב-4 ביולי 2007 מונה לחבר הוועדה לבחירת שופטים, כנציג הממשלה, תפקיד בו כיהן עד תום כהונת הכנסת ה-17.

שובץ במקום ה-12 ברשימת קדימה לכנסת ה-18.

בשנת 2010 אובחן עזרא, מעשן כבד, כחולה בסרטן הריאה^[7]. מאז גילוי מחלתו פעל להגברת המודעות לסכנות העישון ואף הגיש הצעת חוק בנושא^[8]. ב-17 במאי 2012 נפטר, בגיל 74.