אוסֵטית היא שפה הודו-איראנית מזרחית המדוברת בחבל אוסטיה השוכן במורדות הרי הקווקז. השפה התפתחה ככל הנראה מסיתית, סרמטית ואלאנית, שפות שנכחדו. אוסטית מדוברת בפי 570,000 בני אדם, 60% מתוכם חיים בצפון אוסטיה.

אוסטית
ирон ӕвзаг (אירון אווז'אג)
מדינות רוסיהרוסיה רוסיה (צפון אוסטיה - אלניה), דרום אוסטיהדרום אוסטיה דרום אוסטיה, גאורגיהגאורגיה גאורגיה, טורקיהטורקיה טורקיה
אזורים חבל אוסטיה
דוברים 599,250 (נכון ל־2010) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת אם 570,000 (בערך)
כתב קירילית, גאורגית (1820–1954), לטינית (1923–1937)
משפחה

הודו-אירופית

  • אוסטית
לאום אוסטים
קוד שפה os
קוד ISO 639-1 os עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-2 oss עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-3 oss עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה וניתוח

עריכה

העת העתיקה

עריכה

אוסטית היא שפתם המדוברת והספרותית של האוסטים, קבוצה אתנית המרכיבה את רוב אכלוסייתה של רפובליקת צפון אוסטיה והמדינה הריבונית דה פקטו דרום אוסטיה. השפה משויכת לענף השפות האיראניות המזרחיות (כפי שניתן להבחין משמה המקומי של השפה, ирон (אִירוֹן – דומה לאיראן)) ממשפחת השפות ההודו אירופיות. ניתן להבחין בדמיון מסוים בין אוסטית לבין שפות איראניות מזרחיות אחרות כגון פשטו ויאגנובית.

מן העת העתיקה (המאה ה-8 לפנה"ס), התפרסו השפות האיראניות לשטח עצום, הכולל את איראן המודרנית, מרכז אסיה, מזרח אירופה והקווקז. אוסטית היא ככל הנראה השפה המדוברת היחידה מבין קבוצת השפות ממשפחת השפות האיראניות – סקיתית, אשר שרדה. קבוצת השפות השתייכה לקבוצת העמים הסקיתים שכללו מספר שבטים.

אוסטית, יחד עם כורדית, תאתית ותלישית, היא אחת השפות האיראניות המרכזיות השגורות בפי קהילות גדולות בחבל הקווקז. צורת הרבים הנוצרת על ידי הוספת הסיומת -ta, מתאפיינת גם בשפה היאגנובית, סרמטית וסוגדית שנכחדה. עדות למאפיין זה בא כתוצאה מרצף ניבים שהתפתחו בערבה האירואסייתית. שמות של שבטים אף הם מעידים על כך, לדוגמה: סרומוטאי (Σαρομάται) ומסגטאי (Μασαγέται)[1].

ימי הביניים

עריכה

הטקסט הידוע הקדום ביותר של השפה מצוי בכתובת המתוארכת למאות ה-10 וה-12 לספירה, אשר נמצאה ליד נהר בארחז. הטקסט נכתב באלפבית היווני בתוספת דיגרפים מיוחדים.

הטקסט תעתיק אותיות לטיניות תרגום לעברית
ΣΑΧΗΡΗ ΦΟΥΡΤ ΧΟΒΣ
ΗΣΤΟΡΗ ΦΟΥΡΤ ΠΑΚΑΘΑΡ
ΠΑΚΑΘΑΡΗ ΦΟΥΡΤ ΑΝΠΑΛΑΝ
ΑΝΠΑΛΑΝΗ ΦΟΥΡΤ ΛΑΚ
ΑΝΗ ΤΖΗΡΘΕ
Saxiri Furt Xovs
Istori Furt Bæqætar
Bæqætari Furt Æmbalan
Æmbalani Furt Lak
Ani čirtī
"ק., בנו של ס., בנו של י., בנו של ב., בנו של א.; [זו היא] האנדרטה שלהם[א]."

עדות מוקדמת לכיתוב מורחב יותר מצויה בטקסט עם ביטויים אלאניים המופיע בספר תאוגוניה, עם ביאוריו של יואנס צצסמשורר ודקדקן מהתקופה הביזנטית:

"Τοῖς ἀλανοῖς προσφθέγγομαι κατά τήν τούτων γλῶσσαν
Καλή ημέρα σου αὐθεντα μου αρχόντισσα πόθεν εἶσαι
Ταπαγχὰς μέσφιλι χσινὰ κορθὶ κάντα καὶ τ’άλλα
ἂν ὃ ἒχη ἀλάνισσα παπὰν φίλον ἀκούσαις ταῦτα
οὐκ αἰσχύνεσσι αὐθέντρια μου νὰ μου γαμὴ τὸ μουνί σου παπᾶς
τὸ φάρνετζ κίντζι μέσφιλι καίτζ φουὰ σαοῦγγε"[2].

האותיות הנטויות הן באוסטית. מעבר לתעתיק הישיר, חוקרים ניסו לשחזר את המילים בשחזור פונטי תוך כדי שימוש ביוונית ככלי עזר, לכן בעוד האות τ מקבילה לאות t (או ט), היא תועתקה ל-d (ד), אשר חוקרים מאמינים כי זו הייתה דרך הגייתה בקרב האוסטים. התיעתוק הלשוני של אותם ביטויים הם: "dæ ban xʷærz, mæ sfili, (æ)xsinjæ kurθi kændæ" ו-"du farnitz, kintzæ mæ sfili, kajci fæ wa sawgin?"; במקביל לפונולוגיה המודרנית של השפה: "Dæ bon xwarz, me’fšini ‘xšinæ, kurdigæj dæ?" ו-"(De’) f(s)arm neč(ij), kinźi æfšini xæcc(æ) (ku) fæwwa sawgin".

בתרגום חופשי לעברית:
בשלום האלאניים אני דורש בשפתם
"יום טוב לך אשת אדוני, מאין את?"
"יום טוב לך אשת אדוני, מאין את?" ודברים אחרים
כשאישה אלאנית חושקת בכומר כמאהב, עלול הינך לשמוע זאת:
"האם אינך מתביישת, אשתי האצולה, אשר נרבעת על ידי כומר?"
"האם אינך מתבוששת, אשתי, לקיים יחסי אהבה עם הכומר?"

ישנה תאוריה המצביעה על כך שהפרוטו-שפה עברה שינוי פונולוגי. תאוריה זו נשענת על סמך "רצף של קצב", שבו שמות עצם חולקו לשני סוגים, "שמות עצם כבדים" ו"שמות עצם קלים." שמות העצם ה"כבדים" התאפיינו בצליל תנועתי ארוך או בדיפתונג, והוטעמו בהברתם הראשונה (מלעיל), לעומת שמות העצם ה"קלים" אשר הוטעמו בהברתם האחרונה (מלרע).

ניבים

עריכה

לאוסטית 2 ניבים עיקריים וחשובים: הניב האירוני והניב האיגורי[3], המדוברים בפי 6/5 ו-1/6 מכלל האוכלוסייה בהתאמה. ניב שלישי נוסף בשם יאסי דובר בעבר בהונגריה.

פונולוגיה

עריכה

לניב האירוני של השפה האוסטית 7 תנועות.

קדמיות מרכזיות אחוריות
סגורות и /i/ у /u/
אמצעיות סגורות ы /ɪ̈/
אמצעיות е /e/ о /o/
כמעט פתוחות ӕ /ə/
פתוחות а /a/

החוקר האוסטי וסילי אבייב מבחין בין 26 עיצורים, עליהם ניתן להוסיף עוד 5 עיצורים משופתתים ו-2 עיצורים מקורבים. בשונה משפות הודו אירופיות אחרות, ישנם כמה עיצורים מסודקים. זהו ככל הנראה מאפיין מקומי של שפות באזור הקווקז.

שפתיים שיניים/
מכתשיים
בתר-מכתשיים
/חכיים
חכיים[ב] ענבליים[ב]
שטוחים משופתתים שטוחים משופתתים
סותמים קוליים б /b/ д /d/ г /ɡ/ гу /ɡʷ/
בלתי קוליים п /pʰ/~/p/ т /tʰ/~/t/ к /kʰ/~/k/ ку /kʷʰ/~/kʷ/ хъ /q/ хъу /qʷ/
מסודקים пъ /pʼ/ тъ /tʼ/ къ /kʼ/ къу /kʼʷ/
מחוככים קוליים дз /z/~/d͡z/ дж /d͡ʒ/
בלתי קוליים ц /s/~/t͡s/ ч /t͡ʃ/
מסודקים цъ /t͡sʼ/ чъ /t͡ʃʼ/
חוככים קוליים в /v/ з /ʒ/~/z/ гъ /ʁ/
בלתי קוליים ф /f/ с /ʃ/~/s/ х /χ/ ху /χʷ/
אפיים м /m/ н /n/
צדיים л /ɫ/~/l/
רוטיים (ממשפחת הרי"ש) р /r/
מקורבים й /j/ у /w/

מערכת הכתיבה

עריכה

החלת הספרות האוסטית התרחשה במאה ה-18, ברוסיה השתמשו באלפבית הקירילי, ובגאורגיה באלפבית הגאורגי. הספר הראשון באוסטית יצא לאור בכתב קירילי בשנת 1798, וב-1844 חודש הכתב על ידי מדען רוסי ממוצא פיני-שוודי. אלפבית חדש המבוסס על האלפבית הלטיני הוכר באופן רשמי בשנות ה-20 של המאה ה-20, אך ב-1937 הוצג כתב קירילי מחודש עם דיגרפים אשר החליפו את רוב הסימנים הדיאקרטיים מ-1844[4].

בשנת 1820 פרסם י. יאלגוזידזה כתב גאורגי מחודש, עליו הוסיף 3 אותיות לאלפבית הגאורגי[5]. במהלך המאה ה-19 החלה האורתוגרפיה הגאורגית הולכת ונוסגת, אך קיבלה מעמד רשמי באוטונומיה הגאורגית ב-1937. סוגיית ה"עם אחד – שני אלפביתים" גרמה לחוסר שביעות רצון בדרום אוסטיה ב-1951, וזאת דרשה לאיחוד הכתב. לאור זאת, בשנת 1954 הכתב הגאורגי הוחלף בכתב הקירילי המחודש מ-1937.

השפה הדיגורית (ניב מן השפה האוסטית) הספרותית, השתמשה בכתב הערבי, אך מעמדה בוטל ב-1939, 5 שנים לפני שהוגלו הדיגורים לסיביר וקזחסטן.

בשונה משאר שפות הנכתבות באלפבית הקירילי, אוסטית מתייחדת באות Ae שנמצאת בשימוש בשפה האוסטית בלבד. אות זו אינה מופיעה באף מערכת כתיבה קירילית.

להלן טבלת האותיות הנמצאות בשימוש מודרני:

אלפבית קירילי מודרני
אותיות А Ӕ Б В Г (Гу) Гъ (Гъу) Д Дж Дз Е З И Й К (Ку) Къ (Къу) Л
a ӕ б в г (гу) гъ (гъу) д дж дз е з и й к (ку) къ (къу) л
IPA ä ə b v ɡ ɡʷ ʁ ʁʷ d d͡ʒ z e ʒ i j k kʼʷ ɫ
אותיות М Н О П Пъ Р С Т Тъ У Ф Х (Ху) Хъ (Хъу) Ц Цъ Ч Чъ Ы
м н о п пъ р с т тъ у ф х (ху) хъ (хъу) ц цъ ч чъ ы
IPA m n o p r ʃ t u, w f χ χʷ q s t͡sʼ t͡ʃ t͡ʃʼ ɪ̈

בנוסף, האותיות ⟨ё⟩, ⟨ж⟩, ⟨ш⟩, ⟨щ⟩, ⟨ъ⟩, ⟨ь⟩, ⟨э⟩, ⟨ю⟩, ו-⟨я⟩ נועדו לתעתק מילים שאולות מרוסית.

האלפבית הלטיני (1923–1938)
אותיות A Æ B C Ch Č Čh D Dz E F G Gu H Hu I J K Ku
a æ b c ch č čh d dz e f g gu h hu i j k ku
IPA ä ə b s t͡sʼ t͡ʃ t͡ʃʼ d z d͡ʒ e f ɡ ɡʷ ʁ ʁʷ i j k
אותיות Kh Khu L M N O P Ph Q Qu R S T Th U V X Xu Y Z
kh khu l m n o p ph q qu r s t th u v x xu y z
IPA kʷʼ ɫ m n o p q r ʃ t u, w v χ χʷ ɪ̈ ʒ

בנוסף, האותיות ⟨š⟩ ו-⟨ž⟩ נועדו לתעתק מילים שאולות מרוסית.

אוצר מילים

עריכה

הטבלה הבאה ממחישה כמה מילים אוסטיות שכיחות עם תרגום לשפות הודו-איראניות ושפות הודו-אירופיות אחרות:

תרגום מבחר מילים לשפות שונות
עברית אש חודש חדש אמא אחות לילה אף שלוש אדום צהוב ירוק זאב
אוסטית арт
[ärt]
мӕй
[məj]
нӕуӕг
[nəˈwəg]
мад
[mäd]
хо
[χo]
ӕхсӕв
[əχˈʃəv]
фындз
[fɪ̈n(d)z]
ӕртӕ
[ərˈtə]
сырх
[ʃɪ̈rχ]
бур
[bur]
цъӕх
[t͡sʼəχ]
бирӕгъ
[ˈbirəʁ]
פשטו اور
ōr
مياشت
myāšt
نوی
nəway
مور
mōr
خور
xōr
شپه
špa
پوزه
pōza
درې
drē
سور
sur
زيړ
zyaṛ
شين
šin
لېوه
lēwə
כורדית agir / ar meh/heyv nu mak/dayik xwişk şev poz sor zerd/bor kesk/şîn gur / wir
פרסית آتش
ātiš
ماه
māh
نو
now
مادر
mādar
خواهر
xāhar
شب
šab
بینی / پوزه
poze / bini
سه
se
سرخ
sorx
بور/ زرد
zard / bur
سبز
sabz
گرگ
gorg
סנסקריט agní mā́s/mā́sa náva mā́tṛ svásṛ nák/nákta nás/nā́sā trí rudhirá pītá hári vṛ́ka
גרמנית Feuer Monat neu Mutter Schwester Nacht Nase drei rot gelb grün Wolf
לטינית ignis mēnsis novus māter soror nox nasus trēs ruber flāvus, gilvus viridis lupus
יוונית φωτιά
fotiá
μήνας
minas
νέος
neos
μητέρα
mitera
αδελφή
adhelfi
νύχτα
nihta
μύτη
miti
τρία
tria
κοκκινός
kokkinos
κίτρινος
kitrinos
πράσσινος
prassinos
λύκος
likos
ארמנית հուր
hur
ամիս
amis
նոր
nor
մայր
mayr
քույր
k'uyr
գիշեր
gišer
քիթ
k'it'
երեք
yerek'
կարմիր
karmir
դեղին
dełin
կանաչ
kanač
գայլ
gayl
ליטאית ugnis mėnuo naujas motina sesuo naktis nosis trys raudonas geltonas žalias vilkas
רוסית огонь
ogon'
месяц
mesyats
новый
novyi
мать
mat'
сестра
sestra
ночь
noch
нос
nos
три
tri
красный
krasnyi
жёлтый
zholtyi
зелёный
zelyonyi
волк
volk
אירית tine nua máthair deirfiúr oíche srón trí dearg/rua buí glas faolchú
אנגלית fire month new mother sister night nose three red yellow green wolf

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אוסטית בוויקישיתוף

ביאורים

עריכה
  1. ^ בתרגום ראשי התיבות בלבד, ככל הנראה בשל היעדרות רשומות קיימות.
  2. ^ 1 2 על אף התעתיק המצוי בטבלה, אבייב מתייחס לעיצורים /k/ ו-/g/ כאל עיצורים חכיים מאשר עיצורים וילוניים, ואל /q/, /χ/ ו-/ʁ/ כאל עיצורים וילוניים מאשר עיצורים ענבליים.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ On the Historical Phonology of Ossetic: The Origin of the Oblique Case Suffix, רונלד קים, 2003, עמ' 43–72
  2. ^ The Old Ossetic Inscription from the River Zelencuk., Ladislav Zgusta, ISBN 978-3-7001-0994-5
  3. ^ Van Sanskriet tot Spijkerschrift Breinbrekers uit alle talen, Alexander Lubotsky, Michiel de Vaan, 2010, ISBN 9089641793
  4. ^ Herbert H. Paper (ע), תרגום: Stephen P. Hill, A Grammatical Sketch of Ossetian, Abaev, V. I, 1964
  5. ^ אלפבית אוסטתי על בסיס גיאורגי (ברוסית)