אוסטית
אוסֵטית היא שפה הודו-איראנית מזרחית המדוברת בחבל אוסטיה השוכן במורדות הרי הקווקז. השפה התפתחה ככל הנראה מסיתית, סרמטית ואלאנית, שפות שנכחדו. אוסטית מדוברת בפי 570,000 בני אדם, 60% מתוכם חיים בצפון אוסטיה.
מדינות | רוסיה (צפון אוסטיה - אלניה), דרום אוסטיה, גאורגיה, טורקיה |
---|---|
אזורים | חבל אוסטיה |
דוברים | 599,250 (נכון ל־2010) |
שפת אם | 570,000 (בערך) |
כתב | קירילית, גאורגית (1820–1954), לטינית (1923–1937) |
משפחה |
|
לאום | אוסטים |
קוד שפה | os |
קוד ISO 639-1 | os |
קוד ISO 639-2 | oss |
קוד ISO 639-3 | oss |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
היסטוריה וניתוח
עריכההעת העתיקה
עריכהאוסטית היא שפתם המדוברת והספרותית של האוסטים, קבוצה אתנית המרכיבה את רוב אכלוסייתה של רפובליקת צפון אוסטיה והמדינה הריבונית דה פקטו דרום אוסטיה. השפה משויכת לענף השפות האיראניות המזרחיות (כפי שניתן להבחין משמה המקומי של השפה, ирон (אִירוֹן – דומה לאיראן)) ממשפחת השפות ההודו אירופיות. ניתן להבחין בדמיון מסוים בין אוסטית לבין שפות איראניות מזרחיות אחרות כגון פשטו ויאגנובית.
מן העת העתיקה (המאה ה-8 לפנה"ס), התפרסו השפות האיראניות לשטח עצום, הכולל את איראן המודרנית, מרכז אסיה, מזרח אירופה והקווקז. אוסטית היא ככל הנראה השפה המדוברת היחידה מבין קבוצת השפות ממשפחת השפות האיראניות – סקיתית, אשר שרדה. קבוצת השפות השתייכה לקבוצת העמים הסקיתים שכללו מספר שבטים.
אוסטית, יחד עם כורדית, תאתית ותלישית, היא אחת השפות האיראניות המרכזיות השגורות בפי קהילות גדולות בחבל הקווקז. צורת הרבים הנוצרת על ידי הוספת הסיומת -ta, מתאפיינת גם בשפה היאגנובית, סרמטית וסוגדית שנכחדה. עדות למאפיין זה בא כתוצאה מרצף ניבים שהתפתחו בערבה האירואסייתית. שמות של שבטים אף הם מעידים על כך, לדוגמה: סרומוטאי (Σαρομάται) ומסגטאי (Μασαγέται)[1].
ימי הביניים
עריכההטקסט הידוע הקדום ביותר של השפה מצוי בכתובת המתוארכת למאות ה-10 וה-12 לספירה, אשר נמצאה ליד נהר בארחז. הטקסט נכתב באלפבית היווני בתוספת דיגרפים מיוחדים.
הטקסט | תעתיק אותיות לטיניות | תרגום לעברית |
---|---|---|
—ΣΑΧΗΡΗ ΦΟΥΡΤ ΧΟΒΣ ΗΣΤΟΡΗ ΦΟΥΡΤ ΠΑΚΑΘΑΡ ΠΑΚΑΘΑΡΗ ΦΟΥΡΤ ΑΝΠΑΛΑΝ ΑΝΠΑΛΑΝΗ ΦΟΥΡΤ ΛΑΚ ΑΝΗ ΤΖΗΡΘΕ |
—Saxiri Furt Xovs Istori Furt Bæqætar Bæqætari Furt Æmbalan Æmbalani Furt Lak Ani čirtī |
"ק., בנו של ס., בנו של י., בנו של ב., בנו של א.; [זו היא] האנדרטה שלהם[א]." |
עדות מוקדמת לכיתוב מורחב יותר מצויה בטקסט עם ביטויים אלאניים המופיע בספר תאוגוניה, עם ביאוריו של יואנס צצס – משורר ודקדקן מהתקופה הביזנטית:
- "Τοῖς ἀλανοῖς προσφθέγγομαι κατά τήν τούτων γλῶσσαν
- Καλή ημέρα σου αὐθεντα μου αρχόντισσα πόθεν εἶσαι
- Ταπαγχὰς μέσφιλι χσινὰ κορθὶ κάντα καὶ τ’άλλα
- ἂν ὃ ἒχη ἀλάνισσα παπὰν φίλον ἀκούσαις ταῦτα
- οὐκ αἰσχύνεσσι αὐθέντρια μου νὰ μου γαμὴ τὸ μουνί σου παπᾶς
- τὸ φάρνετζ κίντζι μέσφιλι καίτζ φουὰ σαοῦγγε"[2].
האותיות הנטויות הן באוסטית. מעבר לתעתיק הישיר, חוקרים ניסו לשחזר את המילים בשחזור פונטי תוך כדי שימוש ביוונית ככלי עזר, לכן בעוד האות τ מקבילה לאות t (או ט), היא תועתקה ל-d (ד), אשר חוקרים מאמינים כי זו הייתה דרך הגייתה בקרב האוסטים. התיעתוק הלשוני של אותם ביטויים הם: "dæ ban xʷærz, mæ sfili, (æ)xsinjæ kurθi kændæ" ו-"du farnitz, kintzæ mæ sfili, kajci fæ wa sawgin?"; במקביל לפונולוגיה המודרנית של השפה: "Dæ bon xwarz, me’fšini ‘xšinæ, kurdigæj dæ?" ו-"(De’) f(s)arm neč(ij), kinźi æfšini xæcc(æ) (ku) fæwwa sawgin".
- בתרגום חופשי לעברית:
- בשלום האלאניים אני דורש בשפתם
- "יום טוב לך אשת אדוני, מאין את?"
- "יום טוב לך אשת אדוני, מאין את?" ודברים אחרים
- כשאישה אלאנית חושקת בכומר כמאהב, עלול הינך לשמוע זאת:
- "האם אינך מתביישת, אשתי האצולה, אשר נרבעת על ידי כומר?"
- "האם אינך מתבוששת, אשתי, לקיים יחסי אהבה עם הכומר?"
ישנה תאוריה המצביעה על כך שהפרוטו-שפה עברה שינוי פונולוגי. תאוריה זו נשענת על סמך "רצף של קצב", שבו שמות עצם חולקו לשני סוגים, "שמות עצם כבדים" ו"שמות עצם קלים." שמות העצם ה"כבדים" התאפיינו בצליל תנועתי ארוך או בדיפתונג, והוטעמו בהברתם הראשונה (מלעיל), לעומת שמות העצם ה"קלים" אשר הוטעמו בהברתם האחרונה (מלרע).
ניבים
עריכהלאוסטית 2 ניבים עיקריים וחשובים: הניב האירוני והניב האיגורי[3], המדוברים בפי 6/5 ו-1/6 מכלל האוכלוסייה בהתאמה. ניב שלישי נוסף בשם יאסי דובר בעבר בהונגריה.
פונולוגיה
עריכהלניב האירוני של השפה האוסטית 7 תנועות.
קדמיות | מרכזיות | אחוריות | |
---|---|---|---|
סגורות | и /i/ | у /u/ | |
אמצעיות סגורות | ы /ɪ̈/ | ||
אמצעיות | е /e/ | о /o/ | |
כמעט פתוחות | ӕ /ə/ | ||
פתוחות | а /a/ |
החוקר האוסטי וסילי אבייב מבחין בין 26 עיצורים, עליהם ניתן להוסיף עוד 5 עיצורים משופתתים ו-2 עיצורים מקורבים. בשונה משפות הודו אירופיות אחרות, ישנם כמה עיצורים מסודקים. זהו ככל הנראה מאפיין מקומי של שפות באזור הקווקז.
שפתיים | שיניים/ מכתשיים |
בתר-מכתשיים /חכיים |
חכיים[ב] | ענבליים[ב] | ||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
שטוחים | משופתתים | שטוחים | משופתתים | |||||
סותמים | קוליים | б /b/ | д /d/ | г /ɡ/ | гу /ɡʷ/ | |||
בלתי קוליים | п /pʰ/~/p/ | т /tʰ/~/t/ | к /kʰ/~/k/ | ку /kʷʰ/~/kʷ/ | хъ /q/ | хъу /qʷ/ | ||
מסודקים | пъ /pʼ/ | тъ /tʼ/ | къ /kʼ/ | къу /kʼʷ/ | ||||
מחוככים | קוליים | дз /z/~/d͡z/ | дж /d͡ʒ/ | |||||
בלתי קוליים | ц /s/~/t͡s/ | ч /t͡ʃ/ | ||||||
מסודקים | цъ /t͡sʼ/ | чъ /t͡ʃʼ/ | ||||||
חוככים | קוליים | в /v/ | з /ʒ/~/z/ | гъ /ʁ/ | ||||
בלתי קוליים | ф /f/ | с /ʃ/~/s/ | х /χ/ | ху /χʷ/ | ||||
אפיים | м /m/ | н /n/ | ||||||
צדיים | л /ɫ/~/l/ | |||||||
רוטיים (ממשפחת הרי"ש) | р /r/ | |||||||
מקורבים | й /j/ | у /w/ |
מערכת הכתיבה
עריכההחלת הספרות האוסטית התרחשה במאה ה-18, ברוסיה השתמשו באלפבית הקירילי, ובגאורגיה באלפבית הגאורגי. הספר הראשון באוסטית יצא לאור בכתב קירילי בשנת 1798, וב-1844 חודש הכתב על ידי מדען רוסי ממוצא פיני-שוודי. אלפבית חדש המבוסס על האלפבית הלטיני הוכר באופן רשמי בשנות ה-20 של המאה ה-20, אך ב-1937 הוצג כתב קירילי מחודש עם דיגרפים אשר החליפו את רוב הסימנים הדיאקרטיים מ-1844[4].
בשנת 1820 פרסם י. יאלגוזידזה כתב גאורגי מחודש, עליו הוסיף 3 אותיות לאלפבית הגאורגי[5]. במהלך המאה ה-19 החלה האורתוגרפיה הגאורגית הולכת ונוסגת, אך קיבלה מעמד רשמי באוטונומיה הגאורגית ב-1937. סוגיית ה"עם אחד – שני אלפביתים" גרמה לחוסר שביעות רצון בדרום אוסטיה ב-1951, וזאת דרשה לאיחוד הכתב. לאור זאת, בשנת 1954 הכתב הגאורגי הוחלף בכתב הקירילי המחודש מ-1937.
השפה הדיגורית (ניב מן השפה האוסטית) הספרותית, השתמשה בכתב הערבי, אך מעמדה בוטל ב-1939, 5 שנים לפני שהוגלו הדיגורים לסיביר וקזחסטן.
בשונה משאר שפות הנכתבות באלפבית הקירילי, אוסטית מתייחדת באות Ae שנמצאת בשימוש בשפה האוסטית בלבד. אות זו אינה מופיעה באף מערכת כתיבה קירילית.
להלן טבלת האותיות הנמצאות בשימוש מודרני:
אותיות | А | Ӕ | Б | В | Г | (Гу) | Гъ | (Гъу) | Д | Дж | Дз | Е | З | И | Й | К | (Ку) | Къ | (Къу) | Л |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
a | ӕ | б | в | г | (гу) | гъ | (гъу) | д | дж | дз | е | з | и | й | к | (ку) | къ | (къу) | л | |
IPA | ä | ə | b | v | ɡ | ɡʷ | ʁ | ʁʷ | d | d͡ʒ | z | e | ʒ | i | j | k | kʷ | kʼ | kʼʷ | ɫ |
אותיות | М | Н | О | П | Пъ | Р | С | Т | Тъ | У | Ф | Х | (Ху) | Хъ | (Хъу) | Ц | Цъ | Ч | Чъ | Ы |
м | н | о | п | пъ | р | с | т | тъ | у | ф | х | (ху) | хъ | (хъу) | ц | цъ | ч | чъ | ы | |
IPA | m | n | o | p | pʼ | r | ʃ | t | tʼ | u, w | f | χ | χʷ | q | qʷ | s | t͡sʼ | t͡ʃ | t͡ʃʼ | ɪ̈ |
בנוסף, האותיות ⟨ё⟩, ⟨ж⟩, ⟨ш⟩, ⟨щ⟩, ⟨ъ⟩, ⟨ь⟩, ⟨э⟩, ⟨ю⟩, ו-⟨я⟩ נועדו לתעתק מילים שאולות מרוסית.
אותיות | A | Æ | B | C | Ch | Č | Čh | D | Dz | Dž | E | F | G | Gu | H | Hu | I | J | K | Ku |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
a | æ | b | c | ch | č | čh | d | dz | dž | e | f | g | gu | h | hu | i | j | k | ku | |
IPA | ä | ə | b | s | t͡sʼ | t͡ʃ | t͡ʃʼ | d | z | d͡ʒ | e | f | ɡ | ɡʷ | ʁ | ʁʷ | i | j | k | kʷ |
אותיות | Kh | Khu | L | M | N | O | P | Ph | Q | Qu | R | S | T | Th | U | V | X | Xu | Y | Z |
kh | khu | l | m | n | o | p | ph | q | qu | r | s | t | th | u | v | x | xu | y | z | |
IPA | kʼ | kʷʼ | ɫ | m | n | o | p | pʼ | q | qʷ | r | ʃ | t | tʼ | u, w | v | χ | χʷ | ɪ̈ | ʒ |
בנוסף, האותיות ⟨š⟩ ו-⟨ž⟩ נועדו לתעתק מילים שאולות מרוסית.
אוצר מילים
עריכההטבלה הבאה ממחישה כמה מילים אוסטיות שכיחות עם תרגום לשפות הודו-איראניות ושפות הודו-אירופיות אחרות:
עברית | אש | חודש | חדש | אמא | אחות | לילה | אף | שלוש | אדום | צהוב | ירוק | זאב |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אוסטית | арт [ärt] |
мӕй [məj] |
нӕуӕг [nəˈwəg] |
мад [mäd] |
хо [χo] |
ӕхсӕв [əχˈʃəv] |
фындз [fɪ̈n(d)z] |
ӕртӕ [ərˈtə] |
сырх [ʃɪ̈rχ] |
бур [bur] |
цъӕх [t͡sʼəχ] |
бирӕгъ [ˈbirəʁ] |
פשטו | اور ōr |
مياشت myāšt |
نوی nəway |
مور mōr |
خور xōr |
شپه špa |
پوزه pōza |
درې drē |
سور sur |
زيړ zyaṛ |
شين šin |
لېوه lēwə |
כורדית | agir / ar | meh/heyv | nu | mak/dayik | xwişk | şev | poz | sê | sor | zerd/bor | kesk/şîn | gur / wir |
פרסית | آتش ātiš |
ماه māh |
نو now |
مادر mādar |
خواهر xāhar |
شب šab |
بینی / پوزه poze / bini |
سه se |
سرخ sorx |
بور/ زرد zard / bur |
سبز sabz |
گرگ gorg |
סנסקריט | agní | mā́s/mā́sa | náva | mā́tṛ | svásṛ | nák/nákta | nás/nā́sā | trí | rudhirá | pītá | hári | vṛ́ka |
גרמנית | Feuer | Monat | neu | Mutter | Schwester | Nacht | Nase | drei | rot | gelb | grün | Wolf |
לטינית | ignis | mēnsis | novus | māter | soror | nox | nasus | trēs | ruber | flāvus, gilvus | viridis | lupus |
יוונית | φωτιά fotiá |
μήνας minas |
νέος neos |
μητέρα mitera |
αδελφή adhelfi |
νύχτα nihta |
μύτη miti |
τρία tria |
κοκκινός kokkinos |
κίτρινος kitrinos |
πράσσινος prassinos |
λύκος likos |
ארמנית | հուր hur |
ամիս amis |
նոր nor |
մայր mayr |
քույր k'uyr |
գիշեր gišer |
քիթ k'it' |
երեք yerek' |
կարմիր karmir |
դեղին dełin |
կանաչ kanač |
գայլ gayl |
ליטאית | ugnis | mėnuo | naujas | motina | sesuo | naktis | nosis | trys | raudonas | geltonas | žalias | vilkas |
רוסית | огонь ogon' |
месяц mesyats |
новый novyi |
мать mat' |
сестра sestra |
ночь noch |
нос nos |
три tri |
красный krasnyi |
жёлтый zholtyi |
зелёный zelyonyi |
волк volk |
אירית | tine | mí | nua | máthair | deirfiúr | oíche | srón | trí | dearg/rua | buí | glas | faolchú |
אנגלית | fire | month | new | mother | sister | night | nose | three | red | yellow | green | wolf |
קישורים חיצוניים
עריכה- אוסטית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ביאורים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ On the Historical Phonology of Ossetic: The Origin of the Oblique Case Suffix, רונלד קים, 2003, עמ' 43–72
- ^ The Old Ossetic Inscription from the River Zelencuk., Ladislav Zgusta, ISBN 978-3-7001-0994-5
- ^ Van Sanskriet tot Spijkerschrift Breinbrekers uit alle talen, Alexander Lubotsky, Michiel de Vaan, 2010, ISBN 9089641793
- ^ Herbert H. Paper (ע), תרגום: Stephen P. Hill, A Grammatical Sketch of Ossetian, Abaev, V. I, 1964
- ^ אלפבית אוסטתי על בסיס גיאורגי (ברוסית)