פתיחת התפריט הראשי

אחרי החגים

ביטוי נפוץ בעברית לתקופה שלאחר חגי תשרי, כשהשגרה והעבודה חוזרות לסדרן

אחרי החגים הוא ביטוי נפוץ בעברית לתקופה שלאחר חגי תשרי, כשהשגרה והעבודה חוזרות לסדרן. ביטוי זה הפך עם השנים גם לביטוי של דחייה[1][2] ומנגד ביטוי של התחדשות.

חודש תשרי עמוס בחגים ובימי חופשה נוספים. ב-24 ימים החל מ-כ"ט באלול ועד כ"ג בתשרי, ניתן למנות:

ביטוי לדחייהעריכה

ביטוי זה נפוץ לצורכי דחייה[3]. בעקבות דחייה של פתיחת משפטו של הנשיא לשעבר, משה קצב, פרסם המשפטן אביעד הכהן מאמר נזעם, ובו כתב:

אל תדחה למחר מה שאתה יכול לדחות למחרתיים. הכלל הזה חל, כנראה, גם על הסימפוניה הבלתי גמורה של פרשת משה קצב. ... אם הייתה אליפות עולם ב"משחק על זמן", קצב ופרקליטיו כבר היו לוקחים את מדליית הזהב בהליכה. ... הרי מיד יגיע חג הפסח, ועד "אחרי החגים" לא יהיה זה ראוי לגזור את דינו של מי שהיה האזרח מס' 1. ואחר כך יחלו ימי ספירת העומר, וימי בין המצרים, ופגרת הקיץ הארוכה של בתי המשפט אף היא זכורה לטוב.

באופן קיצוני יותר, הביטוי משמש כדחייה לאין קץ. הסופר והסאטיריקן אפרים קישון כינה תופעות שונות במדינת ישראל בשם "פרטאצ'יה", ואת השפה הדו משמעית של אזרחיה כינה "פרטאצ'ית". בין היתר כתב:

לשפה הפרטאצ'ית מילון עשיר ביטויים. "זה יהיה בסדר", פירושו אסון. "סמוך!" רומז שהדבר בלתי-אפשרי. "תיכף", זה שעתיים. "יום-יומיים", שנה. "אחרי החגים", לעולם לא.

אפרים קישון, זה מה שיש, באתר ynet, 19 באוגוסט 2004

ביטוי להתחדשותעריכה

הביטוי משמש אף לתיאור התחלה חדשה:

אחרי החגים יתחדש הכול
יתחדשו וישובו ימות החול
האוויר, העפר, המטר והאש
גם אתה, גם אתה תתחדש
...

השיר "התחדשות", מילים ולחן: נעמי שמר, ביצוע: עפרה חזה
     

אחרי החגים
נתקן את המשגים
ונתחיל מבראשית
...

השיר "אחרי החגים", מילים: אהוד מנור, לחן: אבי טולדנו, ביצוע: עפרה חזה ואבי טולדנו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רוביק רוזנטל, מילון הסלנג המקיף, כתר, 2005, עמ' 11
  2. ^ פנחס לנדאו, "אחרי החגים" הגיע – מה עכשיו?, באתר ynet, 10 באוקטובר 2001
  3. ^ יערה ישורון, ‏אחרי החגים: החיים האמיתיים שלנו, באתר ישראל היום, אוקטובר 15, 2017