איציק קול
יצחק (איציק) קול (12 בינואר 1932 – 8 ביולי 2007) היה מפיק ובמאי קולנוע וטלוויזיה ישראלי. נחשב לדמות מרכזית בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל. בשנות ה-50 כיהן כראש המועצה האזורית גיזו שבפרוזדור ירושלים.
 | |
| איציק קול | |
| לידה |
12 בינואר 1932 פתח תקווה, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
8 ביולי 2007 (בגיל 75) כפר סבא, ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון |
| סוגה מועדפת | דרמות וקומדיות |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות | 1960–2007 (כ־47 שנים) |
| יצירות בולטות | השוטר אזולאי, אני אוהב אותך רוזה, מציצים, זה הסוד שלי, תשע בריבוע, שחק אותה |
| פרסים והוקרה |
פרס אופיר על מפעל חיים (2007) |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהיצחק (איציק) קול (קולקר) נולד בעיר פתח תקווה והיה בן יחיד לטובה (לבית רוסט), ילידת פולין ושלום קולקר, יליד אוקראינה. בצעירותו היה חבר פעיל בתנועת השומר הצעיר, למרות שאביו היה איש מפא"י.
קול היה ממייסדי קיבוץ נחשון וכן כיהן כראש מועצה אזורית גיזו[1]. בקיבוץ שינה את שמו לקול, נישא לנעמי לבית גלס ושם נולדו שני ילדיו. ב-1960 עזבה המשפחה את הקיבוץ. מספר שנים מאוחר יותר התגרשו בני הזוג וקול נישא מחדש, התגרש בשנית ונישא פעם שלישית.
קריירה
עריכהבשנת 1960 החל את דרכו בתעשיית הקולנוע, כאשר השתתף בהפקת הסרט "הם היו עשרה" בבימויו של ברוך דינר. באותה שנה התמנה למנהל האדמיניסטרטיבי של תיאטרון "הקאמרי", על ידי יעקב אגמון ששימש באותה עת מנכ"ל הקאמרי[2]. בשנת 1967 התמנה למנכ"ל אולפני הרצליה, וכיהן בתפקיד זה כ-11 שנים[3].
בתקופת מלחמת ששת הימים ובתקופת מלחמת יום הכיפורים היו האולפנים בניהולו מוקד לשידורי הלוויין של רשתות טלוויזיה מכל העולם. מתוקף תפקידו היה אחראי גם על שידורו בצבע לרחבי העולם של ביקור הנשיא סאדאת בירושלים, בשנת 1977.
בשנת 1981 הפיק את תעמולת הבחירות של המערך בראשות שמעון פרס לרשות הממשלה.
בשנת 1978 הוביל קול מהלך לאיחוד אולפני הרצליה עם אולפני גבע, ובשנים שלאחר מכן כיהן כמנכ"ל "האולפנים המאוחדים". תחת ניהלו הפכה חברת "האולפנים המאוחדים" לחברת ההפקות הגדולה בישראל לתוכניות טלוויזיה וסרטי קולנוע[4].
בשנת 1983 התמנה למנכ"ל קבוצת גלובוס גרופ בישראל, וכיהן במקביל גם כחבר מועצת המנהלים של חברת קנון גרופ האמריקאית[5]. בין השאר, ניהל את הקמת אולפני ג"ג בנווה אילן[6][7]. בשנת 1990 הפיק את התוכנית הראשונה שהפיקו חברת הכבלים בישראל, שעשועון בשם "זה מה אין" בהנחיית דודו דותן[8].
בשנת 1991 עבר ללוס אנג'לס ופעל שם כמפיק עצמאי[9],
בשנת 1993 עמד בראש קבוצה שהתמודדה במכרז להפעלת ערוץ 2, אך הקבוצה לא זכתה במכרז ופורקה[10].
בשנת 1994 התמנה לשותף ומנהל בחברת "רול תקשורת ואולפנים"[11]. בשנת 2000 התמודדה רול תקשורת במכרז להקמת ערוץ ערוץ שלישי מסחרי בישראל (שנודעה אחר כך בשם ערוץ עשר, אך לא זכתה בזיכיון[12].
קול נפטר בכפר סבא בגיל 75 מדלקת ריאות.
פרויקטים בהפקתו או בבימויו
עריכהסרטים שהפיק
עריכה- הם היו עשרה (1960)
- השוטר אזולאי (1971, יחד עם אפרים קישון)
- מציצים (1972, יחד עם מרגוט קלאוזנר)
- עיניים גדולות (1974, יחד עם אורי זוהר)
- אני אוהב אותך רוזה (1975, יחד עם משה מזרחי)
- הצילו את המציל (1977)
- הלהקה (1978)
- השועל בלול התרנגולות (1978)
- אסקימו לימון 6 - הרימו עוגן (1985)
- אירית עירית (1985)
- עמי ותמי (אנ') (1987, בהפקת קנון גרופ)
תוכניות ושעשועוני טלוויזיה שהפיק
עריכהתוכניות טלוויזיה אמריקאיות שביים בישראל
עריכה- Face The Nation (בהפקת CBS)
- Meet The Press (בהפקת NBC)
- Issues and Answers (בהפקת ABC)
סרטים אמריקאים שצולמו בישראל בהפקתו המקומית
עריכהפרסים והוקרה
עריכה- הסרט "השוטר אזולאי" בהפקתו זכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר, זכה בפרס בפסטיבל הסרטים במונטה קרלו וכן היה מועמד לפרס אוסקר האמריקאי.
- כמפיק הסרט התקבל קול כחבר באקדמיה האמריקאית לקולנוע[14].
- הסרט "אני אוהב אותך רוזה" בהפקתו היה אף הוא מועמד לפרס האוסקר.
- קול זכה מספר פעמים בפרס כינור דוד, על הפקותיו "מציצים", "זה הסוד שלי", "תשע בריבוע", "שחק אותה" ו"זה מה יש".
קישורים חיצוניים
עריכה- איציק קול, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
איציק קול, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- איציק קול, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- איציק קול, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- איציק קול, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- איציק קול, ב"מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי"
- המפיק איציק קול הלך לעולמו, באתר ynet, 8 ביולי 2007
- אסתי אהרונוביץ, הפקת חייו, באתר הארץ, 10 במאי 2006
- נירית אנדרמן, איש מצחיק עם אהבת קולנוע גדולה, באתר הארץ, 7 ביולי 2007
הערות שוליים
עריכה- ^ גבריאל שטרן, הורדת מחירי המיים תובעים יישובי הפרוזדור, על המשמר, 3 במרץ 1955
- ^ ירון פריד, תרגיל אליזבת טיילור, חדשות, 19 בנובמבר 1987
- ^ אלי אשד, הרוח החיה, באתר גלובס, 11 באפריל 2006
- ^ אייל חלפון, הענב והשועלים, כותרת ראשית, 29 בדצמבר 1982
- ^ יעל פז מלמד, "אפשר למלא את בלומפילד בשונאי", מעריב, 6 בינואר 1983
- ^ אדר אבישר, נוה הוליווד, מעריב, 20 בנובמבר 1990
- ^ יעל פז מלמד, איציק קול ־ חצה את הקווים, מעריב, 1 בנובמבר 1985
- ^ זה מה אין בכבלים, מעריב, 13 בדצמבר 1990
- ^ בלי ריב, עם ייסורי מצפון, חדשות, 6 במאי 1991
- ^ הגר רם, השלב הבא – הקמת חברת החדשות, חדשות, 27 במאי 1993
- ^ ספיר פרץ, השמים באמת הגבול, באתר גלובס, 24 בפברואר 2000
- ^ אביבה קרול, מוטי קירשנבאום יוביל את קבוצת רול תקשורת במכרז הערוץ השלישי, באתר גלובס, 24 באוקטובר 2000
- ^ הכפתור של רוברט מיצ'ם, כותרת ראשית, 2 בנובמבר 1983
- ^ איציק קול - חבר האקדמיה, דבר, 17 בנובמבר 1978
| הקודם: 2006 - נדב לויתן |
זוכה פרס אופיר על מפעל חיים לשנת 2007 - איציק קול | הבא: 2008 - יואל זילברג |