אליהו אריק בוקובזה
אליהו אריק בוקובזה (נולד ב-20 ביולי 1963) הוא צייר ישראלי יליד פריז, צרפת.
לידה |
20 ביולי 1963 (בן 61) פריז, צרפת |
---|---|
לאום | ישראלי |
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
תחום יצירה | ציור, פיסול ומיצב |
ebokobza | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בפריז למשפחה ממוצא תוניסאי. עלה לישראל עם משפחתו ב-1969. בצבא שירת במודיעין, בתפקיד מחקר. ב-1989 סיים לימודי רוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים, והפך לבעל בית המרקחת הצעיר בישראל[1]. עם סיום לימודיו בבית הספר לאמנות קלישר ב-1999 הוזמן להציג תערוכת יחיד בגלריה "נלי אמן"[1].
ביוני 2000 נפתחה התערוכה "פלזיר אוריינטל" שהציגה לראשונה ציורים שהסתירו מאחורי חזות קישוטית ונאיבית, אמירה ביקורתית כלפי הציונות, הדתיות, המשפחתיות, הצבאיות והלאומיות (נושאים שיחזרו בנפרד בתערוכותיו הבאות). ציור מהתערוכה הוצג באוקטובר 2000 בתערוכת אוסף במוזיאון ישראל בירושלים.
באפריל 2002 נפתחה בגלריה נלי אמן התערוכה "צייר-תייר", מלווה בטקסט של גדעון עפרת. בתערוכה משווה בוקובזה את הנוף בציוריו של אפרים משה ליליין לנוף בציורי הילדים שלו עצמו[2]. 3 ציורים מהתערוכה הוצגו ביוני 2002 במוזיאון תל אביב לאמנות. העבודה "COME TO PALESTINE" (הראשונה מסדרת ציורים שמצוירים על מפות וינטג') הוגדרה מאוחר יותר כעבודה הפוסט-ציונית הראשונה ולימים נרכשה לאוסף הקבע של מוזיאון ישראל בירושלים.
בנובמבר 2003 נפתחה בגלריה נלי אמן התערוכה “ZION’S FICTION”, מיצב ציורים ב-3 חלקים שעוסק בכיבוש ומפעל ההתיישבות וההתנחלות הישראלי תוך שהוא מתנצח עם המודרניזם והציונות. בתערוכה הוצגו לראשונה בנוסף לציורים, אובייקטים ופיסול[3].
ב-2004 זכה בוקובזה בפרס עידוד היצירה לאמנות פלסטית של משרד החינוך, התרבות והספורט ובתערוכת זוכי הפרסים במוזיאון תל אביב לאמנות הציג את המיצב "פיסגה", בו דימה את הסכסוך מזרח-מערב למשחק על לוח שחמט[4].
במאי 2005 השתתף בתערוכה לציון 100 שנות אמנות ישראלית - "העברים החדשים" שהוצגה במוזיאון גרופיוס באו שבברלין, במימון ממשלת גרמניה[5].
בינואר 2006 הוצגה בגלריה נלי אמן התערוכה "פלורה" שבחנה את מבטו של צייר אוריינטליסט על רקדנית בטן[6].
בספטמבר 2006 יצא לאור בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר ספר הילדים "שירה נוסעת העירה", שציוריו צוירו על ידי בוקובזה. כותבת הספר היא מיכל סנונית[7].
בדצמבר 2006 נפתחה בבית האמנים בירושלים, משכן בצלאל ההיסטורי, התערוכה "בצלאל גרסה ב" שנוצרה במיוחד למקום לציון 100 שנה להקמתו. באותה השנה נכלל בסדרה הדוקומנטרית של הרשות השנייה ומפעל הפיס: "סיפור מסגרת - 100 שנים של אמנות בישראל"[8].
ביוני 2008 נפתחה בגלריה נלי אמן התערוכה "הילד שצייר חתולים", המסמנת את ההשפעה היפנית על יצירתו, עוסקת בדרכי התמודדות עם פחד תוך שהיא מקשרת בקו דמיוני את שדרות והירושימה.
ב-2009 סגר את בית המרקחת שלו במטרה להתמקד באמנות[1].
בינואר 2010 נפתחה במוזיאון נחום גוטמן בתל אביב התערוכה "JAFFA" שנוצרה במיוחד למקום בהזמנת האוצרת טלי תמיר[9]. ציור מהתערוכה, "משפחת הפרדסן", נרכש לאוסף הכנסת בירושלים ובהחלטת יו"ר הכנסת רובי ריבלין[10], נתלה לתצוגת קבע באגף הוועדות, למרות התנגדות מתוקשרת של חברי הכנסת מהימין, מאחר שהוא מבוסס על דיוקן של משפחה פלסטינית שצולם בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20[11].
במאי 2012 נפתחה במוזיאון בר-דוד שבקיבוץ ברעם התערוכה "במקום הזה" שנוצרה במיוחד למקום. בסדרת ציורים המבוססים על צילומים מארכיון הקיבוץ מבקש בוקובזה להנכיח בחדר האוכל של הקיבוץ את זיכרון הכפר ההרוס בירעים, תוך התייחסות לכרזות אחד במאי וציורי קיר של יוחנן סימון עבור תנועת השומר הצעיר[12].
בדצמבר 2012 הוזמן בוקובזה על ידי האוצרת דבורה ליס להתערב באגף היודאיקה במשכן לאמנות עין חרוד. לתערוכה "לאום: יהודי" נאספו עבודות מתערוכות קודמות בנושא היהודי ושובצו בין פריטי אוסף היודאיקה תוך שנעטפו ברובד פרשני נוסף, התערוכה עוסקת ביחסי דת-מדינה.
במאי 2013 נפתחה בשלשה חללים בשתי קומות בית האמנים בתל אביב התערוכה "צבאות/ זאת היא הארץ". התערוכה היא מעין מסע ביקורתי ומתריס שעושה בוקובזה בתוך התרבות הישראלית על דתיותה והמיליטריזם הטבוע בה. באותה השנה זכה בוקובזה בפעם השנייה בפרס עידוד היצירה של משרד התרבות והספורט[13].
בינואר 2014 נפתחה בשנית התערוכה "צבאות" בגלריה שליד מרכז ההנצחה בטבעון.
באפריל 2014 יצא לאור הספר "הגדת אליהו" – 60 ציורים להגדה של פסח, שמלווה תערוכה באותו השם שנפתחה בפסח באותה השנה במוזיאון בר-דוד בקיבוץ ברעם.
ביולי 2014 הציג את התערוכה "נדודים" במוזיאון היהודי באמסטרדם, תערוכת יחיד ראשונה במוזיאון מחוץ לגבולות ישראל.
ביולי 2015 נפתחה בבית התפוצות תערוכת היחיד "United Colors of Judaica". התערוכה היא דיון בזהויותיו הרבות של האמן, בהקשר האתני, הדתי והתרבותי. בתערוכה עבודות אמנות שנוצרו במיוחד עבורה, מוצגות לצד פריטי יודאיקה מסורתיים שלוקטו מאוספים חשובים. את התערוכה מלווה קטלוג/ספר שנכתב על ידי סמדר שפי בעיצוב מגן חלוץ[14].
בספטמבר 2016 נפתחה במוזיאון פתח תקווה לאמנות תערוכת היחיד "כתם שמש" שנוצרה במיוחד למוזיאון, באצירתה של דרורית גור אריה, בה ציורים ולראשונה גם מיצב וידאו שכולל אנימציה דיגיטלית מבוססת-ציור, כמחווה לעבודתו של צייר הנוף הפתח-תקוואי צבי שור, שיצר בהשראת אסכולת פריז היהודית[15].
בדצמבר 2017 נפתחה בבית ביאליק בתל אביב תערוכת היחיד "עבודה ומלאכה" באצירתה של סמדר שפי. התערוכה שנפתחה במקביל לחגיגות יום ההולדת ה-145 של ח.נ. ביאליק מציגה עבודות חדשות ועבודות מתערוכות קודמות במחווה למשורר ביאליק. בקומה העליונה הוצגה עבודת הווידאו "עבודה ומלאכה", אנימציה מבוססת ציור בדיו על נייר, מדיום חדש ביצירתו של בוקובזה, ושמוצג בתערוכה זו לראשונה.
בינואר 2018 נפתחה בגלריה העירונית ברעננה התערוכה "הפעם בזווית שונה". תערוכת יחיד שמציגה תמהיל יצירות ממגוון רחב של תערוכות עבר יחד עם עבודות שמוצגות לראשונה ועבודות חדשות. את התערוכה מלווה כקדימון סרטון אנימציה מבוסס ציור בדיו על נייר. ביוני 2018 ניתלו הציורים נוף פריס - יום ונוף פריס - לילה בתערוכת אוסף הקבע החדשה של מוזיאון תל אביב לאמנות[16].
בדצמבר 2019 נפתחה במרכז לאמנות עכשווית רמלה CACR התערוכה "חומת מחמדינו" בה הוצגה לראשונה עבודת האנימציה "תקווה" לצד עבודות מתערוכות קודמות. באנימציה "תקווה" משוחזר מופע שלם על פי הקלטה משנת 1932 בתוניסיה של ביצוע של התקווה בעיבוד מזרחי.
בדצמבר 2020 נפתחה במרכז תאו לתרבות אמנות ותכן שבהרצליה פיתוח התערוכה "זמן קורונה" באוצרותה של דריה קאופמן בה מוצגות עבודות וסרטון באנימציה שנוצרו בימי הסגר, בהשפעת הקורונה.
ביולי 2021 נפתחה בגלריה נווה שכטר-מרכז לתרבות ואמנות יהודית עכשווית שבתל אביב התערוכה "ספר תאומים" באוצרותה של שירה פרידמן. התערוכה עוסקת בסמלים ישראלים ויהודיים ובהיסטוריה של תולדות האמנות והתרבות הישראלית ובחינת הזהות המקומית למול זו האוניברסלית. במרכז התערוכה הוצגה עבודת האנימציה באורך 15 דקות "סיפור על בריאה והרס".
באוקטובר 2021 הציג בוקובזה לראשונה במסגרת יריד צבע טרי 2021 תערוכה באוצרותה של דריה קאופמן בשם "קליידוסקופ" הכוללת עבודת וידאו חדשה וסדרת ציורים שצוירו במיוחד עבור יריד האמנות. בנובמבר 2021 נפתחה בגלריה חנינא, במסגרת שבוע האיור, תערוכה באוצרותו של יקיר שגב בשם "קרקס לבנטינו".
במרץ 2022 נפתחה במוזיאון בית ראובן בתל אביב תערוכת היחיד " מגלים את אמריקה - ראובן ובוקובזה נפגשים בניו יורק" בה "מחזיר" בוקובזה את ראובן לניו יורק של שנות העשרים בעבודת וידאו באנימציה, מציב חדר מפות - סדרה של ציורים על מפות ישנות של ארץ ישראל ומתכתב עם הדיוקנאות העצמיים של ראובן. לרגל פתיחת התערוכה הוקרנה עבודת האנימציה "בעקבות רובין" על מסכי ענק של גלריה ZAZ10TS בטיים-סקוור שבניו יורק[17].
באוקטובר 2022 נפתחה בגלריה של מכללת אורנים בטבעון התערוכה " הצייר הוא מהגר", תערוכת יחיד שהיא מעין מיני-רטרוספקטיבה, שכללה מקבץ עבודות שנוצרו בין 2009 ל-2022, באוצרותה של שחר מרנין דיסטנפלד[18].
בספטמבר 2023 נפתחה בחלל ששימש כמסגד ובו ממוקם היום מוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח תערוכת היחיד "עניין משפחתי" שפותחת צוהר להיסטוריה ולתרבות של הקהילה היהודית התוניסאית בסוף המאה ה-19- ותחילת המאה ה-20, אגב התמקדות בסיפור האישי של הורי האמן שעברו מתוניסיה לפריז ומשם עלו לישראל. התערוכה מזמינה את המבקרים להיכנס לבית של משפחה יהודית טיפוסית מהעיר תוניס, והיא מתבססת על סיפורים, רסיסי זיכרונות, ממצאים מהשטח וחומרים ארכיוניים מהמורשת המשפחתית של האמן וממורשת הקהילה היהודית של תוניסיה[19].
במרץ 2024 נפתחה בגלריה שבJCC ע"ש מרלן מאירסון שממוקם ב Upper West Side (UWS) במנהטן, התערוכה "נוצות, זהב ובטון" באוצרותה של דר' סמדר שפי. בתערוכה מוצגים ציורים, אובייקטים ועבודות בווידאו אנימציה. תערוכה ראשונה לאמן בארצות הברית.
גלריה
עריכה-
משפחת הפרדסן-יפו 1936, אוסף הכנסת ירושלים
תערוכות יחיד
עריכה- 2000 – "פלאזיר אוריינטאל", גלריה נלי אמן, תל אביב
- 2002 – "צייר-תייר", גלריה נלי אמן, תל אביב
- Zion’s fiction" – 2003", גלריה נלי אמן, תל אביב
- 2006– "פלורה", גלריה נלי אמן, תל אביב
- 2006 – "בצלאל גרסה ב", בית האמנים, ירושלים
- 2008 – "הילד שצייר חתולים", גלריה נלי אמן, תל אביב
- Jaffa" – 2010", מוזיאון נחום גוטמן לאמנות, תל אביב
- 2012 – "במקום הזה", מוזיאון בר-דוד, קיבוץ ברעם
- 2012 – "לאום: יהודי", משכן לאמנות עין חרוד
- 2013 – "צבאות/זאת היא הארץ", בית האמנים ע"ש זריצקי, תל אביב
- 2014 – "צבאות", הגלריה במרכז ההנצחה, טבעון
- 2014 – "הגדת אליהו", מוזיאון בר-דוד, קיבוץ ברעם
- 2014 – "נדודים", המוזיאון היהודי, אמסטרדם, הולנד.
- United Colors Of Judaica" – 2015", מוזיאון העם היהודי "בית התפוצות", תל אביב
- 2016 - "כתם שמש", מוזיאון פתח תקווה לאמנות, פתח תקווה
- 2017 - "עבודה ומלאכה", בית ביאליק, תל אביב
- 2018 - "הפעם בזווית שונה", הגלריה העירונית, רעננה
- 2019 - "חומת מחמדינו", המרכז לאמנות עכשוית רמלה CACR
- 2020 - "זמן קורונה", מרכז תאו לתרבות אמנות ותכן, הרצליה
- 2021 - "ספר תאומים", גלריה נווה שכטר, מרכז לתרבות ואמנות יהודית עכשווית, תל אביב
- 2021 - "קליידוסקופ", יריד צבע טרי, הוולודרום ע"ש אדמס, תל אביב
- 2021 - "קרקס לבנטינו", גלריה חנינא, תל אביב
- 2022 - "מגלים את אמריקה- ראובן ובוקובזה נפגשים בניו יורק", בית ראובן, תל אביב
- 2022 - "הצייר הוא מהגר", גלריה אורנים, טבעון
- 2023 - "אליהו אריק בוקובזה - יצירות", גלריה אנגל לאמנות, ירושלים
- 2023 - "עניין משפחתי", מוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח, באר שבע
- 2024 - "נוצות, זהב ובטון", הגלריה בJCC מנהטן ע"ש מרלן מאירסון, ניו-יורק, ארצות הברית
תערוכות קבוצתיות נבחרות
עריכה- 2000 – "אוסף+", מוזיאון ישראל, ירושלים
- 2001 – "חול חולין", מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד
- 2002 – "שפת אם", משכן לאמנות עין חרוד, עין חרוד
- 2002 – "הגובה של העממי", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
- 2002 – "אובייקט ישראלי", בית האמנים, ירושלים
- 2004 – "נקודת השקפה", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
- 2005 – "צורות של חופש", מוזיאון לאמנות אוריינטלית ומערבית, קייב, אוקראינה
- 2005 – "העברים החדשים", מוזיאון גרופיוס באו, ברלין, גרמניה
- 2005 – תערוכת זוכי פרסי משרד התרבות, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
- 2006 – "גוטמן בבית", מוזיאון נחום גוטמן לאמנות, תל אביב[20]
- 2007 – "מלאכה בנים", מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה
- 2008 – "צייר-תייר", מוזיאון נחום גוטמן לאמנות, תל אביב
- 2010 – "הזקן", הגלריה האוניברסיטאית, באר שבע
- 2010 – "גיבורי תרבות יהודיים", בית התפוצות, תל אביב
- 2011 – "להיות שמח", בית התפוצות, תל אביב
- 2011 – "מרקם ישראלי", משכן הכנסת, ירושלים
- 2011 – "ארשת פנים", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
- 2012 – "אני-מה", גלריה ע"ש שטרן, האוניברסיטה העברית, ירושלים
- 2012 – "ארץ נהדרת", בית האמנים ע"ש שאגאל, חיפה
- WONDERLAND" – 2013", הבונדסטאג, ברלין, גרמניה
- 2013 – "סלון צפון", בית מאני – לאומי, תל אביב
- 2014 – "אל אחרית ים?", בית ביאליק, תל אביב
- 2014 – תערוכת זוכי פרסי משרד התרבות, מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה
- 2014 – העץ הנדיב, הגלריה באום אל פחם
- 2015 – סלפי, התחנה לאמנות עכשוית, רמלה
- 2015 – ושתי-הפרק הגנוז, מרכז נווה שכטר, תל אביב
- 2017 - "זכרונות היום יום", מוזיאון העיר חיפה, חיפה
- 2017 - "מכאן ומשם", מרכז נווה שכטר, תל אביב
- 2018 - "ויהי צחוק", מוזיאון העם היהודי בית התפוצות, תל אביב
- 2018 - "המפה", מוזיאון ארץ-ישראל, תל אביב
- 2018 - "המוזיאון מציג את עצמו 3:קרוב רחוק",מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
- 2018 - "קשרי משפחה", מוזיאון ארץ-ישראל, תל אביב
- 2018 - "מסע בזמן" בית האמנים ירושלים, ירושלים
- 2019 - "ז'קלין כהנוב - הלבנט כמשל" מוזיאון ארץ-ישראל, תל אביב
- 2019 - "מרבדים מדברים" הגלריה האוניברסיטאית, באר שבע
- 2019 - "קו על תו" מוזיאון בית רובין, תל אביב
- 2020 - "דיוקן עצמי - רק על עצמי לספר ידעתי" הגלריה העירונית כפר סבא
- 2020 - "הנה הפרחים כולם" גלריה כורש,ירושלים
- 2021 - "אור שחור" גלריה גאולה, ירושלים
- 2022 - "חד גדיא-מעגל האימה" בית האמנים, ירושלים
- 2022 - "מסעות המזרח" מוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח, באר שבע
- 2024 - "מלחמה ושלום-50 שנה לסדנאת ההדפס ירושלים" מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
- 2024 - "התהוות" מוזיאון אגם, ראשון לציון
- 2024 - "73-23 סלון וידאו בין שתי מלחמות " ZUMU מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
אוספים
עריכה- אוסף מוזיאון תל אביב לאמנות - ישראל
- אוסף כנסת ישראל, ירושלים
- אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים
- אוסף מוזיאון מכון הסמית'סוניאן, וושינגטון - ארצות הברית
- אוסף המשכן לאמנות עין חרוד – ישראל
- אוסף מוזיאון בר-דוד – ישראל
- אוסף בנק הפועלים – ישראל
- אוסף בנק לאומי – ישראל
- הדס ארזים בית השקעות – ישראל
- לייקרס החזקות – ישראל
- אוסף יגאל ארנון – ישראל
- אוסף הללה טל – ישראל,
- אוסף ארני דרוק – ירושלים
- אוסף יוסי בנימינוף – תל אביב / ניו יורק
- אוסף בצלאל קירזנר – הולנד
- אוסף אייזיק סיטון – ניו יורק
- אוספים פרטיים
השכלה
עריכה- 1989 – בוגר בית הספר לרוקחות, האוניברסיטה העברית בירושלים
- 1999 – בוגר בית הספר לאמנות על שם פולק- קלישר, תל אביב
- 2018 – בוגר לימודי אנימציה קלאסית ומדיה דיגיטלית, המכללה הישראלית לאנימציה, תל אביב
פרסים
עריכה- 2004 – פרס עידוד היצירה של משרד החינוך והתרבות, ישראל
- 2013 – פרס עידוד היצירה של משרד התרבות והספורט, ישראל
- 2015 - פרס היצירה בתחום הציונות
ספרים
עריכה- Sunday With Savta, ויללי בלוינס, ציורים: אליהו אריק בוקובזה, הוצאת רייקראפט ( ניו-יורק) 2021
- הגדת אליהו - 60 ציורים להגדה של פסח, אליהו אריק בוקובזה, הוצאת חלפי 2014
- שירה נוסעת העירה, מיכל סנונית, ציורים: אליהו אריק בוקובזה, הוצאת מודן 2006
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של אליהו אריק בוקובזה
- אליהו אריק בוקובזה, במרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- אליהו אריק בוקובזה, באתר סדנת ההדפס ירושלים
- אליהו אריק בוקובזה, דף שער בספרייה הלאומית
- אליהו אריק בוקובזה, באתר הכנסת
- אליהו אריק בוקובזה, באתר artlab (אורכב 17.04.2015 בארכיון Wayback Machine)
- פרסומים בנושא "אליהו אריק בוקובזה", באתר ערב רב
- דנה גילרמן. תצלומים: טלי שני, קיר אמן: אליהו אריק בוקובזה, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2008
- חגית פלג-רותם, האמן אליהו אריק בוקובזה: "אני מיעוט בכל מקום", באתר גלובס, 13 באוגוסט 2015
- עידוא דגן, זוכה פרס הציונות: גם לדבר על כיבוש זה ציוני, באתר nrg, 8 בינואר 2016
- כרמלה טייכמן בשיחה עם אליהו אריק בוקובזה, אמן (אורכב 18.02.2020 בארכיון Wayback Machine), באתר "בית לאמנות ישראלית", מאי 2016
- JAFFA או: לאן מוביל שביל קליפות התפוזים? על הדיאלוג בין אליהו אריק בוקובזה לנחום גוטמן
- על צבאות (אורכב 17.12.2014 בארכיון Wayback Machine)
- ראיון על אליהו אריק בוקובזה בעקבות תערוכת היחיד "במקום הזה" בקיבוץ ברעם
- מתי שמואלוף, הטראומה במערבולת של השלמה
- על התערוכה לאום: יהודי, במשכן לאמנות עין חרוד
- בצלאל גרסה ב', בבית האמנים בירושלים
- נעמה ריבה, אליהו אריק בוקובזה: "אני חי בבועה, עד שמטיחים בי קללות הומופוביות", באתר הארץ, 30 באוגוסט 2021
- דר מוספיר, "נולדתי בפריז, למדתי בתיכון בליך ואני מנגן באך. אני המשתכנז האידיאלי", באתר ynet, 20 בספטמבר 2023
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 אביבה לורי, אליהו בוקובזה סגר את בית המרקחת שלו בתל אביב, ועכשיו הוא רק מצייר, באתר הארץ, 18 במרץ 2010
- ^ עכבר העיר, זר בנוף הציוני, באתר הארץ, 11 באפריל 2002
- ^ סמדר שפי, טרומפלדור בחלל - "Zion's Fiction" של אריק אליהו בוקובזה, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2003
- ^ שירות גלובס, אמנים צעירים נבחרים, באתר גלובס, 11 בנובמבר 2004
- ^ דנה גילרמן, הכנות בברלין לתערוכת ענק של אמנות ישראלית, באתר הארץ, 8 בפברואר 2005
- ^ אבנר שפירא, תערוכות חדשות, באתר הארץ, 18 בינואר 2006
- ^ קובי ניב, הצילו את יערות הגשם, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2007
דנה גילרמן, מדפדפים אמנות, באתר הארץ, 7 במרץ 2007 - ^ סמדר שפי, הזדמנות שנייה לבצלאל, באתר הארץ, 15 בינואר 2007
- ^ חגית פלג-רותם, זוהי יפו, באתר גלובס, 11 בפברואר 2010
- ^ חגית פלג רותם, לתפארת מדינת ישראל: תערוכה אמנות עכשווית בכנסת, באתר גלובס, 6 ביוני 2011
- ^ רונה סלע, בצל עצי תפוז, באתר הארץ, 3 ביוני 2011
אריק בנדר, הכנסת מציגה: התמונה שגורמת למהומה, באתר nrg, 18 במאי 2011 - ^ סמדר שפי, תערוכה: מה שאין בחדר האוכל, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2012
- ^ אלי ערמון-אזולאי, צבאות הארץ על פי בוקובזה, באתר הארץ, 16 במאי 2013
- ^ UNITED COLORS OF JUDAICA - אליהו אריק בוקובזה: מבט על זהות יהודית מפוצלת / מוזיאון בית התפוצות, באתר Artbeat, 17 במאי 2015
- ^ שני ליטמן, זוכה פרס היצירה הציונית מעדיף למחות על הכיבוש בישראל ולא בברלין, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2016
- ^ צאלה קוטלר הדרי, ממשיכים ללכ ת בשדות, באתר גלובס, 27 ביוני 2018
- ^ לימור קלר, מגלים את אמריקה – ראובן ובוקובזה נפגשים בניו יורק בתערוכה חדשה, באתר הארץ, 4 באפריל 2022
- ^ אליהו אריק בוקובזה בגלריה במכללת אורנים, באתר מגזין פורטפוליו, 27 באוקטובר 2022
- ^ גלעד מלצר, האמן אליהו אריק בוקובזה חוזר לעושר של הקהילה היהודית בתוניס, באתר הארץ, 14 בפברואר 2024
- ^ עוזי צור, היכן שביל קליפות התפוזים, באתר הארץ, 13 במרץ 2006