פרס היצירה בתחום הציונות
פרס היצירה בתחום הציונות מיסודה של שרת התרבות והספורט לימור לבנת, הוא פרס שהוענק מדי שנה החל משנת 2012 ועד 2015. לאמנים, במספר תחומי יצירה, אשר תרמו, כל אחד בתחומו, לקידום הציונות, ערכי הציונות, ההיסטוריה של התנועה הציונית וחזרת העם היהודי למולדתו ההיסטורית. על הענקת הפרס הכריזה לבנת, בתגובה לקריאה לחרם אמנים על היכל התרבות באריאל, באוקטובר 2011[1].
 | |
| נטע אריאל (משמאל) מקבלת את הפרס בשם בית הספר לקולנוע מעלה מידי השחקן חיים טופול ושרת התרבות הספורט לימור לבנת ב-2013 | |
| תיאור | עבור תרומה לקדום הציונות וערכיה |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| הגוף המעניק |
משרד התרבות והספורט |
| תקופת הפרס |
2012–2015 (כ־3 שנים) |
  | |
ועד הנאמנים של הפרס
עריכהחברי הוועד בעת כינון הפרס בשנת 2012 היו:
- חיים טופול – יו"ר
- ד"ר חיים פרלוק, יו"ר המועצה הישראלית לתרבות ואמנות
- פרופ' רות בן-ישראל
- פרופ' דוד אלכסנדר, יו"ר מועצת הקולנוע
- ג'ודי אברמוביץ', חברת המועצה לתרבות ואמנות
- אורי לוי, יו"ר המדור לתיאטרון במועצה לתרבות ואמנות
- ד"ר ורד אביב.
שניים מהחברים, פרופ' רות בן ישראל וד"ר ורד אביב פרשו מוועד הנאמנים ב-2013.
הזוכים ב-2012
עריכההזוכים בפרס בשנת 2012[2]:
- מחול - הכוריאוגרפית נעה ורטהים על היצירה "לידת הפניקס" של להקת 'ורטיגו'.
- תיאטרון - המחזאית פנינה גרי והשחקנית עדי בילסקי על כתיבת ומשחק המחזה "סיפור אהבה ארץ ישראלי" של תיאטרון חני –העמותה לקידום תיאטרון מובחר. הבמאי יבגני אריה והשחקנית אפרת בן צור על עיבוד המחזה "יונה ונער" בביצוע תיאטרון גשר, מחזה המבוסס על ספרו של מאיר שלו.
- קולנוע - דוד פישר על סרטו "שישה מיליון ואחד", והבמאי מני אליאס על הסרט "בצאת ישראל" בהפקת מיכה שגריר.
- מוזיקה - יצחק תוויאור, פסנתרן מנצח ומלחין, על יצירתו "חזון העצמות היבשות".
- אמנות פלסטית יואב וקאי בן דב על יצירתם "ברוח התקווה". סרחיו דניאל צ'רטקוב על יצירתו "דרום מזרח צפון מערב".
- ספרות - הסופר והד"ר אשר פורת על ספרו "חלוק לבן על כומתה שחורה".
סכום הפרס הכולל בשנה זו עמד על 300,000 ש"ח.
הזוכים ב-2013
עריכה- קולנוע - בית הספר לקולנוע מעלה והבמאי נעם דמסקי על הסרט "הכח לספר". המפיק נעם פנחס והבמאית ענבל שפרינצק על הסרט "להיות כמו אבי".
- מוזיקה - המלחין דורון טויסטר, על יצירתו "כי אנו עמך". בית הספר הגבוה muzik ליצירה והפקת מוזיקה, על הפרויקט "דרכך קדימה".
- תיאטרון - הסופר והמחזאי א.ב. יהושע, על כתיבת המחזה "הילכו שניים יחדיו", גיל פרנק ורמי ברוך על משחקם בהצגה.
- ספרות - כתב העת לשירה יהודית – ישראלית "משיב הרוח"[4]. השדרן דן כנר – על הפרויקט "דן כנר קורא את התנ"ך".
- אמנות פלסטית - "אוסף מוסררה" של מוסררה בית הספר הרב תחומי לאמנות וחברה ע"ש נגר. האמנית יוליה רבסקי על עבודת הגואש "החקלאות תנצח". האמנית אורלי אביב על עבודת וידאו ארט "Rainbow's End".
בשנה זו לא חולק הפרס למחול וסכום הפרס הוקטן מ-300,000 ש"ח ב-2012, ל-250,000 ש"ח.
הזוכים ב-2014
עריכה- קולנוע - יצחק לרנר על הסרט "כן המפקדת" ונפתלי גליקסברג על סדרת התעודה "צו האופנה".
- מוזיקה - המלחינה בטי אוליברו על היצירה "בקשות" והמלחין והמנצח אורי לשמן על הלחנת המחזור "יריד המזרח" מאת חיים גורי[6].
- תיאטרון - הבמאי יבגני אריה, המחזאי יהושע סובול והשחקן ישראל דמידוב על ההצגה כפר.
- ספרות - יהודית קציר על ספרה "צילה" ושפרה הורן על ספרה "מחול העקרבים".
- מחול - הכוריאוגרף תמיר גינץ על היצירה "שרול".
- אמנות פלסטית - ישראל רבינוביץ על "שיר מולדת".
בשנה זו חולק שוב הפרס, גם בתחומי המחול והקולנוע וכמו כן, הפרס הוגדל חזרה ל-300,000 ש"ח.
הזוכים ב-2015
עריכה- קולנוע - רמי קמחי על הסרט "ליל הפתאים"; יובל ארז על הסרט "כתומים".
- ספרות - חנה ליבנה על יצירתה "מתחת שמיים זרועי כוכבים".
- מחול - תמיר גינץ במופע המחול "במדבר דברים".
- מוזיקה - יוסף ברדנשווילי על יצירתו "הדרך אל ירושלים".
- אמנות פלסטית - אליהו אריק בוקובזה על עבודתו "פרויקט סוקאג'ן- מלחמת ישראל"; נגה יודקביץ עציוני על עבודתה "אותות".
- תיאטרון - שי פרדו על הצגה "גור אריה יהודה".
ועדת הפרס החליטה גם על הענקתו למשורר חיים גורי, על ספרו "אף שרציתי עוד קצת עוד", אך גורי סירב לקבל את הפרס, וביקש שהפרס יוענק ליוצר או יוצרת בתחילת דרכם[8].
ביקורת על הפרס
עריכהכמה מאות אמנים הביעו בדצמבר 2011 את מורת רוחם מהפרס, בטענה כי הוא משמש ככלי למטרות פוליטיות. כמה מהאמנים חתמו על עצומה שנכתב בה בין השאר: "פרס זה הינו פרס המעודד אמנות מגויסת למטרות פוליטיות. אנו דורשים לבטל את קיומו של הפרס ומבקשים לנתב את הכספים שיועדו לו אל הקופה הדלה שתומכת ביצירה אמנותית חופשית במדינת ישראל"[9].
בין החותמים על העצומה: חתני פרס ישראל דוד טרטקובר ואוהד נהרין, מיקי קרצמן, יוסי מר-חיים ויהודה אטלס[9].
קישורים חיצוניים
עריכה- עידו בלאס, לבנת בפרסי היצירה הציונית: אפעל כדי שהציונות תהיה חלק מהותי בחיי האזרח, באתר הארץ, 21 במאי 2012
הערות שוליים
עריכה- ^ ניר חסון, פרס היצירה הציונית: ועד הנאמנים של לבנת יוכל להתערב בהחלטות השופטים, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2011
- ^ דפנה ארד, הוכרזו זוכי פרס היצירה הציונית; מאיר שלו: מעדיף נימוק אמנותי, באתר הארץ, 30 באפריל 2012
- ^ מיה סלע, א”ב יהושע ודן כנר בין זוכי פרס שרת התרבות והספורט ליצירה בתחום הציונות, באתר הארץ, 28 באפריל 2013
אתר הבמה מדווח על זוכי הפרס בשנת 2013
דיווח על זוכי הפרס בשנת 2013 אתר ערב רב - ^ כתב העת "משיב הרוח" זכה בפרס שרת התרבות ליצירה ציונית, באתר nrg, 29 באפריל 2013
- ^ הארץ, הוכרזו הזוכים בפרסי הציונות לשנת 2014, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2014
- ^ חגי חיטרון, פרס היצירה הציונית למלחינים בטי אוליברו ואורי לשמן, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2014
- ^ יאיר אשכנזי, הכוריאוגרף תמיר גינץ והמלחין יוסף ברדנשווילי בין זוכי פרס היצירה הציונית, באתר הארץ, 3 בינואר 2016
- ^ מרב יודילוביץ', המשורר חיים גורי דחה את קבלת פרס הציונות, באתר ynet, 4 בינואר 2016
גילי איזיקוביץ, חיים גורי סירב לפרס היצירה הציונית, באתר הארץ, 4 בינואר 2016 - ^ 1 2 אלעד סמורזיק, מאות אמנים נגד פרס "היצירה הציונית" של לבנת, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2011