אלימות בספורט

אלימות בספורט הוא מונח המתאר ביטויי אלימות פיזיים ולא-פיזיים אשר מתרחשים באירועי ספורט, בין אוהדים של קבוצות יריבות, בין אוהדים לספורטאים ואנשי סגל ולעיתים אף בין הספורטאים עצמם.

בעוד מטרת הספורט המוצהרת היא הנאה, לעיתים הופכת תחרותיות בין הקבוצות לאיבה, העלולה להתדרדר לאלימות מילולית ופיזית. פייר דה קוברטן, מייסד המשחקים האולימפיים בעת החדשה, קבע כי "ההשתתפות היא העיקר", דהיינו, לא תמיד יש חשיבות לזהות המנצח במפגש ספורט, אך יש חשיבות גדולה לעצם קיומו. לעומת זאת ראה ג'ורג' אורוול את הספורט כ"מלחמה בלי יריות", כשכוונתו לכאורה שאת הדגש העיקרי, שמים בדרך כלל המשתתפים על הניצחון ואולי אף בכל מחיר. בשנים האחרונות התרחבה תופעת האלימות בספורט בכל העולם, והגבול בין תחרויות ומשחקים ספורטיביים תחרותיים הוגנים לבין פשע של ממש נחצה לא פעם.

אלימות אוהדיםעריכה

ביטויי האלימות כוללים קללות כלפי שחקני היריבה או אוהדיה, קריאות גזעניות, איומים, יריקות, מכות, יידוי אבנים, השלכת רימוני הלם וחזיזים למגרש ועוד. הפעולות האלימות יכולות להתבצע בתוך האצטדיון, או מחוץ לו. חלק מאלימות האוהדים נובעת בחלקה מגזענות או משכרות, וגורמים עבריינים המשתמשים בספורט כתירוץ לפעילות אלימה. אלימות האוהדים לא נעצרה בפעילות נגד אזרחים, ועלתה מדרגה נוספת כששוטר איטלקי נרצח על ידי אוהדים במשחק בין פאלרמו לקטאניה[1]. ביטוי אלימות נוסף הוא תופעת אנטישמיות בקרב אוהדים בעולם. אוהדי קבוצת לאציו האיטלקית נחשבים למובילים בתחום[2], אם כי קבוצות אוהדים נוספות בעולם מגלים אנטישמיות.

בישראלעריכה

  ערך מורחב – אלימות בכדורגל הישראלי

על פי הנתונים, בישראל כללו ביטויי האלימות בספורט כ-700 עבירות בשנה (בשנים 1999–2001) כשהנפוצות הן תקיפה, איומים וגרימת נזק לרכוש. רוב האלימות מתבצעת במגרשי הכדורגל, אך גם בתחרויות ספורט אחרות כגון כדורסל וכדורעף.

בישראל חוברו על ידי אוהדי בית"ר ירושלים ומכבי תל אביב[3], שירי שטנה גזעניים המופנים כלפי שחקנים ערבים כגון סלים טועמה, סאלם אבו סיאם ועבאס סואן. במגרשי הכדורגל נפוצים גם קריאות גזעניות כלפי שחומי עור. אוהדי הפועל תל אביב ידועים באלימות מילולית ובשירי השטנה הפוגעניים שהם מחברים נגד קבוצות יריבות, בעיקר מכבי תל אביב, ואישים בהם ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, בלם הפועל בית שאן איתן טייב, שוער מכבי אלכסנדר אוברוב (השירים ביזו את בנו שנפגע בתאונה), רגב פנאן (כולל שירי שטנה על אביו בעת שישב שבעה) ומוני פנאן[4].

מקרה מפורסם של השלכת רימון הלם היה במשחק של הפועל תל אביב נגד בית"ר ירושלים במחזור ה-13 של עונת 2007\2006. בדקה ה-46 השופט הורה על בעיטת פנדל לזכות הפועל תל אביב ושלף כרטיס אדום לבלם בית"ר, דוד אמסלם. האירוע גרם להתקהלות השחקנים ברחבת בית"ר. אוהד של הפועל זרק למגרש רימון הלם שכוון לפגוע בבלם בית"ר שמעון גרשון, אך התפוצץ בסמוך לקשר הפועל יוסי אבוקסיס. אבוקסיס נפצע וקיבל טיפול רפואי במשך כמה דקות עד ששב לעמוד על רגליו.

ב-2012 בדרבי התל אביבי בו ניצחה מכבי תל אביב את הפועל תל אביב 1 - 0 מפנדל שנוי במחלוקת, גלש המשחק מהר מאוד לפסים אלימים: השופט שלף מספר רב של כרטיסים צהובים ובסיום המשחק אף הרחיק שני שחקנים של הפועל לאחר שאלה התנפלו עליו. אוהדי הפועל התמרמרו על השיפוט ועל ההפסד והחלו ליידות מוטות ברזל וחפצים אחרים למגרש. בעקבות התפרעות האוהדים, פסק בית הדין של ההתאחדות לכדורגל בישראל עונש כבד על הפועל תל אביב שכלל הפחתת נקודות, קנס כספי ומספר משחקים ללא קהל.

ב-3 בנובמבר 2014 "פוצץ" משחק הדרבי של תל אביב בליגת העל בכדורגל בין מכבי תל אביב להפועל תל אביב. המשחק הופסק עקב תקיפת ערן זהבי על ידי אוהד הפועל, הרחקתו של זהבי ולאחר מכן בוטל ולא חודש עקב התפרעות אוהדים אלימה.[24] הקטטות בין אוהדי מכבי להפועל נמשכו גם למחרת, מחוץ לבית המשפט השלום שדן במעצרו של האוהד שתקף את זהבי, בסופו של העונש של פואד האוהד שתקף את ערן זהבי 14 חודשי מאסר בפועל.

המשתנים המשפיעים על האלימות בספורט בישראלעריכה

יש כמה גורמים שכיחים לאלימות בספורט בכלל ובמגרשי הכדורגל בפרט:

  • אירועי ספורט אינם מתרחשים בוואקום חברתי והצופים בהם מגיעים עם מטען תרבותי, חברתי, אתני, פוליטי ודתי המשפיע על התנהגותם. הצופים מביאים איתם את ההיסטוריה, הנושאים, המחלוקות והאידאולוגיות של הקהילות בהן הם חיים וכך גם מידת החשיבות של הקבוצה אותה הם אוהדים והצלחתה מסמלת את הזהות המעמדית, לאומית, אתנית, קהילתית שלהם ומשפיעה על התנהגותם. רמת האלימות המובנית בענפי ספורט רבים, ובכללם כדורגל וכדורסל, מהווה גורם חשוב בהשפעתה על מידת האלימות של צופיה אך גם גודל הקהל, הרכבו ותנאי הצפייה בו. כאמור, הבנה בסיסית במשתנים אלו צריכה לסייע באחת הבעיות המרכזיות של אירועי הספורט, שהיא אמצעי השליטה של המארגנים על הצופים בהם.[5]
  • אלימות בספורט הוא תסמין לבעיה חברתית. הצופים באירועי ספורט מגיעים למשחקים עם מטען תרבותי, לאומי, אתני, פוליטי וחברתי שמשפיע על התנהגותם במשחק. הקבוצה אותה הם אוהדים, היא חלק מהזהות שלהם בתחומים הללו והיא משפיעה על התנהגותם במשחקים. בנוסף, לטענת הסוציולוג יאיר גלילי ככל שהפערים והמתחים בחברה גדלים, הספורט יהיה יותר אלים בהתאמה.[6]
  • במחקר משותף לאוניברסיטת קונקורדיה ואוניברסיטת מיאמי, נמצא כי רמת טסטוסטרון גבוהה מצביעה על נטייה להתנהגויות לא אתיות ולעיתים אלימות. ובמשחקי כדורגל קיים רוב גברי המוביל להתנהגויות אלימות.[7]
  • מחקרים מאמצע 1970 שבדקו את טיפולה של התקשורת בתופעת החוליגניות בענף הכדורגל, העלו כי התקשורת ממלאה תפקיד מרכזי בהעלאת תופעת האלימות על סדר היום הציבורי. אחד הממצאים של המחקרים הוא, כי חוליגנים נהנים מהחשיפה התקשורתית לה הם זוכים, ולעיתים אף מנהלים ביניהם תחרות על היקף סיקור התנהגותם האלימה. מכאן המסקנה שהתקשורת יכולה למלא תפקיד חשוב בריסון האלימות בספורט.[8]
  • סיבה נוספת היא שימוש בסמים כגון קוקאין ושתייה כבדה מצד אוהדי כדורגל.[9]

אלימות כלפי שופטיםעריכה

תופעת האלימות כלפי שופטים בכדורגל הישראלי בעת האחרונה חוצה קווים אדומים. כמעט בכל שבוע, במשחקים בליגות השונות, השופטים סופגים השפלות, קללות ולעיתים אף אלימות פיזית. הסיבות לתופעה הן שהשופט הוא המטרה הקלה ביותר לביקורת שמועברת על ידי האוהדים ועל ידי בעלי תפקידים שונים בקבוצות. בנוסף, תרבות השיח בישראל התדרדרה והביטוי לכך הוא במשחקי הכדורגל. סיבה נוסף לכך היא כלי התקשורת שנוטים לנתח כל החלטה של השופט וכל כרטיס שהשופט מוציא לשחקן מסוים.[10]

כמעט בכל שבוע בליגת העל השופטים סופגים השפלות, קללות, ולעיתים זה כמעט מגיע לאלימות פיזית מצד בעלי התפקידים בקבוצות. העונשים לא מגיעים והעימותים רק הולכים ומחריפים ככל שהעונה מתקדמת. ביקורת על שופטים תמיד הייתה, כנראה שבראיון הראשון בהיסטוריה של הכדורגל אחד המאמנים אמר: "אני לא רוצה לדבר על השיפוט, אבל…". אולם יש תחושה שהביקורת השנה בכדורגל הישראלי כלפי השופטים עלתה מדרגה וחצתה קווים אדומים.  כמעט בכל שבוע גורם בליגת העל משתלח ללא רסן בשופטים, ונדמה שירדנו לביבים.[10]

האלימות המכוערת במגרשי הכדורגל לא מפסיקה. הפעם הקורבן הוא שופט צעיר, אופק אלברט, ששפט היום (שבת) את המשחק במסגרת נערים א' בין הפועל יקנעם לבית"ר חיפה, שהסתיים בניצחון של חיפה 1:2. אלברט, ששבר את כף היד במסגרת משחק לפני כחודשיים, חזר היום לשפוט ובכוונה קיבל משחק "קל", שאף אחד לא חשב שיסתיים באלימות כזו. עם סיום המשחק התנפלו על השופט שחקני יקנעם והחלו לדחוף אותו. אל השחקנים חברו אנשים מהקהל, שקפצו למגרש והצטרפו לאלימות נגד השופט. למקום הוזעקה משטרה שהחלה לטפל במקרה המזעזע.[11]

בשל האלימות: שופטים לא ישלחו למשחקי נערים. יו"ר איגוד השופטים, עוזי יצחקי, החליט לעשות מעשה, חלק מהמשחקים לא יתקיימו: "שופטים יישבו בבית אם תהיה אלימות, אנחנו נפעל כדי למגר אותה". בעקבות האלימות הגוברת נגד שופטים במשחקי הנערים, כאשר בסוף השבוע היא המשיכה שוב, יו”ר איגוד השופטים עוזי יצחקי החליט לא לשלוח שופטים למשחקי נערים א’ במחוז צפון 1 בשבת הקרובה.[11]

בעקבות זאת, לא יתקיימו השבוע משחקי הנערים בגלל החלטת יצחקי שלא לשלוח שופטים למשחקי המחוז הבעייתי הזה. ליצחקי נמאס שהאלימות הזו לא מפסיקה והבין שכיו”ר האיגוד שאמור לשמור על שופטיו הוא חייב לעשות צעד קיצוני כדי שיבינו שבאיגוד השופטים לא יאפשרו לתופעה הזו להימשך.[12]

דרכי התמודדות עם אלימות אוהדיםעריכה

אנגליה כמודלעריכה

משטרת אנגליה שמגרשי הכדורגל בה הציגו רמת אלימות חריגות החלה בפיתוח מודל להתמודדות עמה[13], מודל זה כלל:

  1. פעילות חשאית בקרב החוליגנים.
  2. פשיטות על בתים בהם, לפי החשד, התגוררו חוליגנים.
  3. מניעה מוחלטת של מגע בין אוהדי הקבוצות.
  4. חיפוש בכליהם של האוהדים.
  5. שימוש במצלמות להרתעת ואיתור מתפרעים.

בנוסף, אסרה חקיקה מכירת אלכוהול באזור המגרשים ומנעה כניסת אוהדים שזוהו כחוליגנים.

ישראלעריכה

לאור ריבוי מקרי האלימות במגרשים, הפגיעות בנפש והעלאת הנושא לדיון בסדר היום הציבורי, מינתה הכנסת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא האלימות בספורט. הוועדה החליטה כי יש צורך בעבודה רצופה ושיטתית, בשילוב כל הגורמים הקשורים לנושא (ההתאחדות לספורט, איגודי הספורט השונים, מערכת החינוך, משטרת ישראל והתקשורת), לפעול במשותף להגברת המודעות הציבורית לנושא, לחינוכו של הציבור, למתן הסברה ולענישה ביד קשה. כל זאת מתוך מטרה להפיכת ההשתתפות הפעילה במקצועות הספורטיביים ובתחרויות ספורט, ואת הצפייה בהם, לבילוי מהנה ובטוח לכל: ספורטאים ואוהדים כאחד.
בדצמבר 2007, הוגשו המלצותיה של ועדת צור שקמה בעקבות אירוע זריקת החזיז על המאבטח במשחק בין הפועל ירושלים להפועל חולון[14]. בהתאם להמלצות הוועדה החל מסע הסברה שהוביל את המסר: "חוויית ספורט – תנו לספורט לנצח", לצד פעולות לשיתוף פעולה בין כל הגורמים הקשורים לנושא. חקיקת תקנות אשר יקנו לגופי אכיפת החוק סמכויות ענישה, הקמת משטרת אצטדיונים שתטפל באלימות, הגברת נוכחות משטרתית במשחקים רגישים, הגברת אכיפת התקנות, שימוש בטכנולוגיה מתקדמת – מצלמות במעגל סגור ועוד, שיפור התנאים באצטדיונים, פעילויות חינוכיות והסברתיות להגברת מודעות האוהדים למניעת האלימות במגרשים וחינוך לסובלנות, עידוד אמצעי התקשורת להירתם למאבק.

בריטניהעריכה

ב-2 בנובמבר 2021, אזרח בריטי נדון למאסר של 10 שבועות, לאחר שפרסם סרטון בפייסבוק, הכולל התבטאויות גזעניות כנגד שלושה משחקני נבחרת אנגליה בכדורגל, מרקוס ראשפורד, ג'דון סאנצ'ו ואויוקו סאקה. הסרטון פורסם בהמשך לגמר אליפות אירופה בכדורגל 2020, שבו שלושת השחקנים החמיצו בעיטות הכרעה מ-11 מטרים.[15]

אלימות ספורטאיםעריכה

 
תגרת שחקנים המונית בעת משחק כדור בסיס של המייג'ור ליג בייסבול בפנוויי פארק

במקביל, או בנוסף לאלימות האוהדים, ישנם מקרים שבהם האלימות היא בין הספורטאים עצמם, כדוגמת פרשת הנגיחה של זינדין זידאן בחזהו של מרקו מטראצי במשחק הגמר של מונדיאל 2006. אלימות בקרב ספורטאים, נתפסת לעיתים כחמורה יותר מאלימות אוהדים, עקב הדוגמה והמודל לחיקוי שספורטאים מהווים. כמה שחקנים שנקטו בפעולות אלימות כנגד שחקנים אחרים ואף כנגד אוהדים הם: אריק קנטונה, פאולו די קאניו, רון ארטסט[16] ולואיס סוארס.

דרכי התמודדות עם אלימות ספורטאיםעריכה

לכל תחום ספורט ישנם ארגונים הממסדים אותו כמו התאחדות לכדורגל או איגוד השופטים. לכל גוף כזה ישנם סמכויות להענשת הספורטאים לאחר התנהגות בלתי הולמת שכלליה נקבעים על ידי אותו גוף.

אלימות בספורט בתרבות הפופולריתעריכה

  • הגשש החיוור התייחס לתופעה זו במערכון "שירים, שערים וטכנאים" והמערכון "אופסייד סטורי" הוקדש כולו לתיאור מעלליהם של אוהדי בית"ר ירושלים. מהמערכון בעיקר זכורה השורה "נשרוף את המועדון".

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  • פרקליטות המדינה, אלימות בספורט - הסבר על חוק אלימות בספורט ומדיניות ההעמדה לדין
  • נעמי פייגין, רחל טלמור ואיתן אלדר, "לך לשחק כדורגל במקום להיכנס לצרות!": האם תלמידים העוסקים בספורט תחרותי הם פחות אלימים מתלמידים אחרים?, מגמות מ"ו (4), ינואר 2010, (תקצור המאמר(הקישור אינו פעיל))
  • לילי הלפרין, "כדור של אלימות". מקורותיה של האלימות במגרשי הכדורגל והגורמים הייחודיים המאיצים אותה מנקודת המבט של בני נוער, בתוך : פנים, כתב עת לתרבות, חברה וחינוך, מס' 65, מרץ 2014

פעילות כנגד האלימות בספורט

גילויי אלימות בספורט

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שוטר נרצח בדרבי בסיציליה - וואלה! ספורט
  2. ^ נענע10 - אל תקראו להם נאציו - ספורט(הקישור אינו פעיל, 3 בפברואר 2023)
  3. ^ לי נוף ודנה בהט, ‏מכבי ת"א נענשה במשחק ללא קהל מול הפועל עכו, באתר ONE‏, 23 בפברואר 2011
  4. ^ אראל סג"ל, הפועל פנדורה: מה קרה לאוהדי הפועל תל אביב?, nrg מעריב, 2009.
  5. ^ אבשלום וילן, "המודל הבריטי" להתמודדות עם האלימות בספורט, באתר הכנסת - מרכז מחקר ומידע, ‏2001
  6. ^ יאיר גלילי, החמצה מול שער ריק, באתר nrg‏, 30 בנובמבר 2004
  7. ^ אוריאל דסקל, כדי להתמודד עם אלימות בכדורגל צריך שינוי תרבותי, באתר כלכליסט, 15 בפברואר 2022
  8. ^ נדב צנציפר, משחק מלחמה: בעיית האלימות בכדורגל הישראלי, באתר ynet, 24 באוקטובר 2021
  9. ^ יאיר גלילי, זה מתחיל באיצטדיון הכדורגל, באתר הארץ, 28 במרץ 2010
  10. ^ 1 2 לייבה, גיא (2021-01-28). "האלימות המילולית כלפי השופטים עוברת כל גבול / טור". Ynet. נבדק ב-2022-05-31.
  11. ^ 1 2 האלימות ממשיכה: שופט הוכה בסיום משחק נערים, באתר ONE - מספר אחת בספורט, ‏2017-03-25
  12. ^ בשל האלימות: שופטים לא יישלחו למשחקי נערים, באתר ONE - מספר אחת בספורט, ‏2017-03-26
  13. ^ "המודל הבריטי" להתמודדות עם האלימות בספורט, באתר storage.cet.ac.il, מרכז מחקר ומידע של הכנסת
  14. ^ רענן וייס, בין המלצות ועדת צור: ביטול יציעי העמידה, באתר ynet, 3 בדצמבר 2007
  15. ^ Man jailed for racially abusing Rashford, Sancho and Saka after Euro 2020 final, The Guardian, November 3rd, 2021
  16. ^ ספורט nrg - מכות בין שחקני דטרויט ואינדיאנה, המשחק פוצץ