אנטואן סאלח

במאי טלוויזיה ותיאטרון, ממקימי הטלוויזיה הישראלית

אנטואן סאלח (נולד ב-1938) הוא במאי טלוויזיה ובמאי תיאטרון, ממקימי הטלוויזיה הישראלית.

אנטואן סאלח
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1938 (בן 86 בערך)
נצרת, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1963
עיסוק במאי טלוויזיה, במאי תיאטרון
מקום לימודים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

סאלח נולד בנצרת, בן לאב יליד נצרת, מהנדס שהיה בין מקימי נמל חיפה ולאם ממוצא מצרי, שניהם נוצרים. הוא למד בית הספר הצרפתי קתולי קולג' דה פרר סניף נצרת, ואביו ייעד אותו להיות ארכיטקט. בעת לימודיו בקולג' התחיל להתעניין בתיאטרון והרבה להשתתף בהצגות שהועלו שם. הבמאי פיטר פריי, שראה אותו באחת מן ההצגות ושמע על רצונו ללמוד תיאטרון, ניסה להכניס אותו לבית הספר של הבימה, אך הוא לא התקבל[1]. מכיוון שלא היה אז בישראל בית ספר אחר לתיאטרון ומכיוון ששלט היטב בצרפתית, הציע לו פריי לנסוע וללמוד תיאטרון בצרפת. סאלח נסע לצרפת ב-1959 במטרה ללמוד, אך אחרי חצי שנה אזל כספו והוא חזר לישראלת ועבד כטפסן בפרויקט הקמת נמל הקישון[2]. אחרי שנה ניסה שוב את מזלו בפריז, והתקבל ללימודי תיאטרון בסורבון, במסגרת לימודים שכללה גם בימוי לרדיו ולטלוויזיה. בסוף שנת 1964, עם תום לימודיו, חזר לישראל[1].

סאלח חזר לנצרת, הפיק וביים שני מחזות, ואחר כך היה בין מקימי את התיאטרון הערבי הראשון בישראל, "התיאטרון המודרני" ו"התיאטרון העממי"[3]. בו בזמן גם ביים כמה הצגות לתיאטרון הערבי-יהודי של בית הגפן בחיפה. התיאטרון העלה כמה הצגות קלאסיות בתרגום לערבית והאחרונה שבהן הייתה משרתם של שני אדונים. את ההצגה הזאת ראה סלים פתאל, איש קול ישראל בערבית וחבר בצוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית, והוא ביקש מסאלח לבוא ולהצטרף אל צוות ההקמה ב-1968. סאלח עבר לגור בירושלים, בשכונת ואדי ג'וז והחל לעבוד ברשות השידור כבמאי טלוויזיה. במשך כ-25 שנות עבודה ברשות ביים עשרות תוכניות טלוויזיה, בעברית וערבית. כולל תוכניות אירוח, תוכניות ילדים ותוכניות בידור. עקב הכשרתו וניסיונו כבמאי תיאטרון, ומהבודדים בטלוויזיה, באותן השנים, שהוכשרו לעבוד גם עם השחקנים וגם עם המצלמות, סאלח היה לבמאי העיקרי של דרמות מקוריות שהפיקה הטלוויזיה. בין השאר ביים את הדרמות ליל העשרים, "אנשים במיל" המסעדה הגדולה, "אחרון הפועלים" ועוד[1].

תוכניות טלוויזיה שביים עריכה

הצגות שביים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 נרי ליבנה, הכישלון הישראלי של אנטואן סאלח, כותרת ראשית, 11 בנובמבר 1987
  2. ^ 1 2 מרדכי ברקאי, היצירה התרבותית של ערביי ישראל, דבר, 10 ביוני 1966
  3. ^ 1 2 3 4 משעור לוטפי, גם התיאטרון הערבי זקוק לסיוע, למרחב, 22 ביולי 1968
  4. ^ דרמה – צרצרי השלום, דבר, 17 ביוני 1977
  5. ^ טל נתיב, פגישה עם פנים ומסכה, דבר, 4 במרץ 1977
  6. ^ שוש אביגל, מאחורי הסורגים, "העולם הזה", גיליון 2081 מ-20 ביולי 1977, עמוד 35
  7. ^   עיבוד טלויזיוני למחזהו של יהושע סובול "ליל העשרים" – כאן 11 לשעבר רשות השידור, תוכנית טלוויזיה באתר יוטיוב
  8. ^   אריק אינשטיין – חמוש במשקפיים 1981 – כאן 11 לשעבר רשות השידור, תוכנית טלוויזיה באתר יוטיוב
  9. ^   יוסי בנאי בהופעה בתיאטרון ירושלים – אני וסימון ומואיז הקטן – כאן 11 לשעבר רשות השידור, תוכנית טלוויזיה באתר יוטיוב
  10. ^   קדם אירוויזיון 1982 | כאן 11 לשעבר רשות השידור, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:38:11)
  11. ^ איש הגומי, דבר, 3 בדצמבר 1982
  12. ^ אילנה באום, ⁨תיאטרון הכורסא הישראלי, מעריב, 19 במאי 1988
  13. ^ יעקב העליון, ספר הכפר, מעריב, 23 בספטמבר 1976
  14. ^ נורה וספואן, ארכיון פסטיבל עכו