שיר חייל

שִׁיר חַיָּל
	"כִּי אֲנִי הוּא אָדָם; הַמְּחֻפָּשׂ לְחַיָּל,; כָּפוּת בִּכְתֹנֶת מְשֻׁגָּעִים.; ; אָז בְּכִי לִי יַלְדָּה; עַל רִגְעֵי הַבְּדִידוּת.; ; וּבְכִי לִי עַל הַצִּפִּיוֹת, עַל הַשָּׁנִים.; וּבְכִי עַל שְׁנֵי לְבָבוֹת אוֹהֲבִים וּרְחוֹקִים"
	(מתוך השיר)

"שיר חייל" (מוכר גם במילותיו הראשונות: "אני שומע שוב") הוא שיר מאת סרן נמרוד גאון,^[1] שנהרג במלחמת יום הכיפורים. השיר התפרסם לאחר מותו כאשר הולחן ובוצע על ידי שלמה ארצי. השיר נכלל באלבומו של ארצי משנת 1979, "דרכים" בעיבוד מוזיקלי של יאיר שרגאי.

נמרוד גאון נולד ב-1951 בקיבוץ גבולות שבנגב. בגיל עשר עבר עם משפחתו לאשקלון, ובהמשך התחנך במחזור הראשון של הפנימייה הצבאית לפיקוד שליד גימנסיה הרצליה בתל אביב.^[2] התגייס באוגוסט 1969 לחיל השריון, עבר את מסלול ההכשרה לאיש צוות, מפקד טנק קורס קציני שריון, וקורס מפקדי פלוגות. בשנים 1972 - 1973 שירת בסיני בגדוד 46, חטיבה 401, כמפקד פלוגה ג' ("הבחורים") ולאחר מכן כמפקד פלוגת הצמ"פ. בספטמבר 1973 עבר לבית הספר לשריון (חטיבה 460) ושירת כמפקד פלוגה ח' קמ"ט (קורס מפקדי טנקים) מגח בגדוד 198. עם פרוץ מלחמת יום כיפור הועברה הפלוגה לגדוד 196 תחת המג״ד עמרם מצנע. ביומה הראשון של המלחמה בלם הגדוד את המצרים במתחם "ציונה" (בין מתחמי "חמוטל" ו"מכשיר"), בגזרה המרכזית של התעלה, ועבר להיות תחת פיקוד חטיבה 14. ביומה השני של מלחמת יום הכיפורים, י"א בתשרי תשל"ד (7 באוקטובר 1973), נהרג גאון בקרב שהתחולל באזור מתחם "נוזל", סמוך לגדות תעלת סואץ והוא בן 22. בשירותו הגיע לדרגת סגן ולאחר מותו הועלה לדרגת סרן. על תפקודו בקרב קיבל נמרוד ציון לשבח ממפקד האוגדה.^[3] לאחר מותו, ביום הזיכרון לחללי צה"ל תשל"ד, שודרה בגלי צה"ל תוכנית לזכרו בשם "חיי אדם", שערך והגיש אהוד גרף. מתחם " בשנת תשל"ה^[4] הוציאה משפחתו ספר לזכרו ובו דברי חברים על דמותו, מכתבים, זיכרונות, שירים שכתב ותצלומים. שם הספר, כשם משפט מאחד משיריו, היה "אני חייל ואל תבכי ילדה" – משפט הלקוח משיר-מכתב שכתב לחברתו, עמליה. הוריו שלחו את שיריו לזמר הנערץ עליו, שלמה ארצי, וכעבור כמה שנים, כשנתבקש ארצי לבצע עבור גלי צה"ל שיר ליום הזיכרון, הוא בחר להלחין את השיר, שנקרא "שיר חייל".^[5]

השיר נכתב כמכתב לחברה, שבו מתואר החייל כאדם על עולמו התרבותי, הכולל האזנה למוזיקה כמו השיר "בלוז ישן על בובי מק'גי" מאת ג'ניס ג'ופלין ונגינת רביעייה קאמרית, סיפורים של צ'כוב ועוד. האדם, שהמלחמה והחיילות אינן מתכונות אופיו, מרגיש בצבא כ"מחופש" לחייל, "כפוּת בכתונת משוגעים" והוא בודד ומתגעגע.^[6]

השיר עלה לראשונה על הדפוס בספר הזיכרון שהוציאה משפחתו. שם השיר שהופיע שם הוא "ואל תבכי לי ילדה.^[7]

השיר היה ללהיט וזכה להשמעות רבות מאז ועד היום, הן ביום הזיכרון והן בימות השנה, וארצי שר אותו ברבות מהופעותיו. בשנת תש"ם הגיע למקום הרביעי במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג'.