אשכול נבו
אשכול נבוֹ (נולד ב-28 בפברואר 1971, תשל"א בירושלים) הוא סופר ישראלי.
 | |
| אשכול נבו, 2012 | |
| לידה |
28 בפברואר 1971 (בן 51) ירושלים |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| עיסוק | סופר |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת תל אביב |
| שפות היצירה | עברית |
  | |
ביוגרפיהעריכה
נבו הוא נכדו של ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל לוי אשכול, וקרוי על שמו, בנם של פרופ' עפרה נבו-אשכול ופרופ' ברוך נבו, נשיא מכללת צפת.
בילדותו שהה נבו עם משפחתו בדטרויט, ארצות הברית. למד בבית הספר הריאלי בחיפה והיה חניך בתנועת הנוער המחנות העולים[1]. שירת בצה"ל כקצין בחיל המודיעין. לאחר מכן למד פסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב וכתיבה יוצרת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
קריירהעריכה
בשנת 2011 כתב שני שירים לאלבום האולפן החמישי של להקת סינרגיה, "חתום באש". "אחכה לך", אחד השירים שכתב לאלבום, יצא כסינגל לתחנות הרדיו בפברואר אותה שנה.
ספרו הרביעי, "משאלה אחת ימינה", הומחז על ידי דפנה אנגל-מחרז והוצג ב-2012 על ידי תיאטרון בית ליסין. גם הסיפור "הקומה השלישית" מתוך ספרו "שלוש קומות" הומחז על ידיה והוצג ב-2017 על ידי תיאטרון בית ליסין. באוקטובר 2017 הועלה בתיאטרון הבימה המחזה "ספינינג" שנכתב על ידי אשכול נבו, עירית הורביץ לוז ואמנון וולף בהשראת "הקומה הראשונה" מהספר "שלוש קומות".
נבו מנחה סדנאות כתיבה עם המשוררת אורית גידלי ומרצה ב"בצלאל".
הקמת בית הספר לכתיבהעריכה
בשנת 2014 הקים נבו, יחד עם המשוררת אורית גידלי את בית הספר לכתיבה "סדנאות הבית" ביפו, אשר תלמידיו הוציאו כבר יותר מארבעים ספרים בעידודו ובתמיכתו של נבו. בין היוצרים הבולטים שעברו בשורות בית הספר: ענת לב-אדלר, זוכת פרס ספיר לספרי ביכורים איילת גונדר-גושן, רוני ברודצקי, שרי שביט, עידן גרינברג ועוד. בבית הספר מלמדים מורים מן השורה הראשונה של הכותבים בישראל, ובהם רענן שקד, עומר ברק, רוני גלבפיש, דנה ברגר ועוד רבים.
חיים אישייםעריכה
נבו נשוי לענת, ואב לשתי בנות. מתגורר ברעננה[2].
פרסיםעריכה
- נבו הוא אמן נבחר של הקרן למצוינות בתרבות לשנת 2008.
ספריועריכה
- צימר בגבעתיים, זמורה ביתן, 2001 (הספר בקטלוג ULI)
- נפרדנו טראח: המדריך לנפרד המתחיל, איורים: אורית עריף, זמורה ביתן, 2002 (הספר בקטלוג ULI)
- ארבעה בתים וגעגוע, זמורה ביתן, 2004 (הספר בקטלוג ULI)
- משאלה אחת ימינה, כנרת זמורה ביתן, 2007 (הספר בקטלוג ULI)
- נוילנד, זמורה ביתן, 2011. (הספר בקטלוג ULI) מסע אל מחוץ לגבולותיה הספרותיים של ישראל, והציונות. חיפוש אחר אבות ואמהות שעזבו את הארץ, בעקבות טראומה אישית
- המִקווה האחרון בסיביר, זמורה-ביתן, 2013 (הספר בקטלוג ULI)
- שלוש קומות, זמורה-ביתן, 2015 (הספר בקטלוג ULI)
- הראיון האחרון, זמורה-ביתן, 2018 (הספר בקטלוג ULI)
- גבר נכנס בפרדס, זמורה-ביתן, 2021[3]
ספרי ילדיםעריכה
- אבא של עמליה נוסע לאוסטרליה, איורים: דייוויד הול. הוצאת זמורה-ביתן, 2010 (הספר בקטלוג ULI)
- מחשבה ממתינה, איורים: דייוויד הול, הוצאת זמורה-ביתן, 2022[4]
לקריאה נוספתעריכה
- יוסף אורן, דור לחוץ, אנוכי, ציני ואכול ספקות, על "ארבעה בתים וגעגוע", "האומה" 165, תשס"ז 2007.
- עופרה מצוב-כהן, מפגש תרבויות בעולמם של מתבגרים, תל אביב: רסלינג, 2013. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצונייםעריכה
- רשימת הפרסומים של אשכול נבו, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אשכול נבו, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אשכול נבו, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- אשכול נבו, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- שירי לב-ארי, לא מתעשרים מזה, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2004
- שבתאי קור, דרך האמצע, באתר nrg, 10 באוקטובר 2007
- אליען לזובסקי, אשכול נבו: אני מקנא במשוררים, באתר nrg, 9 ביוני 2009
- בועז כהן, "הנשים בספריי פגומות ומורכבות", גלובס, 26 באפריל 2010
- מנתב"ג ועד ל"נוילנד": שיחה עם אשכול נבו, באתר ynet, 11 ביוני 2011
- אבי גרפינקל, משורר הגנים הבהאיים: אשכול נבו ותור הזהב של השטחיות, באתר nrg, 7 באוקטובר 2011
- עידו בלאס, "יש זרמים עכורים מאוד בחברה הישראלית", באתר מאקו, 30 בספטמבר 2014
יואב בירנברג, אשכול ואמנון עושים ספינינג, באתר "ידיעות אחרונות", 6 בדצמבר 2017
אשכול נבו, במיזם "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות בישראל- איילת קליין כהן, שאלה ללא מענה, באתר ישראל היום, 7 ספטמבר 2018
מכּתביו:
- אשכול נבו, מרתף 10, עתון 77 299, מרץ 2005, עמ' 12–13, בארכיון הדיגיטלי של כתב העת בספריית אוניברסיטת טקסס באוסטין
- שלושה קצרצרים על אהבה באתר "בננות"
- מסע ספרותי אל משאלה אחת ימינה, הרצאה מוקלטת בערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה, 29 באפריל 2008
- סיפור: לימונדה, באתר הארץ, 7 באפריל 2020
על כתביו:
- אריאנה מלמד, ארבעה בנים וגעגוע (לספרות), באתר ynet, 5 בספטמבר 2007
- אסתי אדיבי-שושן, "חֶברֶה, חֶברֶה, רגע, רגע..", על משאלה אחת ימינה, באתר מחשבות על ספרים, אוקטובר 2007.
- אריק גלסנר, על אשכול נבו, מעריב, 2008
- יעל דר, "אבא של עמליה נוסע לאוסטרליה" מאת אשכול נבו | ים של געגוע, באתר הארץ, 10 במרץ 2010
- פנינה גפן, שבעה ימים וגעגוע (אורכב 19.02.2020 בארכיון Wayback Machine), באתר קולך, 25 באפריל 2010
- איילת קליין-כהן, עדיין נשאר הגעגוע: אשכול נבו לא מאכזב, באתר nrg, 31 באוקטובר 2013
- דוד רוזנטל, אלטלנד: אשכול נבו ממחזר בספרו החדש חומרים מספרים קודמים שלו, באתר וואלה!, 12 בנובמבר 2013
- נמרוד עופרן, אל הפינות החשוכות: "שלוש קומות" של אשכול נבו מציג עוד מהרומנטיקה האורבנית שהוא מצטיין בה, באתר וואלה!, 22 בפברואר 2015
- איילת קליין כהן, מושלם בזכות פגמיו: אשכול נבו עולה קומה, באתר nrg, 24 במרץ 2015
- יוני ליבנה, "הריאיון האחרון": הספר הכי משמעותי של אשכול נבו, באתר ynet, 31 באוגוסט 2018
- אריאל הורוביץ, ראיון בלעדי: "הראיון האחרון" הוא ספרו הנועז והחשוף ביותר של אשכול נבו עד כה, בעיתון מקור ראשון, 27 בספטמבר 2018
- דוד רוזנטל, "הראיון האחרון" של אשכול נבו מספק כנות, פתיחות ומודעות עצמית, באתר וואלה!, 04 באוקטובר 2018
- גפי אמיר, "הראיון האחרון": קצת יותר הומור עצמי לא היה מזיק לאשכול נבו, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2018
הערות שולייםעריכה
- ^ בת 90 פוקחת עין
- ^ אשכול נבו, באתר library.osu.edu
- ^ אסף רוט, הגיבורים הבורגנים של אשכול נבו לא באמת מוכנים ללכלך את הידיים, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2021
- ^ עופרה רודנר, "מחשבה ממתינה": אשכול נבו והמיינסטרים החיוור של ספרות הילדים, באתר הארץ, 13 באפריל 2022