בוני גינצבורג
בן-ציון שבתאי (בוני) גינצבורג (נולד ב-12 בדצמבר 1964) הוא כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת השוער בקבוצות רבות מהליגה הבכירה ובנבחרת ישראל, והיה השוער הישראלי הראשון שעבר לשחק באירופה. משמש כמנחה ופרשן בערוץ הספורט.
 | ||||
| בוני גינצבורג | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
12 בדצמבר 1964 (בן 54) תל אביב שבישראל | |||
| שם מלא | בן-ציון שבתאי גינצבורג | |||
| גובה | 1.84 מטר | |||
| עמדה | שוער | |||
| מועדוני נוער | ||||
| 1977–1980 | מכבי תל אביב | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן | ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
ביוגרפיהעריכה
קריירה ככדורגלןעריכה
גינצבורג נולד, גדל והתחנך בתל אביב. אביו נפטר מהתקף לב כשהיה בן שמונה. כבר מגיל צעיר הייתה בו התשוקה לספורט בכלל, ולמשחק הכדורגל בפרט, כאשר כבר מגיל שמונה החל לשחק במחלקת הנוער של מכבי תל אביב. כשהיה בן 16 החל לשחק בקבוצה הבוגרת של המועדון בליגה הבכירה.
גינצבורג החל את הקריירה המקצועית שלו בקבוצת מכבי תל אביב. במהלך הקריירה שלו שיחק גינצבורג בליגה הבכירה גם בקבוצות מכבי פתח תקווה, מכבי חיפה, בית"ר ירושלים, מכבי יבנה, בית"ר תל אביב, מכבי עירוני אשדוד ובני יהודה. גינצבורג זכה פעמיים בגביע המדינה: ב-1987 עם מכבי תל אביב[1] וב-14 ביוני 1989 כשעמד בשערה של בית"ר ירושלים.
בזכות יכולתו הטובה כשוער הגיע גינצבורג לנבחרת ישראל הבוגרת בגיל 19 וערך את הופעת הבכורה שלו נגד נבחרת ויילס. המשחק הנחשב לטוב ביותר בו השתתף גינצבורג במדי הנבחרת היה במוקדמות מונדיאל 1990, שבו שיחקה ישראל במשחקי הפלייאוף בחוץ נגד נבחרת קולומביה, גינצבורג הציג תצוגה הירואית עם יכולת מצוינת ועצר כדורים רבים שנבעטו לשערו, והמשחק הסתיים בהפסד מינימלי של ישראל בתוצאה 1:0.
לאחר המשחקים, שבהם הציג יכולות מצוינות במדי הנבחרת הישראלית, התעניין בו מועדון הפאר הסקוטי גלאזגו ריינג'רס והוא הוחתם בקבוצה, שנחשבה לאחת הקבוצות הגדולות באירופה. גינצבורג שימש במשך שנתיים כשוער משנה לשוער נבחרת אנגליה כריס וודס. משחקיו הזכורים היו מול באיירן מינכן בגביע אירופה לאלופות ומול סלטיק בדרבי של גלאזגו.
לקראת סיום הקריירה שלו שיחק גינצבורג גם בקבוצות מהליגה השנייה. תחילה שיחק עונה אחת בהפועל אשקלון, ואת עונתו האחרונה בקריירה עשה בהפועל כפר סבא. בשנת 2001 פרש גינצבורג ממשחק פעיל, בגיל 36, כשלזכותו 68 הופעות במדי נבחרת ישראל.
אחרי הפרישה ממשחקעריכה
בראשית שנות האלפיים כיהן גינצבורג כיושב ראש ארגון שחקני הכדורגל בישראל, כאשר המיזם העיקרי שהפעיל היה מחנה קיץ לשחקנים חופשיים, במטרה לסייע להם לשמור על כושר ולחשוף אותם לקבוצות ליגת העל[2].
בשנת 2007 השתתף גינצבורג בעונה השלישית של תוכנית המציאות "רוקדים עם כוכבים" לצידה של הרקדנית מאשה טרויאנסקי.
גינצבורג שימש במשך 11 שנים מגיש בערוץ הראשון, בין היתר בתוכניות "היום בספורט" ו"הראשון בשער", והנחה את שידורי מונדיאל 2010 ואולימפיאדת לונדון 2012 בערוץ זה.
ביולי 2013 פרש מתפקידו בערוץ הראשון, ועבר לשמש כפרשן ומנחה בערוץ הספורט.
גינצבורג מרצה על התמודדות עם כשלונות והצלחות, קבלת החלטות בתנאי לחץ ואי וודאות. בנוסף, הוא שותף ברשת מועדוני הקטרגל "גולטיים".
ביולי 2013 מונה על ידי שרת התרבות והספורט לימור לבנת, לנציג שחקני העבר במועצה למניעת אלימות בספורט בראשות השופטת בדימוס עדנה בקנשטיין.[3]
חיים אישייםעריכה
גינצבורג גרוש ואב לשתי בנות. אחותו היא מנחת ערוץ הקניות, סיגל גינצבורג.
תאריםעריכה
- מכבי תל אביב
- גביע המדינה (1): 1986/1987
- בית"ר ירושלים
- גביע המדינה (1): 1988/1989
- מכבי חיפה
- גביע המדינה (1): 1997/1998
קישורים חיצונייםעריכה
- פרופיל, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- פרופיל, באתר TransferMarkt
- פרופיל, באתר National Football Teams
- דף השחקן באתר הרשמי של מכבי תל אביב
- ערן סויסה, נער השער: ראיון עם בוני גינצבורג, באתר nrg, 16 ביוני 2010
הערות שולייםעריכה
- ^ "מועדון שחקני העבר: בוני גינצבורג - מועדון הכדורגל מכבי תל אביב". מועדון הכדורגל מכבי תל אביב (בעברית). 14 בדצמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-18 בדצמבר 2016.
- ^ כדורגלנים ללא עבודה, באתר ONE, 3 ביולי 2000
- ^ המועצה למניעת אלימות בספורט, משרד התרבות והספורט