פתיחת התפריט הראשי

בוני גינצבורג

כדורגלן ישראלי

בן-ציון שבתאי (בוני) גינצבורג (נולד ב-12 בדצמבר 1964) הוא כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת השוער בקבוצות רבות מהליגה הבכירה ובנבחרת ישראל, והיה השוער הישראלי הראשון שעבר לשחק באירופה. משמש כמנחה ופרשן בערוץ הספורט.

בוני גינצבורג
בוני גינצבורג
בוני גינצבורג
מידע אישי
לידה 12 בדצמבר 1964 (בן 54)
תל אביב שבישראל
שם מלא בן-ציון שבתאי גינצבורג
גובה 1.84 מטר
עמדה שוער
מועדוני נוער
1977–1980 מכבי תל אביב
מועדונים מקצועיים כשחקן
1980–1987
1984–1985
1987–1988
1988–1989
1989–1991
1991–1992
1992–1993
1993–1995
1995–1996
1996–1999
1999–2000
2000–2001
מכבי תל אביב
מכבי פתח תקווה
מכבי חיפה
בית"ר ירושלים
גלאזגו ריינג'רס
מכבי יבנה
בית"ר תל אביב
עירוני אשדוד
בני יהודה תל אביב
מכבי חיפה
הפועל אשקלון
הפועל כפר סבא
נבחרת לאומית כשחקן
1984–1996 נבחרת ישראל בכדורגל ישראל 68 (0)
ראובן ריבלין נשיא המדינה מציג במרץ 2015 במשכן הנשיא את "מגן הכבוד" – "נותנים כבוד לכדורגל" יחד עם בוני גינצבורג

ביוגרפיהעריכה

קריירה ככדורגלןעריכה

גינצבורג נולד, גדל והתחנך בתל אביב. אביו נפטר מהתקף לב כשהיה בן שמונה. כבר מגיל צעיר הייתה בו התשוקה לספורט בכלל, ולמשחק הכדורגל בפרט, כאשר כבר מגיל שמונה החל לשחק במחלקת הנוער של מכבי תל אביב. כשהיה בן 16 החל לשחק בקבוצה הבוגרת של המועדון בליגה הבכירה.

גינצבורג החל את הקריירה המקצועית שלו בקבוצת מכבי תל אביב. במהלך הקריירה שלו שיחק גינצבורג בליגה הבכירה גם בקבוצות מכבי פתח תקווה, מכבי חיפה, בית"ר ירושלים, מכבי יבנה, בית"ר תל אביב, מכבי עירוני אשדוד ובני יהודה. גינצבורג זכה פעמיים בגביע המדינה: ב-1987 עם מכבי תל אביב[1] וב-14 ביוני 1989 כשעמד בשערה של בית"ר ירושלים.

בזכות יכולתו הטובה כשוער הגיע גינצבורג לנבחרת ישראל הבוגרת בגיל 19 וערך את הופעת הבכורה שלו נגד נבחרת ויילס. המשחק הנחשב לטוב ביותר בו השתתף גינצבורג במדי הנבחרת היה במוקדמות מונדיאל 1990, שבו שיחקה ישראל במשחקי הפלייאוף בחוץ נגד נבחרת קולומביה, גינצבורג הציג תצוגה הירואית עם יכולת מצוינת ועצר כדורים רבים שנבעטו לשערו, והמשחק הסתיים בהפסד מינימלי של ישראל בתוצאה 1:0.

לאחר המשחקים, שבהם הציג יכולות מצוינות במדי הנבחרת הישראלית, התעניין בו מועדון הפאר הסקוטי גלאזגו ריינג'רס והוא הוחתם בקבוצה, שנחשבה לאחת הקבוצות הגדולות באירופה. גינצבורג שימש במשך שנתיים כשוער משנה לשוער נבחרת אנגליה כריס וודס. משחקיו הזכורים היו מול באיירן מינכן בגביע אירופה לאלופות ומול סלטיק בדרבי של גלאזגו.

לקראת סיום הקריירה שלו שיחק גינצבורג גם בקבוצות מהליגה השנייה. תחילה שיחק עונה אחת בהפועל אשקלון, ואת עונתו האחרונה בקריירה עשה בהפועל כפר סבא. בשנת 2001 פרש גינצבורג ממשחק פעיל, בגיל 36, כשלזכותו 68 הופעות במדי נבחרת ישראל.

אחרי הפרישה ממשחקעריכה

בראשית שנות האלפיים כיהן גינצבורג כיושב ראש ארגון שחקני הכדורגל בישראל, כאשר המיזם העיקרי שהפעיל היה מחנה קיץ לשחקנים חופשיים, במטרה לסייע להם לשמור על כושר ולחשוף אותם לקבוצות ליגת העל[2].

בשנת 2007 השתתף גינצבורג בעונה השלישית של תוכנית המציאות "רוקדים עם כוכבים" לצידה של הרקדנית מאשה טרויאנסקי.

גינצבורג שימש במשך 11 שנים מגיש בערוץ הראשון, בין היתר בתוכניות "היום בספורט" ו"הראשון בשער", והנחה את שידורי מונדיאל 2010 ואולימפיאדת לונדון 2012 בערוץ זה.

ביולי 2013 פרש מתפקידו בערוץ הראשון, ועבר לשמש כפרשן ומנחה בערוץ הספורט.

גינצבורג מרצה על התמודדות עם כשלונות והצלחות, קבלת החלטות בתנאי לחץ ואי וודאות. בנוסף, הוא שותף ברשת מועדוני הקטרגל "גולטיים".

ביולי 2013 מונה על ידי שרת התרבות והספורט לימור לבנת, לנציג שחקני העבר במועצה למניעת אלימות בספורט בראשות השופטת בדימוס עדנה בקנשטיין.[3]

חיים אישייםעריכה

גינצבורג גרוש ואב לשתי בנות. אחותו היא מנחת ערוץ הקניות, סיגל גינצבורג.

תאריםעריכה

מכבי תל אביב
בית"ר ירושלים
מכבי חיפה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בוני גינצבורג בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "מועדון שחקני העבר: בוני גינצבורג - מועדון הכדורגל מכבי תל אביב". מועדון הכדורגל מכבי תל אביב (בעברית). 14 בדצמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-18 בדצמבר 2016. 
  2. ^ כדורגלנים ללא עבודה, באתר ONE‏, 3 ביולי 2000
  3. ^ המועצה למניעת אלימות בספורט, משרד התרבות והספורט