בילי קריסטל
ויליאם אדוארד "בילי" קריסטל (באנגלית: William Edward “Billy” Crystal; נולד ב-14 במרץ 1948) הוא במאי קולנוע, שחקן, תסריטאי, מפיק וקומיקאי יהודי-אמריקאי.
.jpg) | |
| בילי קריסטל, מרץ 2018 | |
| לידה |
14 במרץ 1948 (בן 77) ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| שם לידה |
William Edward Crystal |
| שם במה | בילי קריסטל |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום מגורים |
פסיפיק פליסיידס |
| סוגה מועדפת | סרטי קומדיה |
| השכלה |
|
| תקופת פעילות |
מ-1975 |
| השקפה דתית |
יהדות |
| בן או בת זוג |
Janice Crystal |
| צאצאים |
Jennifer Crystal Foley |
| פרסים והוקרה | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קריירה
עריכהתפקידו הראשון היה כדמות ראשית בסדרה "בועות" ששודרה בשנים 1977–1981. לאחר מכן הופיע במערכון שנחתך בסאטרדיי נייט לייב. משנת 1976 הופיע במופעי סטנד-אפ והופעות אורח בתוכניות קטנות וב-1978 הופיע בסרט "Rabbit Test" בתפקיד הראשי. שיחק במספר סרטי קולנוע מצליחים כ"בואו נדבר על זה", "תעצרו את העיר, אני רוצה לרדת".
בשנת 1984 נכנס לראשונה לצוות השחקנים של "סאטרדיי נייט לייב" באחד המערכונים המפורסמים של הסדרה. לאחר מספר הופעות בסדרות ובסרטים ביסס את מעמדו ככוכב כשהיה חלק מפאנל השעשועון "כוכבים בריבוע", שבו השתתפו אך ורק שחקנים הוליוודיים מפורסמים. באותה שנה שיחק בתפקיד קטן כמורטי הפנטומימאי בסרט "ספיינל טאפ" שביים רוב ריינר.
בשנת 1987 השתתף בסרט הפנטזיה המצליח הנסיכה הקסומה[1].
בשנת 1989, הוא הופיע בקומדיה הרומנטית "כשהארי פגש את סאלי"[2]. על השתתפותו בסרט, היה קריסטל מועמד לפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר בסרט קומדיה או מוזיקלי.
בשנת 1992 ביים את סרטו הראשון, "מר מוצ"ש" (Mr. Saturday Night), שקיבל מועמדות אחת לפרס האוסקר בו גם שיחק בתפקיד הראשי, ועל תפקידו קיבל מועמדות שלישית לפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר.
בשנת 2001 ביים את הדרמה הטלוויזיונית "61*" לרשת HBO, אודות שחקני הבייסבול רוג'ר מאריס ומיקי מנטל, אותם גילמו (בהתאמה) ברי פפר ותומאס ג'יין. בואתה שנה גם כתב את התסריט וכיכב בסרט "אמריקה מאוהבת", לצד ג'וליה רוברטס וקתרין זיטה-ג'ונס[3]. בנוסף דיבב בסרט "מפלצות בע"מ"[4].
בין השנים 1990–2012 הנחה תשעה טקסי האוסקר[5].
בשנת 2005, זכה קריסטל בפרס טוני על המחזה שכתב "700 Sundays". לאחר הצלחת המחזה, הוציא קריסטל ספר הנושא את אותו שם[6].
בשנים 2013–2014 שיחק למשך 3 פרקים בסדרה הקומית "טיפול אונליין" ברשת שואוטיים בכיכובה של ליסה קודרו.
בשנת 2015 השתתף בסדרה "הקומיקאים" ששודרה בערוץ FX Networks[7].
בשנת 2021 ביים והפיק את הסרט "כאן והיום", ואף כיכב בו בתפקיד הראשי לצד טיפאני האדיש ופן בדג'לי.
באוקטובר 2024, פורסם שקריסטל יקבל פרס על ידי היכל התהילה של הכדורסל וייכנס ל-"James F. Goldstein SuperFan Gallery" של ההיכל. קריסטל יקבל את ההוקרה על תמיכתו בקבוצת פילדלפיה 76'[8].
חיים אישיים
עריכהקריסטל נולד במנהטן וגדל במחוז נסאו שבלונג איילנד, להורים יהודים. למשפחתו זיקה למוזיקה: אביו מנהל חנות מוזיקה בניו יורק ודודו הוא מפיק תקליטים. קריסטל הגיע לאוניברסיטה על מלגת בייסבול אך מעולם לא שיחק בייסבול באוניברסיטה, מכיוון שבאותה שנה תוכנית הבייסבול הושעתה והוא נאלץ לחזור לעירו. בניו יורק למד בימוי טלוויזיה אצל מרטין סקורסזה באוניברסיטת ניו יורק.
מ-1970 הוא נשוי לג'אניס גולדפינגר ולהם שתי בנות. ידוע כאוהד מושבע של קבוצת הכדורסל לוס אנג'לס קליפרס[9].
אקטיביזם
עריכהקריסטל הוא תומך של המפלגה הדמוקרטית והופיע בתשדירי בחירות שלה. קריסטל היה מבקר בוטה של דונלד טראמפ, במהלך מסע הבחירות של טראמפ לנשיאות ב-2016. קריסטל תמך בהילרי קלינטון. בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020 השתתף בקמפיין יחד עם ויליאם קריסטול, אחד ההוגים המרכזיים של התנועה השמרנית בארצות הברית, שקרא להצביע עבור ג'ו ביידן[10].
בשנת 2008 הצטרף בהתנדבות להנהלת הארגון שהוקם לגיוס כסף כדי להקים אנדרטה לקורבנות פיגועי 11 בספטמבר 2001[11].
באוקטובר 2023, קריסטל, יחד עם עוד מאות שחקנים, קומיקאים ומנהלי בידור מהוליווד חתמו על מכתב פתוח לנשיא ביידן. הם קראו לשחרור בני ערובה המוחזקים על ידי ארגון הטרור חמאס בעקבות טבח שבעה באוקטובר. הקמפיין שהושק לצד המכתב נקרא #NoHostageLeftBehind. המכתב מדגיש את הרצון לחופש הן לישראלים והן לפלסטינים לחיות בשלום ומגנה את האלימות של חמאס[12].
פילמוגרפיה חלקית
עריכה- מבוהלים בשטח, 1986
- הנסיכה הקסומה, 1987
- לזרוק את אמא מהרכבת, 1987
- כשהארי פגש את סאלי, 1989
- תעצרו את העיר, אני רוצה לרדת!, 1991
- מר מוצ"ש, 1992
- תשכחי את פריז, 1995
- לפרק את הארי, 1997
- בואו נדבר על זה, 1999
- מפלצות בע"מ, 2000 (דיבוב)
- אמריקה מאוהבת, 2002
- בית ספר למפלצות, 2013 (דיבוב)
- מהפכה בבית, 2012
- דירות קטנות, 2012
- בנפרד (2019)
- קמים, נופלים (2020)
- כאן והיום (2021) - גם במאי, מפיק ותסריטאי
טלוויזיה
עריכה- בועות (1977-1981)
- מפלצות בע"מ בעבודה (2021) - דיבוב
- לפני (אנ') (2024)[13]
תיאטרון
עריכהפרסים והוקרה
עריכה- פרס אמי לבידור בפריים טיים לכתיבה לתוכנית קומית או מוזיקלית (1991)
- GLAAD Excellence in Media Award (2005)
- פרס מארק טוויין להומור אמריקני (2007)
- אגדות דיסני (2013)
- פרס אמי להופעת יחיד במופע או תוכנית מוזיקלית (1998)
- פרס דרמה דסק להצגת יחיד (2005)
- Jane Fonda Humanitarian Award (1991)
- פרס הקולנוע של MTV להופעה הקומית הטובה ביותר (1992)
- פרס אמי לבידור בפריים טיים לכתיבה לתוכנית קומית או מוזיקלית (1990)
- פרס אמי להופעת יחיד במופע או תוכנית מוזיקלית (1991)
- פרס אמי לבידור בפריים טיים לכתיבה לתוכנית קומית או מוזיקלית (1992)
- כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד
- פרס ליגת הדרמה
- Audie Award for Narration by the Author or Authors
- פרס של כבוד מטעם איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי עבור מפעל חיים (2022)[15]
קישורים חיצוניים
עריכה
בילי קריסטל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
בילי קריסטל, ברשת החברתית Goodreads
בילי קריסטל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
בילי קריסטל, באתר AllMovie (באנגלית)
בילי קריסטל, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- בילי קריסטל, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- בילי קריסטל, באתר Metacritic (באנגלית)
בילי קריסטל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
בילי קריסטל, באתר ספוטיפיי
בילי קריסטל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
בילי קריסטל, באתר דיזר
בילי קריסטל, באתר Yandex.Music (ברוסית)
בילי קריסטל, באתר Discogs (באנגלית)
בילי קריסטל, באתר Songkick (באנגלית)- בילי קריסטל, באתר Genius
בילי קריסטל, באתר בילבורד (באנגלית)- בילי קריסטל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- שירית גל, בילי קריסטל: "יש המון לחץ בלהיות מצחיק", באתר ynet, 31 בדצמבר 2012
- אלון גור אריה, בילי קריסטל: תעצרו את הסרט, הוא קורע, באתר ynet, 24 במאי 2015
הערות שוליים
עריכה- ^ תמר גלבץ, קולנוע - קסם פרה־ טלוויזיוני "הנסיכה הקסומה״ (ארה־ב, 1987), במאי: רוב ריינר, שחקנים: מנדי פטנקין, פיטר פאלק, רובין רייט, קרי אלווס, כל העיר, 9 בספטמבר 1988
- ^ מאיר שניצר, עשו חופה, לא אהבה, חדשות, 10 בנובמבר 1989
- ^ נילי ברקן, חבל שהוא לא הולך עד הסוף, באתר גלובס, 19 באוגוסט 2001
אורי קליין, הקשר למציאות מקרי בהחלט, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2001
נסים דיין, מה יציל את הסרט המוזר?, באתר גלובס, 1 באוגוסט 2001 - ^ רותה קופפר, המפלצות כבר כאן, באתר הארץ, 20 בפברואר 2002
נסים דיין, נראה כפרפר ועוקץ כדבורה, באתר גלובס, 20 בפברואר 2002 - ^ רותה קופפר, בילי קריסטל ינחה שוב את טקס האוסקר, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2011
- ^ חיים הנדוורקר, יום ראשון עם בילי, באתר הארץ, 7 בפברואר 2005
- ^ רותה קופפר, בילי קריסטל חוזר למסך עם סדרה חדשה, באתר הארץ, 20 במרץ 2014
- ^ Tom Tapp, Jack Nicholson, Spike Lee & Billy Crystal To Be Honored By Basketball Hall Of Fame, Deadline, 2024-10-04 (באנגלית אמריקאית)
- ^ מארק סטיין, הניו יורק טיימס, הרגע שבו האוהד הכי מפורסם של הקליפרס הבין שהוא קיבל את הכוכב הלוהט בליגה, באתר הארץ, 11 ביולי 2019
- ^ איתן אבריאל, גיא רולניק, "המפלגה הרפובליקאית נכנעה לחלוטין לטראמפ, זה האסון", באתר TheMarker, 3 בנובמבר 2020
- ^ סוכנויות הידיעות, בילי קריסטל מצטרף להנצחת אסון התאומים, באתר הארץ, 22 ביולי 2008
- ^ Matt Donnelly, Hollywood Stars and Executives Thank President Biden for Leadership, Call for Release of All Hamas Hostages, Variety, 2023-10-23 (באנגלית אמריקאית)
- ^
חן חדד, מה משך את בילי קריסטל לסדרה כזו מקושקשת ונמרחת?, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2024
- ^ Evans, Greg (November 10, 2021). Billy Crystal Returning To Broadway In ‘Mr. Saturday Night’ Musical Adaptation Of 1992 Film. Deadline hollywood. Retrieved November 10, 2021
- ^ Hammond, Pete (February 1, 2022). Billy Crystal Set For Lifetime Achievement Honor At Critics Choice Awards. Deadline Hollywood. Retrieved February 2, 2022
