בית אימרין
בית אימרין (ערבית: بيت امرين, פירוש: "בית שני הנסיכים") הוא כפר פלסטיני בצפון השומרון המשתייך לנפת שכם של הרשות הפלסטינית. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2016 מנתה האוכלוסייה בכפר 3,423 תושבים.
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | שכם |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 3,323 (2017) |
| קואורדינטות | 32°17′32″N 35°12′56″E / 32.292230555556°N 35.215547222222°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
היסטוריה עריכה
בסקר ארכאולוגי שנערך בבית אימרין לאחר מלחמת ששת הימים, נמצאו חרסים מהתקופות הביזנטית, ימי הביניים והעות'מאנית.[1]
לפי מועצת הכפר, הוא נוסד בידי ערבים מהישוב הסמוך בורקה ומשבט בני חסן בעבר הירדן, שאיכלס גם את קראוות בני חסן.[2]
התקופה העות'מאנית עריכה
הכפר הופיע ברישומי המס העות'מאנים של שנת 1596 כחלק מנפת ג'בל סאמי שבסנג'ק שכם. במקום נמנו 19 בתי אב ושני רווקים, כולם מוסלמים. הם שילמו מיסים על חיטה, שעורה, גידולי קיץ, עצי זית, הכנסות מזדמנות, עיזים וכוורות וכן בית בד לשמן זית או דבש ענבים, סה"כ 13,200 אקצ'ה.[3]
בשנת 1667 חייתה בכפר קהילה נוצרית מהזרם היווני אורתודוקסי.[4]
בשנת 1838, אדוארד רובינסון כתב כי הכפר ממוקם על הדרך לג'נין.[5] הוא ציין כי במקום מתגוררים בשכנות נוצרים יוונים ומוסלמים. באותה העת היו בכפר 50 נוצרים וכומר.[4][6]
ב-1870, ויקטור גרן העריך שחיים בכפר 700 איש. הוא ציין כי הבתים בכפר הם קטנים ובנויים בגסות; יוצא הדופן היה בית השייח', שהיה גדול ובנוי היטב.[7] בסקר ארץ ישראל המערבית של הקרן לחקר ארץ ישראל (1882), הכפר תואר כ"כפר בגודל בינוני בעמק שלמרגלות שרשרת שייח' בייזיד. הוא בנוי אבן, ובעמק מדרום מצוי מעיין, המוקף בעצי זית ממזרח ומערב. חלק מהתושבים הם נוצרים יוונים".[8]
המנדט הבריטי עריכה
במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה בבית אימרין אוכלוסייה של 527 נפש, אשר הורכבה מ-512 מוסלמים ו-15 נוצרים אורתודוקסים. האוכלוסייה גדלה במפקד 1931 ל-620, אשר הורכבה מ-13 נוצרים ו -607 מוסלמים, אשר חיו ב-157 בתים.
בשנת 1945 מנתה האוכלוסייה 860 נפש, כולם מוסלמים, ושטח הקרקע של הכפר היה 12,094 דונם. מתוכם 1,442 דונם היו של מטעים ואדמות השקיה, 6,819 של גידולי דגנים, ואילו 53 דונם היו שטח בנוי.
שלטון ירדני עריכה
בעקבות מלחמת העצמאות עברה בית אימרין משליטה בריטית לירדנית. בשנת 1961 הייתה אוכלוסיית בית אימרין 1,048.
בשנת 1966 הוקמה מועצה כפרית המורכבת מתשעה חברים, כולל ראש המועצה, לניהול ענייניה האזרחיים של בית אימרין. ראש המועצה הראשון היה איאד יוסף עבד אל-רחמן אחסן, וכיום הוא בשיר סמארה.
לאחר 1967 עריכה
בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית, ובאותה שנה נמצא כי מספר התושבים בכפר היה כ-1,100 איש.
בשנת 1980, הופקעו חלק מאדמות הכפר לצרכים צבאיים ועליהן הוקמה היאחזות נח"ל "מעלה נחל" על ידי גרעין של תנועת הנוער הלאומי, שאוזרחה מיד כהתנחלות חומש.[9][10] 25 שנים אחר כך פונתה חומש במסגרת תוכנית ההתנתקות. לאחר הפינוי לא בוטלו צווי התפיסה לשטח והפלסטינים היו מנועים מלעבד את אדמותיהם. בדצמבר 2011 עתר ראש מועצת בורקה ותושבים אחרים לבג"ץ באמצעות ארגון יש דין, בדרישה לביטול צווי התפיסה הצבאיים.[11][12] בסופו של דבר בוטל "צו הסגירה" (שקבע כי על פלסטינים אסור להיכנס למקום) ובאוקטובר 2013 ביקרו במקום פלסטינים תושבי האזור.[13]
לאחר הסכם אוסלו 97.7% מקרקעות הכפר מוגדרות כשטח A, 1.8% שטח B, ואילו 0.5% הנותרים הם שטח C.
כלכלה עריכה
כלכלת הכפר מבוססת על חקלאות, והמוצרים העיקריים הם קטניות, דגנים, ירקות, זיתים, ענבים, שקדים ותאנים. בכפר יש מתקנים ציבוריים הכוללים: מרפאה, ובית לשירותי דואר ותקשורת טלפונית.
גאוגרפיה עריכה
בית אימרין שוכן למרגלות "ג'בל אבו יזיד", פסגת הר בגובה 725 מטר מעל פני הים, שבמרכזה מבנה קבר שייח' (מקאם), "שייח' אבו יזיד", ממנו שרדו ארבעת קירות המבנה ללא גג. השייח' הסופי "אבו יזיד" מוכר במסורת המקומית כצדיק שהתבודד בתפילותיו במקום.
חינוך עריכה
בכפר יש בית ספר יסודי לבנות ובית ספר תיכון לבנים.
קישורים חיצוניים עריכה
- Welcome To Bayt Umrin
- Survey of Western Palestine, Map 11: IAA, Wikimedia commons
- Beit Imrin Village Profile, המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
- Bayt Umrin (aerial photo), ARIJ
- Development priorities and needs in Beit Imrin, ARIJ
הערות שוליים עריכה
- ^ משה כוכבי (ע), יהודה, שומרון וגולן: סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים: כרטא, 1972, עמ' 221
- ^ About Beit Imrin (אורכב 03.12.2008 בארכיון Wayback Machine) Beit Imrin Village Council.
- ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 130.
- ^ 1 2 Ellenblum, 2003, p. 249
- ^ Robinson and Smith, vol 3, p. 149
- ^ Robinson and Smith, 1841, vol 3, Appendix 2, p. 128
- ^ Guerin, 1875, pp. 210-211.
- ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 159.
- ^ מעלה נחל - ישוב חדש במרכז השומרון, מעריב, 29 באוקטובר 1980
- ^ נדב שרגאי, פעם זה היה גן עדן:תושבי חומש מנסים להתמודד עם האפשרות שיפונו מההתנחלות השמיימית שלהם, באתר הארץ, 21 ביולי 2004
- ^ מנישול לשיבה המאבק המשפטי להחזרת האדמות הגזולות של הכפר בורקא (לשעבר ההתנחלות חומש) - אתר "יש דין"
- ^ חיים לוינסון, המדינה לבג"ץ: אדמות חומש שפונו בהתנתקות יוחזרו לבעליהן הפלסטינים, באתר הארץ, 19 במאי 2013
- ^
חיים לוינסון, 8 שנים לאחר הפינוי: בעלי הקרקעות הפלסטינים חוזרים לחומש, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2013
