פתיחת התפריט הראשי

יואל סירקיש

הב"ח
(הופנה מהדף בית חדש)
Disambig RTL.svg המונח "ב"ח" מפנה לכאן. לערך העוסק בבסיס חיפה של חיל הים, ראו בסיס חיפה.
המצבה שעל קברו של רבי יואל סירקיש בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב
בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים

רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 - קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640)[1] מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים. נחשב לאחד מחשובי האחרונים. מכונה בדרך כלל הב"ח על שם ספרו. חתנו היה הט"ז, מגדולי נושאי הכלים של השולחן ערוך. נשיא מדינת ישראל זלמן שזר היה הדור החמישה-עשר של סירקיש (לא ידוע מאיזה צד).[2]

תולדותיועריכה

נולד בלובלין שבפולין לשמואל יפה וסירקה (שרה).[3] היה בן דוד שני של הרב מרדכי יפה, רבה של פראג ובעל ספרי ה'לבוש'.

השם סירקש, סירקיש או סירקיס שהוסף לשם המשפחה הוא כנראה על שם אמו או אולי חמותו. למד תורה אצל אביו ואצל הרבנים ליבוש'ס מלובלין (רבו של בעל השל"ה), הרב צבי הירש שור מבריסק (שהיה תלמיד מובהק של הרמ"א) ור' פייבוש שהיה ר"מ (ראש מתיבתא, ראש ישיבה) ואב"ד (אב בית דין) בקרקוב.

שימש רב בפוזנה (כיום פוזנן בפולין) ובערים נוספות, ביניהן לובמלא, מז'יבוז' ובעלזא. בשנת שע"ה, 1615, נתמנה לאב בית דין וראש מתיבתא בבריסק ובשנת שע"ט, 1619, עבר לתפקיד דומה בקרקוב וסביבותיה, שם כיהן עד יום מותו בכ' אדר שנת ת' (1640). במהלך חייו היה מראשי ועד ארבע ארצות שבפנקסיו ניתן למצוא את עקבות פסיקותיו במיוחד בנושא מס החינוך. הרב סירקיש היה עשיר גדול והאכיל תלמידים רבים על שולחנו. נמנע מלימוד שפות לועזיות וחכמות חיצוניות, למעט מתמטיקה.

בניו ותלמידיועריכה

לב"ח היו שני בנים רבנים:

חתניו היו:

בין תלמידיו היו:

ספריועריכה

בית חדשעריכה

ספרו המפורסם ביותר של רבי יואל הוא פירושו על הארבעה טורים הנקרא "בית חדש" או ב"ח, ומודפס לרוב לצד דברי הטור מול פירוש בית יוסף. בפירושו זה עוסק המחבר בהרחבות וביאורים על הטור, ולעיתים קרובות דן בפירושו גם על דברי ה"בית יוסף" על הטור. בעוד הבית יוסף מתמקד בבירור מקורות הטור מהגמרא והראשונים ודן בהכרעה בפסיקת ההלכה, דן הבית חדש יותר בחידושי הלכות והגהות.

הגהות הב"חעריכה

הגהות על התלמוד הבבלי העוסקות בעיקר בענייני נוסחאות (השוואת תאורים מקבילים במקורות שונים, ציון השמטות מנוסחאות ישנות, הצעת תיקוני נוסח לקטעים מוקשים), אך כוללות לעיתים גם פירושים.

בין הסימונים המקובלים בהגהות:

  • הד"א - הוא דיבור אחד = דיבור המתחיל אחד בדברי רש"י שפוצל בטעות על ידי המדפיס.
  • הס"ד - הוא סוף דיבור = דיבור המתחיל אחד בדברי רש"י שאוחד בטעות על ידי המדפיס.
  • צ"ל - צריך לומר = פירושו הצעת הגרסה הנכונה לדעת הב"ח.
  • נ"א - נוסחאות אחרות = אין פירושו מחייב תיקון גרסה אלא רק הפניית תשומת הלב לכך שקיימת נוסחא אחרת. דוגמה לכך ניתן למצוא בהבדל נוסחאות בין שתי מסכתות שונות אשר הב"ח כותב בכל אחד מהם הערה שבמסכת השנייה הנוסח שונה.
  • ס"א - ספרים אחרים = דומה לנ"א.
  • נ"ב - נראה בזה = פתיחה לפירוש עצמאי של הב"ח.

כמו כן, חיבר הב"ח הגהות על הרא"ש ועל הרי"ף.

ההגהות הועתקו מתוך הש"ס של בית הכנסת בבעלז עליו רשם הב"ח את הגהותיו בתקופת כהונתו כרב העיר. הש"ס היה קיים עד השואה. בהזדמנות מסוימת הוא נכרך וקוצצו שולי הדפים ונחסרו קטעים קטנים מכתב היד. במצב זה הוא עמד לפני המעתיקים, והושלם בהשערה, ולכן לפעמים ישנן טעויות מוכחות בלשונו.


להרחבה ראו: י"ש שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי-הגהות ומגיהים, הוצ' אונ' ב"א, ר"ג תשס"ה, עמ' 341–370.

ספרים נוספיםעריכה

בנוסף לזה חיבר הב"ח את הספרים הבאים:

  • שו"ת הב"ח - שו"ת הכולל שני חלקים:
    • שו"ת הב"ח - הישנות - הלכות תערובות וממונות.
    • שו"ת הב"ח - החדשות - תשובות בנושאים שונים.
  • משיב נפש - פירוש על מגילת רות.
  • ביאורי הב"ח לספר פרדס רימונים של ר' משה קורדובירו, מכון מנחת ישראל, ירושלים תשנ"ט.
  • חידושי הב"ח על הש"ס, ב"כ, הוצ' עוז והדר, תשס"ז. ‬

דרכו בחינוך ילדיםעריכה

הרב סירקיש תמך בהוראת התנ"ך כולו (יו"ד רמ"ה). הוא גם תמך בהוראת דקדוק עברי כולל לוח הפעלים (זמנים, גזרות ובניינים) ובהוראת חשבון. הורה שלא לאפשר הכנסת ילד ללימוד גמרא לפני בחינה על ידי שלושה אנשים האם הלימוד מתאים לו. ילדים בגיל 14, שלא נמצאו מתאימים ללימוד גמרא, הורה לכוונם ללימוד מקצוע[דרוש מקור].

עיסוקו בקבלהעריכה

בחיבוריו ההלכתיים ניכרת בקיאותו בספר הזוהר ובספרי הקבלה, בולט במיוחד היחס אל הקבלה באחת מתשובותיו[5]: "המלעיג על דברי חכמים ומדבר דופי על חכמת הקבלה שהוא מקור התורה ועיקרה וכלה יראת שמים דפשיטא דחייב נידוי". בנוסף לכך חיבר פירוש על ספרו הקבלי של הרמ"ק פרדס רימונים. למרות זאת הכריע שאין לפסוק כפי הקבלה במקום שדין התלמוד או מנהג העולם הוא להפך. "אין עוברין על דין התלמוד מפני שהוא כך על פי הקבלה",[6] ו"אין לנו לנהוג מנהגינו על דרך הקבלה כל שהוא נגד מסקנת התלמוד",[7] ו"אין אנו נוהגים על פי הקבלה כל שהוא נגד הדין".[8]

לקריאה נוספתעריכה

  • רב צעיר, תולדות הפוסקים, נ"י תש"ח, כרך ג' עמ' 122–126.
  • הרב שמואל קלמן מירסקי, בין שקיעה לזריחה, ירושלים-ניו יורק, תשי"א, עמ' 139–162.
  • פנחס סירקיס, ספר הב"ח, ת"א תשמ"ד.
  • איסר קליגר, משלחנם של אחרונים, תשמ"ה, עמ' מ"ה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פנקס חברא קדישא קהילת קרקוב דף ק"ז עמוד א'
  2. ^ יצחק אבינרי, שתי פגישות, "דבר", www.jpress.nli.org.il, ‏1974-11-04
  3. ^ לפי ספר הב"ח מאת פנחס סירקיס, עמודים ח' - ט'
  4. ^ הספר הודפס בסלוניקי בשנת ה'תק"א כרוך ביחד עם הספר "קול שחל" שכתב נכדו רבי "אברהם נתן נטע"
  5. ^ שו"ת הב"ח סימן ד. נשמט ברוב הדפוסים.
  6. ^ ב"ח, או"ח סימן רעד, ד"ה ובוצע.
  7. ^ ב"ח או"ח סימן קפב.
  8. ^ שו"ת הב"ח סימן פ.


תקופת חייו של הרב יואל סירקיש על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים