פתיחת התפריט הראשי

בית פג'אר

עיירה בנפת בית לחם, הרשות הפלסטינית

בית פג'ארערבית: بيت فجّار) היא עיירה בנפת בית לחם של הרשות הפלסטינית, השוכנת במרחק של עשרה קילומטר מדרום לבית לחם ומונה על-פי הערכה כ-13,800 תושבים (נכון ל-2016).[1]

בית פג'אר
بيت فجّار
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה בית לחם
גובה 860 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 13,849[1] (2016)
קואורדינטות 31°37′29″N 35°09′20″E / 31.624730555556°N 35.155608333333°E / 31.624730555556; 35.155608333333 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

התקופה העותמאניתעריכה

אדוארד רובינסון, חוקר ארץ ישראל במאה ה-19, תיעד את העיירה במסעותיו באזור בשנת 1838.[2] בית פג'אר היו בעיקרו אזור חקלאי עד המאה ה-19, כאשר הפך בהדרגה ליישוב עירוני. התושבים היו צאצאיהם לנוודים למחצה מן החורן.[3] על פי תושבי הכפר, הם באו מבית לחם, והתיישבו בבית פג'אר בשנת 1784.[4]

החוקר צרפתי ויקטור גרן ביקר בכפר ב-1863, ותיאר אותו כ"כפר על ראש גבעה טרשית, עם טרסות שיוצרו מאבנים מסותתות מעשי ידי אדם. במורד הגבעה נתקלתי בקבר עתיק חצוב בסלע והכפריים עדיין קברו מתיהם בקברים חצובים כאלו. בכפר חיו כ-400 אנשים.".[5] ברשימת כפרים עות'מאנית מ-1870 נרשם שבכפר יש 27 בתים ו-81 תושבים, אם כי הרשימה כללה רק את הגברים בכפר.[6] ב-1883, ב"סקר ארץ ישראל המערבית" של הקרן לחקר ארץ ישראל, תוארה בית פג'אר כ"כפר קטן שעמד גבוה מאוד על רכס. מקבל את מימיו ממעיינות ובארות ואדי אל-ערוב".[7]

בתקופת המנדט הבריטיעריכה

בתקופת המנדט הבריטי, בשנים 1920–1940, בית פג'אר שימש כנקודת תצפית על אזור בית לחם-חברון.

במפקד אוכלוסין מ-1922 שנערך על ידי המנדט הבריטי אוכלוסיית בית פג'אר מנתה 766 תושבים, כולם מוסלמים. במפקד 1931 אוכלוסיית בית פג'אר מנתה 1,043, עדיין כולם מוסלמים, ב-258 בתים. בשנת 1945 אוכלוסיית בית פג'אר מנתה 1,480 תושבים, אשר בבעלותם 17,292 דונם של קרקע, על פי סקר שטחים ואוכלוסיות רשמי.

לאחר 1967עריכה

מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, בית פג'אר נמצאת תחת שלטון ישראלי. האוכלוסייה במפקד 1967 שנערך על ידי הרשויות הישראליות הייתה 2,474. בשנת 1995 עברה השליטה לידי הרשות הפלסטינית ("שטח B").

ב-4 באוקטובר 2010, המסגד בבית פג'אר הותקף בידי מציתים, אשר שפכו נפט והציתו שטיחים. כמו כן הושארו הכתובות "תג מחיר" ו"נקמה" וכן מגן דוד עם הספרה 18 – אולי רמז לפינוי המאחז גבעה 18 הסמוכה לקריית ארבע.[8] ב-30 באוקטובר 2015, משרד הבריאות הפלסטיני דיווח כי ילד בן 8 חודשים מבית פג'אר מת משאיפת גז מדמיע שנורה על ידי צה"ל.[9]

כלכלהעריכה

ענפי הכלכלה העיקריים הם חקלאות ותעשיית האבן. בית פג'אר היא אחד המרכזים העיקריים של ייצור אבן ירושלמית ברשות הפלסטינית. כ-80% מכוח העבודה בה מועסק בתעשיית האבן, רובו באחד מ-150 המפעלים לעיבוד אבן או באחת מארבעים המחצבות באזור. רוב המפעלים לניסור אבן נמצאים בשטח B שבשליטה מנהלית פלסטינית, אולם המחצבות ממוקמות ברובן בשטח C, ולפיכך זקוקות להיתר ישראלי כדי לפעול.[10][11]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 "Localities in Bethlehem Governorate by Type of Locality and Population Estimates, 2007-2016". Palestinian Central Bureau of Statistics (PCBS). בדיקה אחרונה ב-11 בפברואר 2017. 
  2. ^ Robinson and Smith, 1841, vol 2, p. 183
  3. ^ ירושלים וסביבותיה - רות קרק מיכל אורן-נורדהיים
  4. ^ Beit Fajjar Town Profile
  5. ^ Guérin, 1869, p. 301
  6. ^ Socin, 1879, p. 154
  7. ^ Conder and Kitchener, 1883, vol. 3, p. 303
  8. ^ יוסי זילברמן, משה נוסבאום, ‏שני חשודים בהצתת המסגד בבית פאג'ר ליד חברון, באתר ‏mako‏‏, ‏14 ביולי 2011‏
  9. ^ אליאור לוי ויואב זיתון, הפלסטינים: תינוק מת משאיפת גז, לוחם מג"ב ריסס גז מדמיע לעבר עיתונאי, באתר ynet, 30 באוקטובר 2015
  10. ^ שרי בשי, ליהודים ולגרמנים מותר לחצוב, באתר הארץ, 21 במאי 2016
  11. ^ חוצבים את פלסטין, בונים את ישראל בבלוג "לא למות טיפש" מאת עידן לנדו, 30 ביוני 2016