בסיס נצרים
בסיס נצרים הוא בסיס צה"ל במסדרון נצרים ברצועת עזה, הממוקם במערב המסדרון, סמוך לים התיכון[1] ולמזח האמריקאי בעזה. הבסיס נבנה במהלך מלחמת חרבות ברזל שפרצה ב-2023, ונקרא על שם היישוב המפונה נצרים, שנמצא סמוך אליו, אשר פונה ב-2005 במסגרת תוכנית ההתנתקות.
| מידע על המבנה | |
|---|---|
| סוג | בסיס צבאי, מחסום צה"לי |
| על שם | נצרים |
| מיקום | דרך א-רשיד, מערב מסדרון נצרים |
| תקופת הבנייה | 2023–2024 |
| בשימוש פעיל | כן |
| נשלט על ידי |
 חטיבת הנח"ל |
| בעלות נוכחית |
 ישראל |
| פתוח לציבור | לא |
| קרבות | מלחמת חרבות ברזל |
| קואורדינטות | 31°29′56″N 34°24′52″E / 31.498805555556°N 34.414416666667°E |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   בסיס נצרים | |
  | |
הבסיס הוקם על ידי צה"ל כחלק ממסדרון נצרים, שמטרתו למנוע מעבר של אמצעי לחימה, מחבלים ואזרחים עזתים ממרכז ודרום רצועת עזה חזרה לצפונה, לאחר פינוי שטח זה בתחילת המלחמה. הוא נמצא בקרבה יחסית למפגש הצירים דרך א-רשיד (כביש החוף של רצועת עזה) וכביש 749 (ציר נצרים).
הבסיס הוא בסיס קבע צה"לי, וצפוי להישאר על המפה גם לאחר סיום מלחמת חרבות ברזל. יש בו מגורים, מקלחות ותשתיות חשמל.[2]. הבסיס מאויש על ידי חטיבת הנח"ל.
הבסיס הוא אחד מ-5[3] או 6[4] בסיסים צה"ליים בתוך מסדרון נצרים שידועים כיום לציבור.
המזח האמריקאי בעזה נמצא, בחלקו היבשתי, בין הבסיס עצמו למחסום א-רשיד הסמוך אליו, על דרך א-רשיד.
מטרה עריכה
מטרת הבסיס היא ביסוס הנוכחות הישראלית במסדרון נצרים, מניעת מעבר מחבלים, אמצעי לחימה ועזתים לצפון רצועת עזה, ולהיות בסיס צבאי ליציאה למבצעים צבאיים ופעולות בנקודות באזור במהלך מלחמת חרבות ברזל (כמו לקרב במחנה נוסייראת).
היסטוריה עריכה
לאחר מלחמת ששת הימים עריכה
מסדרון נצרים מתכתב עם תוכנית אלון, שהציעה בין היתר להשאיר את החבל בגבולות מדינת ישראל בכל הסדר קבע לסכסוך הישראלי-פלסטיני ובהצעתו של יגאל אלון לממשלת ישראל בי"א באייר ה'תשכ"ח, 9 במאי 1968 להקים שני יישובים "בין רפיח לבין העיר עזה" – בתוך חבל עזה ועם 'אצבע נצרים' בתוכנית חמש האצבעות של אריאל שרון משנת 1971 במסגרתה נועד ל'אצבע' התפקיד של ניתוק העיר עזה מדרום הרצועה.
במלחמת חרבות ברזל עריכה
לאחר כיבושו המחודש של מסדרון נצרים בחודש דצמבר 2023 במלחמת חרבות ברזל על ידי אוגדה 99, ותוך כדי הרחבתו, החלה האוגדה בסלילת כביש 749 (ציר נצרים) לאורכו של המסדרון ובהקמת מגננים, אנטנות, 2 עמדות בידוק לעזתים העוזבים את צפון הרצועה ("נקזים"), ובסיסים צבאיים. הנקזים הוקמו בחיבורים בין כביש 479 לצירים האורכיים החשובים ברצועת עזה: דרך סלאח א-דין ודרך א-רשיד.
בסיס זה הוא המערבי ביותר, על דרך א-רשיד, כביש החוף של הרצועה. סמיכותו לנצרים החרבה העניקה לו את שמו.
הבסיס היה בהקמה במהלך מרץ 2024 על ידי חטיבת הנח״ל,[5][6] והוא חלק ממערך בסיסים בהקמה במסדרון שמטרתם שליטה על השטח והגברת היכולת לצאת למבצעים צבאיים ברצועה ביעילות. רוב הבסיסים האחרים קטנים יותר, ומכונים "במ"קים" – בסיס מבצעי קטן.[7]
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ עמית סגל, על חורבות נצרים ההיסטורית, באתר טלגרם, 5 באפריל 2024
- ^ ירדן מיכאלי, בר פלג ואבי שרף, מגורים, מקלחות, תשתיות חשמל: כך נראים המוצבים שצה"ל מקים בלב רצועת עזה, באתר הארץ, 18 באפריל 2024
- ^ Gaza war unit tracking, Map of IDF bases along Route 749 in the Netzarim Corridor, טוויטר, 3 באפריל 2024
- ^
ציוץ של Gaza war unit tracker ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- ^ עמית סגל מתמוגג: "אחת התמונות החזקות מתחילת המלחמה", באתר "סרוגים", 23 במרץ 2024
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים עמית סגל, [1], טלגרם, 23 במרץ 2024 - ^ חנן גרינווד, "היום שאחרי" כבר כאן: כך צה"ל קובע עובדות בשטח הרצועה, באתר ישראל היום, 21 במרץ 2024
