ג'ורדן פיטרסון
ג'ורדן ברנט פיטרסון (באנגלית: Jordan Bernt Peterson; נולד ב-12 ביוני 1962) הוא פסיכולוג קליני קנדי, מבקר תרבות, אינטלקטואל, הוגה ופרופסור אמריטוס לפסיכולוגיה באוניברסיטת טורונטו. תחום המחקר העיקרי שלו הוא הפסיכולוגיה של האישיות.
 | |
| לידה |
12 ביוני 1962 (בן 62) אדמונטון, קנדה  |
|---|---|
| שם לידה |
Jordan Bernt Peterson |
| מדינה |
 קנדה |
| מקום מגורים |
Fairview, ארלינגטון, טורונטו |
| השכלה |
|
| מעסיק |
אוניברסיטת טורונטו, אוניברסיטת מקגיל, אוניברסיטת הרווארד |
| תפקיד | פרופסור לפסיכולוגיה, פסיכולוג קליני, אושיית רשת |
| בן או בת זוג |
תמי פיטרסון (1989–?) |
| מספר צאצאים |
2 |
| חתימה |
 |
|
jordanbpeterson | |
  | |
הוא מחברם של הספרים: "מפות של משמעות" שיצא ב-1999, "12 כללים לחיים", שיצא לאור ב־2018, והגיע לראש רשימת רבי המכר בקנדה וממשיכו "להיות אדם – 12 כללים נוספים לחיים" שיצא ב-2021. פיטרסון מרבה להתראיין ולהרצות בפני הקהל הרחב, ולערוץ היוטיוב האישי שלו ישנם יותר מ-8 מיליון מנויים.[1]
ביוגרפיה
עריכהפיטרסון גדל באלברטה, הבכור מבין שלושה ילדים. אביו היה מורה בבית ספר ואמו ספרנית. שמו האמצעי הוא ברנט (bɛərnt / BAIRNT) על שם הסבא-רבא הנורווגי שלו.
בגיל 13 החל להתעמק בכתביהם של ג'ורג' אורוול, אלדוס האקסלי, אלכסנדר סולז'ניצין ואיין ראנד. הוא עבד גם במפלגה הדמוקרטית החדשה (NDP) לאורך כל שנות העשרה שלו, אך נטש את המפלגה בגיל 18. לימים אמר שהוא ראה במפלגה כ"אינטלקטואלים סוציאליסטים מהמעמד הבינוני שלא אהבו את העניים, אלא פשוט שנאו את העשירים".
לאחר סיום התיכון בשנת 1979, החל פיטרסון ללמוד בקולג' האזורי מדע המדינה וספרות אנגלית. מאוחר יותר עבר לאוניברסיטת אלברטה, וסיים את התואר הראשון ב-1982 ונסע לשנה באירופה, שם החל לחקור את הפסיכולוגיה של המלחמה הקרה, הטוטליטריות האירופית של המאה ה-20 והסלמת מרוץ החימוש הגרעיני. בעקבות השפעות אלה חקר את יצירותיהם של ניטשה, יונג, ודוסטויבסקי. לאחר מכן חזר לאוניברסיטת אלברטה וקיבל תואר בפסיכולוגיה בשנת 1984. ב-1985 עבר למונטריאול ולמד באוניברסיטת מקגיל, שם קיבל את הדוקטורט שלו בפסיכולוגיה קלינית בשנת 1991, ונשאר כפוסט-דוקטורנט בבית החולים דאגלס שליד האוניברסיטה עד יוני 1993.
בשנים 1993-1998, שימש פיטרסון פרופסור חבר במחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת הרווארד. ב-1998 חזר לקנדה וקיבל משרה כפרופסור מן המניין באוניברסיטת טורונטו.
תחומי הלימוד והמחקר שלו הם הפסיכו-פרמקולוגיה, פסיכולוגיה א-נורמלית, נוירולוגית, קלינית, אישיותית, חברתית, תעשייתית וארגונית, דתית, אידאולוגית, פוליטית ופסיכולוגיה יצירתית. פיטרסון חיבר למעלה ממאה מאמרים אקדמיים. עד 2017 שימש כפסיכולוג קליני ופגש כעשרים מטופלים בשבוע.
בהרצאה מצולמת שנשא בשנת 2017 הביע מחאה נגד התקינות הפוליטית ובעיקר נגד חוק שכונה "C-16" האוסר לטענתו על שימוש בכינויי גוף המנוגדים למגדר שבו מזדהה האדם, והופך זאת לעבירה פלילית. הוא תיאר את החוק, שעבר בפרלמנט הקנדי, כמסוכן לחופש הביטוי, כמנוסח בצורה מבולבלת ומעורפלת, וכחסר ביסוס מדעי.[2]
פיטרסון הוא מהמבקרים הבולטים של המרקסיזם והנאו-מרקסיזם, שלדעתו עלולים להוביל לדיקטטורה, תוך שהוא מהדהד את תאוריית הקשר על המרקסיזם התרבותי. הוא רואה בפוליטיקת הזהויות ובתנועה הפרוגרסיבית איום על המורשת הדמוקרטית.[3] בשנת 2018 התראיין לכתבת ערוץ 4, קתי ניומן והסביר את הסתייגויותיו מהתנועה הפמיניסטית הרדיקלית ומרעיונות פוסט-מודרניים, ואת הנזקים שלדעתו הם מחוללים בעולם האקדמי ומעבר לו. הריאיון הפך לויראלי ופרסם את פיטרסון בכל העולם.[4]
בשנת 2018, בעקבות הצלחת ספרו "12 כללים לחיים" שהפך לרב מכר עולמי, הפסיק פיטרסון לקבל מטופלים בקליניקה שלו והפסיק את פעילותו באוניברסיטה.
באפריל 2019 נערך "הדיבייט בין פיטרסון לז'יז'ק", בו התעמתו פיטרסון והפילוסוף סלבוי ז'יז'ק. האירוע כונה בתקשורת "הדיבייט של המאה", אך פיטרסון זכה גם לביקורות. מבקריו טענו כי גילה בורות ביחס להגות המרקסיסטית והטיחו בו שטיעוניו היו שטחיים.[5][6][7] בספטמבר של אותה השנה יצא סרט תיעודי בשם "עלייתו של ג'ורדן פיטרסון".[8]
בספטמבר 2019 אושפז פיטרסון במצב קשה ברוסיה בעקבות התמכרות לקלונאזפאם וגמילה מהירה ממנו. הוא הורדם ומצבו השתפר.[9] ביוני 2020 הופיע בפודקאסט של בתו, מיכאלה פיטרסון, ותיאר כיצד החלים כמעט לגמרי לאחר שמצבו הרפואי היה קשה.
ביוני 2022 חתם חוזה עם הדיילי וייר (the daily wire), אשר כולל את זכויות ההפצה של תוכן הווידאו ופודקאסטים שלו, כמו כן פיטרסון מפיק תכנים ייחודיים בעבור פלטפורמת הסטריימינג של הדיילי וייר, +Dailywire.
בינואר 2022 הודיע על פרישה ממשרתו כפרופסור באוניברסיטת טורונטו בין השאר כמחאה על תרבות הפרוגרסיביזם.[10] בנובמבר באותה השנה הודיע איגוד הפסיכולוגים College of Psychologists of Ontario (אנ') שפיטרסון עלול לאבד את רישיונו לעסוק בפסיכולוגיה קלינית. האיגוד הצביע על כך שהתבטאויותיו של פיטרסון כוללות "טרנספוביה, סקסיזם וגזענות" ושהן "פוגעות באמון הציבור במקצוע הפסיכולוגיה". כתוצאה מכך דרש האיגוד מפיטרסון לעבור התאמה מקצועית בתוכנית הכשרה מיוחדת לשמירה על התבטאויות פומביות.[11]
השקפה פוליטית
עריכהפיטרסון מאפיין את עצמו מבחינה פוליטית כליברל בריטי קלאסי[12][13]. לדבריו רבים טועים לחשוב שהוא בעל השקפות פוליטיות ימניות. הוא תומך בשירותי בריאות ציבוריים, חלוקה מחדש של העושר כלפי העניים, ולגליזציה של סמים קלים. הניו יורק טיימס תיאר את פיטרסון כ"בעל נטייה לשמרנות", יורם חזוני כתב בוול סטריט ג'ורנל: "ההצלחה המדהימה של הטיעונים בעד חשיבות הסדר הפכה אותו לאחד מהוגי הדעות השמרניים המשמעותי ביותר בעולם דובר האנגלית מזה דור."[דרוש מקור]
פיטרסון טוען שהוא תומך בשוויון בין שני המינים, אך יוצא כנגד כך שנשים כי ייטלו על עצמן תפקידים "גבריים" רק למען השוויון. לדבריו, ככל שדוחפים לשוויון שכזה, כך ההבדלים בין נשים לגברים מתחדדים עוד יותר. הוא סבור שנשים וגברים שונים מטבעם, והנטייה הטבעית של כל אחד מהם בבחירת מקצוע שמתאים לו היא הכרחית.[14]
ביבליוגרפיה
עריכהספרים
עריכה- 12 כללים לחיים: נוגדן לכאוס (2018). הספר מספק עצות מעשיות על בסיס עקרונות אתיים מופשטים המוצגים בתחומים כמו פסיכולוגיה, מיתולוגיות, דתות וספרות. הספר הגיע לראש רשימות רבי המכר בקנדה, בארצות הברית ובבריטניה, ונמכרו ממנו כשני מיליון עותקים. פיטרסון יצא למסע הופעות בינלאומי כדי לקדם את הרעיונות שבספר, שכלל ריאיון בתוכנית בריטית שמשך תשומת לב רבה.
- להיות אדם: 12 כללים נוספים לחיים (2021) (אנ'). ספר ההמשך לספרו הקודם.
באנגלית
עריכה- Peterson, Jordan B. (1999). Maps of Meaning: The Architecture of Belief. Routledge. ISBN 0415922224.
- Peterson, Jordan B. (2022). An ABC of Childhood Tragedy. Libra Press. ISBN 9781955858090.
מאמרים
עריכה- Peterson J. B.; Rothfleisch J.; Zalazo P.; Pihl R. O. (1990). "Acute alcohol intoxication and cognitive functioning". Journal of Studies on Alcohol. 51 (2): 114–122. doi:10.15288/jsa.1990.51.114.
- Pihl R. O.; Peterson J. B.; Finn P. R. (1990). "Inherited Predisposition to Alcoholism: Characteristics of Sons of Male Alcoholics". Journal of Abnormal Psychology. 99 (3): 291–301. doi:10.1037/0021-843X.99.3.291.
- Pihl R. O.; Peterson J. B.; Lau M. A. (1993). "A biosocial model of the alcohol-aggression relationship". Journal of Studies on Alcohol, Supplement. 11 (11): 128–139. doi:10.15288/jsas.1993.s11.128.
- Stewart S. H.; Peterson J. B.; Pihl R. O. (1995). "Anxiety sensitivity and self-reported alcohol consumption rates in university women". Journal of Anxiety Disorders. 9 (4): 283–292. doi:10.1016/0887-6185(95)00009-D.
- Peterson J. B.; Smith K. W.; Carson S. (2002). "Openness and extraversion are associated with reduced latent inhibition: replication and commentary". Personality and Individual Differences. 33 (7): 1137–1147. doi:10.1016/S0191-8869(02)00004-1.
- DeYoung C. G.; Peterson J. B.; Higgins D. M. (2002). "Higher-order factors of the Big Five predict conformity: Are there neuroses of health?". Personality and Individual Differences. 33 (4): 533–552. doi:10.1016/S0191-8869(01)00171-4.
- Carson S. H.; Quilty L. C.; Peterson J. B. (2003). "Decreased Latent Inhibition Is Associated With Increased Creative Achievement in High-Functioning Individuals". Journal of Personality and Social Psychology. 85 (3): 499–506. doi:10.1037/0022-3514.85.3.499.
- DeYoung C. G.; Peterson J. B.; Higgins D. M. (2005). "Sources of openness/intellect: cognitive and neuropsychological correlates of the fifth factor of personality". Journal of Personality. 73 (5): 825–858. doi:10.1111/j.1467-6494.2005.00330.x.
- Carson S. H.; Quilty L. C.; Peterson J. B. (2005). "Reliability, Validity, and Factor Structure of the Creative Achievement Questionnaire". Creativity Research Journal. 17 (1): 37–50. doi:10.1207/s15326934crj1701_4.
- Mar R. A.; Oatley K.; Hirsh J. B.; Paz J. D.; Peterson J. B. (2006). "Bookworms versus nerds: Exposure to fiction versus non-fiction, divergent associations with social ability, and the simulation of fictional social worlds". Journal of Research in Personality. 40 (5): 694–712. doi:10.1016/j.jrp.2005.08.002.
- DeYoung C. G.; Quilty L. C.; Peterson J. B. (2007). "Between Facets and Domains: 10 Aspects of the Big Five". Journal of Personality and Social Psychology. 93 (5): 880–896. doi:10.1037/0022-3514.93.5.880.
- Mar R. A.; Oatley K.; Peterson J. B. (2009). "Exploring the link between reading fiction and empathy: Ruling out individual differences and examining outcomes". The European Journal of Communication Research. 34 (4): 407–429. doi:10.1515/COMM.2009.025.
- Hirsh J. B.; DeYoung C. G.; Xu X.; Peterson J. B. (2010). "Compassionate Liberals and Polite Conservatives: Associations of Agreeableness With Political Ideology and Moral Values". Personality and Social Psychology Bulletin. 95 (2): 655–664. doi:10.1177/0146167210366854.
- Morisano D.; Hirsh J. B.; Peterson J. B.; Pihl R. O.; Shore B. M. (2010). "Setting, elaborating, and reflecting on personal goals improves academic performance". Journal of Applied Psychology. 36 (5): 255–264. doi:10.1037/a0018478.
- Hirsh J. B.; Mar R. A.; Peterson J. B. (2012). "Psychological Entropy: A Framework for Understanding Uncertainty-Related Anxiety". Psychological Review. 119 (2): 304–320. doi:10.1037/a0026767.
לקריאות נוספות
עריכה- Ben Burgis, Conrad Bongard Hamilton, Matthew McManus, Marion Trejo. Myth and Mayhem: A Leftist Critique of Jordan Peterson, John Hunt Publishing, 2020
קישורים חיצוניים
עריכה
- ג'ורדן פיטרסון, פודקאסטים ביישום ספוטיפיי
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ורדן פיטרסון
ג'ורדן פיטרסון, ברשת החברתית פייסבוק
ג'ורדן פיטרסון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'ורדן פיטרסון, ביישום טלגרם
ג'ורדן פיטרסון, ברשת החברתית אינסטגרם
ג'ורדן פיטרסון, ברשת החברתית טיקטוק
ג'ורדן פיטרסון, ברשת החברתית VK
ג'ורדן פיטרסון, סרטונים בערוץ היוטיוב
ג'ורדן פיטרסון, ברשת החברתית Goodreads- ג'ושוע פיליפ, שיחה עם הפסיכולוג המצליח בעולם, באתר אפוק טיימס, 14 במאי 2018
עירית לינור, הפרופסור שמוביל את המאבק בתקינות הפוליטית, בעיתון מקור ראשון, 22 בנובמבר 2018- גדי טאוב, כשגדי טאוב פגש את הלוחם מספר 1 בפוליטיקלי קורקט, באתר הארץ, 14 בפברואר 2019
- Nellie Bowles, Jordan Peterson, Custodian of the Patriarchy, הניו יורק טיימס, 18-5-2018 (באנגלית)
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
עריכה- ^ Jordan B Peterson - YouTube, www.youtube.com
- ^ עירית לינור, הפרופסור שמוביל את המאבק בתקינות הפוליטית, בעיתון מקור ראשון, 22 בנובמבר 2018.
- ^ Berlatsky, Noah. 201 8. “How Anti-Leftism has Made Jordan Peterson a Mark for Fascist Propaganda.” Pacific Standard, March 2
- ^
Jordan Peterson debate on the gender pay gap, campus protests and postmodernism, סרטון בערוץ "Channel 4 News", באתר יוטיוב, 16 בינואר 2018
- ^ סטיבן מארש (הגרדיאן), "הדיבייט של המאה": מה קרה כשג'ורדן פיטרסון וסלבוי ז'יז'ק נפגשו, באתר הארץ, 22 באפריל 2019
- ^ McManus, Matt (22 August 2020). "Why Conservatives Get Karl Marx Very, Very Wrong". Jacobin. Retrieved 4 October 2020. "Jordan Peterson has described Marxism as an evil theory and made his name bashing 'postmodern neo-Marxism,' despite admitting during one debate that he hasn't read much more than the Communist Manifesto in the past few decades."
- ^ Foisy, Jordan (24 April 2019). "What I Learned at the 'Debate' Between Jordan Peterson and Slavoj Žižek". Vice. Retrieved 13 November 2019.
- ^ באתר יוטיוב
- ^ Jordan Peterson’s year of ‘absolute hell’: Professor forced to retreat from public life because of addiction, באתר "National Post", 7 בפברואר 2020 (באנגלית).
- ^ D-I-E must DIE, סרטון בערוץ "Jordan B Peterson", באתר יוטיוב (אורך: 18:09); אלון מאליק, מכתב ההתפטרות הויראלי של ג'ורדן פיטרסון, באתר הוצאת סלע מאיר
- ^ CBC News, Ontario court rules against Jordan Peterson, upholds social media training order, 23 באוגוסט 2023
- ^ Robertson, Derek (16 ביוני 2018). "למה ה'ליברל הקלאסי' עושה קאמבק". Politico Magazine (באנגלית). נבדק ב-30 ינואר 2019.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Kovach, Steve (12 באוגוסט 2017). "סיליקון הבועה הליברלית של ואלי התפוצצה, ומלחמת התרבות הגיעה". Business Insider.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Jordan Peterson, Differences Between Men and Women, Full Interview - YouTube, 3/11/2018
