גבריאלה אביגור-רותם
גבריאלה אביגור-רותם (נולדה ב-1946) היא סופרת, משוררת ועורכת ישראלית. זכתה פעמיים בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, בשנת תשנ"ג על ספרה "מוצרט לא היה יהודי" ובשנת תשס"ב על ספרה חמסין וציפורים משוגעות, שזיכה אותה גם בפרס נשיא המדינה לספרות.
לידה |
1946 (בת 76 בערך) בואנוס איירס, ארגנטינה ![]() |
---|---|
שם לידה |
Gabriella Gorman ![]() |
מדינה |
ישראל ![]() |
שפות היצירה |
עברית, אנגלית ![]() |
פרסים והוקרה |
פרס היצירה לסופרים עבריים ![]() |
![]() ![]() |
קורות חייםעריכה
אביגור-רותם נולדה בשם גבריאלה גורמן בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה, ועלתה לישראל עם משפחתה בגיל שלוש. משפחתה התיישבה בקיבוץ מפלסים. בהמשך עברה לרמת חן. היא למדה ב"תיכון בליך" ושירתה בחיל האוויר. את לימודיה האקדמיים באוניברסיטת תל אביב סיימה בתואר בוגר בספרות עברית ובספרות אנגלית. עבדה כמורה לספרות בבליך עד שנת 1992.
ספר השירים הראשון שכתבה, "דולציניאה", יצא לאור בשנת 1980. ספר השירים השני שכתבה, "חומות וקיסרים", יצא לאור בשנת 1990.
הרומן הראשון פרי עטה, "מוצרט לא היה יהודי", התפרסם ב-1992. עדי אופיר הגדירו כ"מאה שנות בדידות יהודית, מארקס שנימול והובא בבריתה של העברית"[1]. הרומן תורגם, בין היתר, לסינית ולערבית.
בעקבות ספרה "חמסין וציפורים משוגעות", הכתיר אותה פרופ' גרשון שקד כיורשתו של יעקב שבתאי[2]. אבנר הולצמן כתב שהספר הוא יצירה מורכבת ונוגעת ללב, אך גם מתח ביקורת עליו בכמה נקודות, כגון שישנו משהו בלתי משכנע בעליל בעיצוב דמותה של הגיבורה[3].
ספרה "אדום עתיק" הוכנס לרשימת הניו יורק מגזין של תריסר הספרים הטובים ביותר בעולם משנת 2007 שעדיין לא תורגמו לאנגלית.[4] הסופר יצחק אוורבוך-אורפז שיבח את הספר ואת כתיבתה של אביגור-רותם כ"בעלי עוצמה עצומה של הקול הקולקטיבי הישראלי, שנשמע בעבר הקרוב בכִשרון שכזה רק אצל ס. יזהר"[5].
אביגור-רותם הרצתה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשנת הלימודים תשנ"ו ובאוניברסיטת חיפה בשנת הלימודים תשנ"ז, והיא משמשת עורכת לשונית בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה.
משפחתהעריכה
אביגור-רותם נישאה בשנות ה-70 לדניאל רותם, עו"ד במקצועו. הזוג התגורר ברמת אפעל וגידל שם את שני ילדיהם. ב-1988, לאחר גירושיה, פגשה את אהרן אביבי, כיום פרופסור לביולוגיה באוניברסיטת חיפה, שהפך לבן זוגה. מסוף שנות ה-90 היא מתגוררת באבטליון שבגליל.
ספריהעריכה
- דולציניאה, שירים (דביר, תשמ"א 1980)
- חומות וקיסרים, שירים (כתר ספרים, 1990)
- מוצרט לא היה יהודי, (כתר, 1992) (הוצאה מחודשת: זמורה, 2008), רומן
- ספרים לכל טעם : תוכנית לעידוד הקריאה בחטיבת הביניים (המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 1995)
- חמסין וציפורים משוגעות, (קשת, 2001) (הוצאה מחודשת: זמורה, 2008), רומן
- אדום עתיק, (כנרת זמורה-ביתן דביר, 2007), רומן
- כל סיפור הוא חתול פתאום, (כנרת זמורה-ביתן דביר, 2013), רומן
- מלך זהב ודם, (כנרת זמורה-ביתן, 2017), רומן היסטורי
- ארבע מדברות ואחת שותקת, (כנרת זמורה-ביתן), 2020, רומן[6]
ספריה תורגמו לשפות אחדות וזיכו אותה בפרסים רבים בישראל ומחוצה לה.
עריכהעריכה
- דליה אלבלינג, איך את נרדמת בלילה, הוצאת תמוז, תל אביב, 1998
- מירי טלמון, בלוז לצבר האבוד: חבורות ונוסטלגיה בקולנוע הישראלי, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, תשס"א 2001
- אווה אילוז, האוטופיה הרומנטית: בין אהבה לצרכנות, הוצאת זמורה-ביתן, חיפה, תשס"ב 2002
- עוזי וייל, ביום שבו ירו בראש הממשלה: סיפורי אהבה, הוצאת עם עובד, תל אביב 2003
- בעז נוימן, ראיית העולם הנאצית: מרחב-גוף-שפה, הוצאת אוניברסיטת חיפה וספריית מעריב
- אורלי לובין, אשה קוראת אשה
- גרשון שקד, זהות: ספרויות יהודיות בלשונות לעז
- רודולף ורבה, ברחתי מאושוויץ
- זאב לוי ונדב לוי, אתיקה, רגשות ובעלי-חיים: על מעמדם המוסרי של בעלי-חיים
- אהרון בן-זאב, ישר מהלב: רגשות בחיי יומיום
- יוסי אמיתי, מצרים וישראל - מבט משמאל: השמאל המצרי והסכסוך הערבי-ישראלי 1947-1978
- יוסף גינת, נקמת דם: נידוי, תיווך וכבוד המשפחה
- תמר כתריאל, מילות מפתח: דפוסי תרבות ותקשורת בישראל
- יערה בר-און, רואות את הנולד: לידה ויילוד לקראת העידן המודרני
- יורם בר-גל, סוכנת תעמולה ארץ ישראלית: הקרן הקיימת לישראל 1924-1947
- דוד פישלוב, מחלפות שמשון: גלגולי דמותו של שמשון המקראי
- אלכס כרמל, כאן בארץ ששמיה כחולים תמיד, פרשת חייו של צייר-המזרח גוסטב באוארנפיינד 1848-1904
לקריאה נוספתעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- גבריאלה אביגור-רותם, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- גבריאלה אביגור-רותם, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- גבריאלה אביגור-רותם, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- גבריאלה אביגור-רותם, באתר read4free
- עמיחי שלו, בעיצומו של החמסין, באתר ynet, 22 באוגוסט 2008
- רן יגיל, אדום עתיק. מאמריאיון עם גבריאלה אביגור-רותם, "בננות Blogs", 31/01/2009
- רשימת הפרסומים של גבריאלה אביגור-רותם, בקטלוג הספרייה הלאומית
- נרי ליבנה, מאה שנים של בדידות באבטליון | ריאיון עם הסופרת גבריאלה אביגור-רותם, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2013
- צור ארליך, ריאיון עם גבריאלה אביגור-רותם, לרגל צאת 'כל סיפור הוא חתול פתאום' 20.12.2013.
על ספריה:
- אסתי אדיבי-שושן, העבר וההווה נפגשים בבית הקברות, באתר הארץ, 25 ביולי 2007
- לילך וולך, סמיך הוא הדם, באתר של "רשת 13", 6 ביוני 2007 (במקור, מאתר "nana10")
- גרשון שקד, שבחי החמסין, באתר ynet, 12 באוגוסט 2001
- צור ארליך, כמה אנו קשורים למקום הזה, על "אדום עתיק" ב"מקור ראשון"
- אריק גלסנר, על "אדום עתיק", מעריב, 24 באפריל 2008
- עמרי הרצוג, הסיפור החתולי של גבריאלה אביגור-רותם, באתר הארץ, 1 בינואר 2014
- יהודה גזבר, מי יודע אנה, באתר מוסף 'שבת', מקור ראשון, 31 בינואר 2014
- רן יגיל, "מלך זהב ודם": רומן היסטורי מרשים על הסיאוב וההדוניזם בימי הורדוס, באתר הארץ, 11 בינואר 2018 (קישור בתשלום)
- צור ארליך, ביקורת על הספר "מלך זהב ודם", השילוח 7, נובמבר 2017
הערות שולייםעריכה
- ^ עדי אופיר, מאה שנים של בדידות יהודית, מעריב, 14 בפברואר 1992, עמ' 49
- ^ עמיחי שלו, בעיצומו של החמסין, באתר ynet, 22 באוגוסט 2008
- ^ אבנר הולצמן, הישראלים, באתר ynet, 6 במאי 2001
- ^ הרומן הלא-מתורגם הטוב ביותר לשנת 2007, ניו יורק מגזין
- ^ עיתון עמדה, חוברת 19
- ^ נטע הלפרין, "ארבע מדברות ואחת שותקת" עוסק באומץ בזיקנה, אך עמוס בבדיחות נדושות, באתר הארץ, 2 ביוני 2021