גרעין צבר

גרעין צבר היא התוכנית לחיילים בודדים עולים של תנועת הצופים העבריים בישראל ומופעלת על ידי עמותת צבר עולמי.

צופים גרעין צבר
Tzofim Garin Tzabar
פעילות קליטת עלייה
תחום תמיכה בחיילים בודדים
מדינה בינלאומי
משרד ראשי תל אביב, ישראל
בעלות תנועת הצופים העבריים בישראל
מייסדים חגי שמואל, אריק שחף
מנהל פעילות אלון קובה
עובדים 108
תאריך הקמה 1991
www.garintzabar.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

התוכנית מיועדת עבור צעירים יהודים ובני ישראלים השוהים בתפוצות בגילאי 18–24 ומציעה ליווי בעלייה ארצה וגיוס לשירות מלא ומשמעותי בצבא ההגנה לישראל כחיילים בודדים. פעילות התוכנית ממוקדת ביצירת מסגרת תומכת וקבוצתית המאפשרת לקבל החלטה לעלות ארצה ולהשתלב בחיי הקיבוץ, בשירות צבאי ובחברה הישראלית בכללה[1][2]. התוכנית מאורגנת על ידי תנועת הצופים ונתמכת על ידי משרד הקליטה, נפש בנפש, פרויקט מסע, התנועה הקיבוצית, האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון, הסוכנות היהודית וארגונים נוספים.

נכון להיום, מנהל גרעין צבר הוא אלון קובה החל משנת 2015[3].

היסטוריהעריכה

החזון הראשוני וימי ההקמהעריכה

גרעין חניכי צבר התארגן לראשונה בשנת 1985 על ידי חניכי צבר בכיתה י"א מכל רחבי היבשת. הגרעין היה יוזמה משותפת של שליח הצופים, חגי שמואלי, ושל שליח יהודה הצעיר אריק שחף, איש קיבוץ גלעד, אשר זיהו את הצורך במסגרת תומכת עבור חניכי התנועה בארצות הברית שתאפשר להם להתגייס לצה"ל ללא הוריהם. החניכים הבינו שהגשמה קלאסית של רוח התנועה על ידי הצטרפות לגרעין ישראלי קיים והתגייסות לנח"ל לשירות צבאי עם גב "משפחתי" של קיבוץ אם חזק, יספקו מענה הולם לחיילים הבודדים.

לאחר מספר סמינרים והכנה, נשלחו 12 מחניכי הגרעין בתום שנת הלימודים למחנה עבודה עם מסגרת תנועתית של גרעין נח"ל לקיבוץ מגל, וכעבור שנה בסוף כיתה י"ב, יצאו 10 מהם לישראל, התגייסו לנח"ל במסגרת גרעין הצופים אליו שויכו, ונקלטו בקיבוצו של שחף, קיבוץ גַלְעֵד.

הקמת גרעין "חזור"עריכה

גרעין נוסף התארגן בארצות הברית ב-1986 ויצא בשנת 1987 לקיבוץ חצרים. בשנת 1990 יזם יוסי פתאל, שליח תנועת הצופים, את גרעיני צבר במתכונתם הנוכחית שהפכו מאז למסורת שנתית קבועה עם הקמת גרעין "חזור". היוזמה לגרעין "חזור" הייתה יוזמה מקומית שלא על דעת והחלטת תנועת התק"מ שהצטרפה לפרויקט באופן מלא החל מהגרעינים הבאים. הורי החניכים ב"צבר" שלא היו מורגלים שפעילות התנועה מוכוונת עליה במסגרת גרעין מסודר גילו בתחילה התנגדות רבה. גדעון אלעד חבר קיבוץ חצרים, שהיה שליח הסוכנות המרכזי לצפון אמריקה נענה ליוזמה ויצר קשר ישיר בין יוסי פתאל לבין מזכיר קיבוץ חצרים אהרון ידלין. בביקור בארץ נפגשו יוסי פתאל ואהרון ידלין וסוכם על ניסיון ראשון לקליטת גרעין "חזור". לאור ההערכות החפוזה ולמרות מאמצי חברי הקיבוץ בראשותו של אהרון ידלין, חוו ילדי הגרעין קשיי קליטה והסתגלות רבים. את גרעין "חזור" הדריך עמית שכטר (לימים פרופסור ודיקן הפקולטה למדעי החברה והרוח באוניברסיטת בן-גוריון) מטעם תנועת הצופים בנוסף להיותו מדריך השכבה הבוגרת בשבט "צבר" בוסטון בזמן לימודיו באוניברסיטה[4]. אייל עירון שהיה רכז המפעלים של תנועת "צבר" בארצות הברית היה אחראי לארגון הסמינרים לחניכים מכל רחבי ארצות הברית. גרעין "חזור" הראשון מנה כ-17 בני נוער מארצות הברית, שעלו ארצה ואומצו כאמור בקיבוץ חצרים, ומאז, בכל קיץ עולים ארצה מספר ישראלים.

התרחבות פעילות הגרעין לאורך השניםעריכה

1991 – מגיעה בקשה מבוגרי שבט המפרץ (סן פרנסיסקו) של הנהגת צבר להתגייס לצבא דרך תנועת הצופים. החברה מבקשים שתנועת הצופים בארץ תעזור להם במציאת קיבוץ ותלווה אותם בהגעתם לארץ. הכפפה מורמת והגרעין הראשון מגיע לקיבוץ חצרים ומכיל כ-20 חברים[5].

1991-2004 – במהלך 13 השנים הבאות מגיע גרעין חדש מדי שנה. רוב החברים בו הם בוגרי ההנהגה או בנים לישראלים המתגוררים מחוץ לישראל. הגרעין הגדול ביותר המגיע לארץ מונה 36 חברים המגיעים לקיבוץ דגניה א'.

2004 – באותה שנה, נעשה ניסיון ראשון לפתוח קבוצה של גרעין אשר תגיע מהחוף המערבי. לטובת המשימה, נשלחים שליחים מהעמותה להדריך סמינרים בסן פרנסיסקו, דבר המביא להכפלת כמות המשתתפים. כתוצאה מכך, מגיעים באותה שנה לארץ כ-54 חברים משני גרעינים. בעקבות ההצלחה של שני הגרעינים, מוגשת תוכנית למשרד הקליטה ומתקבל אישור לקבלת כספים נוספים אשר ימסדו את התוכנית.

2005 – שני מוקדי הגרעינים (מזרח ומערב) ממשיכים בגיבוש הקבוצות כאשר לקראת סוף תהליך בניית הגרעין (באזור חודש מאי) מתחילות להגיע פניות רבות אל מטה בצופים בניו-יורק ומתקבלת החלטה לפתוח גרעין נוסף אשר יוקם ללא תהליך הכנה, ייקלט בישראל ויעבור שם חודש אינטנסיבי של גיבוש. באותה שנה מגיעים כ-93 חניכים כאשר הגרעין הנוסף מוקם בקיבוץ יפתח עם תחילתה של התוכנית. באותה שנה מתקיימים לראשונה סמינרים באזור לונדון אשר דרכם מגיעים מספר מצומצם של חברי גרעין ומשתלבים בגרעינים הקיימים.

2006 – בשנה זאת מוקם לראשונה גרעין מקומי בישראל אשר חניכיו הם משתתפים הנמצאים בתוכניות ארוכות טווח או כאלו אשר ביצעו את עלייתם לישראל טרם פתיחת התוכנית. הגרעין בישראל התאחד בשנה זו עם חניכים נוספים מקנדה אשר עברו סמינרים בטורונטו וחניכים מאזור שיקגו, דטריוט ושאר המיד-ווסט. בשנה זאת מגיעים לישראל כ-120חניכים ב4 גרעינים שונים.

2007 – בשנה זו מוקם לראשונה הגרעין הדתי הראשון[6], בזכות פנייה של חניכים דתיים אשר ביקשו לדעת האם קיים קיבוץ דתי אשר יכול לקלוט אותם. הנהלת התוכנית מחליטה למצוא קיבוץ דתי ולהתאים את מסגרת התוכנית לקליטתם של חניכים דתיים. הגרעין הדתי נקלט בקיבוץ טירת צבי שבעמק בית שאן ומאופיין כגרעין קטן, איכותי ומוצלח מאוד. באותה שנה עקב פניות המתקבלות באזור חודש מרץ לאחר תחילת תהליך ההכנה בארצות הברית מוקם לו גרעין מאסף אשר מקיים תוכנית סמינרים קצרה יותר. פעילות זו של הגרעין המאסף מציבה אתגרים חדשים הכרוכים בקבלה לתוכנית של ילדים אשר עוברים תהליך הכנה מקוצר וישנו קושי בבחינת התאמתם לתוכנית. בשנה זו מגיעים לישראל כ-140 חניכים הפרוסים ב-5 קיבוצים.

2008 – בשנה זו מוקם לראשונה גרעין צבר בשיקגו האחראי על הכנת קבוצה של חניכים מאזור המיד-ווסט. הגרעין מבצע 3 סמינרים אשר בהם לוקחים חלק חניכים אשר רובם אינם מהמיד-ווסט אך הצטרפו לתהליך באיחור. באותה שנה מוקם לו גרעין נוסף בדקה ה-90 (אזור חודש מאי) אשר מורכב מחציתו מחבר'ה בישראל ומחציתו חבר'ה בארצות הברית. החניכים מקיימים סמינר בארצות הברית וסמינר נוסף בישראל טרם תחילת התוכנית. בשנה זו מגיעים לישראל כ-160 חניכים ב-6 גרעינים שונים, אחד מהם דתי.

2009 – בשנה זו מתקיימת קפיצה גדולה מאוד במספרי החניכים כאשר מגיעים לארץ 9 גרעינים שונים ביניהם 2 גרעינים דתיים כ-210 חניכים. בשנה זו מוקם גרעין המרכז את כל החניכים מאזור צפון המערב וממוקם בסן פרנסיסקו. בשנה זו מגיעים כ-25 חניכים ללא הכנה משמעותית אשר פוזרו בין הגרעינים השונים, קפיצת המדרגה בכמות החניכים הביאה את הצורך במיסוד התהליכים, ניהול ההרשמה והגדרת הסינון של המשתתפים.

2010 – בשנת 2010 כבר פועלות 6 מסגרות הכנה שונות: ניו-יורק, שיקגו, לוס אנג'לס, סן פרנסיסקו לונדון וישראל אשר ביחד הביאו להקמתם של 11 גרעינים, שניים מהם דתיים. בשנה זו נפתחו במקביל קבוצות הכנה בניו-יורק ובלוס אנג'לס לאחר הקבוצות המקוריות וכמו כן זו השנה הראשונה שקמו להם שלושה גרעינים מקומיים בישראל (אחד מהם דתי). בסוף תהליך ההכנה הגיעו לארץ כ 250 חניכים.

2011 – בשנת 2011 הוקם לראשונה גרעין סטודנטים באזור ניו יורק שהגיע למושב רגבה והוכתר כהצלחה.

בשנה זו היה ניסיון לפתוח שני יעדים חדשים בצפון אמריקה: טורונטו ופלורידה. גרעין טורונטו התאחד עם גרעין מידווסט והגיע לקיבוץ דגניה, ומועמדי פלורידה הועברו להכנה בניו יורק בשל מספרים נמוכים. 12 גרעינים - 280 משתתפים.

בשנת 2012 נפתח לראשונה גרעין חורף שיצא לישראל בחודש דצמבר (קיבוץ חולית) והתגייס לצבא בחודש מרץ. הגרעין מנה 16 משתתפים.

סה"כ 8 גרעינים מצפון אמריקה – 156 משתתפים + 16 מגרעין חורף.

2012 – נפתחו גרעינים בפלורידה וטורונטו (ללא שליחים אזוריים) שיצאו כגרעין אחד גדול יחד לקיבוץ מלכיה.

בשנה זו החלה הפעילות עם גרעיני חבר העמים, אשר התמקמו בעיר חיפה – הגרעין העירוני הראשון.

גרעין החורף השני יצא במתכונת של 3 גרעינים – חילוני צפון אמריקה, חילוני ישראל ועולם וגרעין דתי אחד לכולם.

14 גרעינים (מתוכם 3 גרעינים דתיים) סך הכל 320 משתתפים כולל החורף (9 מצפון אמריקה 170 קיץ + 19 חורף)

2013 – בשנת 2013 הגיעו שליחות אזוריות לטורונטו ופלורידה ופעילות הגרעין התמסדה באזורים אלו.

בשנה זו התרחבה הפעילות בניו יורק לארבעה גרעינים (שלושה חילוניים ואחד דתי)

14 גרעינים הגיעו לישראל - 12 קיבוצים ושתי ערים- ירושלים ורעננה.

סך הכל – 315 משתתפים (בלי חורף) צפי עם חורף 350.

10 גרעינים יצאו מצפון אמריקה – 196 קיץ + 24 צפי חורף.

2015 – גרעין צבר מתרחב ליבשת נוספת ולראשונה נפתח תהליך ההכנה באוסטרליה .

2016 – מוקם לראשונה גרעין אורבני נוסף באיבים סמוך לעיר שדרות, כיום משמש הכפר באיבים כאולפן לרוב קיבוצי הדרום.

2016 - כיום - גרעין צבר פועל במתכונת ייחודית של יצירת גרעינים לפי מאפייני קהל היעד ומגיע לתפוצה של כ-400 חיילים בודדים בשנה.

בנוסף לגרעינים דתיים וגרעין ייעודי לסטודנטים, מפעילה התוכנית גרעינים ייחודיים ליוצאי חבר המדינות, אמריקה הלטינית, בוגרי מכינות ושנת שירות בישראל ובוגרי תוכנית נעל"ה.

שלבי התוכניתעריכה

התגבשות הגרעין נעשית באמצעות כינון ארבעה סמינרים בארצות המוצא. הסמינרים מתקיימים בניו יורק, מיאמי, שיקגו, לוס אנג'לס, סן פרנסיסקו, לונדון, סידני, וישראל (עבור מועמדים הנמצאים בתוכניות ארוכות בישראל). במהלך המפגשים החניכים בוחנים את החלטתם לעלות ארצה ומתגבשים כקבוצה. בכל מחזור מגיעים החניכים לישראל ומתמקמים בקיבוץ אשר בוחר לאמצם. במשך שלושה חודשים הם נקלטים בקיבוץ ובארץ, מתכוננים לגיוס לצה"ל ומחזקים את העברית באולפן. בתקופה זו מתחיל תהליך גיוס מזורז לצה"ל, רישומם בבסיס הקליטה והמיון ומיונם לתפקידים שונים. לאחר 3 חודשים בקיבוץ מתגייסים החניכים לצה"ל וממשיכים להוות גרעין. בתור היותם חיילים בודדים (חייל בודד), רובם מגיעים מדי סוף שבוע לקיבוץ.

תהליך ההכנהעריכה

תנועת הצופים העבריים מפעילה שליחים ברחבי העולם, אשר בשיתוף הבתים הישראליים ושליחי העלייה, נותנים מענה לבני הנוער המעוניינים לחזור או לעבור לישראל, ומגבשים את הגרעין בתהליך של סמינרי הכנה בשנה הקודמת להגעתם ארצה. בסמינרים אלו עובר כל מועמד תהליך אישי של התלבטות, עד לקבלת החלטה. במקביל, עוברת הקבוצה תהליך של הכנה חברתית ומנטלית, למידה על הנעשה בארץ מבחינה תרבותית, פוליטית וחברתית, וכן היכרות עם הצבא, על תפקידיו, משמעותו החברתית ודרכי פעולתו. תהליך מקביל מתקיים גם בישראל עבור צעירים השוהים בארץ בתוכניות ארוכות ("מסע", אולפן, שנת הכשרה וכו')[7].

מטרות תהליך ההכנה הן יצירת מסגרת לתהליך של התלבטות וקבלת החלטה אישית על המעבר לארץ, השירות בצה"ל והחברות בגרעין, ביחד עם מתן מידע והקניית כלים להתמודדות עם המעבר לישראל והשירות בצה"ל וגיבוש ועיצוב מסגרת חברתית של גרעין תומך ומלווה לתהליך הקליטה בארץ.

תהליך ההכנה הוא תהליך ממיין. בכל שנה ניגשים כ-800 מתעניינים לתהליך ההכנה אולם רק כ-400 מתקבלים התוכנית שמה דגש עליון על ההכנה והמיון מתוך הבנה ששירות צבאי אינה משימה קלה לחיילים שנולדו וגדלו בישראל ויש להם את מערכת התמיכה של המשפחה הגרעינים ולכן על אחת כמה וכמה אינה פשוט לחייל בודד.

לגרעין צבר אין "מכסה" שעליה למלא ולכן רק הטובים ביותר יתקבלו לתוכנית ויתחילו את פרק הקליטה.

בשל התפרצות נגיף הקורנה, שגרת תהליך ההכנה של גרעין צבר עברה למתכנות אונליין שבועית.

אולפן מקדיםעריכה

בהמשך, עוברים החניכים חודש וחצי של לימודי אולפן עברית אינטנסיביים ב"כפר גרעין צבר" ברעננה. חברי הגרעינים המשתתפים באולפן מגיעים מכל העולם, ומלווים על ידי מדריכים חברתיים. בשעות אחר הצהריים, ישנן פעילויות חברתיות והתנדבות בעיר רעננה.

בשנת 2020 - הפסיקה תוכנית גרעין צבר את פעילות האולפן המקדים בשל משבר הקורונה ועברה ללימודי אולפן במתכונת וירטואלי.

פרק הקליטה ביישוב הקולטעריכה

בשלושת החודשים הראשונים בישראל עוברים חברי הגרעין תהליך של קליטה בקיבוץ או העיר המאמצים, הכולל השתלבות במסגרת החיים הקהילתית, לימודי אולפן, טיפול בעניינים ביורוקרטיים של הקליטה בארץ, סמינרים בנושאים שונים, וכן תהליך מזורז של קליטה, מיון והכנה לצה”ל[8]. כל חבר גרעין "מאומץ" על ידי משפחה מארחת בקהילה.

השירות הצבאיעריכה

לאחר הגיוס לצה”ל, משתלבים חברי הגרעין במסלולי שירות על בסיס אינדיבידואלי בהתאם ליכולותיהם, רצונותיהם וצרכי הצבא. מסגרת הגרעין ממשיכה להתקיים גם במהלך תקופת השירות הצבאי – חברי הגרעין ממשיכים להתגורר בקיבוץ או בעיר במהלך סופי השבוע ובחופשות - צוות הגרעין וצוות הליווי מטעם תנועת הצופים ממשיכים ללוות את חברי הגרעין לאורך השירות הצבאי, עוקבים אחר תהליך השתלבותם במערכת הצבאית ומארגנים סמינרים ואירועים תוך כדי השירות בצה”ל, על מנת להמשיך ולשמר את מסגרת הגרעין.

מועדון הבוגריםעריכה

בוגרי גרעין צבר מצטרפים למועדון הבוגרים אשר מקדם אירועים שונים כגון כנסי משתחררים, ערבי תרבות ועוד. רבים מבוגרי גרעין צבר מתנדבים באמצעות מועדון הבוגרים בליווי של "אח בוגר" לחיילים בודדים צעירים יותר בגרעין צבר.

מחזוריםעריכה

ישנם שני מחזורים בכל שנה בהם מצטרפים חניכים חדשים לתוכנית גרעין צבר. מחזור הקיץ הוא המחזור הגדול והוא מתחיל עם סמינרי הכנה בין חודש ינואר לחודש יוני, כאשר פרק הקליטה בישראל מתחיל בחודש אוגוסט ומסתיים בחודש נובמבר עם הגיוס. סמינרי ההכנה של מחזור החורף מתקיימים בחודשים אוקטובר-נובמבר, ופרק הקליטה מתחיל בחודש דצמבר ומסתיים בחודש מרץ עם הגיוס.

נתונים (נכון לשנת 2020)עריכה

  • במהלך השנים תמך גרעין צבר בלמעלה מ-5,500 חיילים בודדים עולים
  • מנתוני משרד הקליטה עולה כי 80 % מחיילי הגרעין נשארים בארץ בחמש השנים שאחרי השחרור[9]
  • 89% מבעלי פרופיל קרבי בגרעין צבר משרתים כלוחמים (78% מכלל הגברים בגרעין צבר)
  • 40% מבעלות פרופיל קרבי בגרעין צבר משרתות כלוחמות
  • 30 % מחיילי גרעין צבר משרתים כמפקדים וקצינים
  • במהלך השנים, 68 קיבוצים אימצו את חיילי גרעין צבר
  • חיילי גרעין צבר מגיעים מיותר מ-30 מדינות שונות על פני 6 יבשות
  • 30 % מהמשפחות של החיילים בודדים עולים לארץ בעקבותם[10]

גרעיני צבר בישראלעריכה

 
חברי גרעין צבר - מחזור קיץ 2015, טקס פתיחה, תנועת הצופים בישראל

במסגרת גרעין צבר עלו עד כה לישראל בני נוער רבים כדי לשרת בצה"ל.

הגרעינים מתבססים בקהילות קולטות ברחבי הארץ אשר נבחרות בהתאם במיוחד עבור העולים החדשים ובהתאם לתנאי משרד הביטחון.

הגרעין המקורי החלוצי התארגן בארצות הברית כבר ב-1985, ועלה לארץ בקיץ 86 למסגרת נח"ל בקיבוץ גַּלְעֵד, ושנה לאחר מכן ב-1987, יצא גרעין שני לקיבוץ חצרים. היה זה ניסיון ראשוני לבנות מסגרת לחניכים המעוניינים לחזור ארצה.

גרעין ראשון - שנת 1991: במסגרת גרעין "חזור" הגיעו 17 חניכים שנקלטו בקיבוץ חצרים.

גרעין שני - שנת 1992: במסגרת גרעין "אב"א" (אנו באנו ארצה) הגיעו 27 חניכים לקיבוץ נחל עוז.

גרעין שלישי - שנת 1993: במסגרת גרעין "אחווה" (אנחנו חוזרים הביתה) הגיעו 30 חניכים לקיבוץ נחל עוז. גרעין רביעי - שנת 1994: במסגרת גרעין "לה"ב" (לחזור הביתה ביחד) הגיעו 17 חניכים לקיבוץ גלעד.

גרעין חמישי - שנת 1995: במסגרת גרעין "עמית" הגיעו 27 חניכים לקיבוץ גשר הזיו.

גרעין שישי - שנת 1996: במסגרת גרעין "גשר" הגיעו 22 חניכים לקיבוץ אשדות יעקוב איחוד.

גרעין שביעי - שנת 1997: במסגרת גרעין "נחשול" הגיעו 34 חניכים לקיבוץ אשדות יעקוב איחוד.

גרעין שמיני - קיץ 1998: במסגרת גרעין "יובל" הגיעו 20 חניכים לקיבוץ עמיעד.

גרעין תשיעי - קיץ 1999: במסגרת גרעין "גבולות" הגיעו 26 חניכים לקיבוץ יפתח.

גרעין עשירי - קיץ 2000: במסגרת גרעין "עשור" הגיעו 16 חניכים לקיבוץ אשדות יעקוב איחוד.

גרעין 11 - קיץ 2001: במסגרת גרעין "של"מ" הגיעו 20 חניכים לקיבוץ דגניה א'.

גרעין 12 - קיץ 2002: במסגרת גרעין "אייל" הגיעו 20 חניכים לקיבוץ יפתח.

גרעין 13 - קיץ 2003: במסגרת גרעין "לביא" הגיעו 35 חניכים לקיבוץ דגניה א'.

גרעין 14 - קיץ 2004: במסגרת שני גרעינים הגיעו 50 חניכים: גרעין "ניצן" אומצו בקיבוץ דגניה א', גרעין "ירדן" אומצו בקיבוץ דגניה ב'.

גרעין 15 - קיץ 2005: במסגרת שלושה גרעינים הגיעו 93 חניכים לקיבוץ רמת השופט, קיבוץ מעוז חיים ולקיבוץ יפתח.

גרעין 16 - קיץ 2006: ארבעה גרעינים לקיבוץ סאסא, כפר הנשיא, קיבוץ עין חרוד איחוד וקיבוץ יראון.

גרעין 17 - שנת 2007: חמישה גרעינים: יפתח, מעוז חיים, גדות, יזרעאל, טירת צבי.

גרעין 18 - שנת 2008: שישה גרעינים: יפתח, הזורע, שמיר, ברעם, בית העמק, שדה אליהו.

גרעין 19 - שנת 2009: תשעה גרעינים: דגניה א', סאסא, יזרעאל, יראון, טירת צבי, עין השופט, מלכיה, אורטל, לביא.

גרעין 20 - שנת 2010: 11 גרעינים: חצרים, יפתח, שמיר, ברעם, בית העמק, שדה אליהו, מלכיה, בארות יצחק, חולית, כנרת, ניר יצחק.

גרעין 21 - שנת 2011: 12 גרעינים: יפתח, דגניה א', הזורע, לביא, חולית, גבע, דן, מגן, חניתה, סעד, רגבה, שער הגולן.

גרעין 22 - שנת 2012: 15 גרעינים: חצרים, רמת השופט, מעוז חיים, טירת צבי, שדה אליהו, מלכיה, בארות יצחק, כנרת, ניר יצחק, חיפה (גרעין עירוני), עין השלושה, ניר עוז, אורים, מעלה גלבוע, נוה איתן.

גרעין 23 - שנת 2013: 16 גרעינים: לביא, חולית, מגן, חניתה, כפר גרעין צבר ברעננה, ירושלים (גרעין עירוני), בית-זרע, אפיקים, עין דור, יחיעם, בית רימון, עלומים, דביר, כיסופים, גניגר, שדה בוקר.

גרעין 24 - שנת 2014: 18 גרעינים: מעוז חיים, בארות יצחק, כנרת, ניר יצחק, גבע, מגן, סעד, רגבה, שער הגולן, עין השלושה, נוה איתן, כפר גרעין צבר ברעננה (4 גרעינים), קבוצת יבנה (2 גרעינים), להב.

גרעין 25- שנת 2015: 19 גרעינים: מגן, אורים, דביר, כפר גרעין צבר ברעננה (2 גרעינים), יזרעאל, לביא, טירת צבי, מעלה גלבוע, בית זרע, אשדות יעקב איחוד, מלכיה, יחיעם (2 גרעינים), כפר מסריק, מעוז חיים, בית רימון, גניגר, חניתה.

גרעין 26 - שנת 2016: אפיקים, ניר עוז, כפר גרעין צבר רעננה, יחיעם, עלומים, כיסופים, להב, ניר יצחק, עין השלושה, כפר גרעין צבר איבים

גרעין 27 - שנת 2017: מעוז חיים, אורים, יחיעם, להב, לביא, גבע, כנרת, רגבה כפר גרעין צבר רעננה, קבוצת יבנה

גרעין 28 - שנת 2018: קיץ: כפר גרעין צבר רעננה (שני גרעינים), אורים, סעד (שני גרעינים), ניר יצחק, טללים, בית זרע, אפיקים, גזית, כיסופים, שדה אליהו, כפר מסריק, חניתה חורף: כפר גרעין צבר רעננה, עין צורים (דתי)

גרעין 29 - שנת 2019: קיץ: עין החורש, רגבה, מלכיה, מולדת, כיסופים, מעוז חיים, ארז, אורים, לביא (שני גרעינים), להב, כפר גרעין צבר רעננה (שלושה גרעינים). חורף: כפר געין צבר רעננה (שני גרעינים), שדה אליהו דתי

גרעין 30 - שנת 2020: קיץ: לוחמי הגטאות, גשר הזיו, גבע, גזית, בית זרע, אפיקים, קבוצת יבנה, אורים, ניר יצחק (שני גרעינים), עלומים, כפר גרעין צבר רעננה (שלושה גרעינים). חורף: כפר גרעין צבר רעננה (שני גרעינים), רביבים, שדה אליהו

אותות ופרסיםעריכה

  • פרס הפלמ״ח ע״ש יוסי הראל לשנת תשע״ז 2017, עמותת דור הפלמ״ח
  • אות שר הביטחון רא״ל אהוד ברק, אוקטובר 2011, משרד הביטחון
  • הוקרה על ״תרומה ייחודית לשילוב שבין שירות בצה״ל לקליטת עליה ובין מדינת ישראל ויהדות התפוצות״, ראש אכ״א האלוף אלעזר שטרן, יום העצמאות תשס״ח שנת ה-60

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ גרעין צבר, www.moia.gov.il
  2. ^ מצעדה בניו יורק לטירונות בישראל: "לתת את כולי", ynet
  3. ^ garin tzabar, about the team, www.garintzabar.org, ‏may 8 2017 (באנגלית) (ארכיון)
  4. ^ פרופסור עמית שכטר, כשכדורגל וספרות טובה נפגשים יחד, עיתון אוניברסיטת בן גוריון, ‏דצמבר 2018
  5. ^ על שבט המפרץ
  6. ^ צמיחה דמוגרפית בתנועת הקיבוץ הדתי
  7. ^ Tzofim Garin Tzabar - Lone Soldier Program
  8. ^ אתר מתגייסים, יחידת מיטב, צה״ל, www.mitgaisim.idf.il, ‏08/08/2016
  9. ^ משרד הקליטה, חוות דעת מקצועית במסגרת כוונה להתקשר עם ספק יחיד/ ספק חוץ, אגף בכיר לעידוד עליה, ‏20/07/2020
  10. ^ אגף ביטחוני חברתי במשרד הביטחון, תוכניות ייחודיות של משרד הביטחון, www.noar.mod.gov.il, ‏2013