גדות

קיבוץ בישראל

גָּדוֹת הוא קיבוץ אשר נוסד בשנת 1949. הקיבוץ ממוקם על רמת כורזים בצמוד לגבולה הצפוני עם חלקו הדרומי של עמק החולה. היישוב נקרא כך משום מיקומו סמוך לגדת הירדן הזורם ממזרח. הוא נמצא סמוך לחורבות המושבה משמר הירדן ולצומת גדות, הקושר בין כביש 91 לרמת הגולן וכביש 918 לגונן.

גדות
כיתוב תמונה
כיתוב תמונה
מבנה חדר האוכל בקיבוץ (2012)
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגליל העליון
גובה ממוצע[1] ‎115 מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 471 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎5.4% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10
אתר היישוב

הקיבוץ משתייך מונציפלית למועצה אזורית הגליל העליון. הוא נמנה עם קיבוצי התנועה הקיבוצית המאוחדת (תק"ם), ולפני התאחדותה היה חלק מהקיבוץ המאוחד. ענפי המשק: גידולי שדה, אבוקדו, פרדס, לול פיטום, מחלבה לגבינות ("גבינות גדות הירדן"), חדרי אירוח ("תורגד") ומפעל פלסטיק למוצרי אריזה ("פלסגד").

שם עריכה

שמו המקורי היה "הגוברים"[3] והשם שונה באופן רשמי ל-"גדות" בשנת 1955[4] בעקבות נאומו של אבא אבן בפני מועצת הבטחון בשנת 1954 בו טען שגם הגדה המזרחית של הירדן שייכת לישראל[5][6]. בעקבות נאום זה נקרא בטאון הגוברים בשם "על גדות"[7][8] ובהמשך הוחלט לשנות את שם הקיבוץ. לכן בכמה רשומות רשמיות שנת ההקמה של היישוב היא 1954.

היסטוריה עריכה

הקיבוץ הוקם בשנת 1949 במובלעת משמר הירדן שעל פי החלטת החלוקה נועדה להיות בגבולות המדינה היהודית אך נכבשה על ידי הצבא הסורי במלחמת העצמאות. בעקבות הסכם שביתת הנשק בין ישראל לסוריה נסוג הצבא הסורי מהמובלעת, אך נקבע בהסכם שהמקום ייחשב שטח מפורז[9]. על פי סימן 5 של ההסכם, מטרת ההסכם הייתה להביא לשיבה הדרגתית לחיים אזרחיים נורמליים במובלעת וליו"ר ועדת שביתת הנשק ישראל–סוריה הייתה סמכות לאשר חזרת אזרחים לכפרים ויישובים במובלעת. לפי הפרשנות הסורית, שטח המובלעת היה שטח הפקר בו היה מותר להתגורר רק לאזרחים שהתגוררו במקום לפני המלחמה. לעומת זאת, לפי הפרשנות הישראלית היה זה שטח ריבוני ישראלי שאסור להחזיק בו צבא. הבדלי פרשנות אלה ורצונה של ישראל לבטא את ריבונותה בשטח היו אחד הגורמים העיקריים להקמת גדות (כמו גם משמר הירדן הסמוך)[דרוש מקור].

הקיבוץ הוקם בידי גרעין נח"ל מתנועת הנוער הנוער העובד ועולים פליטי שואה מאירופה. הוא הוקם על אדמות המושבה ההרוסה משמר הירדן.

בשנת 1953, בעקבות הפילוג בקיבוץ המאוחד, הצטרפה אליו קבוצת יוצאי פלמ"ח, אשר התפלגו מקיבוץ יפתח.

הקיבוץ מאוכלס בבני נוער שהיו בני 17 בעת מלחמת העצמאות[10]. הם היו בעיקר בוגרי גרעיני נח"ל מתנועות הנוער - מ"הצופים" ובעיקר מ"המחנות העולים", וכן מבני קיבוצים ותיקים אשר באו לסיוע והשתקעו במקום. קיימת גם קבוצה של חברים ילידי צפון אירופה וארצות הברית.

בשנות ה-50 וה-60 סבל הקיבוץ מהתנכלויות קשות של הצבא הסורי ונפגע מספר פעמים בהפגזות כבדות.

ב-7 באפריל 1967, בתקרית בה הופלו 6 מטוסי מיג סוריים, ספג הקיבוץ הפגזה כבדה בה נפגעו כמעט כל בתי היישוב.

חודשיים לאחר מכן, בימים הראשונים של מלחמת ששת הימים, טרם פעל צה"ל כנגד הצבא הסורי, הפגיזו הסורים קשות את יישובי עמק החולה. רוב המבנים בגדות נפגעו או נהרסו כליל. מצב הקיבוץ בזמן ההפגזות על הקיבוץ והשינוי שהביא איתו הניצחון במלחמה, מונצחים בשירם של יובב כץ ודוד קריבושי "בתי את בוכה או צוחקת"[11].

במלחמת יום הכיפורים נפגע הקיבוץ פעם נוספת מהפגזה.

בשנת 2009 הפך הקיבוץ להיות "קיבוץ מתחדש" המשלם שכר על עבודת החברים.

אתרי טיולים בקרבת מקום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ "הגוברים" מתחילים מחדש במשמר־הירדן ההרוסה, הארץ, 13 במרץ 1950
  4. ^ שמות חדשים ליישובים, חרות, 24 באוגוסט 1955
  5. ^ הסורים ירו על משק גדות, הַבֹּקֶר, 21 ביולי 1955
  6. ^ אהרן דולב, שתי גדול לירדן, מעריב, 28 באוקטובר 1955
  7. ^ חינוכו של החבר החדש, על המשמר, 4 בפברואר 1954
  8. ^ שבוע שכולו טוב, על המשמר, 2 בספטמבר 1954
  9. ^ ISRAELI-SYRIAN GENERAL ARMISTICE AGREEMENT ANNEX I
  10. ^ משמר הירדן - הגוברים, הארץ, 5 באפריל 1951
  11. ^ בתי את בוכה או צוחקת - מילות השיר, מתוך אתר שירונט