דו"ח רולניק

דו"ח רולניק - מהדורת 2017
סוגה	news commentary podcast
יוצרים	גיא רולניק
כותבים	שירה הראל, רויטל חובל, הדר פרנקנטל, רום ליאור
ארץ מקור	ישראל
שפות	עברית
מספר פרקים	5
הפקה
עורכים	הדר פרנקנטל
אורך פרק	כ-10 דקות
שידור
רשת שידור	yes
רשת שידור בישראל	כאן 11
תקופת שידור מקורית	2017
קישורים חיצוניים
	אתר רשמי

דו"ח רולניק
סוגה	news commentary podcast
יוצרים	גיא רולניק
מנחים	גיא רולניק
ארץ מקור	ישראל
שפות	עברית
הפקה
מפיק	מור טרגר
מפיקים בפועל	עידית קליגר
חברת הפקה	העמק תקשורת
עורכים	אבי זילברברג
צלמים	איתי רזיאל ; עודד קירמה
אורך פרק	55 דקות
שידור
רשת שידור	כאן 11
תקופת שידור מקורית	21 בינואר 2024 – הווה
קישורים חיצוניים
	דו"ח רולניק

דוּ"חַ רולניק היא תוכנית תחקירים ישראלית. התוכנית נושאת את שמו של גיא רולניק, יוצר התוכנית והמנחה שלה, שהוא גם פרופסור באוניברסיטת שיקגו, מגיש ההסכת "המרקרים" וכתב בעיתון TheMarker.

התוכנית משנת 2017

סדרת הכתבות הראשונה בשם זה שודרה במסגרת מהדורת החדשות של ערוץ כאן 11 בשנת 2017 ועסקה בעיקר בבנק הפועלים, בבעלויותיו לאורך השנים ובמקורות כוחו הכלכלי, התקשורתי והפוליטי.

בסדרה זו השתתף גם איש הקולנוע דורון צברי.

סידרה זו כללה חמישה פרקים, והיא דנה בגופים כלכליים, באישים ובאינטרסים ששררו במדינת ישראל לאורך שני העשורים הראשונים של המאה ה-21. בין האישים המסוקרים בסדרה: דני דנקנר, נוחי דנקנר, אליעזר פישמן, גליה מאור, שרי אריסון, ציון קינן, יצחק תשובה, צדיק בינו, משפחת עופר. בין הגופים הכלכליים, בנוסף לבנק הפועלים סופר על כימיקלים לישראל, מפעלי ים המלח, כלל ביטוח, IDB ההסתדרות ועוד.

התוכנית משנת 2024

סידרת הכתבות המאוחרת יותר בשם זה^[1] עלתה לשידור בינואר 2024 בכאן 11 בעת מלחמת חרבות ברזל והיא עוסקת בהשפעותיהן של הרשתות החברתיות על הכלכלה, החברה והפוליטיקה בעולם. נושא זה נחקר על ידי רולניק לאורך שנים, ופעמים רבות הוא התבטא על אודותיו בדאגה^[2].
הסדרה מלווה בהסכת^[3] מבית כאן הסכתים הדן בנושאים שעולים במהלכה. את ההסכת מגישים רולניק וטלי מורנו.

**פרקי הסדרה**
פרק 1	הפרק מציג את חמש חברות הענק פייסבוק, אינסטגרם, גוגל, טיקטוק ו־X (מקודם טוויטר), את השפעתן הפוליטית והתודעתית על ישראל ועל העולם לצורך מיקסום רווחיהן ואיך כל זה קשור למתקפת הפתע על ישראל באוקטובר 2023. בפרק מוצג ניצול המדיה החברתית לצורך הפצה נרחבת של מסרים אנטי-ישראליים כוזבים בעולם וללוחמה פסיכולוגית-תודעתית, בפרט על ידי ארגוני טרור שונים.^[4]
פרק 2	הפרק מתאר איך תוכננה המתקפה המקוונת על ישראל ועל יהודים ברשתות החברתיות חודשים מראש ואיך היא יצאה לפועל בתיאום עם הטבח ב-7 באוקטובר. במתקפה זו השתמשו בבוטים, באוואטרים ובבובות גרב. ייתכן כי בתכנון המתקפה המקוונת היקרה השתתפו סין, רוסיה ואירן.
פרק 3	מכונת הרעל - לבעלי הרשתות החברתיות משתלם לפרסם מידע רעיל, כיוון שהוא מגביר את התעבורה באתרים ומאריך את משך החשיפה לפרסומות. לפי החקיקה הקיימת בארצות הברית - סעיף 230^[5] - הן אינן נושאות באחריות לתכנים שמופצים בהן^[6]. לחברות אלה יש רווחים גבוהים בישראל והן אף נהנות בארץ מהטבות מס מפליגות. רולניק מציע להטיל בחוק אחריות וסנקציות על הפצה באינטרנט של שקרים והסתה ועידוד טרור.^[7]
פרק 4	הפרק עוסק במחדל המודיעיני שהתרחש ב-7 באוקטובר 2023. סרטה של שני חזיזה.
פרק 5	בין שתי מלחמות - שנה עם מובילי המחאה נגד הרפורמה המשפטית ועל ההתגייסות האזרחית מ-7 באוקטובר למלא חלל שהותירה מדינה לא מתפקדת.

תגובת קבוצת ידיעות אחרונות

אתר וואלה! דיווח כי בקבוצת ידיעות אחרונות הורידו ברגע האחרון קמפיין לקידום הסדרה. הם מייחסים זאת לכך שרולניק מרבה לבקר את מו"ל הקבוצה נוני מוזס. שווי הקמפיין עליו ויתרו בעיתון - כ-200 אלף שקל^[8].

ביקורת

התוכנית זכתה לביקורות מעורבות.

ב-Time Out תל אביב נכתב כי דו"ח רולניק היא "סדרת תחקירים חשובה ואמיצה" החושפת את "מכונות הרעל הפועלות ברשתות החברתיות והאופן בו מאפשרים להם תאגידי הטכנולוגיה לאיים על עצם קיומן של הדמוקרטיות המערביות".^[9]

מבקר הטלוויזיה רועי אבן מ-mako כינה את התוכנית "תעמולה פוליטית עם פרסומים עיתונאיים זניחים".^[10]

הפובליציסט נועם פתחי כתב בישראל היום כי "מדובר בדוקו לא יותר מסביר", וכי "ההצדקה היחידה שיש לסדרה כזו" היא "ההחלטה של יוצרי הסדרה להתמקד בקשר המבהיל בין הטבח שאירע במציאות לבין הטבח התודעתי שהרשתות החברתיות ממיטות עלינו מאז".^[11]

גם העיתונאי קלמן ליבסקינד כתב כי התוכנית היא יותר סרט הערצה למובילי המחאה נגד הרפורמה המשפטית מאשר תוכנית תחקירים^[12].

עלות

ב-21 בינואר 2024, יום תחילת שידורה של העונה השנייה של התוכנית, פורסם באתר גלובס כי בכל אחד מפרקיה הושקעו כ-600 אלף שקל מכספי תאגיד השידור הישראלי. סכום זה נחשב חריג אף ביחס לתוכניות תחקירים ישראליות^[13]. בתגובה לכך, מסר תאגיד השידור כי התוכנית עברה מספר שינויים מהותיים לאורך השנתיים שקדמו לשידורה, בין השאר בעקבות הצגת הרפורמה המשפטית (והמחאה שפרצה בעקבותיה) ומלחמת חרבות ברזל, ולכן נדרשה לעבור התאמות תקציביות.^[14].

חשיפת העלות גררה ביקורת ציבורית^[13]^[14]. בעקבותיה פנה שר התקשורת שלמה קרעי לרואי החשבון המבקרים של התאגיד בדרישה לעריכת ביקורת מיוחדת ולמסירת מידע בעניין.^[15].